אהבה היא רגש, חזק, עצום, שממלא את כל ההוויה והוא לא קשור לפן הזוגי בייחוד- אלא שבו הוא מופיע בצורה

האיכותית ביותר והרבה ביותר ובעצמה החזקה ביותר.
התאהבות היא מצב הורמונלי חזק, שנגרם מהשפעה של הרבה גורמים(פסיכולוגיים, פיסיולוגיים וכו') שמתבטא

ב"פיצוץ" דופמין בגוף- ומכיוון שהדרך של הגוף שלנו "להרגיש" אושר היא דופמין- אז המצב הזה גם גורם לתחושת

אושר חזקה וצפוצצת שעלולה לגרום לכל מה שהזכרת.

אהבה היא יסוד החיים שלנו. הרב קוק כותב "אהבה צריכה להיות מלאה בלב לכל"(מידות הראי"ה, אהבה, א),
כמובן שהאהבה לבן זוג היא החזקה ביותר, הגדולה ביותר והיא לעין ערוך איכותית יותר מאשר אהבת ישראל,

או אהבת העולם. אהבה היא תחושת האחדות- התחושה שאנחנו ביחד חלק משלם אחד גדול, שאנחנו למעשה

רק נפרדים מבחוץ כאשר אנחנו נשמה אחת בכמה גופים- שאנחנו ממש ממש ממש אחד. למעשה כל העולם הוא

כזה- אבל ההתבטאות הכי גדולה וחזקה של הנושא הזה, הוא באיש ואישה שהם באמת באמת אחד.(על פי הספר,

שכינה ביניהם) עיקר תחושת האהבה היא מתוך נתינה לאחר- ככל שאני יותר עסוק בטובתו של השני, אני יותר נותן

לו ומעניק לו- ככה אני מחזק את האהבה שלי אליו(מכתב מאליהו א- קונטרס החסד)

ברגע שבו אני מרגיש שהשני הוא חלק ממני, אני קשור בו- זו לא תלות.כל קשר אמיתי הוא קשר שכואב לי אם השני

יפגע, אז אני תלוי באושר של השני? למעשה בצד החיצוני זה נראה ככה- כשאישתי עצובה גם לי אין מצב רוח- אבל

אם אני אבוא עם מצב רוח טוב היא תשמח גם(ולהפך). כן אישתי היא חלק חשוב מהחיים שלי- ואני משלה.

אבל יש חוק טבעי- ככל שהקשר גדול יותר, ככה הסכנה גדולה יותר(לכאב אם משהו יקרה)- בלי להסתכן, אי

אפשר לזכות לתחושה הגדולה הזו.

אז לשאלתך- תפתחי ספרים, תקראי, תלמדי, תשאלי אנשים גדולים שהאהבה אצלם בחיים נראית לך כמו

מה שאת רוצה- ותלמדי מהי אהבה.

ולא, את לא צריכה להיות תלותית. רק קשורה.

1) ההבדל בין תלות לקשר הוא המעמד הנפשי בקשר אליו- אני תלוי בכבד שלי, בריאות שלי ובקב"ה, אני לא תלוי

בחבר שלי. זה שיש למשהו השפעה עליי לא הופך אותי לתלוי בו- אלא לקשור אליו, כאשר הקשר הופך לקשר

שבלעדיו אני לא יכול להתקיים כלל- אני תלוי. אדם שתלוי באחר מבחינה רגשית, הוא חולה,זה מצב לא טבעי,

כאשר האדם שבו הוא תלוי יתייחס אליו כצורה לא טובה או ייעלם- התלוי עלול להגיע למצב אובדני או קרוב אליו.

הקשר וההשפעה אינם תלות, אלא דבר בריא ומבורך. אבל כמו כל דבר - במידה הנכונה. תלות לאדם אחר- היא

ע"ז, לדוגמא, בעוד שתלות בקב"ה היא עבודת ה'- הרגש הנכון צריך את המקום הנכון.

2) אהבה היא מנח נפשי- אהבת ישראל לא מתבטאת בדופמין דווקא, תחושת ההתאהבות אינה דומה ולו במקצת

לתחושת האהבה. כאשר אני מביט באדם אהוב הגוף שלי לא משחרר כמויות דופמין עודפות. אהבה היא עדינה

בהרבה, ובד"כ היא לא מעוותת את הפעילות ההורמונלית התקינה. החשיבות בהבדל היא שאהבה אינה תלויה

בגוף- היא גם לא תחושת אושר עילאי או פרחים ופרפרים- אלא היא תחושה פנימית עמוקה יותר, חזקה יותר, שלאו

דווקא מתבטאת ב"אושר" של המתאהבים, אלא בתחושת שייכות עמוקה לאדם\לעניין האהוב. אדם שמוצא יומן אישי

חשוב ואהוב- לא מתאהב בו וגם סימני החיים ורמות ההורמונים שלו לא ישתנו כמו בחור\ה מאוהבים, אבל בהחלט יחוש את ההזדהות העמוקה עם היומן הזה. מעין זה זוהי תחושת האהבה בין איש לאישה. לא דופמין

ולא פיצוץ.

אני חושב שתלותיות בכל דבר מלבד הקב"ה היא לא בריאה בנפש.

ככה למדתי. זה לא אומר שלא אתייסר אם הקרובים לי יפגעו.

ישנם הרבה סוגי קשרים בין אנשים. ישנם קשרים קרובים יותר וקשרים קרובים פחות. ובעצם, משמעות של קשר קרוב הוא זיהוי האדם אם האני שלנו. האני שלנו מתרחב במובן מסוים ומכיל גם את האדם הקרוב, ככל שהוא קרוב יותר הוא יותר (או יותר ממנו) מוכל בתוכנו (לכן כאשר אנשים כאלו הולכים והקשר מתנתק אנחנו מרגישים כאילו משהו בתוכנו מת. משהו בתוכנו באמת מת...)

בעיני, אחד מהדברים שקורים בקשר המשמעותי ביותר בחיינו, הקשר עם בן/בת הזוג הוא שאיפה ליצירת זהות אחדותית. על הקשר להיות כל כך חזק בכדי שכל אחד יכיל את כל השני בתוכו כך שבעצם הם יהיו אחד. הרגש שאנו חשים כלפי אנשים קרובים הוא אהבה (או שאהבה מקרבת אלינו אנשים. אני לא בטוח... לא קריטי כעת), וככל שישנה יותר אהבה הקשר נהיה אמיץ יותר, חזק יותר, אחדותי יותר. כאשר אנחנו באמת אוהבים מישהו/י הוא באמת נהיה חלק מאיתנו, אנחנו ממש הופכים להיות בשר אחד. וממילא, כאשר מציירים זאת כך, לא רלוונטי לדבר על תלותיות והשלכותיה השליליות.

ברור שכאנשים בוגרים חכמים ונבונים עלינו לברור בקפידה את האנשים שאנחנו מרשים לעצמנו לטבוע בתוכם ככה, אך כאשר מגיעים האנשים הנכונים (כל אחד והאיש הנכון שלנו) הדבר הנכון הוא לטבוע בתוכם, ולתת להם לטבוע בתוכנו. זו לא תלותיות, זו שאיפה לאחדות.

נכון, לא חייבים להגיע למקום הזה. אבל בעיני, כל חיסרון באחדותיות של הקשר הוא חיסרון בזוגיות וחבל. ועל כן, מן הראוי לשאוף להגיע למקום הזה.

בס"ד

כאשר מפתחים בטחון אמתי בקב"ה אז מסוגלים לשחרר את המחסומים האלו,

הקב"ה נתן בך חלק ממנו- חלק אלוקא ממעל,ואת ההשלמה לחלק חצוי זה נטע בלב בעלך.

יהודי אחד שבגופו שוכן החצי השני של נשמתך.

האהבה בין גבר לאשה זה מקום בו ה' שורה- זכו שכינה בניהם.

הקב"ה מעוניין בקשר הזה, לכן כשאת מחפשת את האחד הזה-

את בבחינת שלוחי מצווה שאינם ניזוקים- רק צריך להתחבר למקום הזה של ביטחון מוחלט בה'.

כאשר את משחררת ומרשה לעצמך לאהוב ולהתאהב- את לא ילדה תלותית וחסרת בגרות,

אלא את אישה צעירה שנכנסת אל העולם החדש ש קשר בין בעל לאשתו בע"ה.

האהבה אל הבעל, הכוללת היפתחות לאפשרות תאורטית של פגיעה וכ'-

היא לא ילדותיות או חולשה אלא עוצמה של אמונה.

אמונה וביטחון בה' בכך שה' נמצא איתך, ושיהיה איתך בכל רגע בחייך.

וכאשר את עסוקה בלחפש את האחד שאיתו נשמתך- אותה נשמה שהיא חלק אלוקא ממעל-

תהייה שלימה- את עושה את רצון ה'.

וכל מה שיהיה כתוצאה מרצונך הטוב ומעשייך הנכונים לשם המטרה הזאת-

שהיא קודם כל מטרה אלוקית- יהיה לטובתך האישית בלבד.

ככל שתבטחי יותר בקב"ה ותשנני לעצמך שאת בידיים שלו,

ושכל אדם הנקרא בדרכך הוא שליח אלוקי, 

ושכל מסר אלוקי נועד רק להייטיב עימך-

כך בע"ה גם תראי את זה במציאות.

הבוטח בה' חסד יסובבנו...

חסד- זה אהבה.

(ה' רוצה שנאהב את בן הזוג שלנו, וגם נהייה מאוהבים בו..

אלו שני סוגים של אהבה שמתבטאים באופנים שונים, מפרים זה את זה,

ומעמיקים זה את זה. כן גם בהתאהבות יש עומק, וככל שמעמיקה האהבה מעמיקה גם ההתאהבות,

וזה שיש לזה ביטויים הורמונליים גם זה מכוון מאת ה',

ששלימות של קשר רוחני מתבטא בגשמיות דווקא.)

אי אפשר לצפות שתרגישי אהבה לפני שתכירי מישהו פוטנציאלי. כי אז אבד כל הקטע... בע"ה כשתכירי מישהו שבאמת מתאים לך- בעזרת ' את תרגישי כלפיו רגש חזק של אהבה.

השאלה במשפט הראשון (מכילה את המילה "אהבה"), לא מקבלת את התשובה בהמשך ("התאהבות"). 

אפשר לאהוב מאד את בן/בת זוגך, גם כאשר אין ממש רגש ("לבבות ופרפרים"). 

אפשר גם הפוך - שיש המון רגש ופרפרים מעורבים בלי שיש אהבה אמיתית (לצערי מכיר את זה באופן אישי ממשהו שחוויתי כלפי). 

לגבי התלות - זו מילה קשה מידי. צריכים להיות תלויים רק בקב"ה. זה נכון שיש דברים אחרים בבריאה שנותנים לנו כוח (בת זוג, חיית מחמד, בלי נגינה), אבל דבקות בה' היא הדבר היחידי שבו אנו צריכים להיות תלותיים באופן מוחלט.  

בהצלחה!

הלוואי שאצליח לכתוב את כל מה שרוצה

ומקווה שיהיה לך כוח לקרוא את הכל

קודם כל, נכון התלות התלותית ביותר, התלות הגמורה שלנו היא בקב"ה.

הוא היחיד שבזכותו כל מה שיש לנו וכל מי שאנחנו, קיצר- הכל. (חוץ מיראת שמים, אבל זה לסיפור אחר)

חוץ מזה, כל הדברים והאנשים שאנחנו קשורים אליהם, להורים, לחברות, יש בך חלק מהם, ובהם חלק ממך.

יש בך את הנפש, העצמיות שלך, שהיא את, ובו זמנית, קשר חזק יותר תופס מקום משמעותי יותר, בנפש שלך, וזה בעצם חלק ממך וכמו ברקמה אנושית, אם מישהו הולך, משהו מת בנו.

היינו יכולים לחשוב אולי לא להיקשר לאחרים כדי לא "לכאוב" אותם, אבל זה הפסד גדול הרבה יותר.

בזוגיות העניין חזק יותר, כי בכל הקשרים יש את "אני" וקשרים עם אחרים, אבל פה מגלים לנו שהאני שלי הוא חצי משלם, זתומרת שכן, כשנקשרים יחד, עדיין לכל אחד יש את עצמו אבל יש פה גם שלם חדש, לכן זה יותר חזק מכל קשר עם אדם אחר. וכן, יש להם עולם חדש שלא יהיה בלעדי השני.

הוא בונה את שני החצאים ולא מבטל אף אחד. אם חצי אחד מבטל את עצמו, השלם לא שלם.

תלותיות במובן שאי אפשר לתפקד בלי האחר היא לא טובה. אבל העולם החדש הזה מגדל את שנינו, ואיתו אנחנו יותר מכל אחד בפני עצמו.

זה שאדם חשוב לך לא אומר שאת תלותית בו, אבל גם לא שאין לכם קשר והשפעה אחד על השני, צריך איזון.

נובעת כלפי מישהו שלא באמת מכירים, ועיקר ההתרגשות נובע ממה שאנחנו חושבים שהוא, בדמיון.

כשאת מכירה אדם ואוהבת אותו באמת, לא רק בזוגיות, הורים, חברים, זאת התרגשות, אבל אחרת לגמרי, של קשר עמוק ואמיתי, השמחה וההתרגשות נובעים ממקום אחר לגמרי. וכל התגובות וההרגשות, שיכולות להיות פרחים ופרפרים(שזה לא אומר שיש כל הזמן) או מבט, או הרגשה פנימית, ידיעה, יבואו מהמקום הפנימי הזה.

אני ממש זוכרת את אחותי (שהתחתנה לפני שנתיים) לוחמנית כזאת, ג'דאית (- הורגת ג'וקים לבד..)

 עצמאית, לומדת ועובדת קשה כדי לממן לעצמה את הלימודים ודי חיה לעצמה כזה ולא תלותית בכלל באף אחד!

ואז פתאום היא הכירה את בעלה והיא התרככה ופתאום היא ביקשה ממנו עזרה בכל מיני דברים

(שיהרוג ג'וקים...) ואם היינו מריצים עליה צחוקים בבית אז פתאום היא הייתה אומרת לבעלה (נגיד קוראים לו משה) "נו משה תגיד להם.." קיצור נהייתה תלותית בו אבל לא ברמה מוחלטת וקצת זמן אחרי החתונה זה ממש נהייה מאוזן אצלה שמצד אחד היא הייתה היא- עצמאית ולוחמת אבל יותר ברכות. היא נתנה לבעלה הרבה מקום להכנס.

לא יודעת אם היא בעצמה הייתה מודעת לזה אבל מאוד הגיוני שאנחנו מנסות "למלא" את החוסר, ומנסות לא להיות תלותיות אבל כשנגיע לקשר הנכון לנו אנחנו באמת נצליח להרפות ולשחרר ולהיות טיפה "נזקקות" ו"תלותיות" ... (שונאת תמילה הזו.. סמנטיקה שלילית..)

שמעתי את הרב טמיר אומר פעם שצריך להיות טיפה "משוגעים על הגג" כדי להתחתן... אז אני עולה עכשיו לגג- מוזמנת

מאז ששמעתי על הטבח הנורא אני בוכה. ב'מעוז צור' שרתי בבכי ובכלל פרצתי בבכי ב'נקום נקמת דם עבדיך' והוספתי לאומה הרשעה את ישמעאל.

אבל ב"בִּבְכִי יָבֹאוּ וּבְתַחֲנוּנִים אוֹבִילֵם אוֹלִיכֵם אֶל נַחֲלֵי מַיִם בְּדֶרֶךְ יָשָׁר לֹא יִכָּשְׁלוּ בָּהּ כִּי הָיִיתִי לְיִשְׂרָאֵל לְאָב וְאֶפְרַיִם בְּכֹרִי הוּא".

הבכי מטהר את ה'יסוד' להכל, ומביא מהר לידי זיווג, כדברי החתם סופר.

הבכי הוא כמו מקווה לרצון, ומעלה את הרצון למקום גבוה וטהור, וכמו שמאריך הרב קוק באורות הקודש חלק ג' על עליית הרצון כמטהרת את מידת ה'יסוד'.

כשרצון נפגש עם רצון נוצר זיווג.

כל עם ישראל קדושים וטהורים, כפך השמן הטהור של הכהן הגדול, כמו שכתוב בעין אי"ה שבת.

ה' תרחם על כולנו! אנחנו ראויים!

גם הטוב הוא פה אצלנו , אצל כל אחד

רק נותר לנו למשוך אותו

מבין? 

אשלח לך הצעה ביום ראשון, ביום רביעי שלחה לי את הפרטים, וזה כבר לא היה רלוונטי..

כאילו זה נשמע לי הכי הגיוני לחכות קצת, אבל בגלל שהפלטפורמה של הוואטסאפ היא כל כך מהירה הקצב מתאים בהתאם.

קלטתי שמבחינתה זה כנראה לגיטימי לכתוב "אשלח לך הצעה" ואז לשלוח עוד 3 ימים.. ומבחינתי זה לא. לא בגלל איזו תפיסת עולם, אלא פשוט כי השוק מאוד מהיר.

אין לי שום סיבה לחכות להצעה 3 ימים ואני יודע שגם היא יכולה להגיד לי "אה היא בדיוק נתפסה" או סתם אגלה שאני לא חושב שאנחנו מתאימים.

העניין הוא שאנשים נתפסים ונפרדים בצורה מהירה מאוד ולכן גם ככה המהירות שאנשים מפגינים.

ברור לי שלפני הפלטפורמה של הוואטסאפ הדברים זזו הרבה יותר לאט ולאנשים היה גם יותר סבלנות

אולי זה יותר הצורה.

מי שהציעה לך - ידעה שהבחורה בכלל פנויה ביום ראשון? יכול להיות שמלכתחילה היא לא ביררה את זה איתה?

ממה שאני יודעת אין נוהל מסודר. נכון שמקובל יותר שקודם הוא אומר "כן" לפני שהיא מודעת לעניין בכלל, אבל זה ממש לא תמיד ככה. יש בנות שמעדיפות להישאל קודם. הרבה פעמים אם משדכים מכרים, את הצד שמכירים שואלים קודם.

באופן אישי אומר שאני לא מרגישה יותר מידי ככה. לא זכור לי שקרה לי מה שאתה מתאר.

לפעמים קורה שפתאום יש מבול של הצעות, ואז אני אומרת - שאני בדיוק מבררת, או בדיוק בתחילת קשר, ואולי בעתיד הקרוב זה יהיה רלוונטי.

ואני קצת נרתעת מה"שוק". המילה הזאת לא באה לי בטוב בהקשר הזה..

אני אומר שזאת הפלטפורמה, בגלל שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית.

ובלי קשר לאם היא ידעה או לא ידעה (במקרה הזאת אני מניח שהבחורה לא קיבלה פרטים שלי אבל נעשה בירור אם היא פנויה) - הקצב שפרטים עוברים דרך מיזמים, קבוצות וואטסאפ, שדכנים הוא קצב מסחרר. יש לי חבר שהתחתן לפי כמה שנים משידוך שנעשה ע"י 4 שדכניות וואטסאפ שונות שכל אחת שלחה לחברה שלה. וואטסאפ זאת תקשורת מאוד מהירה, תקשורת איטית כמעט ולא היתה מאפשרת לדבר כזה לקרות.

ובאמת, בדרך כלל אני מעדיף שלא יבררו אם הבחורה פנויה, כי אם היא לא פנויה יהיה לי דרך לדעת אם אני רוצה לחזור לי שהציע שינסה לאחר זמן שוב לבדוק לי אם התפנתה. וגם, זה לוקח זמן ואין לי סבלנות לזה. מעדיף לגלות שהיא תפוסה, מאשר לחכות עוד את הזמן הזה שיכול לקחת יומיים גם.

אולי את חווה את זה אחרת כי יש לך יותר סבלנות ממני, גם יכול להיות. אולי כי לפעמים מציעים לך אחרי שהבחור אישר, מה שכמעט בחיים לא קרה לי. לכן הניסיון במקרה כזה הוא לא הסבלנות, כי הבחור כבר אישר.

אסביר את ההקשר בו אני אומר את המילה "שוק". 

אני לא מתייחס לשידוכי וואטסאפ בתור דבר עמוק ולכן אני מרשה לעצמי להביא ביטוי מאוד שיטחי שלדעתי די תואם את השיטה הזאת.

כן, אני חושב שזה כלי, שברגע שיודעים את היתרונות והחסרונות שלו, אין סיבה שבעולם לא להשתמש בו בעת הצורך.

לרגע לא התכוונתי חלילה לדמות את כל מחפשי הזוגיות למיניהם כמוצרים בשוק. מה לעשות שבשיטה של כרטיסים זה חלק מהעניין וכמובן, חלילה אסור להשליך את זה על האנשים עצמם. 

השימוש בכלי הזה לא גורם לזלזל באנשים, הוא כן בעיני מבטא מגבלה אינטגרלית בשימוש בו.

"שלעשות "העבר" בוואטסאפ זה לוקח חצי שנייה ולהתקשר בטלפון זה לוקח יותר זמן, אנשים צריכים להתפנות לזה ריגשית."


יש לי קצביה, שכל פעם שהיה צריך לעשות הזמנה, זה נעשה  דרך הטלפון.
אני רק מהמחשבה שאני מפריע למישהו באמצע עבודה מסויימת או שהוא עם לקוח בחנות.
זה כבר גורם לי לחשוב 3 פעמים לפני שאני מזמין.

מרגע שאפשר להזמין דרך אפלקציה,
אני מזמין הרבה יותר, הזמנות קטנות במקום אחת מרוכזת (חנות קרובה מאוד).

אבל לא הבנתי משהו.
מה הבעיה שלך להמתין 3 ימים ?
אני מנסה להבין אם אתה מכוון למשהו כללי או שזה רק משהו נקודתי שמפריע -לך-.

יכול להסביר ?
אם יגידו לי "תקשיב, נכיר לך מישהי שאנחנו חושבים שהיא מתאימה לך, אבל תמתין שבועיים"
אז אני לא מבין באיזה מקרה אני אגיד "לא, לא, שבועיים אני לא ממתין". מה אכפת לי "להמתין" ?
יכול להסביר. לצרכי מחקר כמובן.

אני יכול להשיג הצעות בצורה יחסית מהירה ולכן אם אדם חושב שאחכה להצעה שלו אז כנראה שהוא טועה.

זה שה"שוק" עובד בצורה מאוד מהירה גורם לי לחוסר סבלנות, לפעמים מוצדק ולפעמים שלא, ביחס לעיכוב בהצעות.

אין בעיה שישלח לי הצעה עוד שבועיים, שלא יחשוב שאני אחכה. יום יומיים כנראה שאחכה אם זה מישהו שאני סומך עליו.

אבל שואל כדי להיות בטוח.
כי באמת נושא השידוכים זה דבר מרתק וגם חשוב.
כרגע לא בשימוש אישי שלי, אבל זה יכול להשתנות ביום אחד.

כשאתה אומר "שלא יחשוב שאני אחכה",
זה אומר שאם אתה כן מסכים "לחכות" שבועיים,
אז אתה למעשה מתחייב לא לצאת לדייטים אחרים, להמתין להצעה ואז להחליט אם אתה נפגש או לא עם אותה הצעה ?

הבנתי נכון ?

אני לא חושב שאף אחד לא יסכים סתם לעצור שבועיים אז זה זמן יחסית מוגזם אבל כן הבנת.

ישר כוח!

באמת נראה שגברים ונשים חווים את זה אחרת.

אני באמת כמעט תמיד מקבלת (ומבקשת..) רק אחרי שהצד השני אישר. [בהנחה שזה פנייה דרך צד ג]

וזה בעצם אומר שהצד השני פנוי ומעוניין. אבל זה גם אומר שיש מצב שאני לא פנויה, או לא מעוניינת. וגם שמבחינתי יכולות לעבור תקופות שבהם אין לי שום הצעה, כאשר בפועל יכול להיות שהיו כאלה שביררו והחליטו שלא...

תודה על ההסבר על השוק.

נתקלתי בשדכני וואטסאפ שפשוט מעבירים כרטיסים, בלי לקרוא יותר מידי. אבל מסתבר שגם להם יש הצלחות - אבל אף אחד מאלו שאני קיבלתי בדרך הזאת לא היו רלוונטיים.

זה עדיין צורם לי המילה הזאת, וזה לא שיש לי פתרון קסם לאיך אפשר לעשות את זה יותר טוב..

שיש כרטיסים, שהם מנסים לשווק משהו, וברור שיש מאוחריהם אדם עם סיפור שלם, אבל הכרטיס עצמו הוא לא הבנאדם. לכן אני אולי מרגיש בנוח עם המונח שוק. למרות שגם יכול להיות שאצלי השימוש הזה יכול ליצור חוסר נוחות בהקשרים כאלה ואחרים.

נראה לי גם חשוב לומר שעצם הפלטפורמה של הכרטיסים (גם בוואטסאפ, אבל גם במיזמים שונים) היא פלטפורמה מאוד מוגבלת ולכן גם אם השדכן הוא מעולה ומקסים עדיין יהיה בזה מימד פחות "אנושי" וממילא מאוד מוגבל. ובודאי, התחושה האישית היא גם חשובה שמתעסקים עם שדכנים וחשוב מצד אחד לדעת לצאת מאיזור הנוחות או להרחיב אותו כדי שיהיה עוד אופציות להצעות, מצד שני חשוב גם להיות במודעות ריגשית ולשים גבולות גזרה ביחס ליציאה מאיזור הנוחות

שבזמן הזה קיבלת כבר הצעה אחרת? כי אם כן לגיטימי לקבל אותה .

אבל אם לא קיבלת הצעה ואתה סתם מעניש את מי שהציע כי שלח שבוע אחרי זה מיותר

אני שואל את עצמי מה הוא התכוון שהוא שלח לי את זה תוך שלושה ימים

מן הסתם אנשים עסוקים ולא תמיד פנויים אבל בדרך כלל נראה לי הכיוון זה להציע ישר

אצלי אני לא מרגישה ככה

הכל איטי מאוד, ותמיד לוקח כמה ימים..

וגם אחרי קשר לוקח לי מלא זמן עד שמתחילה משהו חדש

אני לא חושב,

אנשים לא רוצים לחכות ימים כי ההנחה שזה עוד כמה ימים עד שייפגשו, ומן הסתם יהיו הרבה נסיונות כך שזמן רב לברר יקח עוד זמן.

בגלל שהפלטפורמה הזאת מאוד מהירה אז הציפייה שזה לא יקח כמה ימים אלא יהיה באותו יום.

על עצם ההצעה.

אני אשלח לך הצעה ואז לוקח כמה ימים עד ששולח את ההצעה.

תאמת היה ממש לאחרונה שרשור על זה.

אני גם לא מלין על כך... אני תוהה על כך.

ולכן הכל נהיה מהר מאוד מאוד.. ולכן גם קיימת ציפייה שדברים יעברו מהר.

מאמין שלפני הוואטסאפ היתה ציפייה לזמן יותר ממושך, דהיינו היתה יותר סבלנות כי זה לקח יותר זמן.

לפני הפלאפונים בכלל מן הסתם היתה ציפייה לזמן עוד יותר ממושך.

ככה מסתבר לי

מקווה שהפעם זה מובן חח

כי היא לא תראה כמו אחת כזאת בסוף החג

אופס ימי החנוכה😂

ותודה על התזכורת שיש לי כל מיני העדפות קטנטנות כאלו שאסור לשכוח בתוך כל ההתרכזות בערכים החושבים והגדולים, 

כי הדברים המשותפים הקטנים הם הרבה פעמים הבסיס לקשר טוב 

מחזק מאוד! במיוחד המשפט "בית ה' נחנך בימי החנוכה, את הבית שלכם אבנה מהרה" נגע בי.

תודה!

-דעתי-.

המילה "עיקר" מבלבלת כאן..
אבל הכוונה הבסיס. קודם שיהיה את זה. בלי זה, אין על מה לדבר. אין בכלל מה לנסות.

ניקח את שוק הרכב.

אם אין בלמים שעובדים חלק,
ואין מנוע שפועל חלק,

אין בכלל מה להסתכל על הצבע והצורה וכמה אנשים הוא מסוגל להכיל בתוכו.

עכשיו נניח שיש בסיס.
זה אומר שכל רכב מתאים לך ? לא.
יש כאלה מעדיפים רכב קטן, גדול, בטוח, מהיר, נמוך, גבוה. טוב לשטח, טוב לעיר.

אבל קודם הבסיס.

ככה אני מבין את זה.
כלומר, זה שיש למישהו "לב טוב, והוא מקסים" זה רק -תחילת- הסיפור. לא סוף הסיפור.

במה הוא עובד ? 
מה הוא למד ?
איך הוא מתנהג כשדברים לא מסתדרים כמו שהוא רוצה ? איך הוא עומד בלחץ ?
האם הוא דברן ? שקט ? 

כל אחד והפרמטרים שחשובים לו, ממש כמו בבחירת רכב. כמובן, כל אחד והתקציב שלו (מה שיש לו להציע)

בהצלחה.

אני לא מסתכל מהצד של האדם שיש לו מידות טובות או לב טוב..המשפט הזה בדרך כלל נאמר לאנשים כאיזה משהו להתמקד בו ופחות בחיצוניות(אגב הוא נאמר בעיקר לגברים ממה שאני מכיר) אף פעם לר באמת האמנתי בו כל כך, נכון, יש בו מן האמת אבל בדור הזה להגיד לבחור "העיקר לב טוב ומידות טובות" אם הוא לא צדיק נסתר בנם של קדושים בעיניי זה פחות רלוונטי לנסות למכור לו את זה, והאמת עכשיו כשאני חושב על זה, אני חושב שהרבה שדכנים נופלים שם(גילוי נאות אף פעם לא הלכתי לשדכן/ית) ומרגיש לי שהם לא באמת מתעניינים במה אתה מחפש/ת אלא פשוט לחתן בלי הרבה מאמץ ואז מגיע המשפט " העיקר לב טוב"

חנוכה מלבלב מלא בלבלובי שמחה וכו🦝🔥

נראה לי כדאי למקד קצת יותר לפחות לעצמך.

מה זה אומר ראש פתוח?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע גם רבנים מהר המור וגם ממרכז?

האם זה אומר שאתה מוכן לשמוע רבנים חרדים ו/או דמויות מהשמאל?

האם זה אומר שאתה לומד ספרים של הרב בני לאו?

האם זה אומר שאתה רואה סרטים? איזה סגנון?

מה זה אומר מתייעץ עם רבנים?

האם ההתייעצות אומרת שאתה מחפש הסכמה שלהם לאופי הכלה שתבחר או שתצטרך אישור שלהם בטרם תצא?

או שזה רק בשאלות ערכיות כגון ענייני פוליטיקה/השקעות? או שאולי גם ביחס לעבודה וחיי חברה?

כל תשובה פה לגיטימית, אבל לפחות לעצמך ורצוי גם לטובת מי שתחפש שתצא איתך כדאי לדעת מה הכותרות שאמרת אומרות

המון בהצלחה

יש כאלו שיותר מכוונים לסגנון מסוים.

אבל מעבר לזה, 

הייתי ממליצה לפנות לכמה שדכנים,

אבל לא רק.

להירשם לכמה מיזמים\אתרים\אפליקציות\קבוצות וואטסאפ,

ככל שיש לך כח להתמודד..

אתה צריך לדעתי להודיע לעולם (כולל חברים ומשפחה), שאתה פנוי ומחפש - ומה אתה מחפש.

"אלה לא בנות חרדיות, החמודות האלה שייכות למגזר הדתי-לאומי (גוש עציון)"....ואם הן היו חרדיות אז? היה אסור להן לעצור שניה ולהוריד את הדברים?

ואני לא מתפלא שזה מה שלקחת מהפורום הנ"ל..זה אומר המון על משתתפיו.

שקראתי את זה  

בפורום הטרור הזה

אני רוצה "בחלום אדבר בו". תשובות לכל השאלות העמוקות שלי.

אני מתפלל על זה וכלום בחלום. אני שואל את ה' שהדוד רבא שלי הרב פנחס מפרנקפורט בעל ההפלאה יתגלה אלי וכלום. אין תשובות.

אבל אז כשאני קם, אגב העיון הרגיל שלי בתורה בסדרים הרגילים, אני מגיע ל'הפלאה' ו'לפנים יפות' ומבול של תשובות והדרכות לחיים העכשוויים שלי.

כן. זאת התגלות השכינה דרך ספרי הצדיקים.

תשובות. תשובות. תשובות.

"קול דודי דופק פתחי לי אחותי רעיתי". כמו ששמעתי בילדותי מר' אברום שפירא זצ"ל, הספר דופק לפתוח אותו ועם זה השכינה הקדושה.

אל תחכה למשהו מבחוץ, בחורה שלא רודפת אחריך תעזוב אותה. זה לא שווה את הזמן שלך. תתרכז בלהתענג על ה' וימלא משאלות לבך. תנדב את לבך ל-ה' ולעם ישראל. תתן תתן תתן, אל תצפה לקבל כלום. בסוף, הכל יסתדר. "יִרְוְיֻן מִדֶּשֶׁן בֵּיתֶךָ וְנַחַל עֲדָנֶיךָ תַשְׁקֵם. כִּי עִמְּךָ מְקוֹר חַיִּים בְּאוֹרְךָ נִרְאֶה אוֹר. מְשֹׁךְ חַסְדְּךָ לְיֹדְעֶיךָ וְצִדְקָתְךָ לְיִשְׁרֵי לֵב."

מאוד מזדהה עם מה שאתה כותב.

הצפייה תלויה לפי תקופות בחיים. תקופות שונות בכל התקופה המתמשכת של הדייט וגם איך קמתי היום..

לגמרי רגישות צריכה להיות בנושא הזה. מסכים מאוד מאוד וליבי איתך.

עם זאת, בלי קשר לצד השני שצריך להיות רגיש - חשוב לשמור על איזון. 

אם כל דבר קטן מטלטל אותי, כדאי להתבונן למה זה קורה.

מה דפוסי המחשבה שמניעים אותי?

מה החששות, פחדים, דחפים, רצונות שקיימים בתוכי והאם אני מנהל אותם או שהם מנהלים אותי. ואם אני מנהל אותם - איך אני בוחר לעשות את זה.

וזה מפחיד גם לשאול את השאלות האלה, כי זה לא כיף לגלות שאני במקום שלא רציתי להיות בו, אך בד בבד, זה אנושי וזה קורה. אפילו אפשר לומר שאין אפשרות שזה לא יקרה.

ומאזן את מה שאני כתבתי הרגע - זה בסדר להיות לחוץ. בסדר גמור. רק כדאי לשים לב לזה.

ולא לתת להצעה להתמרח ככה

חושבת שזה נכון בכללי לכל מי שאומר כן להצעה, וכשאני אומרת 'אומר כן להצעה' הכוונה ששמעו שיש הצעה, קיבלו מספר לבירורים ויודעים שיש מישהו בצד השני שמחכה.

ולא משנה אם מי שמחכה זה מי ששידך או המשודך.

ברשותך, פונה לצד השני:

דרך ארץ בסיסית...

גם אם עסוקים כל כך ברמה שאין זמן לברר תהיו הגונים ותגידו.

''אין לי פניות לברר'', ותשלחו מישהו שסומכים עליו שיעשה את זה.

''אין פניות ברמה שאין זמן לנשום, אז לברר?", סליחה ששואלת... אבל איפה תכניסו גם פגישות? אם יש זמן לפגישות יש זמן לברר, במיוחד אם זה ימשיך או יקרה בהמשך, זה הרושם שאתם משאירים.

לא עונים לכם בצד שמבררים איתו? תעדכנו בהקדם את מי ששידך שיוכל לעדכן את הצד הממתין. וגם לברר מה קורה שם... יכול להיות שהתקשרו ולא ענה החבר, או שמשהו בקליטה לא עבד או כל סיבה שהיא.

התחרטתם מכל סיבה שהיא? זכותכם... רק תודיעו.

ולך שמחכה -

תברר עם המשדכים, בפרק זמן שמרגיש שזה מספיק זמן לבירור, מה קורה עם הצד השני.

הלוואי ודברים יתוקנו בשורשם ונהיה טובים.

ובאמת מבאס כשקורה רצף כזה.

אבל לא יפה להוציא שם רע על כל הבנות..

[וקרה לי גם הפוך - מישהו פנה אלי באתר, ביקש לברר, ולקח לו כמה ימים. שאלתי את החברה שלי אם הוא דיבר איתה, ואמרה שלא. שאלתי מה קורה, ועדיין לקח לו כמה ימים..]

אני רוצה להגיד שבאופן אישי - 

לפעמים הבירורים לוקחים זמן. שולחים הודעה לחבר, הוא לא זמין, מחפשים אולי מישהו אחר שמכיר, והוא בדיוק במילואים וכו וכו'.

מעדיפה לקחת עוד יום בבירורים מאשר לצאת עם מישהו ולהתבאס שזה יכל להיות ברור מהטלפון שלא שייך.

אבל אם זה מתעכב - נראה לי נימוסי להגיד משהו כמו - אני בתקופה עמוסה, צריכה עוד זמן, סליחה.

ועוד משהו קטן - כמעט תמיד, אם קיבלתי הצעה ביום מסוים, וכבר באותו יום ביררתי - לא נתתי תשובה באותו היום. רציתי לישון על זה לילה.