קצת עלייך להכאיב מעט ללב
כן אני יושב שם חושביעל
...יעל
אני יושב עכשיו קרוב אל השמיים,
מנסה למצוא תשובות לשאלה,
על הדרך גם חולץ ת'נעליים
חיילים עכשיו עוזבים את המרכבה.
כן אני יושב שם, חושב
קצת עלייך, להכאיב מעט ללב,
את המשפט הבא את בטח מכירה,
יום-יומיים אני בא בחזרה.
נגמר..נגמר..נגמר?
ובדרך כשיצאנו אל הבית,
אז עצרנו בפלאפל בפינה
ואנשים שם הסתכלו מחאו כפיים,
"הגיבורים שלנו" אמרו באהבה.
ואני עומד שם מסתתר,
קצת גדול עלי להיות זה ששומר
ובין ביס לביס עולה בי מחשבה,
לעזאזל כמה גיבורים יש במדינה.
נגמר..נגמר..נגמר?
ומאז אפשר למנות כמעט שנתיים
והיום אני עסוק בהשלמה,
בעוד רגע כבר אשמע את הכפיים
ואז אצעק בכל כוחי מהבמה.
ואם שומעים אם מקשיבים,
עוד אפשר למצוא כאב בין המילים
ומבטיח לא אכתוב על זה יותר,
רק בפעם הבאה שאשבר.
נגמר..נגמר..נגמר?
יש מדינה אחת על יד ירושלים,
שם עדיין משתוללת מלחמה,
כי אנשים שם מאבדים את העיניים,
לא מחכים לגיבורים באף פינה.
נגמר. נגמר. נגמר.
תשמעי את זה ואז תקראייעל
מה קורה נשמה?**אחרונה
105757
13
לעזאזל כמה גיבורים יש במדינהיעל
נגמר
שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול
מישהו?האר"י פוטראחרונה
בדיקהטיפות של אור
--טיפות של אוראחרונה
~~ ( זה יותר יפה מהנקודות שאנשים שמים כאן)מחכה לחורף
חורף בריא לכולם

