אולי אם @ריעות. או @רב מג של מילים יכתבו משו כזה מרגש ועצוב וכואב ושאני אזדהה איתו מידי.
אוף.
אני מפורקת אחרי היום.
ויואו שיתקשרו הערב.
הלוואי נכון?
בעת לחישות
במעטה עלטה
הן ניצבות.
בדממה מאלחשת
בצינה מתערבלת
נבוכות, וכוספות.
בין עיינים לשמיים
ניצבת נשמה
בין מבט ושפתיים
נוצרת דומיה
באגם של דמעות
ננצרים הזיכרונות
בחשיכת הליל
צפות הזעקות
ובין צלילי ערביים
כספתי להמיית האחת
הבטתי, וידעתי
עתה היא שעת נחת
שתיקה
שמביעה יותר ממילים
עוד דוממת
מחכה
לשעת הדמדומים.
רב מג של מיליםאני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
יש לי עצה:
תחכי.
לשעת רצון
לשעת תקווה
לשעת עלטה
שבין כסה לעשור
בין רצון למחשבה
בין תהום לביטחון
בין שיברון לאנחה
בבוא העת זה יגיע
וזה יתפוצץ ממך
במסה אחת גדולה
ינבעו מתוכך מבועי חיים
ששכנו עמוק עמוק בתוככי הנפש
נסתרים ומחכים
לשעת הכושר
שבה הזרע שכבר חשבת שהרקיב
ינבט, יפרוץ וילבב.
אני בעד. ממש ממש
מחר?![]()
(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)
וזה קורה
כשמישהו פתאום עוזב
אחד הולך, שני חושב
על כל מה שבִּפנים
וזה קורה
כשמישהו נשאר לבד
מרגיש פתאום מעט נפחד
מהגעגועים
והדמעות -
דמעות של אהבה
דמעות של דאגה
דמעות ששוטפות את החיוך שבלב
אז קח תרמיל
ושים בִּפנים את הזכרונות
שים בִּפנים את החוויות
אם יש שם עוד מקום
ואל תשכח
שאבא שוב דואג לך
ואמא היא תמיד שלך
צלצל תגיד שלום
והדמעות...
אז קח תרמיל
ושים בִּפנים את השיר הזה
שמתישב שם בחזה
עמוק בתוך הלב...
פוסעתעדיין אסור
והכלל הזה תופס ורלוונטי בהרבה תרחישים בחיים
לבעלי כלבים שהולכים עם כלבם במקומות ציבוריים.
אם הכלב מותר, ללא מחסום לפיו, אסור ללכת איתו
ואם הכלב אסור, עם מחסום, מותר להסתובב איתו בפרהסיה.
אבל המשפט הזה תופס בהרבה מצבים החיים.
-בנהיגה, דווקא שיש פס לבן ואסור לעקוף רכב איטי - הנתיב ממול פנוי ואפשר היה לעקוף בבטחה...
וכשיש קו מקווקו ומותר לעקוף - התנועה ממול עמוסה ולא מאפשרת לצאת לעקיפה..
או מתאר את הפרווילגיות שבעלי עמדה ושררה מרשים לעצמם בניגוד לציבור. מה שמותר לנבחרים אסור לבוחרים... (למשל, שכר חברי הכנסת צמוד למדד וצמוד לעוד כל מיני דברים, כך הם חוקקו לעצמם והשכר עולה ועולה - אבל ציבור השכירים הרגיל לא זוכה לכאלו צ'ופרים...)
ועוד כהנה וכהנה דוגמאות מחיי היום יום.
אסף גרניט: היד שלי שחורה בגלל האקסיות.
נציגנו נפגש הבוקר עם אסף גרניט ושוחח איתו על כשרות, קשיים כלכליים ועל הקעקועים אסף גרניט משתף ברגע של גילוי לב "קיעקעתי את שמה של חברתי, וכשנפרדתי ממנה כיסיתי את שמה, לאחר מכן קרה הדבר שנית ואז שלישית" וכך הפכה פרק ידו להיות שחורה...
אני אבוא חשבון עם מצביעי נעם ווינטר על מה שהם מבשלים לנו.
אז הוא היה עובר
הוא קיבל כמעט 2.5 אחוז מהקולות
גם ככה הוא לא היה עובר.
ואני דווקא תומך שכל מפלגה תתמקד בעצמה ולא בחסרונות של המפלגות האחרות.
הוא קיבל רק 1.6 אחוזים.
יפה יפה. אבל לא בשבילי.
האמת היא שהוא היה ממלכתי
לפחות זה
חבל