אם אני זוכרת נכון, אותו אדם מבולבל שדיברת עליו שהעלה את הנקודה בשירשור לא מזמן, זה לא היה רק המראה החיצוני שחזר להפריע לו, זה גם היה נקודות באישיות בכימיה שהוא חשב שזה יסתדר וזה לא כל כך. (נדמה לי שהוא דיבר על כך שהיא סגורה או משהו כזה)

זה לא מחזק את מה שהגולש האחרון (פותח השירשור הנוכחי) מנסה להגיד? שהרבה פעמים המראה החיצוני מושפע מנקודות באישיות?

חוצמזה, מכירים את זה שמישהו או מישהי מאוד יפים חיצונית, אבל האישיות שלהם קרה ומעצבנת? והם נראים קצת יותר מכוערים פתאום?...

קנית לנצח מקום של כבוד, אהבה והערכה עמוקה בלבבותיהן הנלבבים של יושבות פורום זה.

אין לי בעיה לשטוף כלים בבית

יש מצב שרק אני לא קוראת חתימות...

להתעלם לגמרי מהחיצוניות, א"א.

אבל את צודקת שגבר צריך להמשך, ואישה לפעמים מספיק לה שלא להרתע.

תפיסה מוטעית. לפעמים אפילו, ההיפך הוא הנכון.

כי לגבר הרבה יותר קל שלא "להיתקע" על משהו, אצלו הדברים מתחילים בשכל. ולשכל הרבה יותר קל להשתנות לפי החלטה.

לי עצמי, קרה לפחות 3 פעמים, שהתרגלתי למראה שבהתחלה לא מצא חן בעיני.

ולא רק התרגלתי, אלא מצא חן בעיני.

זה ממש לא 'לא אפשרי'

בשיעורי ד"ר אבולעפיה האחרונים.

תראה ישועות. יפות.

אם אתה רוצה להיות שמח לכל החיים, אל תתחתן עם אשה יפה.

והנא קישור לשיר:

היו פה כבר כמה שרשורים בנושא

ברור שלא ממשיכים אם המראה החיצוני מפריע

אבל הלו?? מפה ועד לבקש תמונות ועל פיהן להחליט הדרך ארוכה!

אני ממש ממש מתנגדת לזה, היו כמה פעמים שמי שהציע שאל אותי אם בא לי לראות תמונה 

אני לא רציתי אף פעם.

רוב האנשים לא יוצאים בתמונות כמו שהם במציאות לטוב ולרע!

אני כן חושבת שכדאי לשאול באופן כללי לדוגמא-מבנה גוף,עם זקן/בלי כדי כן לקבל תמונה כללית של הבנאדם שהולכים לפגוש
ואז בפגישה כשרואים פעם ראשונה את הבנאדם,זה כבר אחרי שקיבלת תיאור כללי, ככה מתרשמים מכל המכלול, מראה ואישיות זה הרבה יותר בריא!
קחו בחשבון שלרוב מי שמציע יודע איך אתם נראים..
יש לי חברות מהממותתת (וגם אני כמובן) שבתמונות שלהן הן לא יצאו משהו וגם להיפך..באמת!!

כל קבוצות הווצאפ והאתרים הפכו את הבקשת תמונה ללגיטימית לצערי
 

תגלי לי?

אגב, את עדיין פה? אני זוכר אותך ממזמן!

אהבתי ממש.

אבל אני לגמרי מסכים עם כל מה שכתבת,

לא נראלי שכתבתי משהו שסותר את דבריך, אלא להיפך.

לא באתי לתת אישור ליופי, באתי להסביר מה הוא מקומו והיחס הנכון אליו בנישואים

ראיתי הרבה פעמים שבפגישה הראשונה המראה החיצוני נראה מוזר ואח"כ זה נעלם.

זה ממש נכון!!

אני כזה פדחן?
ו @אן_שרלי,אני בעד אאוטינג למי שהוא לא אני;)

והדמות הזאת היא ילדה עם נמשים ומפה הדמיון לתמונה ששמו כאן להודעה

אבל יש איזה עניין עם היופי שלה. זה מחנך ילדות לא לרדוף אחר חיצוניות בעיניי.

זה המסר שאני קלטתי לפחות בתור ילדה.

מעניין אם מישהו חשב על זה כששם אותה..

האם בגלל שהיא נחשבת יפה? או דווקא בגלל שהיא לא יפה?

ומה דעתכם עליה בכללי? חח סתאם

כמו גם העובדה שבכל כתבה העוסקת באשת ציבור כזו או אחרת בד"כ תפורסם תמונת תקריב גדולה במיוחד.

משום מה באתרים חרדים אין אפילו הוא אמינא לשבץ תמונות כאלה, וכי השו"ע שלנו, הציבור הדת"ל-תורני, שונה משלהם?

יש לנו את אותו 'שולחן ערוך', 

אבל היכן כתוב בו שיש איסור לראות אשה

דרך העברה בעלמא, ללא כוונה ליהנות מיופיה? 

לא חקרתי את הנושא, אבל אני מניח שעורכי האתר אינם עוברים על דברי השולחן ערוך. 

(כמובן לא פוסקים הלכה ע"פ מנהג של עורכי אתר אינטרנט!)

אם כבר, יש לשאול על ביטוי שכתבת שיש בו סתירה פנימית - 'אתרים חרדים'. 

אולי כוונתך לאתר המופעל ע"י אנשים חרדיים. 

ושוב יש לשאול, 

מה זה 'חרדים'? 

רשות הדיבור ל'ויקיפדיה':

היהדות החרדית היא חטיבת זרמים ביהדות האורתודוקסית המתאפיינת בהקפדה רבה יחסית על שמירת מצוות וקיום ההלכה, ושמרנות מבחינת תרבותה ואורח חייה.

(ע"כ, עיי"ש באורך) 

כמובן שישנם כאלה בעלי רגישות גבוהה למראות מסוימים, 

אשריהם ואשרי חלקם. 

אבל לענ"ד, רוב הציבור שגולש באתרנו אינו בדרגה זו, 

ומשום כך אין עורכי האתר רואים פסול בשילוב תמונות של נשים (בלבוש צנוע, כמובן).

יש לתמוה על כך 

שהמכנים עצמם 'חרדים'

עסוקים בעריכת אתרי אינטרנט 

במקום לעסוק בתורה. 

נראה ליישב

שהם מבינים שאי אפשר להתעלם מהתפתחות הטכנולוגיה,

וכדי למזער נזקים

מגישים לציבור אתר ללא חשש פריצות (לשון הרע?) וכו'. 

נראה שהם קבעו כלל מוחלט שלא להכניס תמונות של נשים, 

כדי שלא להסתבך עם 'נתת דבריך לשיעורין'. 

כמו כן, נמנעים מכל אזכור או העלאת נושא 

שעלול לגרום הרהורים רעים לאי-מי מהגולשים, וד"ל. 

ול@הגולש האחרון, יישר כח על דבריך. 

במסגרת ההלכה ניתן למצוא היתר כמעט לכל דבר.

איפה כתוב שצריך ללמוד תורה? והגית בו יומם ולילה-אדם יוצא יד"ח בקריאת שמע שחרית וערבית.

איפה כתוב שאסור ללכת לראות סרטים? רק תוריד ת'ראש בקטעים הלא צנועים והכל מותר (דברי הרב סתיו)

איפה כתוב שאסור לשים תמונת ענק של אישה ברחוב? אל תכוון להנאה מיופייה.

איפה כתוב שאסור לרוץ מרתון מעורב אם כולם לבושים בצניעות?

איפה כתוב שאסור שירת נשים? (עיין תחומין לו)

איפה כתוב שאסור לשמוע פאר טסי?

השאלה היא איפה הראש שלנו, האם אנחנו תופסים את התורה כדבר חיצוני לחיים ומעיק עליהם, דהיינו יש תורה-ויש חיים ומטרתנו היא למצוא את הנוסחא שתצמצם את המועקה הזאת למינימום. האם אנחנו בעצם חילונים עם כיפה?

ומתוך התפיסה הזאת שתופסת אותנו יוצאת כל העקמומיות בתורה, מתוך התפיסה הזאת בעצם שכחנו מה זה הדבר שנקרא רוח ההלכה, זה לא מדבר אלינו, אנחנו לא שם. אנחנו חיים את המינימום.

אפשר להסכים עם הטענה שבמקרה דנן זה עוד יותר לא ראוי.

אבל גם בנושא הכתבות, אז מה אם הנושא זה אשה? זה מצדיק לשים תמונת תקריב שגדולה יותר מכל תוכן הכתבה? 

משמח לשמוע שיש רחבי דעת

אני ממש לא משקר לעצמי, כ"כ לא.
אני מעולם לא אמרתי להתעלם מהמראה החיצוני, אני רק באתי להסביר מה היא הדרך הנכונה להתייחס אליו.

נכון שנטיתי טיפה לכיוון שנראה כאילו המראה לא חשוב, אבל אם תשים לב בשום מקום לא אמרתי משהו נגד,

רק הבאתי את הפרופורציות הנכונות שבהם יש להסתכל.

בקשר להבדל בין ימינו לבין פעם- אני לא חושב שפעם היה פחות משקל ליופי, אתה בעצמך הבאת מספר התיחסויות של הגמרא ליופי, והדוגמאות שהבאת על תנאים שלא התייחסו ליופי-זה בגלל שהם תנאים,

ולא בגלל שהם חיו 'פעם'.

אני כן מסכים איתך שהיום בגלל כל מה שמקיף אותנו אז כושר השיפוט שלנו נהרס והתרבות הקלוקלת גורמת לנו להסתכל ולהימשך הרבה אחרי היופי החיצוני, זאת בעיה קשה אחרת שראוי לתת עליה את הדעת, אבל כל דבריי נכונים במידה זו או אחרת גם לאלה מתוכינו שמושפעים מי יותר ומי פחות מהתרבות הקלוקלת..

אולי לא הדגשתי את זה מספיק, אבל אני לגמרי מסכים שממש אסור להתעלם מהמראה החיצוני, ואם גם אחרי שניסית היא עדיין לא יפה בעיניך- אין ספק שצריך לחתוך

אז כך בדור הקודם החיים כנראה היו קצת יותר פשוטים . לא יכולתי לבקש שיראו לי תמונה של רעייתי [ועוד כל מיני בחורות] ז"א יכולתי אבל דבר ראשון זה לא היה מקובל ודבר שני זה היה אומר שמשהו היה צריך לגשת לאלבום שלה ולהוציא תמונה ולהביא לי ...

לכן נפגשנו "על עיוור" וזה יצר סיטואציות מעניינות ואולי מפדחות [זו היא שמחכה שם או לא ? וכד']

אבל לעצם העניין מי שלא מסוגל לצאת עם בחורה שהיא רגילה לא איזה סופר מודל - שלא יעז לצאת!!!

לא אמרתי שנניח היא ממש דוחה אותי במראה ,נניח דחלילה כזו,  גם אז לצאת - זה לא , בכל זאת רוצים להקים משפחה. אבל בחורה נורמאלית מה זה משנה איך היא נראית חיצוני [מתולתלת נמשים אף - ממש לא משנה].

זה לא קריטריון להחליט אם לצאת עם בחורה!!!

במהלך השנים הרי זה משתנה [ותמיד בסוף לרעה לא יעזור..] אם הדבק הוא מתחיל במשהו חיצוני כזה מה יהיה?

מה כן?

מה הרקע המשפחתי והלימודי שלה ?

מה היא עושה ? מה שלב החיים בו היא עומדת ? [זה חשוב כדי לדעת אם היא יודעת בכלל מה היא רוצה.

אהבה אחווה שלום ורעות אלו השלבים של הבניין

אהבה - עדיין חיצוני, את האחר

אחווה - קשר דם , יש ילדים שמחברים

שלום - השלמות האמיתית

רעות- רצון משותף  - זה כבר שניים שהם ממש אחד יותר מהשלמות .

בקיצור קצת מלאה או קצת רזה [או בכלל לא קצת ...] שלא יטריד אותך [אפשר לעשות דיאטה להשמנה גם כן....

לשלבים מתקדמים לקראת החלטה.

לפסול על תמונה זה טעות עצובה ממש. גם אם משהו לא נראה טוב בתמונה, במציאות זה תמיד נראה אחרת.

אחרי שצולחים פגישה אחת לפחות, עדיף שתיים, אפשר וצריך לתת לזה יותר משקל, ולבדוק את ההרגשה, האם יש התלהבות והפגמים הופכים לשוליים באמת. לבדוק את המשיכה!!! כן משיכה מינית. אם אין אז לעזוב וללכת הלאה. עצוב לראות אחכ זוגות שמרגישים שעשו טעות כי זה מפריע להם מאוד ביחסים אינטימיים.

בשלב הבא אפשר להתקדם אם יש דברים חיצוניים שעדיין מפריעים, דברים קטנים, לזכור שהחיצוניות משתנה מאוד בהמשך החיים, לצערנו אף אחת לא נשארת בת עשרים הרבה זמן. ההריונות והלידות מהר מאוד משנים המון דברים בגוף, וגם הגברים לא חסינים לפגעי הזמן ומגדלים כרס, וקרחת...חלקם די מהר. אז להכנס לפרופורציות.

ברוכים הבאים בשם הפורום, הקול השפוי! חיכינו לך.

נכון מאד. אם אתה דוס X לא באמת מתחבר למראה שלה, ואתה מדחיק את זה עם כל מיני תירוצי שקר ושווא - אתה עושה שני דברים רעים. אתה קודם כל משקר לעצמך, וחמור מכך -אתה פוגע בה.

נשים לא רוצות להיות עם מישהו שלא באמת ובתמים מתחבר ואוהב את המראה שלהן. זה לא משנה איך הן נראות, זה משנה מה אתה חושב ומרגיש כלפי כל המכלול שמרכיב אותה.

העיסוקים האובססיבים והקטנוניים האלה גורמים להרבה תופעות מטרידות. יש לא מעט סיפורים על זוגות לא מתאימים שהרגישו וידעו זאת אבל הם הכניסו לעצמם כל מיני הבלים לראש ומעכו את הקול הפנימי שלהם ובסוף הם בוכים על השברים. אני לא מתייחס רק לעניינים של מראה וכו', לכל ההתלבטויות האלה שיש למדויטים.

אמת, כנות, איזון. 3 הדברים האלה, הדובק באלו לא ימוט לעולם. אנשים הולכים באופן עיוור אחר כל מיני רעיונות יפים ומעכלים הבלים, ועל ידי כך הם משחיתים ומסאבים את הקול הפנימי שלהם. וגם על רעיונות מלוקקים ויפים נאמר 'שקר החן והבל היופי', כי אם תלך שבי אחריהם, סוף דבר זה יתנפץ בפנייך.

קיצר, לא רק לעניין הזה, לכל העניינים הלעוסים והנדושים שבחושים בהם תדיר  - אל תהיו צדיקים הרבה, כדי שלא תהיו רשעים הרבה - כלפי עצמכם. לא שווה להפסיד את החיים ואת הזמן עבור מה שנדמה לכם כמצווה או מידה טובה. לפעמים היצר הרע מתחפש למצוות ולמידות טובות ומפיל את האדם.

אני כתבתי את אפילו מודגש, אז אני לא יודע איך פספסת את זה,

זה לגיטימי לפסול על מראה חיצוני,

אם הבחורה לא מוצאת חן בעיניך, אז אכן, תחתוך, תברח, על תעשה עוול לך ולה.

אבל צריך לקחת הכל בפרופורציה, כי מראה זה חלק אחד מתוך מכלול גדול שמרכיב אישיות,

וכמו שאם אני יספר לך שהיא 'קצת ביישנית' או שהיא 'עם פתיל קצר' או כל מיני דוגמאות אבל כל השאר אחלה,

אתה לא תפסול ישר אלא תלך תפגש ותראה אם זה באמת מפריע לך או שזה נעלם בתוך האישיות שלה.

ככה גם לגבי יופי, גם אם במבט הראשון שראית אותה היא לא נראית הכי יפה בעולם,

תלך תפגש תראה, אם האישיות שלה תמצא חן בעיניך היא גם תהיה יפה בעיניך,

ואם לא- אם היא עדיין לא נראית טוב בעיניך-אז באמת תחתוך.

מעולם לא אמרתי להתעלם או להדחיק,

לא אמרתי להיות צדיק מידי ולהגיד 'היופי לא חשוב, אז אני מתעלם ממנו',

סה"כ אמרתי 'בואו ניתן ליופי את המקום הראוי לו, אבל גם בואו לא נגזים במקום שאנחנו נותנים לו'.

התייחסתי לכל הדברים האלה שהופכים לשרשורים מעיקים וחסרי טעם. אתה לא אומר שום דבר חדש או מעניין, אני חושב שזה קצת ברור מאליו שיופי זה לא חזות הכל ובלה בלה בלה.

יש דברים שמרוב שמתעסקים בהם, הם מולידים רעות חולות. למשל היום, יש תופעה רחבה מאד במגזר החרדי של נשים שמתעסקות בצורה אובססיבית ומוגזמת במראה החיצוני שלהן. אפשר לראות את זה ברחובות בבני ברק ובאשדוד וכו'. חנויות קוסמטיקה מהלכות. משקיעות פי כמה וכמה מהאישה החילונית הממוצעת בבגדים ובאיפור וכן הלאה. זו תולדה ישירה של ההדרה והצנזורה החרדית.

בעיות מיניות אצל רווקים ונשואים, אותו הסיפור. תוצאה ישירה של הטפות מוסר דתיות מטמטמות ועיסוקים חולניים ואובססיביים בשטויות. דתיות ופאנטיות גורמות רע. מה הפתרון? לא להיות דתיים. להיות אנשים פשוטים וטבעיים, וממילא תדע לעשות את הדבר הנכון.

הדוגמה המובהקת לבעיה של הדת היא אצל בעלי תשובה. לפעמים יש כאלה שנכנסים למאניה דתית ולטריפ של חיפוש דתי ונופלים בהזיות ובמרות שחורות אדירות. המאמצים והחיפוש שלהם יוצרים אצלם אגו, האגו מרחיק אותם מהאמת, והם מבזבזים את חייהם על דמיונות ועל הבל וריק. כל השאלות הקיומיות והחיפוש הופכים לחרדה קיומית, החרדה מעוותת את התודעה, וככל שמושקעים יותר מאמצים בלצאת, המרחק בינך לבין הפתחים רק הולך וגדל.

הם מעולם לא איבדו כלום. כמו שאמר רבי נחמן לרבי נתן 'ה' איתך ואצלך'. בסוף יש כאלה שמתעוררים וצוחקים על הטמטום שלהם ועל החמדנות הרוחנית שלהם. ברגע שמפסיקים לנסות להתפתח ולצמוח, להבין, להרשים, להיות 'אמיתי' ו'רוחני' וכו' זוכים בחופש. לכן יש רב אחד של בעלי תשובה, קוראים לו הרב סבג, ומה שהוא אומר לכל בעלי התשובה שמציקים לו בשאלות מפגרות כמו 'איך שוברים תאוות אכילה???' זה - 'פשוט תחזרו להיות כמו שהייתם, רק בלי עבירות'. הראייה הטבעית היא ראייה זכה וצלולה, והיא קיימת אצל כל אחד. הבעיה היא כל מה שמעמיסים על האדם אחר כך, ובפרט בדתות למיניהם.

זה הכל עבודה של היצר הרע, כל העיסוקים המפגרים והקטנוניים והאובססיביים שיש בדת, בכל מכל כל, הכל מעשה ידיו. כי מה היצר רוצה? שתבזבז את הזמן ואת החיים שלך על הזיות ועל דמיונות ושתתרחק מן האמת. בשפת המקובלים קוראים לזה 'היכלי התמורות'. היכלי התמורות רוצים להפך את העיקר לתפל, ואת התפל לעיקר. את האמת לשקר, ואת השקר לאמת. את הטוב לרע, ואת הרע לטוב.

האמת היא אתה, הטבע האמיתי של האדם. נאמנות לעצמך, זו אמת. תפסיקו להיות דתיים, תקומו ותתנערו, ותראו פלאים. ניסיתי ונושעתי.

אם את רוצה תגובה עניינית תסתכלי בתגובתי ל 'תקוות עולמים'

אם את רוצה משהו בנימה אישית (ואני חושב שיש לי מה להגיד לך) תפני באישי..

שכוייח 

באמת כתבת יפה מאד! רק בתור בת אני רוצה לשאול...-

גברים באמת מסתכלים על הפנימיות והאישיות...? לי תמיד זה נראה שמה שחשוב להם זה מראה חיצוני ואולי ההתנהגות. תשאל גבר מה אתה אוהב באשה שלך ( לפחות בהתחלה) הוא יענה שהיא יפה, נחמדה, היא יודעת לבשל , לנקות וכו'.. אבל אם תשאל את האשה היא תתן תכונות יותר עמוקות של שותף לחיים, אז הגברים לא שטחיים? אני באמת לא יודעת...אשמח שתתקן אותי אם טעיתי

תראה אמנם התמונה שכולם אוהבים לצייר (או בימינו לצלם) היא של פרחים ופרפרים וזיקוקים אבל מתחת לזה ברור שהחלטה כל־כך רצינית וגורלית כרוכה גם בכל־מיני ספקות / בלבולים / מחשבות / עייפות. יכול להיות זה למה משתדלים לעשות חתונה שמחה ושבע ברכות והורים מלווים כו' כדי לתת מעין תמיכה למשהו שמצד אחד הוא גדול ומשמח ומצד שני גם מלחיץ.

זה מאוד נורמלי לא לעכל סיטואציות רגשיות במהירות, אל תתן לזה לבאס אותך מעבר למה שזה. אמנם קצת קלישאתי אבל פשוט תנסה לזרום ולהיות נוכח בהווה, זה מה שאני חושב. אתה לא "חייב" להרגיש ככה או אחרת בסוף זאת החתונה שלך לא של מישהו אחר.

כך או כך אל תיעלם לנו מפרוזה וכתיבה חופשית

תן לגוף שלך לחוות את הכל. מותר הכל.

זאת סיטואציה שלא הייתה בה והגיוני שהיא תראה אחרת ממה שדמיינת אותה או הסתכלת עליה מבחוץ על אחרים (ויש מצב שגם לא ראית לתוך נבכי נפשם)

בטוח שכל חתן מרגיש ומעכל את זה שונה.

איך להתרגש ולשמוח? אמממ אולי תגיד תודה לכל מי שאפשרי, כמובן לקב"ה

שמחה באה בהבנה שמה שקורה הוא לא מובן מאליו, אמירת תודה מחזקת את ההכרה הזאת

אני גם הייתי ככה לפני החתונה

הרבה פעמים אתה פשוט טובע בהכנות ומרגיש שאין מספיק מקום להתרגשות

או שאולי במקביל לשמחה יש גם קשיים פוחדים

פשוט תנסה להיות קשוב לעצמך

יכול להיות שפשוט זה יגיע היום של החתונה או שאתה צריך לתת לפני מקום גם לדברים שיושבים עליך

בכל מקרה מזל טוב גדול

לוגיסטיות רבות לקראת החתונה ובעיקר בארגון הבית בו נגור אחרי החתונה - צריך להכשיר דירה למגורים, עם כל התכולות שיש בבית, יש הרבה הוצאות וכאב ראש בדרך בכל האחריות הנלוות לדברים האלו)

עצה פרקטית פשוטה, שכרגע עשויה להצטייר הזויה…

כנראה כמעט ולא יהיה לכם זמן לאכול כמו שצריך… מקווה שיחכה לכם כיבוד קל בחדר הייחוד, ואחרי זה לא תשבו בנחת וברוגע לאורך כל החתונה ותהיו כל הזמן בתנועה…

תכינו דברים טעימים בדירה / חדר במלון אליו תגיעו בלילה הראשון כזוג טרי 🙂 

קראתי אתמול מישהי שכתבה שתמיד יש ספיקות לפני אירושין, נישואין, וזה נורמלי וטבעי לחלוטין.

יש מן הסתם גם חששות - להקים בית, לא להיות לבד יותר (לטוב ולמוטב) - כל זה כנראה פוגם

קצת בשמחה שצריכה להיות (כך אנחנו מצפים). ולא לשכוח את אדון יצר הרע שלעולם לעולם

לא ישן ורק ממתין למשהו טוב ושווה כדי "להתלבש" עליו.

זהו. אגב, ספיקות יכולים להיות מדי פעם גם אחר כך....וגם זה טבעי. לא להתרגש מזה.

המון מזל טוב. היו מאושרים!

"

ולא התרגשתי בלידות של אף אחד מחמשת ילדיי.

לא יודע, כנראה שאפשר בלי.

כלומר, ברור שהוא עלול להיפגע. אבל איפה את מרגישה את זה שאת מפחדת לפגוע בו?

(אפילו תעשי על זה עבודת כתיבה של 3-4 פסקאות לנסות להבין למה לך קשה לעשות את הצעד הזה אחרי שהגעת למסקנה שהוא נכון).

ובינתיים את גם פוגעת בעצמך, בשלוות הנפש שלך, בהתקדמות קדימה.

תהיי כנה בפגישה הבאה לומר הכל ולהפרד בכבוד.

בהצלחה♡

כדאי לדעתי להכין את השטח כדי שהצד השני לא יגיע מולהב לדייט ולו בשביל שיפרדו ממנו.

תשתפי בדברים טובים עליו ולמה לא מתאים לדעתך.

לזכור ולומר שנפרדים כי אין התאמה ולא כי הצד השני לא טוב מספיק.

ואני מבינה שלאמר "זה לא אתה, זה אני" - ישמע כתירוץ נדוש ומוכר. אז אם זה באמת כך, לא לאמר את זה.

סבורה שאם בכל זאת נפגשתם במשך חודשיים תמימים, יש לך דברים טובים לאמר עליו ואליו.

אולי באמת לאמר קודם בטלפון (או בדרך התקשורת הרגילה שלכם) שחשבתם קצת (או הרבה)

ואתם רוצים לשתף אותו בזה. כך שהוא יבין במה דברים אמורים, לפחות במקצת. אבל בצורה

מאוד עדינה ובלי לפגוע בכלל.

בהצלחה!

הגיוני מאוד שיכאב לבחורה, אך השאלה איך זה יעשה בצורה מכובדת  שתמזער נזקים

בגדול - להקשיב ולהבין מה היא תרצה.

אני נוטה לחשוב שרוב האנשים ירצו שיודיעו להם בטלפון, לפחות ברמז, ואז לעשות פגישת פרידה שבה מדברים על חוויות, רגשות, מחשבות וכו'

אבל יש כאלה שהם לא אוהבים "להתבחבש" ברגשות, אלא מעדיפים לברוח - וזה הכי לגיטימי שבעולם!!

אז לכן הכי חשוב להקשיב לה - אם היא רוצה לברוח תנסה לעודד אותה ותתן לה לברוח, אם היא רוצה להביע רגש, תן לה להביע מה שתרצה.

כמובן שזה יכול להיות קשה לך שהיא תביע כאב וצער. נראה לי היא שווה ש"תסבול" את זה אם הייתם ביחד חודשיים.

בהצלחה רבה!!

זה אף פעם לא נעים, גם לא אחרי דייט אחד ובטח לא אחרי חודשיים.

כי זו חרב. אין דרך שזו תהיה כרית רכה, חלומית או פלומתית. זו חרב, להט חרב מתהפכת, דוקרת כמדקרות פגיון. ואתה תכאיב, תדקור, תפלח כבכידון מלובן לוהט דרך קרבי האדם בו זה יינעץ.
ואף על פי כן, כך תעשה. והרחמן המרחם על בריותיו שבשמיים, הטוב כי לא כלו רחמיו, יכפר. וכולי האי ואולי.

ומכל זה רק למדים, ומדייקים יותר להבא, וקמים מכשלון ומעפר, וזזים הלאה בחיים.
ולדעתי בשיחה בטלפון, אין עניין אחר. ותקומו איש ואישה בתום הדיבור הקצר, ותהיו לבדכם כל אחד אחת בנפרד במקומותיכם, ותבכו את השריפה אשר כלתה, ותתאוששו כאבלי ציון, ותקומו מאפר.

הבה נשאיר את להט החרב המתהפכת למקרים אחרים. יש, בלי עין הרע (או עם), מספיק כאלה...

אני כן בעד פגישה. למרות שזה קשה יותר, בכל זאת פנים מול פנים - לא פשוט.

אולי אפילו להביא משהו קטן, מנחם?  אבל לא בטוחה לגבי זה כי אז אולי זה י קשה

עליו יותר.

אלא אם כן מדובר במישהו שלילי ביותר. אז שיחת טלפון קצרה וחדה היא פתרון מצויין.

לא נשמע לי כזה...

וזה בסדר ולגיטימי,

יש אנשים בחבשנים (כמוני) שצריכים לעבד ביחד את החוויה. כשמעבדים ביחד את החוויה אפשר להחשף ליותר צדדים של הסיטואציה ולהבין אותה יותר טוב.

אבל אם מרגישים שאין צורך/כוח לזה, אז סבבה אפשר טלפונית. 

אהבתי את המטאפורות המוגזמות שלך חחח

כשלמעשה, זה באמת לפעמים מרגיש לא רחוק, הרבה פעמים יכול להרגיש בצורה הכי טבעית שיש, שהשמיים נפלו.

הצד המסיים צריך לבוא לקראת הצד שמסיימים איתו (גם אם לצד המסיים גם קשה) 

אם היה קשר משמעותי בחודשיים האלה כדאי לעשות הכנה לפני ואז לתת אפשרות איך היא רוצה להיפרד. 

אם היה קשר משמעותי אני ממליצה מאוד בפגישה כדי לאפשר לסיים את הדברים באמת. 

השתדל להגיע אליה ו/או כל דבר שיקל על הסיטואציה 

בהצלחה! 

– ראשית אין לי מושג מה אומר "חודשיים" במושגים כאלה יש אנשים שתוך שבועיים מתחתנים ומצד שני יש לי משלוחים מאמזון שלקח להם גם יותר זמן להגיע. אין לי מושג עד כמה שניכם הייתם מושקעים בזה הקשר, באיזו תדירות כו' כו'.

– מה אני אישית כחתול זמני הייתי מעדיף אם היו נפרדים ממני? הייתי מעדיף שייפרדו ממני בשיחה או בהודעה מה הטעם לגרור אותי לפגישה שצריך לתכנן להתכונן אליה להתקלח להתלבש לנסוע הלוך ושוב אחרי העבודה במיוחד אם מדובר במרחק משמעותי רק כדי לומר לי "אה טוב אתה מוזמן לחזור הביתה". כאילו לא יודע לא שאין לי סנטימנטים פשוט אני לא אוהב שמזבלים לי במוח. בשלב השידוכין זה לא שהפכנו לחברי ילדוּת מהטובים שבטובים ועוד רק תוך חודשיים. בסדר היה נגמר כל סוף הוא תמיד התחלה חדשה.

– מאחר ולא כולם חתולים זמניים, הייתי מחלק את האנושות לשלוש קטגוריות:

1. חתולים זמניים, שזורמים עם הזרם הגדול של החיים ומקבלים את מה שיש לקב"ה להציע באהבה (ייסורים מקבלים באהבה או שלא מקבלים בכלל)

2. אנשים שלא משנה כמה דיפלומטי תהיה איתם יתבאסו על החיים שלך (במקרה כזה הייתי ממליץ לעשות מה שהכי פחות פוגע בעצמך כי גם ככה זה לא משנה)

3. איפשהו באמצע, כאלה שבדיו המילים הנכונות תוכל לרכך את המכה, אם אנחנו שייכים לקבוצה 3 אז פשוט לנסות לנסח משהו דיפלומטי, אם היו לי הערות משמעותיות הייתי אומר אותן בעדינות (הגעתי בסופו של דבר למסקנה שאני מחפש מישהי עם גישה קצת שונה לגבי XYZ כו') או מושך את האש אליי (בדיעבד הבנתי שאני לא לגמרי XYZ ברמה הכללית של הדברים)

אם הם מאוד סנטימנטליים אולי עדיף פגישה

אם לא אז לא

אבל טלפון לדעתי החתולית הזמנית האובייקטיבית זה מתכון לאי־נעימות

ובכל זאת, מקבלים אותם באהבה.

ולא כולם חייבים להיות במדרגה הגבוהה של קבלת יסוריים באהבה וזה בסדר גמור.

בגדול - לא לכל מה שכתבת מלבד ספידדייטים וזום, אם לא מוצאים אפשרות אחרת.

בכלל - הרוב המוחלט של המיזמים האלו נולדו איפהשהו על הרצף בין דת"ל ממוצע לדתי לייט-מסורתי. 

אני יודע שזו לא מחלה, וברור שצריך אכן לבדוק מחלות גנטיות. אבל זה מטריד אותי. הלוואי שלא. 

אבא שלי נמוך, אמא שלי ממוצעת על גבול הנמוך,
וכולם אצלינו די נמוכים במשפחה. (אני נמוך)
אני חושב שאם זה פער, אז זה אמור להתאזן, אבל אין לי באמת ידע מקצועי...
אבל בסוף אם תתרגל לזה, אז הגיוני שגם התפיסה שלך תשתנה.

כל תודה רבה על התגובה נשמה טהורה, מקווה שהשאלה שלי בסדר!

דברי שני, זה ברור שעל רוב פשעים תכסה אהבה..אבל עד שהאהבה תגיע....

וזה גם מובן מאוד למה זה מפריע לך.

ואני מניח שאתה שואל על הילדים שבעז"ה תאהב אותם איך שהם יהיו...

על הרגשות שעולות אצלכם. יש להן מקום.

אין לי תשובה על כך. אולי להמשיך ולראות אם זה עדיין מפריע.

אולי הילדים יהיו גבוהים כמוך? יש לנו שכנים שהיא מאוד נמוכה. ממש.

בעלה די גבוה (לא 1.90) ו90% מהילדים, גבוהים.

אבל יכול אולי להיות גם ההיפך כמובן.

אגב, קראתי בספר "יומנה של שדכנית" על מישהו שהגיע לאחד מגדולי ישראל

בטענה שאחותו שמה דגש על שטויות; הכירה בחור נמוך ואינה רוצה בו כי

טוענת שתתבייש ללכת איתו ברחוב.

הצדיק ענה לו: אלו לא שטויות. זה דבר שצריך לקחת בחשבון אם זה מפריע לה.

זה לגבי ההצטדקויות שעולות כאן לגבי הרגשות לגטימיות לגמרי.

מה עושים איתן? זה כבר נתון לשיקולו של כל אחד.

בהצלחה רבה!

כנ"ל לאבא שלי, ואימי עוד יותר נמוכה. לגבר זה לא קל מבחינת הביטחון האישי, לנשים אין בעיה (הן אכן נתפסות כ"מיניאטוריות ומתוקות"). ילדיי נמוכים כמוני, הבן עדיין קטן ולא מוטרד במיוחד, לבת הגובה שלה כלל לא מפריעה.
 

אבל רוב הסיכויים שילדיך יגיעו לגובה ממוצע של 175 ס"מ ואף הרבה מעבר. אז אין מה לחשוש. שאל את הבינה המלאכותית והיא תיתן לך תחזית על סמך סטטיסטיקה קיימת.

על בסיס מה את/ה אומר את זה? באמת כבר שבוע שאני מנסה להסתכל מסביב על משפחות ולא מצאתי משהו עקבי מדי..חוץ משאם יש גנים נמוכים אז זה עובר הלאה..

מה שלא נכון זה המחשבה שגן גבוה פלוס גן נמוך יוצר גן ממוצע. אם אתיופי יתחתן עם אשכנזיה אז הילד יצא מוקה? זה לא ביולוגיה.

אם חכם יתחתן עם טיפשה אז הילד יצא ממוצע הציונים שלהם? זה לא ביולוגיה.

אחד מהגנים יבוא לידי ביטוי וזו הגרלה שאין לנו איך לשלוט עליה, ומה שכן יכול להיות זה עוצמה משתנה של הגן המסוים - אבל הנטייה תהיה גבוהה או נמוכה, וממש לא נטיה לממוצע.

זה דבר שיש לדעת.

עכשיו השאלה היא מה הטעם שלך בנושא, אם בכלל אכפת לך/חשוב לך, וכדומה.

ברור לי שאין פה נוסחה מדויקת (אע"פ שיש מחשבון באמת כמו ששלחו למעלה חחח..) אבל רוצה לשמוע מנסיון החיים פה של האנשים מה רואים/שומעים מסביב. לדעת האם אני לבד בהתלבוטות הזו והאם יש לה מקום או שזה יצר הרע? 

קודם כל - זה נכון שזה לא תמיד יוצא ממוצע, אבל דווקא בדברים האלו (גובה וצבע עור) יש איזשהו ערבוב של הגנים שיוצר לרוב משהו באמצע (כי יש פה כמה גנים שמשפיעים, ולכן חלק מתקבל מהאמא וחלק מהאבא, והתוצאה מושפעת משניהם. יש תחומים אחרים שבהם רק גן אחד משפיע ואז זה באמת סוג של 'הגרלה' אם זה כמו אמא או כמו אבא).

מכירה כמה משפחות של אתיופי ואשכנזיה (או להיפך) והילדים באמת בצבע כמו של תימנים. וגם במשפחה שלי רוב הילדים קיבלו צבע בערך באמצע ביני לבין בעלי (עם שונות בין הילדים, אבל בגדול כולם בטווח שבנינו).

ולגבי הגובה - יש לי דודים שהם עם הפרש גובה משמעותי. הבעל בערך 1.90, והאישה סביב 1.50 (להערכתי, לא שאלתי אף פעם...). יש להם 7 ילדים, 2 בנים שקיבלו את הגובה של אבא שלהם (לא יודעת אם ממש בגובה שלו, אבל כן גבוהים מהממוצע באופן ניכר), ו-5 בנות בגובה ממוצע, גבוהות יותר מאמא שלהן אבל לא באופן חריג.

זה מציק לך בעין?

מרגיש לך מוזר להסתובב עם מישהי יותר נמוכה בהרבה ולא ממוצעת?

איך הצל/ השתקפות שלכם ברחוב או מול חלונות ראווה מרגישה לך??

כי לגובה כמה שתרצה זה מה שה' קובע

אני באה כמיך ממשפחה של גבוהים

אבא שלי 185 אמא 175 ויש לי אחים 192 188 אחיות 176 175 שזה גובה ממש גבוה לבנות

אבל גם אחים בנים יותר נמוכים - ממוצעים 176

(שזה הממוצע בערך לגברים- 177)

ואני שאני 170 זה גם גבוה לבנות

(הממוצע הוא 163)

זה תלוי ילד מה הוא אוכל כמה ישן אם עושה ספורט

אני מכירה זוגות שהם הפוכים שניהם מגרדים את ה170 ויצא להם בחור 185

זה משפיע אבל לא מחייב בכלל

אז תתיחס יותר להרגשה שלך איך זה נראה בעינך

כמה  זה מפריע לך שהאישה שלך שהיא נמוכה

לא הילדים שלך

כי לי זה מפריע🙂

מודה

נסיתי  עם כמה וכמה בחורים אבל אני לא נמשכת לכאלה שפחות מ178-180

אני צריכה לראות שיש הבדל גובה בנינו

האם שאני שואל את עצמי את זה גם. כי זה פרדוקס כזה. ככל שאני מפחד יותר מאיך זה ישפיע על דור העתיד אוטמטית זה משפיע על איך אני מסתכל עליה. 
ובדיוק כמו שכתבת, יצא לי להתסכל על הצל ברחוב וזה, וזה מרגיש לי קצת 'מוזר', כמו אחות קטנה. אבל אמרתי לעצמי שזה אולי סתם קול בראש שצריך לנפץ..מבולבל כבר. 

שמחה שזה לא הפריע לבעלי...

יש לנו ילדים גבוהים, ילדים ממוצעים וילדים נמוכים. מגוון נחמד

אגב, ההורים של בעלי גם נמוכים, רק הוא ואחיו גבוהים...

גם לדעתי - פחות תחשוב על הילדים העתידיים, אלא על איך זה מרגיש לך מולה, אם מפריע לך להיות בפער כזה מולה. זה עניין של העדפות מראה ולא של גנטיקה...

כל הילדים יצאו גבוהים (חמישה במספר)

ואם אתה שואל אם יצא לי לחשוב על זה פעם, אז בפירוש כן.

בסוף כשאני מתחתנת עם מישהו אני רוצה להוריש גנטיקה טובה לילדים, לא דווקא גובה. 

(לי אישית גובה יותר מפריע בקטע שגבר נמוך מצטייר בעייני כפחות "גברי" אבל לא יפריע לי שיהיו לי בנות נמוכות למשל)

אני גבוהה.  ובכל זאת, שמתי לב שיש גברים נמוכים שהם גבריים בהחלט.

כמובן שמטבע הדברים, אשה גבוהה היתה רוצה בעל שלפחות בגובה שלה.

אבל יש גברים נמוכים גבריים ומושכים. לגמרי. וגם גבוהים שלא נראים

גבריים כל כך.

מכירה מישהו נמוך נמוך נמוך.....למטה מהממוצע. בהרבה.

אשתו גבוהה גבוהה גבוהה...למעלה מהממוצע.

רואה די הרבה זוגות כאלה.

ויכול להיות שסתם נטיית גובה

כנ"ל אצל הגברת המיועדת.

כי כן, ברור שגובה מושפע המון מגנטיקה, אבל יש מקרים שזה ניתן לבדיקה ממוקדת של 2-3 דברים. לרוב יבדקו בשביל שלא יהיה לשני ההורים (למשל כי אז ההשפעה היא לא רק על הגובה, אלא גם על עוד דברים. או כי זה כבר יצור מצב קיצון)

בכל אופן. אני חושבת שייתכן שיש פה גם עניין של מגדר.

כי כאמור, לגברים גבוהים מאוד, קשה פחות מלנשים גבוהות מאוד. וכך גם ההפך.

אז אתה אולי חושב - מה אם הבן שלי יהיה נמוך מאוד וזה יקשה עליו בזיווג/ביטחון עצמי/ ווטאבר

אבל אני כאישה הייתי חוששת בעבר מההפך - מה אם תצא לי בת מאוד גבוהה?

אני נמוכה מאוד, בעלי מעל הממוצע אבל לא ברמה חריגה, אז לא נראה לי שתצא לי בת 180 חחח

אבל בהחלט מבינה את הקושי של ללכת עם מישהי שנמוכה ממך ב40 ס"מ (מהכיוון של זו שהלכה לצידו של מי שגבוה ממנה ב40 ס"מ, וזה באמת מרגיש לפעמים כמו "ילדה", עד שמתיישבים ואז כבר לא. אבל מבינה)

כתבת הרבה ממה שעובר לי במוח. 

ברור שגובה באיזשהו מקום זה יתרון/נורמלי לגבר ואילו לאישה זה יהיה חיסרון מסויים..וכל הקטע שזה גם בדיוק להיפך! ואין לנו איך לשלוט על זה. מצד שני, כמו שכתבתי, יש לי איזו תפיסה כזו שגובה הוא מאוד מאוד חשוב. לכן זה משפיע לי על איך אני תופס אותה וגם עולה הפחד על דור העתיד,..

למה גובה הוא מאוד מאוד חשוב? ( חוץ מלהגיע למדפים הגבוהים בסופר)

אני ובעלי נמוכים והחיים שלנו מצויינים ב''ה. מקסימום לוקחים שרפרף 

לחלוטין. זה דבר שלא בשליטתנו בכלל, והוא לא עקרוני למהות של האדם. והאמת שבגלל שזה לא מאוד חשוב אני כועס על עצמי שזה כל כך מפריע לי! באמת. 
אבל כמו שאמרתי, תמיד גדלתי כך שגובה הוא חשוב, תמיד החמיאו לי על זה ותמיד זה היה לי כיף. לכן זה נתפס אצלי כנראה כמשהו חשוב....

כמו הרבה דברים אחרים שמפריעים לאנשים אחרים

אז זה אמור להיות גם מאוד מאוד חשוב כשאתה חושב על הבנות העתידיות שלך, לא?

להיות בת גבוהה מאוד, זה ממש לא קל.

גם להיות בן מאוד נמוך.

אבל אני אומרת, שאו שגובה זה פיצ'ר חיצוני וזה הכל, ואז באמת לא כזה משנה

או שהוא מאוד חשוב, אבל אז זה חשוב לשני הכיוונים שלא יהיה גובה קיצוני. לא?

קיצוניות לא טובה בשום דבר ובשום מצב. לא מחפש קיצון. 
מבחינתי גובה זה לא הכי חשוב, ברור שהעיקר הנשמה והמידות. עם זאת, קשה לי לשחרר את זה. 

פעם התעניינתי בעניין הגובה, וזה מה שאני יודעת להגיד:

יש תכונות שאפשר לבדוק בדנ"א של אדם, ולהעריך כיצד זה יבוא לידי ביטוי. לגבי גובה, אפשר לקבל הערכה, אבל טווח סטיית התקן הוא עצום, כך שההערכה הזאת מאבדת הרבה מיכולת המימוש שלה.

למה זה קורה? כי יש תכונות שתלויות רק בגן אחד או גנים בודדים, אבל גובה תלוי בעשרות אלפי נקודות שונות בדנ"א. (מקור)

אם זה משהו שמטריד אותך ברמה רצינית - לך תקבע תור אצל יועץ גנטי, ותברר.

מכירה הרבה זוגות בהם אחד מבני הזוג יותר גבוה, ומבחינת ילדים - לפעמים כולם בגובה דומה, לפעמים יש מנעד של גבהים.

אבל השאלה הגדולה היא:

האם אתה מחפש תשובה גנטית, או שאתה מחפש להשפיע על התפיסה שלך? האם אתה רוצה להשתחרר מהתפיסה הזאת?

בפער מהממוצע זה הכי כיף.

אז קח בחשבון שיתכן שגם בשביל הבחורה יש כאן התפשרות מסויימת, ושאולי בזכותה הילדים דווקא יהיו מאוזנים..

הגמרא אומרת שגוץ לא יישא גוצה וגבוה לא יישא גבוהה

ואיך אתה מרגיש בדייטים עצמם?

זה יכול להיות עניין שכדאי לטפל בו בשלב בחינת ההצעה ועד להתנהגות בדייט עצמו.

'מסתיימים' הכוונה שהיא מסיימת אותם?

אם אתה מסיים, זה בירור מסוג אחד.

למה ההצעה, שנראתה לי בעלת פוטנציאל, כבר לא רלוונטית? מה פגשת שגרם לך לחתוך? זו בעיה בהצעה, כלומר לא היתה שום סבירות, אין שום דמיון/קשר בין הדמויות, או שזו בעיה בתקשורת, ביצירת הקשר?

אם זו בעיה בהצעה, למה הציעו לי? ייתכן ולא מכירים אותי/אותה/לא יודעים מה אני מחפש? למה לא 'עליתי על זה' מראש, בשאלות מבעל הרעיון (מלבד פרטים טכניים ומהותיים כאלה ואחרים, 'למה חשבת שהיא מתאימה לי?', 'למה חשבת שאני מתאים לה?'. לא 'כי לשניכם יש אוזניים/לב וריאות', אלא למה דווקא אני לה ודווקא היא לי. איזו ייחודיות ראית בכל צד שהעלת לך את המחשבה שיכולה להיות התאמה) או בשאר הבירורים. אולי העניין צריך חידוד?

אם זו בעיה ביצירת הקשר, האם נבהלתי משתיקות/משהו ספיציפי שהיא אמרה? האם חתכתי 'כי הרגיש לי' או שיש סיבה שאפשר להצביע עליה? הרם באמת נתתי הזדמנות או שמיהרתי לחתוך כי לא היו לבבות והצעת נישואין אחרי 20 דקות? האם נכון לחתוך אחרי נסיון אחד, כששני זאים נפגשים ומובן יהיו רגעים לא נעימים (וגם לא נוראיים) של שתיקות מביכות, או שנכון לתת צ'אנס נוסף, ואולי אפילו יותר? האם אני באמת בא מוכן לקשר, ובא להשקיע בדייט, או בא 'לעבור אותו' (כמשתמע קצת מנוסח שאלתך), ומיילא כל הדייט לא רלוונטי? האם יש בי פחד מיצירת קשר שגורם לי להיבהל ולהרגיש שזה לא רלוונטי, או אפילו להצביע על דברים ספיצייפיים למרות שהם לא באמת מהותיים לי?

אם היא חתכה, יש בירור נוסף, אך זה כמובן דורש גם את הבירור האם ההצעה היתה רלוונטית. אם לא, למה לא סוננה בדרך? האם ייתכן שהמציע/הדמויות שאצלן ביררו עלי לא מציגים אותי נכון?

אפשר גם לשאול אותה, בטלפון בו היא חותכת או בהודעה אחרי זה, למה היא חותכת. היא לא חייבת לך תשובה, וכנראה שהיא תענה 'הרגיש לי שזה לא מתאים', אתה יכול לבקש הערות/הארות להמשך הדרך, אולי תקבל משהו.

ייתכן שיש בך, במראה/דיבור/התנהלות שלך בדייט משהו מרתיע/מרחיק? האם השקעת בדייט, באת מכובד, פתוח (כמה שאפשר) להכיר, לשמוע ולשתף, התעניינת בה ולא חיטטת יותר מידי? האם חשבת מראש על מקום שנוח לה, מתחשב במה שמתאים לה, לא ליד כל החברות, מקום נעים, אולי אפילו עם שירותים? האם הבאתי לפגישה הראשונה מיץ תרד הולנדי סחוט ועוגיות שעורה ותירס במילוי חסה? התנהגתי מוזר? נסה לשחזר את מהלך הפגישה ולבחון אם היתה התנהגות מרחיקה מצידך.

כשזו אחת או שתיים, יש סבירות שההצעה לא רלוונטית/הן לא פתוחות לקשר, אבל אם זה כבר עם בנות רבות, יש כאן נורת אזהרה לכיוון שלך. מה אני לא עושה נכון.

זו התמודדות קשה. נסה ללמוד משהו מכל פגישה. להתייעל בתקשורת, להכיר גבולות ולהבין מה חשוב לאישה ומה מעניין אותה, למד להתחשב, ובעיקר, להיפתח.

זה נסיון לא פשוט. תדבר עם אבא, תגיד לו, ותתכוון לזה, שקשה לך, שאתה צריך את עזרתו, ושאתה מתאמץ ומשקיע כדי להקים בית לכבודו. קבל את הקשיים הללו באמונה, ויהיו לזכותך.

(מקווה שכתבתי כל מה שחשבתי, כי בטעות מחקתי הכל וכתבתי הכל מהתחלה)

אשריך. יצליח ה' דרכך ותבשרנו בשורות טובות במהרה.

אכן גם אני הייתי בבעייה כזו עד שלימדו אותי איך לפתח קשר עם אישה.
ואז הכל השתנה שסוף סוף הכדור היה אצלי.
לא בקטע מלחיץ אחי אבל אתה צריך ללמוד אם יוצרים קשר עם אישה.
תחשוב שזו בחורה שהיית רוצה ובגלל שאתה לא יודע איך מפתחים איתה שיחה הכל בורח לך, פשוט חבל.
לכן יש אנשים מאוד מאוד מסויימים שיודעים להדריך אז שווה לפנות אליהם וכן גם לשלם אם צריך.

תודה