אפצ'י וסיפור! הצב של אורן/מירה מאירהנסיך הקטן.
אבא, תביא לי צבהנסיך הקטן.
ביקש אורן מאבא שלו
'אבל אין לי צב', ענה אבא
-אז בוא נלך לחפש, אמר אורן.
טוב, אמר אבא
והם הלכו לחורשה
הלכו..הלכו..הנסיך הקטן.
חיפשו..וחיפשו..
אבל הם לא מצאו צב.
הם מצאו ענפים,
והם מצאו אצטרובלים
והם מצאו אבנים יפות
אבל צב- לא מצאו
חזרו אבא ואורן הביתההנסיך הקטן.
עצובים.
-אין דבר, אמר אבא, אולי הפעם אחרת נמצא.
אבל אורן היה עצוב
וסיפר לאמא שהם לא מצאו צב
ולמחרת בבוקרהנסיך הקטן.
פתאום מצאה אמא של אורן-
לא אצטרובל
לא ענף
גם לא אבן יפה
היא מצאה צב.
זה היה צב חמוד מאוד
די גדול,
עם ארבע רגלים
וראש וזנב,
והכל
היא הרימה את הצבהנסיך הקטן.
ואמרה לו-
אתה בדיוק בדיוק הצב שאורן חיכה לו.
והיא לקחה אותו איתה
והלכה לה
הלאה.

לאן? לגן
לגן של אורן
אבל הצב קצת נבהל.הנסיך הקטן.
הוא הכניס את ראשו
והכניס את רגליו
ןהכניס את הזנב
לתוך השריון.
וכבר בכלל לא ראו צב
ראו רק קערה קטנה, הפוכה.
רק מי שידע מה זה
ידע שזה צב.
האחרים חשבו שזו קערה קטנה
לאט לאט הצב נרגעהנסיך הקטן.
קודם הוא שלח החוצה רגל,
ואחר כך-עוד רגל.
ואת כל הראש
ולבסוף עוד רגל
ועוד רגל
וזנב.
'אה! זה לא כל כך נורא,
עכשיו'
חשב הצב
והנה,
הם הגיעו לגן
מה זה?הנסיך הקטן.
שאל חגי
מה זה? שאלה דנה
מה זה? שאלה אלה
זה צב, אמר אורן, אני הזמנתי אותו אתמול
נכון, אמא?
נכון.
כל הילדים רצו לטפל בצבהנסיך הקטן.
אורן הביא לו קופסא, שתהיה לו בית.
ואמיר הביא לו צעצועים, שישחק
ולילךהביאה לו ספר, שיקרא.
ואפרת הקטנה אמרה-
הוא רוצה לאכול. מה נביא לו לאכול?
פתחה אמא את המקרר של הגןהנסיך הקטן.
ומצאה מעט סלט, שנשאר מארוחת הבוקר
הביאה את הסלט לצב ואמרה לו-
'בתיאבון. צבים אוהבים ירקות'
הצב שלנו הביט בצעצועיםהנסיך הקטן.
ולא שיחק.
הביט בספר-ולא קרא
הביט בסלט- והתחיל לאכול.
ראשית הוא אכל את העגבניות
ואחר כך הוא אכל את המלפפונים
ואחר כך הוא אכל את החסה
ואחר כך- את הגזר.
ולא נשאר יותר סלט
ובינתיים, גם הילדים נטלו ידייםהנסיך הקטן.
וישבו לאכול.
הסתכל הצב ימינה ושמאלה
ראה שכבר אין סלט,
ראה שכבר אין ילדים
וחשב שעכשיו כדאי ללכת למקום אחר.
והצב
נשא רגליו
והלך
יצאו הילדים אחרי הארוחההנסיך הקטן.
ןמה הם ראו?
ארגז-יש
צעצועים-יש
סלט-אין
צב-אין
הילדים היו עצובים ואורן בכה,
כי זה היה הצב שלו
יצאה הגננתהנסיך הקטן.
ראתה את הארגז הריק
ראתה את הילדעם עצובים
ראתה את הדמעות בעיניו של אורן
ואמרה-אין דבר, הצב אכל אצלנו ושבע.
וכעת הוא הלך לדרכו
צבים לא אוהבים להיות סגורים
נכון, אמרה דנההנסיך הקטן.
אולי הוא הלך לאבא ואמא שלו.
ואולי הוא הלך לעבודה שלו, אמר אמיר
ואולי הוא הלך לחברים שלו, אמר חגי
הוא היה צריך ללכת, אמרה לילך
'אבל אולי אמא שלי תמצא אותו שוב'הנסיך הקטן.
אמר אורן וניסה לחייך.
אולי.
סוףהנסיך הקטן.אחרונה
נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה
~~ ( זה יותר יפה מהנקודות שאנשים שמים כאן)מחכה לחורף
למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?


חורף בריא לכולם

החורף הגיעזיויקאחרונה
למישהו יש קישור לסרט כפולה פרק 2 לא ביוטיוב?מישהו יפה!

אולי יעניין אותך