הייתי בבריכה והמציל שהיה לידי דיבר עם איזשהו אבא שישב לידו מפה לשם אין לי מושג איך זה קרה המציל ביקש מהאבא להשאיל לו מסור (הם נפגשו שתי דקות לפני) המציל היה קצת מופתע שהוא הסכים אז האבא אמר לו "אל תדאג המסור ממילא לא שלי" טוב נשמע מוזר אז המציל שאל "אז של מי זה? אני אבקש ממנו" האבא כמו אבא חינוכי קרא לבן שלו(בן שמונה עד שתיים עשרה אני גרוע בהערכות) וביקש ממנו להסביר למה המסור לא שייך להם. בשלב הזה בטח עובר לכם בראש דברים כמו בטח של חבר שהשאיל לו או שהוא קיבל את זה מתנה והאבא לא מחשיב מתנה כדבר ששיך לך או אלף ואחת סיפורים למה זה לא שלהם ואז הגיעה התשובה:
הילד: "המסור לא שלנו הוא של הקב"ה"
כן מוזר ואז האבא הוסיף לשאול את בנו:
"אז למה אנחנו משתמשים בו?"
הילד: "כי הקב"ה נתן לנו להשתמש בו"
"לאיזה דברים?"
"לדברים טובים"
ואז האבא אמר למציל: "ה' הביא לנו את המסור כדי לעשות איתו דברים טובים כמו להשאיל לך אותו אם לא נעשה את זה כבר מחר הוא בטוח יהיה אצלנו"
מוזמנים להחליט איך לתאר את הסיפור מצטער אם זה לא מדויק בכל זאת עברו איזה שש שעות מאז שזה קרה
