אם אני זוכרת נכון, אותו אדם מבולבל שדיברת עליו שהעלה את הנקודה בשירשור לא מזמן, זה לא היה רק המראה החיצוני שחזר להפריע לו, זה גם היה נקודות באישיות בכימיה שהוא חשב שזה יסתדר וזה לא כל כך. (נדמה לי שהוא דיבר על כך שהיא סגורה או משהו כזה)

זה לא מחזק את מה שהגולש האחרון (פותח השירשור הנוכחי) מנסה להגיד? שהרבה פעמים המראה החיצוני מושפע מנקודות באישיות?

חוצמזה, מכירים את זה שמישהו או מישהי מאוד יפים חיצונית, אבל האישיות שלהם קרה ומעצבנת? והם נראים קצת יותר מכוערים פתאום?...

קנית לנצח מקום של כבוד, אהבה והערכה עמוקה בלבבותיהן הנלבבים של יושבות פורום זה.

אין לי בעיה לשטוף כלים בבית

יש מצב שרק אני לא קוראת חתימות...

להתעלם לגמרי מהחיצוניות, א"א.

אבל את צודקת שגבר צריך להמשך, ואישה לפעמים מספיק לה שלא להרתע.

תפיסה מוטעית. לפעמים אפילו, ההיפך הוא הנכון.

כי לגבר הרבה יותר קל שלא "להיתקע" על משהו, אצלו הדברים מתחילים בשכל. ולשכל הרבה יותר קל להשתנות לפי החלטה.

לי עצמי, קרה לפחות 3 פעמים, שהתרגלתי למראה שבהתחלה לא מצא חן בעיני.

ולא רק התרגלתי, אלא מצא חן בעיני.

זה ממש לא 'לא אפשרי'

בשיעורי ד"ר אבולעפיה האחרונים.

תראה ישועות. יפות.

אם אתה רוצה להיות שמח לכל החיים, אל תתחתן עם אשה יפה.

והנא קישור לשיר:

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

תגלי לי?

אגב, את עדיין פה? אני זוכר אותך ממזמן!

אהבתי ממש.

אבל אני לגמרי מסכים עם כל מה שכתבת,

לא נראלי שכתבתי משהו שסותר את דבריך, אלא להיפך.

לא באתי לתת אישור ליופי, באתי להסביר מה הוא מקומו והיחס הנכון אליו בנישואים

ראיתי הרבה פעמים שבפגישה הראשונה המראה החיצוני נראה מוזר ואח"כ זה נעלם.

זה ממש נכון!!

אני כזה פדחן?
ו @אן_שרלי,אני בעד אאוטינג למי שהוא לא אני;)

והדמות הזאת היא ילדה עם נמשים ומפה הדמיון לתמונה ששמו כאן להודעה

אבל יש איזה עניין עם היופי שלה. זה מחנך ילדות לא לרדוף אחר חיצוניות בעיניי.

זה המסר שאני קלטתי לפחות בתור ילדה.

מעניין אם מישהו חשב על זה כששם אותה..

האם בגלל שהיא נחשבת יפה? או דווקא בגלל שהיא לא יפה?

ומה דעתכם עליה בכללי? חח סתאם

כמו גם העובדה שבכל כתבה העוסקת באשת ציבור כזו או אחרת בד"כ תפורסם תמונת תקריב גדולה במיוחד.

משום מה באתרים חרדים אין אפילו הוא אמינא לשבץ תמונות כאלה, וכי השו"ע שלנו, הציבור הדת"ל-תורני, שונה משלהם?

יש לנו את אותו 'שולחן ערוך', 

אבל היכן כתוב בו שיש איסור לראות אשה

דרך העברה בעלמא, ללא כוונה ליהנות מיופיה? 

לא חקרתי את הנושא, אבל אני מניח שעורכי האתר אינם עוברים על דברי השולחן ערוך. 

(כמובן לא פוסקים הלכה ע"פ מנהג של עורכי אתר אינטרנט!)

אם כבר, יש לשאול על ביטוי שכתבת שיש בו סתירה פנימית - 'אתרים חרדים'. 

אולי כוונתך לאתר המופעל ע"י אנשים חרדיים. 

ושוב יש לשאול, 

מה זה 'חרדים'? 

רשות הדיבור ל'ויקיפדיה':

היהדות החרדית היא חטיבת זרמים ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ושמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

(ע"כ, עיי"ש באורך) 

כמובן שישנם כאלה בעלי רגישות גבוהה למראות מסוימים, 

אשריהם ואשרי חלקם. 

אבל לענ"ד, רוב הציבור שגולש באתרנו אינו בדרגה זו, 

ומשום כך אין עורכי האתר רואים פסול בשילוב תמונות של נשים (בלבוש צנוע, כמובן).

יש לתמוה על כך 

שהמכנים עצמם 'חרדים'

עסוקים בעריכת אתרי אינטרנט 

במקום לעסוק בתורה. 

נראה ליישב

שהם מבינים שאי אפשר להתעלם מהתפתחות הטכנולוגיה,

וכדי למזער נזקים

מגישים לציבור אתר ללא חשש פריצות (לשון הרע?) וכו'. 

נראה שהם קבעו כלל מוחלט שלא להכניס תמונות של נשים, 

כדי שלא להסתבך עם 'נתת דבריך לשיעורין'. 

כמו כן, נמנעים מכל אזכור או העלאת נושא 

שעלול לגרום הרהורים רעים לאי-מי מהגולשים, וד"ל. 

ול@הגולש האחרון, יישר כח על דבריך. 

במסגרת ההלכה ניתן למצוא היתר כמעט לכל דבר.

איפה כתוב שצריך ללמוד תורה? והגית בו יומם ולילה-אדם יוצא יד"ח בקריאת שמע שחרית וערבית.

איפה כתוב שאסור ללכת לראות סרטים? רק תוריד ת'ראש בקטעים הלא צנועים והכל מותר (דברי הרב סתיו)

איפה כתוב שאסור לשים תמונת ענק של אישה ברחוב? אל תכוון להנאה מיופייה.

איפה כתוב שאסור לרוץ מרתון מעורב אם כולם לבושים בצניעות?

איפה כתוב שאסור שירת נשים? (עיין תחומין לו)

איפה כתוב שאסור לשמוע פאר טסי?

השאלה היא איפה הראש שלנו, האם אנחנו תופסים את התורה כדבר חיצוני לחיים ומעיק עליהם, דהיינו יש תורה-ויש חיים ומטרתנו היא למצוא את הנוסחא שתצמצם את המועקה הזאת למינימום. האם אנחנו בעצם חילונים עם כיפה?

ומתוך התפיסה הזאת שתופסת אותנו יוצאת כל העקמומיות בתורה, מתוך התפיסה הזאת בעצם שכחנו מה זה הדבר שנקרא רוח ההלכה, זה לא מדבר אלינו, אנחנו לא שם. אנחנו חיים את המינימום.

אפשר להסכים עם הטענה שבמקרה דנן זה עוד יותר לא ראוי.

אבל גם בנושא הכתבות, אז מה אם הנושא זה אשה? זה מצדיק לשים תמונת תקריב שגדולה יותר מכל תוכן הכתבה? 

משמח לשמוע שיש רחבי דעת

אני ממש לא משקר לעצמי, כ"כ לא.
אני מעולם לא אמרתי להתעלם מהמראה החיצוני, אני רק באתי להסביר מה היא הדרך הנכונה להתייחס אליו.

נכון שנטיתי טיפה לכיוון שנראה כאילו המראה לא חשוב, אבל אם תשים לב בשום מקום לא אמרתי משהו נגד,

רק הבאתי את הפרופורציות הנכונות שבהם יש להסתכל.

בקשר להבדל בין ימינו לבין פעם- אני לא חושב שפעם היה פחות משקל ליופי, אתה בעצמך הבאת מספר התיחסויות של הגמרא ליופי, והדוגמאות שהבאת על תנאים שלא התייחסו ליופי-זה בגלל שהם תנאים,

ולא בגלל שהם חיו 'פעם'.

אני כן מסכים איתך שהיום בגלל כל מה שמקיף אותנו אז כושר השיפוט שלנו נהרס והתרבות הקלוקלת גורמת לנו להסתכל ולהימשך הרבה אחרי היופי החיצוני, זאת בעיה קשה אחרת שראוי לתת עליה את הדעת, אבל כל דבריי נכונים במידה זו או אחרת גם לאלה מתוכינו שמושפעים מי יותר ומי פחות מהתרבות הקלוקלת..

אולי לא הדגשתי את זה מספיק, אבל אני לגמרי מסכים שממש אסור להתעלם מהמראה החיצוני, ואם גם אחרי שניסית היא עדיין לא יפה בעיניך- אין ספק שצריך לחתוך

אז כך בדור הקודם החיים כנראה היו קצת יותר פשוטים . לא יכולתי לבקש שיראו לי תמונה של רעייתי [ועוד כל מיני בחורות] ז"א יכולתי אבל דבר ראשון זה לא היה מקובל ודבר שני זה היה אומר שמשהו היה צריך לגשת לאלבום שלה ולהוציא תמונה ולהביא לי ...

לכן נפגשנו "על עיוור" וזה יצר סיטואציות מעניינות ואולי מפדחות [זו היא שמחכה שם או לא ? וכד']

אבל לעצם העניין מי שלא מסוגל לצאת עם בחורה שהיא רגילה לא איזה סופר מודל - שלא יעז לצאת!!!

לא אמרתי שנניח היא ממש דוחה אותי במראה ,נניח דחלילה כזו,  גם אז לצאת - זה לא , בכל זאת רוצים להקים משפחה. אבל בחורה נורמאלית מה זה משנה איך היא נראית חיצוני [מתולתלת נמשים אף - ממש לא משנה].

זה לא קריטריון להחליט אם לצאת עם בחורה!!!

במהלך השנים הרי זה משתנה [ותמיד בסוף לרעה לא יעזור..] אם הדבק הוא מתחיל במשהו חיצוני כזה מה יהיה?

מה כן?

מה הרקע המשפחתי והלימודי שלה ?

מה היא עושה ? מה שלב החיים בו היא עומדת ? [זה חשוב כדי לדעת אם היא יודעת בכלל מה היא רוצה.

אהבה אחווה שלום ורעות אלו השלבים של הבניין

אהבה - עדיין חיצוני, את האחר

אחווה - קשר דם , יש ילדים שמחברים

שלום - השלמות האמיתית

רעות- רצון משותף  - זה כבר שניים שהם ממש אחד יותר מהשלמות .

בקיצור קצת מלאה או קצת רזה [או בכלל לא קצת ...] שלא יטריד אותך [אפשר לעשות דיאטה להשמנה גם כן....

לשלבים מתקדמים לקראת החלטה.

לפסול על תמונה זה טעות עצובה ממש. גם אם משהו לא נראה טוב בתמונה, במציאות זה תמיד נראה אחרת.

אחרי שצולחים פגישה אחת לפחות, עדיף שתיים, אפשר וצריך לתת לזה יותר משקל, ולבדוק את ההרגשה, האם יש התלהבות והפגמים הופכים לשוליים באמת. לבדוק את המשיכה!!! כן משיכה מינית. אם אין אז לעזוב וללכת הלאה. עצוב לראות אחכ זוגות שמרגישים שעשו טעות כי זה מפריע להם מאוד ביחסים אינטימיים.

בשלב הבא אפשר להתקדם אם יש דברים חיצוניים שעדיין מפריעים, דברים קטנים, לזכור שהחיצוניות משתנה מאוד בהמשך החיים, לצערנו אף אחת לא נשארת בת עשרים הרבה זמן. ההריונות והלידות מהר מאוד משנים המון דברים בגוף, וגם הגברים לא חסינים לפגעי הזמן ומגדלים כרס, וקרחת...חלקם די מהר. אז להכנס לפרופורציות.

ברוכים הבאים בשם הפורום, הקול השפוי! חיכינו לך.

נכון מאד. אם אתה דוס X לא באמת מתחבר למראה שלה, ואתה מדחיק את זה עם כל מיני תירוצי שקר ושווא - אתה עושה שני דברים רעים. אתה קודם כל משקר לעצמך, וחמור מכך -אתה פוגע בה.

נשים לא רוצות להיות עם מישהו שלא באמת ובתמים מתחבר ואוהב את המראה שלהן. זה לא משנה איך הן נראות, זה משנה מה אתה חושב ומרגיש כלפי כל המכלול שמרכיב אותה.

העיסוקים האובססיבים והקטנוניים האלה גורמים להרבה תופעות מטרידות. יש לא מעט סיפורים על זוגות לא מתאימים שהרגישו וידעו זאת אבל הם הכניסו לעצמם כל מיני הבלים לראש ומעכו את הקול הפנימי שלהם ובסוף הם בוכים על השברים. אני לא מתייחס רק לעניינים של מראה וכו', לכל ההתלבטויות האלה שיש למדויטים.

אמת, כנות, איזון. 3 הדברים האלה, הדובק באלו לא ימוט לעולם. אנשים הולכים באופן עיוור אחר כל מיני רעיונות יפים ומעכלים הבלים, ועל ידי כך הם משחיתים ומסאבים את הקול הפנימי שלהם. וגם על רעיונות מלוקקים ויפים נאמר 'שקר החן והבל היופי', כי אם תלך שבי אחריהם, סוף דבר זה יתנפץ בפנייך.

קיצר, לא רק לעניין הזה, לכל העניינים הלעוסים והנדושים שבחושים בהם תדיר  - אל תהיו צדיקים הרבה, כדי שלא תהיו רשעים הרבה - כלפי עצמכם. לא שווה להפסיד את החיים ואת הזמן עבור מה שנדמה לכם כמצווה או מידה טובה. לפעמים היצר הרע מתחפש למצוות ולמידות טובות ומפיל את האדם.

אני כתבתי את אפילו מודגש, אז אני לא יודע איך פספסת את זה,

זה לגיטימי לפסול על מראה חיצוני,

אם הבחורה לא מוצאת חן בעיניך, אז אכן, תחתוך, תברח, על תעשה עוול לך ולה.

אבל צריך לקחת הכל בפרופורציה, כי מראה זה חלק אחד מתוך מכלול גדול שמרכיב אישיות,

וכמו שאם אני יספר לך שהיא 'קצת ביישנית' או שהיא 'עם פתיל קצר' או כל מיני דוגמאות אבל כל השאר אחלה,

אתה לא תפסול ישר אלא תלך תפגש ותראה אם זה באמת מפריע לך או שזה נעלם בתוך האישיות שלה.

ככה גם לגבי יופי, גם אם במבט הראשון שראית אותה היא לא נראית הכי יפה בעולם,

תלך תפגש תראה, אם האישיות שלה תמצא חן בעיניך היא גם תהיה יפה בעיניך,

ואם לא- אם היא עדיין לא נראית טוב בעיניך-אז באמת תחתוך.

מעולם לא אמרתי להתעלם או להדחיק,

לא אמרתי להיות צדיק מידי ולהגיד 'היופי לא חשוב, אז אני מתעלם ממנו',

סה"כ אמרתי 'בואו ניתן ליופי את המקום הראוי לו, אבל גם בואו לא נגזים במקום שאנחנו נותנים לו'.

התייחסתי לכל הדברים האלה שהופכים לשרשורים מעיקים וחסרי טעם. אתה לא אומר שום דבר חדש או מעניין, אני חושב שזה קצת ברור מאליו שיופי זה לא חזות הכל ובלה בלה בלה.

יש דברים שמרוב שמתעסקים בהם, הם מולידים רעות חולות. למשל היום, יש תופעה רחבה מאד במגזר החרדי של נשים שמתעסקות בצורה אובססיבית ומוגזמת במראה החיצוני שלהן. אפשר לראות את זה ברחובות בבני ברק ובאשדוד וכו'. חנויות קוסמטיקה מהלכות. משקיעות פי כמה וכמה מהאישה החילונית הממוצעת בבגדים ובאיפור וכן הלאה. זו תולדה ישירה של ההדרה והצנזורה החרדית.

בעיות מיניות אצל רווקים ונשואים, אותו הסיפור. תוצאה ישירה של הטפות מוסר דתיות מטמטמות ועיסוקים חולניים ואובססיביים בשטויות. דתיות ופאנטיות גורמות רע. מה הפתרון? לא להיות דתיים. להיות אנשים פשוטים וטבעיים, וממילא תדע לעשות את הדבר הנכון.

הדוגמה המובהקת לבעיה של הדת היא אצל בעלי תשובה. לפעמים יש כאלה שנכנסים למאניה דתית ולטריפ של חיפוש דתי ונופלים בהזיות ובמרות שחורות אדירות. המאמצים והחיפוש שלהם יוצרים אצלם אגו, האגו מרחיק אותם מהאמת, והם מבזבזים את חייהם על דמיונות ועל הבל וריק. כל השאלות הקיומיות והחיפוש הופכים לחרדה קיומית, החרדה מעוותת את התודעה, וככל שמושקעים יותר מאמצים בלצאת, המרחק בינך לבין הפתחים רק הולך וגדל.

הם מעולם לא איבדו כלום. כמו שאמר רבי נחמן לרבי נתן 'ה' איתך ואצלך'. בסוף יש כאלה שמתעוררים וצוחקים על הטמטום שלהם ועל החמדנות הרוחנית שלהם. ברגע שמפסיקים לנסות להתפתח ולצמוח, להבין, להרשים, להיות 'אמיתי' ו'רוחני' וכו' זוכים בחופש. לכן יש רב אחד של בעלי תשובה, קוראים לו הרב סבג, ומה שהוא אומר לכל בעלי התשובה שמציקים לו בשאלות מפגרות כמו 'איך שוברים תאוות אכילה???' זה - 'פשוט תחזרו להיות כמו שהייתם, רק בלי עבירות'. הראייה הטבעית היא ראייה זכה וצלולה, והיא קיימת אצל כל אחד. הבעיה היא כל מה שמעמיסים על האדם אחר כך, ובפרט בדתות למיניהם.

זה הכל עבודה של היצר הרע, כל העיסוקים המפגרים והקטנוניים והאובססיביים שיש בדת, בכל מכל כל, הכל מעשה ידיו. כי מה היצר רוצה? שתבזבז את הזמן ואת החיים שלך על הזיות ועל דמיונות ושתתרחק מן האמת. בשפת המקובלים קוראים לזה 'היכלי התמורות'. היכלי התמורות רוצים להפך את העיקר לתפל, ואת התפל לעיקר. את האמת לשקר, ואת השקר לאמת. את הטוב לרע, ואת הרע לטוב.

האמת היא אתה, הטבע האמיתי של האדם. נאמנות לעצמך, זו אמת. תפסיקו להיות דתיים, תקומו ותתנערו, ותראו פלאים. ניסיתי ונושעתי.

אם את רוצה תגובה עניינית תסתכלי בתגובתי ל 'תקוות עולמים'

אם את רוצה משהו בנימה אישית (ואני חושב שיש לי מה להגיד לך) תפני באישי..

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

מצטרפת מכל הלב ❤️

שנה טובה ומתוקה, גמר חתימה טובה לחיים טובים, לשלום ולכל הישועות.

ב"ה גאולה שלמה פרטית וכללית לכולכם 🙏🌷🏠

שיתגשמו כל משאלות ליבכם לטובה,

גמר חתימה טובה

אבל מה הקשר לבדידות

ולמה שזה יפריע

ניסיתי לשכנע מישהי שתפסיק ושהוא סתם מבלבל אותה עם שטויות, לא מקשיבה...

בעיניי הכול עניין של מינון. הבעיה מתחילה כשנוצרת תלות- כשהוא הופך לכתובת הרגשית הקבועה או מחליף קשר אנושי.

הבעיה היא בין היתר שהוא מתחנף ומרצה ולא מאתגר.

להבנתי הוא נותן עצות לא רעות בכלל לנשים, והרבה פעמים לא מתאימות בכלל לגברים.

נתתי פעם תאור של קשר חצי רעיל (לא כזה שמרעילים בכוונה, אבל כזה שלא בריא לצד הגברי שבעניין).

GPT הציע להמשיך

ג'מיני ממש צעק שזה קשר רעיל ושנכון להפסיק אותו. אבל רק לאחר עוד קצת התכתבות.

גרוק לא זוכר מה הייתה התשובה. אבל יהיה מעניין לנסות. אני אחפש אם יש לי את השאלה.

ראיתי פה ושם התייעצויות עם GPT של נשים עם שאלות נשיות (וגם ניסיתי לבדיקה) והיה ניכר ממש שהוא מוטה לכיוון הזה.

מקום אחד שהיה בו מענה לא רע לגבר: מודלים סיניים לא מצונזרים. המצונזרים עושים את מה ש"נכון" ופמיניסטי.

GPT ודומיו מעולים בצורך לקחת משהו שאדם כותב ולעשות לו שיקוף. זה נותן תועלת בערך כמו לכתוב בשביל עצמך (תרגיל ידוע לניקוי הנפש מעומסים שעובד יפה) וגם קצת כמו המנגנון המקובל באחת החסידויות לכתוב ליהודי שכבר לא איתנו.

זה שהוא יכול לשנות את דעתו תוך כדי תנועה מאות פעמים אם זה מתיישר עם דעת השואל.

אז אני לא יודע כמה נכון לשפוט אותו כמישהו עם מערכת מוטה לצד כזה או אחר...

הוא פשוט נותן עצות לא נכונות. גם אם הוא "נוטה לכיוון".

אין לה באמת אינטילגנציה רגשית ויכולת חשיבה מורכבת זה ניתוח שכלתני של מה שאתה כותב לו. מעבר לזה יש סכנה שכשפורקים רגשית לבינה המלאכותית הוא גורם לנו לפתח אליו מעין מערכת יחסים שהיא מסוכנת בקלות היא יכולה לנתק אותנו מהחברים שלנו.

אבל, נראה לי שגרוק פחות מפחדים מהשטויות האלו

נסה גם את ג'מיני.

התלבטתי אם לנסות את deepseek ובסוף וויתרתי.

לא תקין, לא בריא, לא בעד

אבל כן...

לא צריך להיות בת בשביל זה... מסוכן ביותר.

למה זה רע?

וגם מבזבז זמן ותנסי לחשוב כמה זה מנתק אותך מהיום יום וחוסם את היכולת להיפתח רגשית לבני אדם

תלוי איזה שימוש עושים בו

אפשר לתעל אותו ואפשר להתבזבז איתו

ובAI זה בריבוע

כי בשימוש נכון הוא מתאים את עצמו והתועלת עולה

ובשימוש גרוע להיפך

קשרים פרונטליים...

העולם הולך לשם בכל מקרה, צריך לחשוב מה עושים ואיך לוקחים את זה לטוב, אם זה אפשרי...

והוא לא משאיר את הנעליים בסלון

בסוף הבינה המלאכותית חשופה לכל המידע שקיים ברשת, חשופה להרבה מאמרים פסיכולוגיים וידע מקצועי. למה לא לנצל את זה?

בנוסף יש לה מוח גדול, אמנם מלאכותי אך עדיין מתפקד והיא יכולה לעשות סדר במחשבות ולעזור ולהעלות נקודות.

כמובן שצריך להשתמש בה בגבול הטעם הטוב. אני מכירה מישהי שכשבחור מסוים נפרד ממנה אמר לה שזה בעצת הצ'אט. זה מוגזם בהחלט.

אבל אם סתם מתבכיינים לו, בעיני סבבה.

*ולמה הדגשת שהן תורניות? אם זה בעיה זה בעיה לכולן בכל המגזרים.

אבל הוא לא גאון רגשית, חוץ מזה תחשבי גם על ניצול הזמן שלך מולו

צריך לפעמים להקשות עליו, להגיד לו להעלות רמה, ולדייק אותו. כלומר להעלות אותו על המסלול האישי שלך.

על מישהי שנפרדה מהחבר שלה בגלל שהיא הבינה שהיא פשוט נמצאת בתוך לולאת צ'ט. הוא פשוט אמר לו מה לעשות והוא עשה.

הוא לא באמת יכול להחליף בן אדם

הוא גם קוטע כל רגע ומביא מלא עצות

הוא נכשל בתור גבר או אישה

שתהיה שנה טובה! בע"ה כולנו נמצא את החצי השני שלנו ולא נזדקק לפתרונות ביניים.

זה שהAI עושה את זה זה לא הבעיה, הבעיה אם יש עוד מעגלי תמיכה או אין.

לא נתקלתי בזה

יש כאן כמה שיקולים:

1. לאיזה כיוון היא חזרה בתשובה? מה עולם הערכים שלה? האם המנטליות שלה קרובה לשלי?

2. זה שהיא הייתה בקשרים עם בחורים לפניי החזרה בתשובה זו גם שאלה. ברור שהלכתית יש כאן בעיה האם אחרי שהיא חזרה בתשובה אני צריך להתייחס לזה?

   אני אישית חושב שרק אחרי הבירור הזה יהיה ניתן לענות ואם ז מתאים לא אשלול (בתנאי שזה באמת מתאים למנטליות ולעולם הערכים שלי

ההתאמה - שתי הנקודות הללו לא יפריעו.

השאלה הזו נשאלה בפורום הזה במהלך השנים עשרות פעמים על בנים ובנות רק ברגישות יתר, בדיסקרטיות ובצנעה בלי להכניס את הבעיה שכולם מבינים לתוכן ההודעה ובניסיון לא לפגוע באף אחד מהמשתמשים.

מכל המעלות שהתורה יכלה לספר על רבקה, הדבר היחיד שהתורה כתבה הוא שהיא הייתה בתולה.

לא צריך להגזים, יש אנשים שמפריע להם להיפגש עם חוזרים בתשובה בגלל המשפחה, יש כאלה בגלל תרבות, אז הוא דייק לנושא שמפריע לו.

אם היא חזרה בתשובה לכיוון של פולחן צדיקים (וד"ל) אז התשובה היא לא. אבל אם היא פשוט החליטה לשמור מצוות - למה לא? בגלל שזה פורום דתי אני נמנע מלהשתמש בשפה גסה, אז הניסוח הכי מעודן שאני יכול לומר זה שלא משנה לי עם מי היא הייתה כל עוד היא לא החליפה בני זוג כל שני וחמישי.

ושבת גם איתה לא הייתה יוצא?

היא כנראה הייתה דוסית מדי בשבילי 😅

ושום דבר אחר, חחחחחחחח

באופן טבעי, אישה מסוג זה ואורח חיים כזה, תמצא חתן מתאים.

או אלו שנוהרות אחרי הצדיקות שמפעילות אירועי הפרשת חלה עם משפיעניות רשת - גם הן מוצאות חתנים מתאימים. ושם די בוודאות יש הרבה מאוד חוזרות בתשובה.

אך אני לא הייתי לוקח אותן

אם יש יכולת לגשר על הפערים השמיים הם הגבול. אני כן אומר שהאתגר הוא השפה שיש מנטליות שיש בה שפה מסוימת זה מאתגר לגשר בה על הפער אם הצד השני לא מכיר ונמצא שם זה אפשרי אבל מאתגר

הארה מול האפלה: חזון הנצח וייעוד האדם מול תפיסה חומרית חולפת

יש המתבוננים במשפחה ברוכת ילדים ורואים בה "דלות" או "כניעה", אך מבטם נעצר במעטפת החומרית בלבד. השאלה המהותית היא: מהי מטרת הבריאה ומהו תפקיד האדם עלי אדמות בשנותיו הספורות? אם התכלית היא נוחות רגעית ומיצוי עצמי אנוכי, הרי שדבריך "מתאימים" לך. אך אם נרכיב את משקפי התורה והמצוות, נגלה עולם אחר לגמרי.

המצווה הראשונה בתורה, "פרו ורבו ומלאו את הארץ", אינה רק ציווי ביולוגי, אלא היסוד להמשכיות האלוקית. ההשקעה במשפחה היא השקעה נצחית, המביאה להתעלות הנשמה ללא הפסק בנצחיות של הבורא. המטרה העליונה היא חיבור לבורא יתברך וגילוי אלוהות בעולם הזה התחתון. דווקא מתוך הריבוי והעמל, נבנה בניין עדי עד שמתקן את השלילה שנגרמה מחטא עץ הדעת, כפי שמבארת תורת הקבלה.

כל ילד הוא נשמה נצחית וחלק מהתוכנית להפוך את היקום למשכן לו יתברך. מי שחי בתפיסת "אכול ושתו כי מחר נמות", מחמיץ את המהות האמיתית של הקיום ובוחר בחיי שעה על פני חיי עולם. אנו לא משועבדים לערכים עבשים, אלא מחוברים למקור החיים ולחוקים שמובילים לשינוי מהותי וחיובי בנפש, עד להשגת חיים נצחיים ושונים בתכלית. כפי שנאמר: וזרח בחשך אורך ואפלתך כצהרים (ישעיהו נח). וכן: כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה יחיה האדם (דברים ח). וגם: ונגלה כבוד יהוה וראו כל בשר יחדו כי פי יהוה דבר (ישעיהו מ). האמת אינה נמדדת במטרים רבועים של מגורים, אלא בגודל השליחות ובנצחיות הנשמה.

גם גרושה לא בתולה, וגם לא אלמנה. ר' עקיבא נשא את אשתו של טורנוס רופוס הרשע. לא הייתה בתולה. אם אתה כהן גדול הסיפור שונה.

אם היא "נורמלית" כפשוטו, ולא מתוסבכת, זה מצוין. היא תרים אותך ואת הבית כלפי מעלה.

המנטליות כן

אני מניחה שאם הייתי רווקה, אז התשובה שלי כרגע היתה לא. ואם זה היה עוד כמה שנים, הייתי עלולה להתפשר על כן.

אבל אין לי בעיה עם חוזר בתשובה, בכלל. הדבר היחיד שהיה מפריע לי, זה הפחד שהוא יחשוב על הקודמת (קודמות?) וישווה. לא בגלל ההתנהגות והמצב שלו אלא בגלל שאני לא רוצה להרגיש בתחרות סמויה עם מישהי. ולכן אני גם קוראת לזה להתפשר- כי זו סיטואציה שלא הייתי מוכנה להכניס את עצמי לתוכה.

הייתי ממליצה לחוזרת בתשובה לא לצאת איתך או עם כל בחור שמתכנן לשאול שאלה כזרת חסרת טאקט ופוגעת.

מרגיש לי כ"כ מתנשא להיות "הדתי השמור מבית", מדובר בנשמה שיצאה מהמקומות שהייתה בהם ובחרה בדרכי תורה, שרוצה להקים בית של קדושה.

עם כל הכבוד כאשר אלה הדברים שאתה מסתכל עליהם עוד לפני שהכרת בחורה כזאת, אז גם אם תצא עם חוזרת בתשובה לא באמת תכיר אותה כי תגיע מהמקום המתנשא והשיפוטי, שלא יהיה מפגש חוץ מהמחשבות האלה.

צריך להגיע עם הרבה אומץ והכלה לפגוש משהו שיש בו גודל, עוצמה ואנושיות.

ואחת כמה חוסר מושלמות. בטוחה שגם אתה לא בבחינת מושלם.

זאת זכות, לא פחות ולא "ברירת מחדל" או "סוג ב'." וכל הדברים האלה.

עשתה תשובה, בחרה וחיה דרכי תורה- אז מה יש להזכיר לה את החטאים שלה?

אף אחד לא מגיע עם פנקס לפגישה ומזכיר לך על מה אתה עברת ומה אתה לא שמרת.

בראש ובראשונה, הפז"ם הדתי שלה. מן הסתם, במשפחה שלכם אימא לימדה אתכם קריאת שעל המיטה, אולי שרה את "מודה אני", קראה ספרים של סופרי ילדים דתיים וכו'. השאלה היא אם חוזרת בתשובה הספיקה להכיר את התכנים הללו ותאורטית, בכוחה להעביר אותם לילדיכם המשותפים.

נקודה נוספת: כיצד ההורים שלה מתייחסים לדת, ומה תהיה מידת ההשפעה שלהם על הנכדים.

בעלות תשובה, שבחרו (בעצם, שהשם גרם להן לבחור..), הן, לענ"ד, משכמן ומעלה.

לעזוב הכל, ולהתחיל לקיים חיים שיש בהם עול. כן. עול מצוות. זה לא פשוט בכלל.

הן לא גדלו כך. האין זה אומר הרבה לזכותן?

אבל לא באנו כאן לדבר על מעלתן ומעלתם של החוזרים בתשובה, אלא:

מה חשוב לך.

אם הדברים שציינת חשובים לך, ועלולים ללוות אותך אם יווצר ביניכם קשר

רציני - אתה צריך לחשוב על זה שוב. לא לכל אחד זה מתאים.

מכל מקום, חושבת שבעלי תשובה מתאימים...זה לזו. בדרך כלל, אותה מנטליות,

אותם שלבים בחיים, אותה התמודדות.....

אלא אם כן, הדתי מאוד מכיל, עם "ראש גדול"......

אנקדוטה:

לרב אהרן שטיינמן זצק"ל, הגיע בחור חרדי כדי להתייעץ איתו על הצעה

שהוצעה לו:

בחורה חרדית ש"ירדה" מהדרך ושבה בתשובה שלמה.

על השולחן ניצב בקבוק יין. הרב שטיינמן דפק על השולחן

והוא, שהיה שיא העדינות והשלמות בין אדם לחבירו,

אמר בקול קשה: אני אוסר עליך לגעת בבקבוק הזה;

אתה כופר!......

אם אתה לא מאמין באפשרות של החזרה בתשובה,

אתה כופר!

עם כל הכבוד לכל מי שמייעץ כאן. נראה לי לחפש תשובות אצל מי שנמצא בעניין.

מכירה זוגות שאחד חזר בתשובה והכל נפלא, ויש כאלה שעוברים משבר (קוראים לזה משבר 15 השנים) ופתאום מתגעגעים להמון דברים שהיו בילדות/נערות/בית אבא.

ואז פורקים עול בצורה קטנה או

בצורה גורפת.לצערי מכירה מקרה שאישה עם 4 ילדים שחזרה בתשובה אחרי כעשור החליטה שזה לא מתאים לה ועזבה הכל.

מאוד מורכב.

אבל לא יודעת מה היחס ביניהם לבין החוזרים בתשובה שחוזרים שוב בשאלה...

מכל מקום, רוב בעלי התשובה המוכרים לי, יציבים, מאוזנים וגם....סוג של צדיקים. וגיבורים. באמת.

תלוי אולי לפני כמה זמן היא חזרה בתשובה, אם היא לא קיצונית מדי, אם היא מאוזנת כבר, בריאת

נפש.... איך הקשרים שלה עם משפחתה (כמובן שצריך להיות מודע לעובדה שסבא וסבתא הם

לא שומרי מצוות ואיך לשמור על הילדים מצד אחד ולשמור על יחסים טובים מצד שני - אבל זה

לפי דעתי, לא אקוטי. אבל שוב, זה מאוד תלוי בך: כמה אתה גמיש, רחב אופקים, יודע להכיל,

מאוזן, יכול להציב גבולות בצורה נעימה, לא היסטרי.....)

יש אגב בעלי תשובה שנכנסו ממש לעולם הדתי, כל כולם והתנתקו ממש מכל העבר ויש

כאלה שלא; שמתגעגעים לפעמים לספרים שאהבו, מוסיקה שאהבו, לבטן גב בחוף

גדול, רחב, נדיב לעומת פיסת חוף צרה, חנוקה, צפופה, חורקת זיפזיף מתחת לכפות הרגליים

הנרתעות..., וכו'. רוצים באמת להיות על טהרת הקודש, אבל לא מצליחים באמת להיות

שם. אולי זה סוג של נשמה, או מבנה נפשי, או עד כמה החילוניות השפיעה עליהם....

ועדיין, מנסים לשמור בכל כוחם, ככל שביכולתם, על המצוות, אוהבים שיעורי תורה

רוצים להשתפר במצוות שבינם לבין המקום ובינם לבין הזולת....

לא יודעת מי יותר נחשב אצל השם.... מי יכול לדעת?

אז, תלוי איזה סוג היא ותלוי.....איזה סוג אתה!

בהצלחה!

זה מאד תלוי באיזה אופן היא מתנהגת עכשיו.

לעיתים לחוזרים בתשובה אין אפור. רק שחור או לבן.

וזה עניין הרבה יותר מהותי ממה שציינת.

בשבילי אם היא יפיפייה, עדינה ומאוהבת בי -

אז כן.

אם ההפך,

לא הכי יפה, מחוספסת ואין לה ניצוץ בעיניים -

ועוד היה לה גברים לפניי?!?!?

אני בורחחח!!!!

וזו בדיוק תובנה #1 שלי:

תובנה #1 - לקראת נישואין וזוגיות

זה הבסיס, וצריך ללמוד על זוגיות.

אבל נראה לי יותר עקרוני מזה:

אם אני מבינה נכון, שניכם עוד בשלבים ראשוניים של גיבוש זהות עצמית. אלו השנים של עיצוב האישיות הרוחנית. כשאנחנו במסגרת של תיכון, יש פחות מקום של בחירה ועצמאות, וזה מתבטא בשנים שאחר כך - מהן הבחירות שאני עושה? ממי אני בוחר ללמוד?

המקום שבו גדלנו, אותו ההורים שלנו בחרו, זה לא בהכרח מה שאנחנו נבחר - ובטח שלא אחרי שינוי משמעותי של שירות צבאי (או לאומי). איך שאתם היום, כפרטים וכזוג, יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים הקרובות, לכל כיוון.

מעבר לזה, כמה עניינים נוספים:

1. כבני זוג, אנחנו לא אחראים על עבודת השם של השני. נכון, יש כיוון, יש דרך, יש שאיפות משותפות לבית - אבל בפרקטיקה, אני מאמינה שאין לי מקום להתערב.

   במילים אחרות: אנחנו מתחתנים עם האדם, לא עם קיום המצוות שלו. נכון, זה צד מסוים של האישיות - אבל יש עוד הרבה.

   אני מניחה שלא כולם יסכימו איתי, וזה בסדר, אבל מה יקרה אם בת הזוג שלך תחליט יום אחד להיות חרדית? חב"דניקית? גוראית? חילונית? מסורתית?

   אני חושבת שלעמדה הרוחנית יש השפעה גדולה על הקשר, ואנחנו רואים זוגות שנפרדים על רקע זה - אבל גם כאלו שמחליטים להישאר יחד, בגלל האדם שאיתו התחתנו. (אאלט כך קרה למנהלת כאן).

   [וגם צריך לשאול מה יקרה לחינוך הילדים - בהנחה שהיא לא משתנה, האם זה קו אדום מבחינתך?

2. זוגיות זה מקור של אור וחום, התעצמות וגדילה - אבל לא של טיפול. לטיפול הולכים לאנשי מקצוע. לברוח מבעיות בבית לתוך קשר זה רחוק מאוד מפתרון, ועלול גם להזיק לקשר.

3. האם בחרת נכון? עוד לא באמת בחרת, אבל שים לב - תמיד יהיו בנות צנועות יותר, וכל X אחר שתרצה. מה שהופך בחירה להיות נכונה זה המחויבות ההדדית שלכם. אם כל הזמן תפקפק בבחירה, אז זה לא יאפשר לקשר שלכם להתרומם. פזילה לצדדים לא תקדם אותך למטרה.

זה בסדר גמור שאתה רואה משהו ורוצה אותו, ולאף אחד אין זכות לכעוס עלייך בשל זה.

צריך לזכור כמה דברים-

1. פער דתי יכול להתרחב ולהצטמצם בלי קשר למה שהיה לפני החתונה. החיים קורים, דברים משתנים, לאנשים מוצאים את עצמם במקום אחר ממה שהתחתנו.

2. תחפש מידות ולא מעשים. כשיש בסיס מוצק וטוב של התנהלות נכונה ומידות טובות, השאר כבר יבוא מעצמו. ז"א אם האשה שלך מחוברת לעצמה ולאמת שלה, שואפת לבית של תורה פשוט עדיין קשה להם זה כיוון טוב.

   לעניות דעתי זה עדיף מישהי שמתלבשת צנוע אבל מסוכסכת עם עצמה, חסרת ביטחון ועושה דברים כי צריך ולא כי היא רוצה ומחוברת..

3. תסתכל על המכלול. לכל אחד יש חיסרון. האם הפערים האלה מהותיים ההתנהלות החיים או פשוט לא מתכתבים עם מה שדמיינת לעצמך?

אתה צריך לבנות לברר עם עצמך מה חשוב לך, לבנות סולם ערכי, ללמוד תורה, להתחבר לישיבה ולרבנים, ומתוך כך להחליט.

כמו שאמרתי בתגובה הקודמת, אפשר לעשות את התהליך הזה עם הבחורה. אבל תברר איתה קודם מה היא חושבת. אמרת שהיא הולכת למדרשה, דבר איתה על ערכים, על השאיפות…

ולומר לך שהכי לגיטימי בעולם הרצון שלך שאשתך תתלבש צנוע!!

ירגמו אותי כל הפמיניסטיות הפרוגרסיביות אבל חוסר צניעות של האישה חד משמעית פוגם משהו בקשר האינטימי שלהם. הוא הופך משהו שאמור להיות רק שלהם כזוג, מקום של "סוד", מקום שהוא אינטימי ומיוחד להם- לנחלת הכלל. ברור שזה פוגע בזוגיות!! ברור!

אני לא יודעת אם בהכרח רואים את זה תמיד על פני השטח, אבל ברור שבפנים- זה משפיע. מותר לך לרצות שאשתך תשמור על צניעות ובכך תשמור על האינטימיות שלכם. מעבר לזה, ברור שחוסר צניעות חיצונית זו אמירה, וסופר לגיטימי שלא יתאים לך מבחינה תורנית האמירה הזאת.

האם בגלל זה נכון שתיכנס לה לעבודת ה'? לא. אבל מותר לך לחפש ולרצות אישה שמתלבשת בצניעות.

ביחס לשאלה המרכזית שלך- אני לא מומחית גדולה באיך מגשרים על פערים דתיים ותורניים, כי אחד מכללי הברזל שלי כשחיפשתי בעל זה שיהיה לנו שיח תורני משותף, שנסתכל על התורה מאותה נקודת מבט. וב"ה זכיתי וזאת אכן המציאות ואין ברכה כזאת! תענוג עצום!

הדבר היחיד שכן עולה לי זה שלפני שאתה ניגש לגשר על פערים אני חושבת שלפני הכל אתה צריך להחליט עד כמה זה חשוב לך. ואל תוותר על משהו מכוח האנרציה, כי זה יכול להתהפך עליך יום אחד ותהיה מתוסכל שויתרת על עצמך ועל משהו שחשוב לך.

זה לא אומר שאם תחליט שזה מאוד חשוב לך אז אוטומטית שווה להיפרד, אבל כן כשדברים יותר מבוררים לך באופן אישי, אז יותר קל לנהל שיח של גישור על פערים.

אגב זה לא סותר את מה שאמרתי מקודם לגבי לא להיכנס לעבודת ה' שלה, כי מראש שיח של גישור על פערים הוא לא שיח של "תשתני" אלא של "וואי אני מרגיש שהעקרון הזה נורא חשוב לי כי.... ומצד שני..... מה את מרגישה כלפי זה? איפה זה פוגש אותך?" ומשם מתגלגלים ומנסים להבין איך מגשרים על הפער ובמקרה של לפני נישואין- האם זה שווה לנו לגשר על הפער.

רובד הלכתי - לבוש מסויים לא עונה על הקריטריונים ההלכתיים. סעיף בשו"ע, שצריך לקיים כמו כל הסעיפים שבשו"ע.

רובד הברית בין איש לאישה - לבוש לא צנוע פוגם בברית מההיבט האינטימי בין האיש לאישה.

רובד חברתי - לבוש מסויים מציין השתייכות חברתית.

דווקא אני מבין שבדרך כלל מה שמעסיק אנשים זה בעיקר הרובד החברתי, ואני אומר את זה בלי לזלזל בו כהוא זה, זה רובד מאוד משמעותי.

בעיני, הרובד של הברית הוא לא תלוי רק בקריטריונים ההלכתיים, הרי גם בהלכה יש מגוון *מסויים* של דעות. וחלילה אם נגיד על דעה מסויימת שמתירה טיפה יותר שהיא חס ושלום גורמת לפגם בין הברית לאיש והאישה. לכן, עניין זה גורם לי לתהות ביחס לכך האם הקריטריונים ההלכתיים הם הפרמטר המרכזי לעניין של הברית. בודאי שהם מעצבים את הברית, אך לא נראה לי שבצורה בלעדית.

העניין שלהכנס לעבודת ה', נראה לי שבהחלט הוא נכנס לה לעבודת ה' וזה לגיטימי מאוד. בפועל, עבודת ה' של האישה משפיעה על הבית כמו עבודת ה' של האיש.

הפתרון שהצעת בתור החלפת רגשות הוא בהחלט נשמע נכון לכל דבר שקשור לזוגיות. ליצור תקשורת מיטיבה ולהגיע להבנה הדדית והזדהות זה מדהים. ההתעסקות בפן הריגשי והתקשורתי יכולה להפרות את השיח וליצור מחשבות ורגשות חדשים של כל אחד מהצדדים ביחס לאיך שהוא תופס את הנושא. שיח זה גם יכול להגיע לקרבה שמאפשרת ויתורים והליכה לקראת אחד לשנייה. אמנם כמו שכתבת, ברגעי ההחלטה לפני נישואין, ההחלטה היא מאוד אישית - לשחרר או לא. מכיר חבר ששם תנאי לכיסוי ראש מלא אחרי החתונה והאישה החליטה לזרום. זה באמת עניין מאוד אישי.

בגלל שהוא עסוק בהשוואות נשמע שהעניין יותר חברתי.

אם עניין הברית היה פה המרכזי, ההשוואה בין נשים שונות לא היתה מתחילה. מה שפוגם בברית, בודאי לא ראוי לזוגיות.

זה מתחיל בקטן וממשיך בגדול.

סליחה שתוקפנית.

מכירה יותר מדי מקרוב את ההשוואות הבלתי פוסקות האלה.

אם אתה רוצה דוסית תתחתן עם דוסית.

ואל תצפה ממישהי שכרגע לא דוסית להפוך לכזו.

אתה מתחתן עם אישה שאתה אוהב?

או עם שמלה?

הייתי מתייחסת לפזילות שלך החוצה.

אבל כתבת שאתה צעיר לקשר (תיכון?) + נכנסת לזוגיות ממקום של קושי נפשי + פערים + פזילות החוצה לחיפוש יותר טוב.

אולי פשוט קחו הפסקה אחד מהשני.

אתה עדין צעיר, תבנה את עצמך, תבין מה חשוב לך, כל אחד יפנה לחייו ולהתפתחות שלו ותדברו בעוד תקופה אם מתאים.

אני לא חושבת שבשלב כל כך מוקדם בחיים צריך להיות במקום של "להילחם על הקשר"

לא ממש הבנתי איך הוא עובד ולא ענו לי מהתמיכה הטכנית של האתר

ובאתר שלהם יש רשימת שדכנים עם מספרי טלפון. תחפש את מי שהכי קרוב אליך ולנסות ליצור קשר ישירות.

אולי המיזם לא התרומם, ורק נשאר אתר...?

אישית, לא מעמיק בהלכות, שמח שלשנינו זה אתגר כי זה סימן שאוהבים ומקיימים את ההלכה כי צריך למרות הקושי ויודעים שזה זמני (מאורסים)

קיבלתי החלטה, ואני יכול לעמוד בה.

הרי בשבת לא היית מדליק חשמל בגלל רצון רגעי או דחף עז להכין משהו

בגמרא בסוף מסכת עבודה זרה מובא מקרה בנוגע ליין נסך של יהודים שיושבים עם פרוצה גויה, שהיין לא נאסר. והסיבה: שאמנם גובר על היהודים יצר העריות, אך עדיין לא מוכנים לשתות יין נסך (ולכן לא סביר שהם נתנו לגויה לגעת ביין). עיין סט:

או כמו שאמרו במקום אחר, גזל ועריות - נפשו של אדם מתאוה להן ומחמדתן.

זה לא קשה

והאם יש לכם שיעורים שאתם אוהבים לשמוע בנושא ובנושא זוגיות בכללי?

מחפש בסגנון הרב שרקי כזה רציונלי פשוט ובהיר

פשוט לו אין הרבה

סדרה יפה. עוסקת בעיקר בדייטים כפי הזכור לי אבל לא רק

מרב המוגדר חרדי, ממליצה מאוד על הרב אבנר קבאס (הרבה הומור....)

ורבנים נוספים העוסקים ומרצים בנושא. לצערי איני זוכרת את

שמותיהם, אבל שמעתי ברדיו וכן ראיתי ביוטיוב.

ישנם ביניהם כאלה שממש מפרטים מהפגישה הראשונה. באתר "הידברות". מצויינים.

אגב, באתרי השידוכים השונים ביוטיוב יש טיפים טובים מאוד

ומאמרים טובים מאוד בנושא.

בהצלחה!

"מגע הקסם" לא יודע אם אפשר להשיג אותה בחנויות אולי באינטרנט אפשר.

אם לא היה קושי זה היה נורה אדומה. כדאי שתתרגלו, זה הולך לחזור בראונדים כל חודש

ועכשיו ברצינות - אין פתרון קסם. רק אני יכול לומר שזה קשה וצריך להסתכל קדימה. לזכור שזה תחום בזמן ושיש ודאות מתי נגמר. ותכלס חזרתי על מה שארץ השוקולד אמר

לק"י

זו הערה לגבי מי שלא מרגיש קושי, שלא ייבהל שמא משהו לא בסדר בקשר.

וגם נראה לי שיש קצת הבדל בתחושות לפני החתונה ואחריה.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

אולי נגיד שכשאתם הולכים

אם זה לא מציק

אז שיהיה לך חפץ אחר ביד שאתה משחק איתו

כדור כזה של התרמות דם או מפתחות

קנס של מאה שקלים, אם לא עומדים בהחלטה. אתה תעמוד בהחלטה. הכי טוב לא להיפגש. לא תהיה לך שום בעיה.

צריך להכיר טובה לה' שהפגיש ביניכם, זה ממש לא מובן מאליו, ולשמור את מה שהוא מצווה.

לזכור שלצד השני גם יש אח שלא רוצה שמישהו יגע באחותו בלי מחוייבות.

לצאת מהפרספקטיבה המצומצמת של מה אני מרגיש, להסתכל מלמעלה על העניין ולהתחבר לאמת המוסרית והתורנית שלא נוגעים לפני חתונה.

לזכור שמטרת האיסור היא לא רק סור מרע אלא גם עשה טוב - זה הזמן הכי טוב להתחבר לצד של "וארשתיך לי לעולם" ושל "אחותי כלה". לקשר הפנימי השורשי שהוא הרבה מעל הגוף והמגע. עכשיו אתם באורות הגבוהים המיוחדים שבהמשך החיים אתם תכניסו אותם לכלים, ואם עכשיו אתם מצמצמים את האורות, זה יכול להשפיע על כל העתיד שלכם.

האם אתם מנהלים את הזמן שלכם, או שהוא מנהל אתכם?

כולנו רצים סביב השעון, מודדים דקות ומנסים להספיק כמה שיותר. אבל האמת היא שמהירות היא לא הסיפור – האיכות היא הסיפור.

ספר הזוהר חושף סוד שמימי מדהים על כוחה של הבחירה לעצור את השלילי:

"כַּד אִתְכַּפְיָא סִטְרָא אַחְרָא לְתַתָּא, אִסְתַּלַּק יְקָרָא דְקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא לְעֵילָא עַל כֹּלָּא, יַתִּיר מִשְּׁבָחָא אַחְרָא"

ובתרגום פשוט לעברית: כאשר כוחות הסיטרא אחרא (הצד האחר, השלילי) נכנעים ומכופפים למטה, כבודו של הקדוש ברוך הוא מתעלה למעלה מעל הכל, יותר מכל שבח אחר.

המשמעות היא עצומה: בכל פעם שאנחנו מונעים מעצמנו מעשה שלילי, אנחנו לא רק נמנעים מרע – אנחנו אקטיבית ממשיכים ומגלים את אור האינסוף של הבורא בכל העולמות כולם.

זהו עומק כוונת שלמה המלך בפסוק: "מָוֶת וְחַיִּים בְּיַד לָשׁוֹן" (משלי י"ח, כ"א). הבחירה לעצור, לבלום את הדחף ולבחור בטוב הופכת את ההווה החולף למציאות נצחית שמאירה את הקוסמוס כולו באור אלוקי בלתי מוגבל.

אל תתנו לזמן פשוט לעבור – חברו אותו לאינסוף על ידי הבחירות שלכם בכל רגע מחדש.

מה התנועה האיכותית הבאה שאתם בוחרים לעשות כבר עכשיו

מזכיר את התפיסה כאילו מי ש"אחראי" על "טוהר האישה" זה לא היא אלא הגברים בחייה..

או כמו הקטע הדפוק שיש לחלק מהגברים לכבד אישה רק כתלות בהאם יש גבר בסביבתה שאותו צריך לכבד.

הרבה פעמים אם מישהו מתחיל עם מישהי והיא לא בעניין, היא יודעת שהוא לא יפסיק לנדנד עד שהיא תגיד "יש לי חבר". כי אז יש פה גבר שהוא צריך לכבד, אם סתם האישה בעצמה לא רוצה זה לא מספיק

אני לא מאשימה אותך ברעות החולות האלה, אבל צריך לשים לב שלא נגררים לשם בטעות

זה לא משנה אם בפועל יש לה אח או לא, זה בא לשקף לבחור תחושה מצד מה ששנוא עליך.

אז אם כבר מתאים יותר לשאול- ומה אם אין לבחור אחות (למרות שלך תוכיח שאין לו)

למה שמישהו ירצה "שלא יגעו באחותו" כאילו היא איזה אובייקט שברשותו, מילא היית אומר "שרוצה שאחותו תשמור מצוות" וגם על זה היו לי קושיות

הרגזתי אותך? מצויין.

חלילה לוותר.

קח את הכעס הזה שקפץ לך הרגע, ותחשוב מאיפה הוא מגיע.

זה פשוט לא שייך. 'נישט שייך'.

להשקיע את זה עמוק בנפש.

זה פשוט לא שייך.

בנוסף, מבחן המרשמלו.

תחזיק חזק. הגעגוע בונה את הקשר.

כ "תקופת אימון לעתיד"

ואז כשקשה לנו לשמור (גם אנחנו שומרים) אנחנו זוכרים רגע שאנחנו לא כאן בשביל הרגע.. אלא בשביל להתכונן למשהו גדול יותר שיבוא אחרי החתונה.

וגם לזכור את החומרה של זה וללמוד (כל אחד לבד) על החשיבות של זה עוזר מאוד.

כל כך יפה ונכון! תודה!

כך פסק החפץ חיים. (מצד איסור קריבה לנידה). אמנם ברמת ההתפרטות ההלכתית יש מקום לדון לגבי סוגים שונים של נגיעת חיבה, אך הגבול דק מאד. רגב זה רלוונטי גם לקשיים אחרי החתונה כשאסורים. ומחומרת העוון נלמד על שכר הנזהר ממנו.