
זו גרוטאה, לא פלאפון!חלילית אלט

נמחלילית אלט
לא נורא.. גם לי הוא נכבה מתישהו..פרפר לבן.
אופ, לא נורא..
חחח זה בדיוק קרה לי הרגעאניייי
נכון שזה מעצבן?
פרפר לבן.
בערך 7 פעמים התנתק לנו באמצע 

נכון מאוד... את יודעת מה אני עושה כשזה קןרה לי?אניייי
חוזרת לילדות ועושה כמו הילדים הקטנים:
#הולכת לספר טלפונים
#מחפשת את שם המשפחה של מי שהיתי באמצע לדבר איתה
# מתקשרת
# אני: "שלום, זאת *** אפשר את ****?
חחח ממש כמו בכיתה ג'![]()
אבל זה בכלל לא תמיד אפשריפרפר לבן.
אני פשוט מדליקה את הטלפון בחזרה..
נכון שזה לא תמיד אפשרי כי לפעמים אני/ היא בכלל לא בביתאניייי
אבל עוד יותר לא אפשרי להדליק תפל' כי הוא נכבה בגלל שנגמרת סוללה...
אז צריך לחכות 10 דק' בהטענה.. אהל אם אני לא בבית אז גם אינלי איפה להטעין.. בעיה![]()
חח פשוט מפסיקים לדבר וזהו
פרפר לבן.
כמו שאנחנו עשינו
חלילית אלט

פרפר לבן.אחרונה
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
מישהו?האר"י פוטראחרונה
בדיקהטיפות של אור
--טיפות של אוראחרונה
~~ ( זה יותר יפה מהנקודות שאנשים שמים כאן)מחכה לחורף
חורף בריא לכולם

