כדי לעקור את הפיגועים מהשורש, צריך להבהיר להם היטב מי פה בעל הבית.

ובעל בית לא פוגע ברכוש של העבדים שלו, כי זה בעצם הרכוש שלו. בטח שלא כמו גנב באישון לילה.

ואני פועלת לזה שזה יהיה מעשי. בין השאר ע"י להבהיר מי פה בעל הבית.

אחת הדרכים היא המאחזים.

התנגדות גורפת להסכמים וקומבינות ללא הבדלי דת גזע ומין.

פעילות הסברה להעמקת המודעות. מי שזה במודעות שלו, מתנהג כמו בעל הבית.

ובהחלט לא מתנהגת כמו אחרון הגנבים הפוגע ברכוש בלילה ובסתר.

ייתכן שפגיעה ברכוש תעזור, אבל רק אם זה לא יהיה במחתרת אלא בגאון לאור יום. ואם זה לא מעשי, אז לא.

@כבשה את תופתעי לגלות שגם אני חושבת ככה. זה שהיא ראשית צמיחת גאולתנו לא אומר שהיא נפלאה, ולא אומר שצריך להעריץ אותה ולסגוד לה ולהילחם בחירוף נפש על כל אמירה נגדה. 

בהחלט מותר למתוח ביקורת, אם צריך אפשר לצאת נגדה, וזה לא סותר את זה שהיא ראשית צמיחת גאולתנו.

הקמת מדינה ליהודים (ואני בכוונה לא אומרת מדינה יהודית) היא שלב הכרחי שבלעדיו לא היינו יכולים לחשוב בכלל על כיבוש את ארץ ישראל השלמה. מה זה בעצם כיבוש? זה שלטון מדיני של יהודים. אם אין התחלה שלו, איך יהיה המשך?

נסי לדמיין שאת בתקופת המנדט הבריטי. האם היה קל יותר להגיע לבעלות מדינית של יהודים בכל שטחי ארץ ישראל? ודאי שלא. כי אין בכלל בעלות מדינית של יהודים על שום דבר, אז צריך ליצור התחלה של משהו, ראשית צמיחה, ואחר כך להתקדם ממנו הלאה לגאולה.

יש לנו שליטה מסוימת בחלקיק מהארץ? מצוין. זה הזמן להתקדם הלאה, לעבור לשלב הבא: ארץ ישראל השלמה. ליצור שלטון מדיני יהודי הפרוש על כל המרחבים של ארץ ישראל, בין אם בסופו של דבר זו תהיה מדינת ישראל או מדינת יהודה או כל ישות מדינית אחרת שהעומדים בראשה הם יהודים.

היות ואני מאמינה שארץ ישראל היא השלב הבא בגאולה, ושלב הכרחי ויסודי בצמיחת גאולתנו, התייחסתי לנק' של א"י, כי ממנה נובע כל ההמשך.

אבל אני לא התכוונתי לומר שצריך להיות אסירי תודה למדינה בגלל שהיא שולטת בחלקיק א"י, בכלל לא. התכוונתי לומר שזה שהיא שולטת פה, זה כלי מאד יעיל להשגת מטרתנו, השלב הבא בגאולה: ארץ ישראל.

אם היה פה עדיין המנדט הבריטי, לא היתה לנו ברירה אלא להפיל אותו, ולהקים באיחור של 70 שנה את מדינת ישראל. או מדינת יהודים כלשהי.

ויש לי משהו לחדש לך: רוב רובו של העם בימי המנדט הבריטי לא נלחם! ולא רק שלא נלחם, אלא רדף את אנשי המחתרות שפעלו להפלת הבריטים! הם קראו להם קיצונים, פנאטים, הנהגת היישוב הישן גינתה אותם, הלשינו עליהם, היו עונות סזון... המצב הזה נשמע מוכר...?

אני לא חושבת שהמדינה היא טובה או רעה. אני חושבת שהיא כלי שאני יכולה לנצל אותו, אפילו במצב הנתון כשהוא מושחת, עקום ומקולקל, אני עדיין יכולה לנצל אותו עד תום לפני שאיאלץ לזרוק אותו. ולכן, אני מתעלמת מהבעיות הרבות שיש בה. היא לא חשובה יותר מהמטרה. אם המטרה היא ארץ ישראל, ואני יכולה להשיג אותה גם עם כלי סדוק, אז אני לא אשקיע מאמץ בלתקן את הכלי, ואני גם לא אזרוק אותו כי הוא מביא לי תועלת.

יכול להיות שהשלב הבא בגאולה, אחרי כיבוש א"י, יהיה הקמת מלכות/מדינה יהודית, עפ"י חוקי התורה. יכול להיות שיהיה שלב אחר. כך או כך, אני מאמינה שכרגע השלב הבא הוא ארץ ישראל.

זה שהיא ראשית צמיחת גאולתנו לא אומר שאסור לצאת נגדה. אלא אם זה מפריע להמשיך הלאה לשלב הבא. ומי שלא מבין שצריך להמשיך ולפתוח את הפתח שהקב"ה נתן לנו, ראשית הגאולה, לנצל את הראשית הזאת ולהמשיך הלאה בעזרת המתנה הזאת - הוא הכפוי טובה האמיתי.

ברור שהמדינה היא לא האידיאל. לכן אנחנו פועלים לגרום לעם להבין שזה בידיים שלו, בסופו של דבר ברגע שעמ"י יחליט מה הוא רוצה לעשות עם עצמו, הוא ידע בדיוק מה צריך לעשות, בין אם זה להפיל את המדינה, או להשפיע מבפנים, או להפיל את הממשלה, או להמליך מלך או ווטאבר.

זה קצת פשטני להגיד שהמדינה עוזרת במטרה של ארץ ישראל. במישור הישיר היא מפריעה.

אבל כן אפשר להגיד שאנחנו יכולים להשתמש במדינה ובמוסדותיה כדי להשיג את המטרה. לדוג', אם לא היתה פה מדינת יהודים, היה לנו קצת קשה יותר להישאר בחיים ולפעול למען א"י.

ואם תהיה אופציה להחליף, ואני אראה שהאופציה הזאת תועיל למטרה במידה ששווה מספיק את המאמץ- אז כן, הייתי מחליפה.

רק לי מפריע שהיא חושבת שאתה בת?

האם אתה מאמין שהיכולת ורמת הביצועים של השב"כ הן גבוהות?

שעד היום לא מצאו הוכחות וראיות בדוקות, ולא הצליחו להפליל כמעט אף אחד בתג מחיר?

האם "חבורת נערים מעוטי יכולת מנטאלית", כהגדרתך, יכולים להעלים בצורה כ"כ מקצועית כל ראיה במשך כ"כ הרבה זמן ובכ"כ הרבה מעשים?

אני אגיד את זה שוב: אין. שום. קשר. בין. נערי. גבעות. לאנשי. תג. מחיר. (בהנחה שהם קיימים)

אנשים שגרים בגבעה הם מוסרים את הנפש על ארץ ישראל. מה בין זה ובין אנשי תג מחיר? (שוב, אני בספק אם קיימים כאלה. ואם כן, זה לא מסירות נפש על ארץ ישראל אלא כביכול על הכבוד היהודי. אני חולקת על כך שזה גורם לכבוד, אבל כך חושבים רוב האנשים התומכים בתג מחיר.)

כדאי לקבל את העובדה הזאת ולהפנים אותה. ולא לכנות כל מי שחושב אחרת ממך "חסר יכולת מנטאלית" או להגיד לו "שלא יתערב בויכוחים רציניים."

ב. אני גרה בגבעה, תודה. אני לא נוער נושר ולא מכורה לשום דבר אולי חוץ מהבית שלי, מתוך דבריך ניכר שאתה מדבר מחוסר ידע מובהק והבורות שלך פשוט בולטת.

אני יודעת היטב מי האנשים שנמצאים היום בגבעות, לרובם המוחלט אין ולו שמץ של קשר לנוער שאתה מתאר.

הגבעות מהוות בית לנוער מאמין, אידיאליסטי ואמיץ, אשר מקריב את חייו למען הדברים שבו הוא מאמין. האמונה של הנוער הזה היא אמונה עזה, יש לו מסירות נפש אמיתית, כלומר, הוא מוכן למות למען אמונתו. (ולא מה שבטעות מכנים היום מסירות נפש, לדוג' כשאדם גר ביישוב פורח ומסודר בבנימין ובשביל זה נוסע חצי שעה יותר לעבודה.) וכל דרכו של הנוער הזה היא ע"פ תורה, תורה שלא מושפעת מלחצים פוליטיים כאלה ואחרים.

הנוער בגבעות לא תומך במעשי תג מחיר, מפני שהם נוגדים את אמונתו ושיטתו ניגוד מובהק. כל מטרת הגבעות היא לצעוק אמירה שמשמעותה הוא 'אנחנו בעלי הבית, ולכן אנחנו נתיישב בכל מקום וזמן בארץ הזאת, ע"פ הבנתנו ורצוננו.'

המשמעות של תג מחיר היא הפוכה בדיוק. היא אומרת 'אנחנו פולשים. אנחנו כובשים זרים ואנחנו צריכים לזרוע בכם פחד לחייכם ולרכושכם כדי שתקבלו את מרותנו'.

להגיד שנוער הגבעות תומך במעשי תג מחיר זה כמעט כמו להגיד שאנשי שוברים שתיקה תומכים בפעולות צה"ל.

ואת השבת ש"הלוואי שהיתה לנו את המסירות נפש לגור בגבעה".

זה בהחלט מקשר.

בכלל ככל מה שאני רושמת פה בשרשור לא נכתב בכעס, גם אם אפשר לקרוא את זה ככה. קחו לתשומת ליבכם.

@אורות מאופל

@מגדלור באפלה

@כל מי שמתעתד להשתתף בדיון הזה

ומכנה אנשים בשמות נוראיים ומפליל אותם בתיקים לא להם.

יש לך משהו להתבסס עליו חוץ מהתשקורת?

הוכחות? ראיות? הסברים? משהו שיעיד על מחשבה מסוימת מאחורי כל זה?

או שאתה רק מדבר באוויר?

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים