אני בכלל רוצה משו עכשיו שיגרום לי לבכות ולשחרר הכל.פוסעת
בדרך כלל כלום לא מצליח לגעת בי.
אולי אם @ריעות. או @רב מג של מילים יכתבו משו כזה מרגש ועצוב וכואב ושאני אזדהה איתו מידי.
אוף.
אני מפורקת אחרי היום.
ויואו שיתקשרו הערב.
הלוואי נכון?
ויאו אני צריכהפוסעת
להפסיק לדבר.
גם ממילא אפחד לא מקשיב כי כבר אין כחאליי
וגם כי אני אומרת רק דברים מטופשים
אופ
פרק תהילים אחד כזה עם מילים שאת מזדההשִׁירָה


אני לא מכירה ככ פרקי תהילים.פוסעת
ואני לא מסןגלת לקרוא עכשיו.
פשוט.
אופ.

אני יודעת ממה זה נובע

וזה לא תלוי בי.
@כל אחד אחר שכותב יפה ונוגעפוסעת
שתיקותרב מג של מילים

בעת לחישות

במעטה עלטה

הן ניצבות.

 

בדממה מאלחשת

בצינה מתערבלת

נבוכות, וכוספות.

 

בין עיינים לשמיים

ניצבת נשמה

בין מבט ושפתיים

נוצרת דומיה

 

באגם של דמעות

ננצרים הזיכרונות

בחשיכת הליל

צפות הזעקות

 

ובין צלילי ערביים

כספתי להמיית האחת

הבטתי, וידעתי

עתה היא שעת נחת

 

 

 

שתיקה

שמביעה יותר ממילים

עוד דוממת

מחכה

לשעת הדמדומים.

 

 

זה יפה. תודה.פוסעת
אני פשוט אוהבת את הכתיבה שלך.פוסעת
היא. היא. אין לי מה לומר.
אוף. הלוואי עליי.
אולי תלמד אותי לכתוב?
מוזר...רב מג של מילים

כתבתי אתזה הרגע, בשלוף

בשבילך.

לא הייתי במוזה

ולא בפניות מחשבתית כדי לכתוב

דווקא חשבתי שזה יצא... אחרת...

 

אבל תודהמסמיק-מוציא-לשון

 

 

 

 

שירה היא תמצית חוויות

שמעצבות את אישיותך

בתוספת כישרון.

ניתן רק לשייף ולחדד אותה

אך הזרע

חייב כבר לנבוט בתוך

עמקי נפשך

כי מה יועילו המים

לאדמה חרבה

במדבר צחיח?!

וואי תודה. באמת.פוסעת
זה ממש נחמד מצידך.


אבל אני לא זוכרת איך עושים את זה.
פעם זה היה.
עכשיו כבר.
אוף.




יש לך תרגיל כתיבה?
לא.רב מג של מילים

יש לי עצה:

תחכי.

 

 

לשעת רצון

לשעת תקווה

לשעת עלטה

שבין כסה לעשור

בין רצון למחשבה

בין תהום לביטחון

בין שיברון לאנחה

 

בבוא העת זה יגיע

וזה יתפוצץ ממך

במסה אחת גדולה

ינבעו מתוכך מבועי חיים

ששכנו עמוק עמוק בתוככי הנפש

נסתרים ומחכים

לשעת הכושר

שבה הזרע שכבר חשבת שהרקיב

ינבט, יפרוץ וילבב.

אמן. הלוואי.פוסעת
אתה עושה לי יותר לבכות.
זה מרגש אותי.
תודה.
אתה מוכשר, וזהו.שפיות
זה מדהים כל פעם מחדש
נכוןפוסעת
תודהרב מג של מיליםאחרונה

מסמיק-מוציא-לשון

 

הקב"ה ב"ה חנן אותי בכישרון

אני רק מנסה

לנצל ממנו את המירב

 

 

את מוכנה לכתוב לי את המילים בבקשה?פוסעת
אני לא יכולה לשמוע עכשיו😢
הינהמתנחלת גאה!

וזה קורה 
כשמישהו פתאום עוזב 
אחד הולך, שני חושב 
על כל מה שבִּפנים 

וזה קורה 
כשמישהו נשאר לבד 
מרגיש פתאום מעט נפחד 
מהגעגועים 

והדמעות - 
דמעות של אהבה 
דמעות של דאגה 
דמעות ששוטפות את החיוך שבלב 

אז קח תרמיל 
ושים בִּפנים את הזכרונות 
שים בִּפנים את החוויות 
אם יש שם עוד מקום 

ואל תשכח 
שאבא שוב דואג לך 
ואמא היא תמיד שלך 
צלצל תגיד שלום 

והדמעות... 

אז קח תרמיל 
ושים בִּפנים את השיר הזה 
שמתישב שם בחזה 
עמוק בתוך הלב... 

תודה.פוסעת
היי, אהובה, מה שלומך באמת?שפיות
הלוואי שיכולתי. אבל אני בתקופה שאני לא כותבתריעות.


אוף. חבל לי. טוב.פוסעת
כתבתירב מג של מילים
לבקשתה של אחרת
אולי יתאים
אף לנפשך
העייפה.


אתמול - פרוזה וכתיבה חופשית
זה ממש יפהפוסעת
נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה
~~ ( זה יותר יפה מהנקודות שאנשים שמים כאן)מחכה לחורף
למישהו יש קישור לדרייב לסרט למלא את החלל?


חורף בריא לכולם

החורף הגיעזיויקאחרונה

אולי יעניין אותך