זה עוזר, לפעמים

בס"ד

ההגזמה אמנם צינית,

אבל התוכן אמתי!

להרוס את הרצון הזה-

זה הדבר הכי גרוע שניתן לעשות.

והפורום השכן בהחלט עשוי להוריד את החשק.

לתעל את הכאב לתפילה.

הכאב לא נמצא שם בשביל שנסבול.

הוא שם כדי שנזיז את עצמינו ברוחניות ובגשמיות לעבר המטרה.

כותבת כאחת שהחיסרון שלה מלא עד אפס מקום-

בייאוש, חוסר אמון (שקיים האחד המיוחד הזה, שמתאים לי לילדיי, ושאנחנו מתאימים לו..
התמכרות לאזור הנוחות, ועוד מרעין בישין....

אז לא לדאוג לי עובדת על זה (קצת)

אבל קשה להתפלל כשלא בטוחים שרוצים את מושא התפילה.

החיסרון הזה הוא בריא.

רק שניתן וכדאי לנתב לתפילה ובטחון בה' שזה יגיע,

ויהיה שווה כל רגע של כאב,  עד שנאמר "אודך ה' כי אנפת בי"...

בהצלחה!

לצאת עם חברות, ולהתמרמר איתן על חיי הרווקות..

או לעשות משהו עם חברות ולהחליט שלא מדברים על זה!

לרוץ

לכתוב- זה מוציא מלא ומשחרר

להתבודד ולהתפלל על זה

לדמיין את זה קורה.. למדוד מטפחות, לדמיין את הבית שלך, איך הוא יראה,

איך תעשי שטויות עם בעלך...

לעשות דברים אחרים בחיים בלי זה כרגע, לחשוב איך אני ממלאת את עצמי לבד.. לעבוד בעבודה משמעותית/ להתנדב במשהו.. ולהאמין שכשיהיה לי טוב עם עצמי, גם זה יגיע בעז"ה..

וגם מאמרים, ספרים יפים על אמונה והשתדלות. כדאי להתחדש בזה מידי פעם.

וגם- להתעסק בדברים שאני עושה ביומיום (רמז: לימודים) ולא לתת למחשבות יותר מדי לעלות... וגם שיחות עם חברות...

לתת לעצמך להיות בתוך המקום הזה, לעיתים אנו צריכים (לפחות אני) לתת לעצמינו להתבחבש להתעצב, להרגיש את הצער אבל לא יותר מידי, מעט מעט ואז לקום עם כל הכוחות ולהיכנס לתוך משימות היום יום..

בעז"ה בשורות טובות!!

ויש לי ב"ה- אמונה. 

(: 

שאין כאן תגובה אחת של עישון ... 

בהמלצות בפורומים אתה יודע... כדאי למצוא דרכים אחרות למלא את החסר....

כמה החברה כאן איכותיים.... (: 

מה הקשר בין איכות לעישון? 

פשוט לבקש ממנו שיתן לי אמונה וכוח להמשיך.. ולהודות לו על כלמה שכבר יש...

לעשות עם עצמי בירור במה בחיסרון תורם לי/ מגדיל אותי...

לצאת עם חברות!!=]=]=]

בס"ד

לענ"ד הרגשת החיסרון היא ברכה.

ברכה שאינה מובנת מאליה בכלל...

(אצלי למשל לצערי זו תחושה שקהתה מאד מאד- אם בכלל)

דווקא כשיש תחושת חיסרון ניתן להתפלל באמת,

להשתדל באמת,

לעבוד על ביטחון בה', 

ולפעול מבחינה רוחנית וגשמית.

לענ"ד זה לא בריא למלא את החיסרון הספציפי הזה,

בדברים אחרים שמשככים ומשכיחים את הכאב והצורך.

אבל בעיקרון היא צודקת, לא?

הבעיה כאן היא חוסר האמון במי שהציע לה.. 

פעם מישהו שאל אותו אם מותר להתגלח בספירת העומר לצורך פגישות

הרב אליהו שאל אותו אתה רוצה להתחתן עם מישהי שלא מפריע לה שבן אדם מתגלח בספירת העומר?;)

אדם אמין סיפר לי שכשהוא (או חבר שלו, לא זוכרת במדויק) שאל

את הרב מרדכי אליהו זצ"ל, איך לבחון יראת שמים של בחורה,

הוא ענה לו: אם היא מברכת על מה שאוכלת. 

ולא הוסיף יותר.

אני בעד, 

לפעמים אני גם מתקילה בשאלות(:

1.  היא לא חוקרת משטרה שמנסה ל"התקיל" עבריין.  

2.  זה לא כן, זה לא ישיר, ואם הייתי בחור, לא הייתי שמח עם בחורה כזו.

3  הוא אמר שהוא מעדיף חצאית. למה להמשיך לחפור ולהתעקש?!

הוא @חתול זמני.

פשוט עדיין לא הכרתי אותך מספיק זמן בפרום  

עם שטויות

פה לא אוהבים שמשגעים פה את הפורום עם דיבורים לא קשורים🙃

זאת אומרת להתחיל לפרגן על המעשה הטוב שהאדם עשה - "איזה מעשה X טוב עשית"

ואז להגיד לו שזה לא רק המעשה אלא המעשה נובע מתכונה טובה שלו - "זה שעשית ככה זה מראה שאתה X Y Z"

אני שואלת כי ספציפית לגבי מחמאות לילדים, דווקא הבנתי שעדיף להחמיא על מעשים, ועל מאמצים. ולהימנע מלהדביק תוויות של תכונות אופי (חיוביות, כמובן. שליליות זה מובן מאליו)

את מציגה את זה כהנחת יסוד שאני לא כל כך מבין.

אדרבה, אם מדברים על ילדים - אדם תופס את עצמו עם תכונות חיוביות שהן מהותיות בשבילו, זה בונה לו תדמית טובה. 

והסיבה שאליה כיוונתי - ברגע שאת מפרגנת רק על מעשה יש בזה משהו שיטחי. אבל כאשר את מפרגנת על עצם האישיות בזה משהו הרבה יותר אישי והרבה יותר מחמיא. זה לראות את מי שמולך ממש ולא רק בתועלת שהוא עושה. כל אחד רוצה ש"יראו אותו".

רצוני הוא להיות סמוי מן־העין.

יש עוד מחקרים דומים.

הרעיון הוא שאם ילד מתרגל להתיחס לעצמו כ"חכם", "צייר", "מוכשר", "יפה", ורואה בזה את עצמו ואת הערך שלו - מה יקרה כשזה כבר לא יעבוד? אם הוא ינסה לפתור תרגיל ולא יצליח? הוא כבר לא יהיה חכם? אבל אם הוא לא יהיה חכם אז מה הוא בכלל? הוא ינסה לצייר ציור ולא יצליח - אז הוא כבר לא צייר, אבל אם כך, מה הוא שווה?

ולכן עדיף להחמיא על מאמץ, לחזק מסוגלות שמגיעה על ידי ניסיון, ולא להחמיא על כשרונות.

זה קצת שונה מהדוגמא הספציפית שנתת, לגבי עין טובה, כי בדוגמאות שלי מדובר על כשרונות ולא מידות. ושוב - גם מדובר על ילדים. אני צריכה לחשוב על ההבדל בין הדוגמא שלך לדוגמאות היותר ברורות של כשרונות, וגם כמובן על השוני בין הקשר חינוכי לקשר בין מבוגרים. 

הוא כמובן לא קשור לכאן

איזה מרגש

שתבנו בית קדוש ושמח ביחד

מזל טוב,

שיתמלאו כל משאלות ליבכם לטובה בבית הנפלא שתקימו יחד באהבה, בריאות, שמחה ואושר לאורך שנים רבות

איזה יופי!

שתזכו לבנות בית נאמן בישראל מתוך אהבה, שמחה, נחת ורווח!

המון המון מזל טוב! כן תרבינה הודעות משמחות כאלו!

איזו בשורה משמחת ומרגשת

בשעה טובה ומבורכת ממש

שתזכו לבניין עדי עד בשמחת עולם ובאהבה גדולה ❤️🌟🥳

הראשונים.

לא דוחים חתונה בגלל זה, ובוודאי לא לוותר על קורס הקצינים וההכשרה החיילית. ממש חשוב לטובת פיתוח הקריירה שלך בצבא ובהמשך באזרחות, עפ"י הניסיון שתצבור בצבא.  

מה שכן, ממליץ לתכנן בינכם מניעה בחודשים הראשונים. עד שתכנס למסלול שירות צבאי נוח מבחינת הבית.  

רק חושבת שלאשתך יהיה קשה. שנה ראשונה יעשה לביתו....

חושבת שהקשר בין בני הזוג בתחילת דרכם, הוא החשוב ביותר.

נניח שזו היתה קרירה אחרת, לא צבאית?