כנסי לחתימה שלי איפה שכתוב- מתנה ממני כבר קיבלת? 

אפשר להיכנס בקישור פה

קישור

אני מניחה שאתחיל בשבוע הקרוב,

ליתר ביטחון אכתוב פה כדי שתדעי ששלחתי.

כי נראה לי שנשים בהריון ראשון מעדיפות לא להיחשף לסיפורים קשים, 

תחשבי על עצמך לפני הלידה- רצית לשמוע על קיסרי חרום?

ובלי קשר את מוזמנת לשתף פה בקבוצה את הסיפור

מושג ידוע בשיווק- ללחוץ על הכאב. 

לא סובלת את זה  

אולי כדאי לעשות שתי רשימות תפוצה , אחת לטיפים, ידע וכל השאר,

ואחת לסיפורי לידה (:

אישית מאד אהבתי ועזר לי לשמוע סיפורים.

שאם יש צירי גב קשים וארוכים שנמשכים

אז יש מצב למצג או פי

והיה לי ככה..

יום חמישי 17/6/16 שבוע 38+3 הולכת לעבודה ומרגישה צירים קטנים ולא סדירים. מעדכנת את בעלי, את החברות בעבודה, את אמא שלי, אבל אף אחד לא מתייחס ברצינות כולל אני.

חוזרת הביתה הכל מפסיק, מתפקדת כרגיל, עושה כביסות, בערב עוד עובדת קצת מהבית.

ב11 בלילה מתחילים צירים די כואבים אבל שוב לא סדירים, מעדכנת את בעלי – הוא לא בעניין, לא מאמין שזה זה ולא טורח להכין כלום או לאגן בייביסיטר לילד הגדול למקרה שנצא בלילה, גם אמא שלי אומרת שזה כנראה לא זה, אבל אני כבר יודעת...

לא הצקתי לבעלי כי ב4 לפנות בוקר אח שלי בכל מקרה היה אמור להגיע אלינו לראות  NBA ככה שידעתי שבייביסיטר יש, ותיק כבר היה מוכן מלפני, אז סה"כ אין הרבה הכנות.

בקיצור, הצירים מתגברים לאט לאט ואני כבר גונחת אז בעלי אומר – לכי לישון זה יעבור. טוב החלטתי לשמוע בקולו ונכנסתי למיטה – כמובן אין מצב לישון בשלב הזה.

בסביבות שתיים בעלי בא לישון ואני כבר זוועה אבל אומרת לעצמי שילך לישון קצת מסכן, כמה כבר יהיה לו לישון הלילה.

קמתי והתקלחתי הרבה זמן ובשלוש וחצי הערתי אותו ואמרתי שאני לא מסוגלת יותר, הוא התחיל לתזמן וברגע שהוא ראה שזה כל 5 דקות הוא אמר שבסדר, הולכים.

קמנו והתארגנו זריז, הזמנו מונית וקראנו לאח שלי.

הגענו לבי"ח ב4 וחצי ואני כבר מטפסת על הקירות. שמו לי מוניטור ובדקו פתיחה (2) ומחיקה (מלאה).

השאירו אותי עם המוניטור וכל ציר אני צורחת והולכת להקיא מרוב כאבים אז החליטו להעביר אותי לחדר לידה ב"ה!!!! (וכאן המקום לציין שהמיון יולדות היה ממש ריק כשבאנו וזה היה הנס שלי – כי ככה התייחסו אלי)

לקחו אותי עם כיסא גלגלים לחדר לידה שם התארגנתי וחיכינו לאפידורל, היתה שם מתנדבת שנצמדה עלי ועשתה לי עיסויים ופשוט הצילה אותי הנשמה הזאת.

ברבע ל6 הגיע המרדים הגואל ושם אפידורל, הבעיה שהוא לא השפיע הרבה זמן אז לאח כחצי שעה הוא בא שוב והוסיף לי חומר ואז------- שקט ודממה, אין צרחות, אין כאבים, אין בעיטות לכל עבר. נס גלוי.

שוב בודקים פתיחה – 3. אני מתאכזבת מאד, לידה קודמת גם התקדמתי סנטימטר בשעה וזה היה נצח, לא היה לי כוח לעוד סיפור כזה אחרי שלא ישנתי כבר כ"כ הרבה שעות וכבר כולי תשושה מהכאבים שלפני.

בינתיים שמו אותי בתנוחות שונות כדי לעזור לתינוק לרדת, בודקים פתיחה – 4 אבל לא אחרי שעה אלא רבע שעה אולי.

בינתיים אני מקיאה וזה ממש משחרר לי לחץ שהיה לי וגם המתנדבת טוענת שזה מקדם את הלידה, נו שיהיה.

בדיקת פתיחה – פתיחה מלאה!!!

אני בשוק טוטאלי אבל עדיין הוא קצת גבוה, מחטטים שם הרבה זמן ובסוף מחליטים שיאללה הגיע הזמן ולהתחיל ללחוץ

לוחצת בכל הכוח ובכלל אין כאבים עם האפידורל הגאון, המיילדת אומרת שצריך ללחוץ יותר ארוך וממושך ובסוף עשו ואקום פצפון ממש ו.................

8:46

4.055 קילו מונחים עלי, צורח בכל הכוח אבל נרגע מהר.

הרגשה מדהימה ואושר מושלם.

בילינו יחד בהתאוששות ואני כולי עליזה ובעניינים, מתקשרת לאנשים ומרגישה בעננים.

בזאת תמו 9 חודשים ארוכים ולא קלים, עם אושר גדול בידיים והודיה גדולה ושיר על השפתיים.

מאחלת לכולכן לידה כיפית כזאת ואושר בגידול הצאצאים.

(ד.א. אמא שלי היתה בהלם שבסוף זה הוביל ללידה ועוד בכזאת מהירות, ישר היא עזבה את העבודה ובאה להביא לי מלא הפתעות J)

בזכותכן פתחתי, אתן נפלאות 

מה מותר ומה אסור בהריון?

מה מסוכן ומה אמונה טפלה?

מתי לספר?ולמי?

כמה לשתות?

מה עושים כשאין תאבון?

מה עושים בצרבות?

מה עושים אם יש דימום?

מה עושים כשאין תנועות וממתי צריך להרגיש?

זכויות האישה ההרה והיולדת?

טיפים..

ריחות מה עושים?

כל מיני מתנות ושוברים

רשימה של תיק לידה

רשימה של קניות לתינוק

איך אפשר להשיג בזול דברים

מה לעשות כשעובר התאריך 

כשהקופה סגורה

מתי לצאת ללידה?

בחופשת לידה רעיונות לתעסוקה 

סדר יום של תינוק

גזים

תופעות לוואי של יולדת

מיומנה של יולדת ושל התינוק הטרי..

עוד?

בהריון הראשון התחברתי וחיפשתי בעיקר תכנים תכליתיים שנתנו מידע על ההריון בכל שלב, מה קורה איתי ועם העובר, הכנה (מעשית) ללידה, איך מזהים לידה, מה עושים, מה קורה ויקרה איתי. ואחרי הלידה וכו'...

היה חשוב לי גם ההכנה הרוחנית,

אבל היה קשה לי לקרוא חומרי קריאה (גם כאלו שהומלצו לי בחום) שהיו מלאים בתאוריות וסיפורים כשהחלק הפרקטי "משתלב" בפנים.         (בהריון הבא קראתי בשקיקה דוקא את אותם הספרים שדחיתי בראשון..).

אם נסכם את זה,

בהריון הראשון כל רשימת תפוצה (ממישהי מומלצת/ מוכרת) בנושא היתה מושכת אותי להצטרף אליה.

הבטחה להדרכות להכנה ללידה/

טיפים להריון וללידה וכד' היו משכנעות עוד יותר.

(הנושא: "מיומנה של דולה" לא היה מדי מושך אותי בהריון הראשון)

לאחר שנרשמתי לרשימה הייתי שמחה גם לקבל סיפורים או סתם תובנות בנושא,

אבל מה שהיה משאיר אותי ברשימה זה תכנים בהירים, מסודרים ומוגדרים.

עם עדיפות לעצות והדרכות מעשיות.

תכנים מבולבלים ומדי פלספנים (ואני דוקא כזו..) או מסרים מגמתיים ללא תוכן איכותי,

היו גורמים לי מהר מדי לרפרף או לא לקרוא את המסרים ואפילו להסיר את עצמי מרשימת התפוצה.

לגבי סיפורי הלידה שהזכירו פה, שמתי לב שיש כאלו שמחפשות כל הזמן לבלוע עוד ועוד סיפורים.

בעוד שיש כאלו שבזמן הריון, ובפרט לקראת הלידה נלחצות וקשה להן לשמוע סיפורים (בין אם זו לידה קלה ומהירה מדי או לידה קשה וארוכה) ורוצות להגיע ללידה בשקט מהמקום שלהן.

הרבה רוצות לקראת הלידה (ובפרט לידה ראשונה) לשמוע סיפורים רבים ככל האפשר כדי לקבל תמונה טובה ולדעת לקראת מה הן מגיעות בכל סיטואציה אפשרית.

אבל התוכן והצורה שבה מועבר הסיפור משנה מאוד את התגובה ואת לקיחת הדברים בפרופורציות הנכונות.

(ולפחות לפי מה שראיתי בפורום, את אלופה בהעברת מסרים שיובנו ויועילו למקבלת ולא רק ירתקו אותה..)

בהצלחה!!!  

שלחתי עכשיו מסר ראשון. (הבטחתי עדכון פה לאחת האנונימיות )

מבטיחה לא לחפור מידי. 

מי שרוצה להצטרף-

קישור

(זו רשימה שבה יהיו יותר תכנים שמתאימים להריון ראשון,

מי שכבר ילדה ורוצה לעקוב אחרי יכולה ללחוץ על הקישור בחתימה שלי עם המתנה ולהצטרף שם)

א. תבדקי אם זה הגיע לספאם או לקידום מכירות.

ב. הרגע הגדרתי שהמסר הראשון ישלח לכל מי שמצטרפת אבל זה היה כבר אחרי שאת ועוד כמה נשים הצטרפתן אז כנראה תקבלו רק את המסר של שבוע הבא. 

את יכולה לשלוח לי אמייל בפרטי ואשלח לך ישירות.

אבל מוזר בקטע העקרוני, אין לי מושג איך לטפל בזה  

אני לא אכתוב כנראה איזה כיף לי חמותי מדהימה וגם רוב הנשים לא. נשים כותבות בעיקר על מה שקשה להן וחכן נוצרת תחושה. אבל שימי לב שרוב הנשים פה לא פתחו שרשור איזה קשה חמותי...

ודווקא בעיני זה מאוד הגיוני שיהיה לך יותר קשר עם הבת שלך שגידלת מאשר עם מישהי שלא הכרת עד שהיא התחתנה עם הבן שלך. זה לא אומר שצריך להיות קשר רע, פשוט זה הגיוני שהקשר יהיה פחות חזק. אני מכירה בודדות שלא, אבל רובנו כנראה גם נהיה בקשר יותר טוב עם אמא שלנו מאשר החמות.

ולגבי העדפה בין הילדים, תמיד יש, מכל מיני סיבות, אבל לא שמתי לב בסביבה שלי שזה דווקא לילדים של הבנות. יש לי דודה שגרה שנה אצל ההורים, אז ברור שיש העדפה לילדים שלה שמבחינת ההורים הם סוג של ילדים שלהם, אני מכירה משפחה עם רק בנים שיש לסבתא נכדים מועדפים, ודווקא אמא שלהם ממש לא מסתדרת עם הסבתא...

ודרך אגב, אצלנו חמותי העדיפה אותנו כמה פעמים על פני הבת שלה (לא בדברים גדולים או משמעותיים, אבל במי יישן בחדר הנוח יותר כשמגיעים או מתי לקבוע אירוע משפחתי)

כאן בפורום.

אני רואה משהו דומה בסביבה שלי, גם במשפחה הגרעינית וגם המורחבת, שנראה שהרבה פעמים הנכדים מרגישים קרובים יותר, וגם קרובים יותר בפועל, לסבים מצד האמא.

בעיני זה באמת הגיוני, כי בגילאים הצעירים, כשהסבים מצד האמא זמינים, הם הרבה פעמים מארחים אחרי לידה ועוזרים עם התינוק, ויוצא שהאמא סומכת עליהם יותר מאשר על ההורים של הבעל בטיפול אחרי לידה.

(גם קרבה פיסית יוצרת לפעמים את הקרבה הזו והגיוני בעיני שסבים שקרובים לנכדים ועוזרים בטיפול בהם ירגישו אליהם קרובים יותר מאשר לנכדים רחוקים פיסית שפחות רואים. וגם בפועל כשהסבים יותר פעילים בטיפול ורואים שהם משמעותיים לנכדים צעירים, מצליחים להרגיע אותם וכו' זה משפיע)

יכול להיות שזה גורם גם להעדפה של הסבים לנכדים מצד הבנות שלהם, כי הם מרגישים קרובים ונצרכים יותר. אם זה גורם להפליה זה באמת יכול להיות פוגע מאוד, זאת אומרת הייתי מצפה שהסבים ישתדלו כן לתת אותו יחס לכל הנכדים, אבל לפעמים זה באמת קשה כשרגילים לטפל בחלק מהנכדים ונכדים אחרים הם יותר כמו 'אורחים'.

לא יודעת מה הרקע אצלכם, בדוגמא שהבאת עם הכסא אוכל, אם יש בת שגרה קרוב לחמות והנכדים שלה אוכלים אצלה באופן קבוע, יכול להיות שכאילו הכסא תינוקות הופך להיות 'הכסא של' התינוק התורן, פשוט הוא משתמש בו לרוב ולכן כך זה נתפס, זה לאו דווקא בכוונה להפלות מישהו למרות שיתכן וכך זה יוצא וזה בהחלט פוגע.

יכולה לספר מנסיוני, אני גרה קרוב להורים שלי ונמצאת אצלם המון, יש לי אחות שגרה אפילו קרוב יותר וגם נמצאת אצל ההורים המון, יוצא שיש לילדים שלה מקום קבוע ליד אמא שלי בעוד הילדים שלי (ואנחנו) צריכים לפעמים לחפש לעצמם מקום רחוק יותר בשולחן, וזה אף פעם לא ליד אמא שלי. זה ממש לא נעשה מכוונה רעה של אף אחד אבל זה מה שיוצא, אם זה היה המצב כשהייתי מגיעה לחמותי, באופן קבוע, מן הסתם גם הייתי נפגעת. במצב הזה כשאלו ההורים שלי אני לא נפגעת( זה כן יכול לצבוט לרגע לפעמים ) ואם זה היה יותר מפריע לי או לילדים שלי הייתי מבקשת שיהיה איזשהו סבב. 

אני לא יודעת מה הסיפור אצלכם, אבל חמותי ובעלי בקשר קרוב מאוד, לא פחות מאחיות שלו והילדים שלי אהובים ורצויים אצלם לא פחות מבני דודים שלהם.

כן אני רואה על האחים שלי (שלא נשואים) שהבנות בקשר יותר קרוב עם אמא מהבנים, ונשמע לי הגיוני שהנשים של אחים שלי כשהם יתחתנו ירגישו פחות בנוח אצל ההורים שלי לעומת איך שאני מרגישה בתור בת. אבל ברור לי שהיחס לילדים שלהם יהיה מאוד חם ואוהב...

אולי זה קשור לקשר בין בעלך לאמא שלו?

לא יודעת איך האחרות

אבל זה לא חייב להיות ככה

אם כבר אני מרגישה שם שהבת שלי מועדפת

זה לא באמת נכון אבל היא מקבלת מלא צומי 

וחמותי מתעניינת הרבה בשלומי ודואגת לי

בקיצור לא חייב להיות ככה בכלל

ואני מדברת בתור הבת של החמות.

אמא שלי מביאה לכולם יחס שווה

והרבה פעמים מבקשת ממני להתחשב יותר כדי לא ליצור מריבות.

הם יכינו לכל אחת את האוכל שהיא אוהבת.

לעולם לא ישאלו למה הם לא באים.

והשיא- אמא שלי שמרה על הילדות של אחי בשבועיים שלפני פסח. ועל הילדים שלי לא הסכימה (והבנתי אותה האמת. זה קשה). הרגישה יותר נוח להגיד לי לא מאשר לכלה.

ואגב הן אוהבות אותה ברמות.

בדיוק בגלל כל הדברים האלה.

זה ממש לא ככה!

ולאמא שלי אם יש יותר מתינוק אחד אז יש שני לולים ושני כסאות אוכל. 

מצטרפת לאלה שאומרות שזה ממש לא כלל גורף אצל כולן.

(לחמותי יש רק בנים נשואים, אז אולי אי אפשר להשוות, אבל היא 'מלכת אי האפליות', אז ברור לי שלא תנהג ככה. ואמא שלי מתנהגת בשווה לכל הנכדים שלה, ויצא הרבה פעמים שהיא שמרה על ילדים של אחת מכלותיה, שיתומה מאם)

יכולה לספר לך גם על סבתא שלי:

דודה שלי (הבת שלה) ומשפחתה גרו כל השנים לידם, ומטבע הדברים בילו אצלם הרבה. אבא שלי (הבן שלה) ואנחנו תמיד גרנו רחוק ובאנו לביקורים מדי פעם.

ובכל זאת סבתא שלי תמיד הייתה משבחת בעיקר אותנו, הנכדים המרוחקים של הכלה, וחושבת שאנחנו מושלמים.

בני הדודים שלי לעומת זאת, שכמעט גדלו אצלה בבית, ספגו נזיפות וכדומה, כמו שנעשה בין הורים לילדים, והם פחות קיבלו אצלה את המקום הסבתאי.

אז לפעמים יש מחירים למגורים קרובים לסבא וסבתא ולהורים... לא תמיד רואים אותם מהצד, אבל הם קיימים.

אולי באמת עדיף לך המצב הזה, של אורחת לרגע, גם אם זה אומר שאת "שקופה" יותר, מאשר להיות צמודה...

כך או כך, זה באמת נשמע פוגע, ואני מקווה בשבילכם שזה ישתנה עם השנים❤️

אבל מובן מה שאת מרגישה, אין לי תובנות רק חיבוןק.

את האפליה הזאת? האם זה מפריע לו? או שזה בעיקר לך?

יכול להיות שזה בעיקר תחושה שלך.

אני לא חושבת שאמא אוהבת יותר נכדים של ילדה לעומת ילד שלה, אבל אולי היא ספציפית יש לה קטע. אל תקחי קשה מידי, תחבקי את הילד שלך ותהפכי לו את חווית האכילה על הרצפה לכיף ולתחושת פיקניק... 

זו לא תחושת פיקניק לצערי,זו תחושה מבאסת

ונמאס לי פשוט נמאס 😓

אצל חמותי מעולם לא היה כסא אוכל לתינוק

מי שמתארח עם תינוק מחזיק אותו בידיים על עצמו

עד שהפעוט מספיק גדול לשבת בעצמו

או היה חד פעמי?
בן כמה בנך ובן כמה הנכד השני? או שהם בני אותו גיל?
 

וזה הרבה עניין של פרשנות

ולפעמים גם הרגל של החמות לילד מסויים

ממליצה לנסות לא להיכנס למקומות האלה במחשבה

כרגע אני יודעת שבתור כלה אני לא משהו, לא מתקשרת. לא ככ קונה מתנות. משאירה לבעלי כל מה שקשור. ויש לה את הבנות שלה כך שפחות מרגישה שאני נחוצה לעזרה או משהו. אנחנו בקושי מוזמנים לשבת כי הם כבר מבוגרים וקשה. מה שכן מנסה לבקר מדי פעם (כל שבועיים שלוש נגיד) כדי לתחזק הקשר עם הנכדים שחשוב לי בפני עצמו.

וזה גם שאלה בפני עצמה איך להיות כלה יותר טובה.

אבל בתור אמא לבנים בעיקר, תוהה לעצמי איך בעתיד אהיה חמה שכן כיף ונעים לכלות? מה עושה את ההבדל?

לשאול שאלות ולהתעניין או שזה חופר? לארח ולבקר או שזה מכביד? לקנות מתנות או שאחכ לא נעים להן כי לא קלעתי לטעם? להתקשר או שזה מציק? וכו

אני נהנית מאוד מזה שהיא נותנת מלא מרחב

לא חופרת בכלל

מלאת טאקט

וכן מתעניינת בשלומי הרבה

בעיקר דרך בעלי

מזכירה לו לדאוג לי

אם נגיד היא שמעה ממנו שהברזל שלי נמוך

אז כל השיחות הבאות איתו מתחילות באיך אני מרגישה ואם התחלתי לקבל ואם אני נחה מספיק ואוכלת טוב....

אני והיא פחות מתקשרות ישירות בטלפון

רק במפגשים

לשתינו זה נוח מאמינה שיש כאלה שלא...

וכמובן התעניינות בנכדים 

היא גם דואגת שיהיה לי נוח אצלם ומאוד מפרגנת לי גם דרך בעלי

שלא.

בדיוק כמו שכתבת, בשביל אחת הכי כיף בעולם חמות שמבקרת, ואם החמות לא מבקרת היא לא אכפתית, ובשביל אחרת חמות שמבקרת היא מלחיצה ומכבידה...

לכן לדעתי צריך לעשות הכל במינון לא קיצוני, קצת להתקשר קצת לבקר קצת להתעניין, ולהיות עם המון רגישות וטקט מה מתקבל בברכה ומה פחות.

אבל יש מה שאף פעם לא מוסיף לקשר - ביקורת והערות, זה תמיד גרוע, ועדיף בלעדיו.

ומה שתמיד טוב ומועיל לקשר - מחמאות והקשבה אמיתית, תמיד כדאי להרבות בזה.

הלוואי שאצליח להיות חמות טובה ונחמדה 😃

מה נהיה פה, שגברים פונים בפרטי לנשואות (ועוד בקיאים בשרשורים שפתחו ואיפה היו פעילות)

מצטרפת לכל מילה, אלופה שפתחת שרשור על זה❤️

אני באמת תוהה לעצמי, אין עוד שום מקום שאתם יכולים להטריד בו? באמת?

רק פורום הריון ולידה של ערוץ 7?

יקרים וחמודים

חחח

את מי ששלח

תראי כמה הקלדת

אנשים משועממים וטיפשים לא שווים מאמץ כזה

בהתחלה לא הבנתי איך לחסום.

והוא לא מפסיק.

עד שקלטתי את הכפתור שפספסתי.

לא הייתי שואלת מישהי שאני לא מכירה לא על בד  בדיקה וגם לא על פד..

אם זו מישהי שאני מכירה ומרגישה בנוח לבקש פד אז כן הייתי שואלת. את אישה דתיה נשואה זה לא סוד אלא הנחה סבירה שאת שומרת טהרה.

וכבר יצא לי כמה פעמים להביא לנשים.

אני באופן אישי לא בטוחה שהייתי מבקשת, אבל בסוף אנחנו נשים וקורה ששוכחים.

את שניהם.

לא רואה את זה בכלל כבעיה.

לפעמים נניח ביקשתי מחברה שאני יותר קרובה אליה והיא אמרה, חכי אני אשאל חברות אחרות שלי והיא ניסתה להשיג לי מהקרובות שלה.

כנראה השום מצב

לק"י

אשה זרה הייתי מתביישת לשאול.

אבל לא נשמע לי נורא כל כך.

אם זה היה קורה לי הייתי מעדיפה לקפוץ לפארם קרוב ולקנות ולא לבקש ממישהי אחרת.

אפילו מאחיות שלי לא היה נעים לי לבקש.

אגב, אם זה היה קורה באמצע שבעה נקיים פשוט הייתי מדלגת על הבדיקה.

הבעיה מבחינתי היא רק ב3 בדיקות המחייבות (הפסק, ראשון ושביעי)

מאוחר והייתה חייבת לעשות בדיקה, התקשרה אלי וביקשה לבוא אלי הביתה לעשות. כי היא גרה רחוק והייתה מגיעה אחרי שקיעה.

וביקשו ממני בעוד הזדמנויות, לא רואה בזה בעיה

לא מכניסה אף אחת לתחתונים שלי. סליחה על הביטוי החריף.

ההלכה שאני מכירה זה שבשעת הצורך אפשר להשתמש בנייר טואלט/ מגבון

בעיני ממש שונה

וכן, גם פדים לא אבקש אלא אם כן זה מצב חירום.

עד זה פשוט אף פעם לא חירום לתפיסתי. 

אם מישהי הייתה מבקשת ממני בשקט

גם הייתי מבקשת אם הייתי נתקעת בלי

לא יצא לי אבל אף פעם

פדים יצא מלא פעמים שביקשו ממני וגם שאני ביקשתי

בעיקר בנות שחברות אבל ממש לא רק

יצא לי לתת למישהי בשרותים ציבוריים בתחנה מרכזית

פדים

ונזכרתי גם שפעם מישהי זרה ברחוב אמרה לי את יכולה לבדוק אם התלכלכתי בדם?

והמשיכה לצעוד כמה צעדים לפני

אמרתי לה שלא

והיא המשיכה בדרכה

זה באמת היה קצת מוזר.. 😆 

חושבת שרוב רובן של הנשים יקחו את זה בהבנה וישמחו לעזור. אבקש רק אם אין לי איך להסתדר אחרת.

אני גם לפני לידה והבת שלי איתנו בחדר

וזה מאוד מבאס אותי ומלחיץ איך זה יהיה

נשמע ממש ממש קשוח הצפיפות 😓

אני מאמינה שמה ששלכם שלכם ובעזרת ה' תגיע דירה אפילו מוצלחת יותר

אבל האכזבה עכשיו הכי הכי מובנת בעולם

אולי כדאי לשנות משהו בדירה הנוכחית ?

שמונים מטר זה שלושה חדרי שינה? למה אין ארון בכל חדר? שולחן כתיבה להעביר לסלון? 

יש 2 ארונות בשני חדרים

בארון אחד אני שמה גם בגדים שלנו וגם של הקטנים ובחדר השני את הארון ילדים

אבל זה לא מספיק...

נמאס לי לגור ככה

כל הזמן עודדתי את עצמי  שזה זמני אבל עכשיו שהתקוה התנפצה לרסיסים קשה לי להכיל את זה.. 

ועוד האכזבה הזאת מול הפרצוף ועוד לפני לידה

איך אני מכירה את זה, זה רברים שיכולים למוטט אותי.

מצאתם קונה לדירה שלכם? כמה זמן פינוי?

אני מניחה שאתם בטח עוברים לדרום.

אם כן, הרבה יותר מרווח שם, ותשקלי שוב את עניין העבדה לדעתי

🩷🩷🩷

ממש לשבת ולקרוא כמה ה' הוא מדויק, ומכוון הכל הכל  כי טוב עבורינו.

ולא סתם זה התעכב עד שנמצא קונה לדירתכם, כי כנראה מלמעלה לא טוב לכם להיות בדירה ההיא- אולי השכניפ, אולי בעיות בצנרת, אולי ניצלתם ממשהו רע שיש שם.. מי יודע... אבל ממש להתחזק בזה שזה כנראה הכי טוב עבורכם ןבעז"ה בהמשך תגלו למה..

נשמע ממש ממש קשוח.

אין עוד אופציות של דירות באזור שלכם?

אני חושבת שאולי כדאי לכם לשקול לעבור לגור אפילו בשכירות בדירה גדולה ומרווחת באזור שאתם אוהבים.

ולחפש בנחת אחר הדירה המושלמת.

אבל זה מאד מורכב  כי הילדים יצטרכו לעבור מסגרות.. והם לא רוצים.. הם גם צד בעניין.

ב"ה הם ילדים חרוצים ויש להם מעמד טוב בחברה. קשה לי לחשוב שנצטרך לנתק אותם מכל הטוב הזה ואז הם יצטרכו להוכיח את עצמם בכיתה חדשה..

ועכשיו אני מבינה את הפסוק דאגה בלב איש ישיחנה.

אחרי ששיתפתי כאן וראיתי את התגובות  ממש ירדה לי אבן מהלב.

בינתיים אנחנו לא מוכרים את הדירה שלנו כי חוששים להשאר בלי דירה. מפחיד אותי לחשוב שנהיה ללא קורת גג עם תשעה ילדים..

שכירות לא באה בחשבון כי גם ככה קשה לנו לעבור, אז מעדיפים לעשות את זה פעם אחת ולתמיד ולעבור לדירה שלנו בע"ה.

אני משתדלת לחיות בהודיה  ולהודות על המתנות שיש לי ויש המון על מה להודות ב"ה!!!!!! אבל היום נשברתי. ואני נותנת לעצמי את המקום להתאבל ולכאוב..

שרצינו ממש דירה והיא נמכרה לפני שמכרנו. גם אני לא הייתי לוקחת את הסיכון לקנות בלי למכור. ממש מבינה אותך!

אבל, זה נשמע לי קשה עד בלתי אפשרי לגור כפי שאת גרים, אז במקומך הייתי מוכרת ועוברת בינתיים לשכירות עד שמוצאת בית שעונה על הציפיות שלי. בהצלחה!

ומאוד קשה לתזמן קניה מכירה באותו זמן. תחשבי על זה. 

כי את ההפרש שנצטרך להוסיף אנחנו מעדיפים לתת למשכנתא שניקח ..

וגם לעבור כמה פעמים דירה משכירות לקניה נראה לי קשוח מאד..

החלטתי שאני משחררת ממני נותנת להקב''ה לנהל את ההצגה.. הוא יודע שאין לנו מקום בבית ועשינו את כל ההשתדלות שאנחנו יכולים לעשות . מכאן ואילך זה שלו... שידאג לנו

בסיכון נמוך ולהרוויח עליו יפה.

אני באמת מבינה אותך אבל לדעתי כדאי לך לשקול זאת כי קשה לתזמן את הקניה מכירה לאותו זמן ואם כבר מצאתם קונה חבל לפספס זאת.. 

אני זוכרת גם שנים של מצוקה אצלנו לפני שעברנו לבית גדול יותר, את ההרגשה הזו שאין לך אויר. יכולה רק לדמיין את הקושי שזה כבר היה בידיים שלך והופ.

אני יכולה לעודד אותך בדברי אמונה? כאחת שקוראת אותך מהצד, יותר קל לי לראות , שמה שקורה ברגע האחרון, זה מאוד שקוף שהוא לטובה, אמנם כמובן להכל יש יד מכוונת, אבל פה ממש אפשר לראות שזה טוויסט בעלילה ובעז"ה, יבוא משהו אחר שיותר טוב לכם, אני רק מאחלת לך שיגיע מהררררר ושתראו את הטוב שבזה ולא תצטרכו לחפש למה זה עדיף והיה שווה לחכות.

"אין אדם נוגע במוכן לחבירו אפילו כמלוא נימא"

קחי את המשפט הזה איתך בכל פעם שאת מתבאסת על הדירה שלבסוף נמכרה למישהו אחר.

לבורא ברוך הוא יש תוכנית אחרת בשבילכם ,וכנראה הרבה יותר טובה.

מבינה את הצער בבית קטן עם הרבה נפשות,זה באמת לא פשוט וקשוח!

אבל הכל זמני

וברגע שתשחררי את זה ותתני לבורא להוביל ולא דווקא להרגיש שאת שולטת במצב, הדברים מתבהרים ואת תיווכחי לראות את זה בעצמך.

בטוחה שתמצאי את הדירה שאתם חולמים עליה, וגם אם מחוץ לעיר, אולי זה לטובה (בטוח).

מאחלת לך לידה קלה, התאוששות מהירה

ובע"ה קניה של דירה מעולה ומתאימה לכם מכל הבחינות!

ככה השם רצה, יותר טוב לא תמצא ...

כי ככה ה' רצה

מאכזב

לרצות משהו

לקוות

לקבל אותו כמעט

ולהתבדות.

מותר להתאבל על החלום שהתנפץ, לתת לו מקום, להתבאס על תחושת ההחמצה, וכשתסיימו להתאבל, תזכרו שהכל משמים, מה ששלכם שלכם, ובע"ה תגיע אליכם הדירה הכי נכונה עבורכם.

ואולי זו הזדמנות שוה לדייק את החיפוש והצורך שלכם לאור מה שהיה, והתחושות שלך לגבי הניתוק ומעבר וכו'

לגבי אכשרה וכו - מניחה שזה תלוי בפוליסה ובחברת הביטוח. לדעתי אין מנוס מלעשות סקר שוק ולבדוק..

לגבי השאר לא יודעת לענות 

אני חושבת שמבקשים המלצות... לדוגמא כאן 😏

אבל מצטרפת לזה שעדיף פסיכולוג לאבחון, בדרך כלל.

ואיך בוחרים מישהו מתאים? קודם כול צריך להתאים את המאבחן לחשד שלכם - יש כאלה שמתמחים בקשב, יש כאלה שברצף, יש כאלה שבנפש...

אחרי שאת מוצאת (באדיבות גוגל) פסיכולוג או םסיכיאטר לפי ההתמחות שאתם צריכים - את יכולה להגיע לכאן כדי לבקש עליו המלצות

למה זה משנה?

לרוב פסיכולוגים עושים אבחון ופסיכיאטרים מאבחנים בשביל להתאים טיפול תרופתי, אבל זה בהכללה.

בכל אופן, התייעצתם עם אשת מקצוע שמכירה את הילד מקרוב, אז תלכו לפי ההמלצה שלה.

היא לא מכירה פסיכיאטרים שהיא יודעת להמליץ עליהם?

#מדברת מנסיון

מקווה שנמצא את האחד שיהיה שליח טוב 

אנחנו לשאלה דומה הלכנו לתומר מבורך מלוד והיה ממש בסדר, אין לי ניסיון עם עוד כדי להשוות. זה היה פרטי לא ביררנו לגבי החזרים

אבל אני לא אשת מקצוע...

ובקשר להדרכת הורים - גם אני ממליצה אצל פסיכולוג, אבל לפי מה שהבנתי עדיף שזה לא יהיה אותו אחד שמאבחן את הילד. זה מסבך את העניינים🙈

בכל אופן, נראה לי שדחוף יותר לאבחן, ואז לראות מה אפשר לעשות.

יש לי המלצה לפסיכולוגית בירושלים ולפסיכולוג בבית שמש, אם מתאים. שניהם בעיקרון מאבחנים אוטיזם, אבל לפחות לפסיכולוגית - יש ראייה רחבה יותר מזה.

ופסיכיאטרים רק מתרשמים ושואלים שאלות, והתחושה פחות מעמיקה ויסודית.

הם טובים גם כדי לתת טיפול תרופתי או לשלול חשדות בנושאים נפשיים.

מסייגת שאף פעם לא הייתי אצל פסיכיאטר פרטי, רק בקופה. פסיכולוגים הייתי גם בפרטי וגם בציבורי.

מי שאין לה ביטוח פרטי לילדים, תעשו עכשיו, לפני שחס וחלילה צריך להשתמש בביטוח כזה. אם רוצים לעשות לילד כשיש בעיה, זה כבר הופך להיות קשה לעשות, עד בלתי אפשרי (אלא אם אפשר בלי הצהרת בריאות).

מניסיון כואב

וזה נוח ונגיש

יש אפליקציות

יש מקום מסודר לשלוח מיילים של קבלות

זה אחלה

(נגיד זה מממן לי זה הבונג'סטה בהריונות וגם עשיתי דרכם סקירה מאוחרת וכזה)

קוראים לה שירה +972 55-688-1602

למשל אני משתמשת הרבה ברפואה משלימה, עשיתי דרכה ביטוח לזה ספציפית שעולה 30, והפ מחזירים 60 אחוז מעלות הטיפולים...

הייעוץ בחינם לדעתי

הביטוח 30 לחודש ומכסה 50 אחוז מהטיפולים אחרי המתנה של 3 חודשים

רק הביטוח.

הוא מקבל את התשלום ישירות מהם.

לק"י

אלא הם בודקים בשבילך איזו חברה הכי משתלמת וכו'.

עליהם דיברת?

לק"י

אני יודעת שבהראל זה ממש פשוט.

מניחה שלא רק שם.

נשמע לי יקר

לי יש סוכנת דרך העבודה, אבל חינמית

יכולה לפנות אלי בפרטי ואמליץ לך על סוכנים

עובדת בתחום

אם יש לילד אבחנה כלשהי/ מחלה יש סיכוי גדול שלא יתנו לכם לעשות לו ביטוח או שיבטחו אותו ויחריגו דברים שקשורים לאבחנה שלו. באבחנה אני מתכוונת למשהו רשמי שכתוב במסמכים של הקופה, לא לחשדות.

לגבי סוכן אני לא יודעת כמה זה נצרך כי כמעט על כל דבר אפשר להגיש באתר ולקבל החזר תוך מספר שבועות. יש בקשות מסוימות שנדרש להן יותר מסמכים וגם אחרי ששלחת את הבקשה מבקשים עוד מסמכים אבל זה לא קורה הרבה.

אולי כדאי לפנות לסוכן אחר בלי לאמר מה הסוכן הראשון אמר לך ולראות אם משלמים על ליווי מהסוג הזה. אבל אני לא חושבת שבכלל משלמים לסוכן.

כמה ביטוח פרטי זה שווה- כשיש מחלה או בעיה שדורשת טיפול/ מעקב קבוע לדעתי מאד שווה. לפעמים יש רופא מסוים שמומחה בבעיה שלך ואי אפשר להשיג אליו תור בקופה ומשיגים רק בפרטי. יש תורים שבסדר לחכות בשבילם ויש תורים או בדיקות שכל יום של עיכוב גורם לקושי ולדחייה בטיפול.

לדוגמה אצלי במקום לחכות שנה לבדיקה ספציפית בשיבא הלכתי בפרטי לרופאה שעושה אותה ובבדיקה גילו דברים חשובים. שילמתי 1600 ש"ח וקיבלתי החזר של 1200.

אם יש לך ביטוח ברמה הכי גבוהה בקופה יש אפשרות לתורים לרופא פרטי שאת משלמת באזור 200-300 ש"ח וזה משתלם, לרוב זמני המתנה לא ארוכים. זה יכול להחליף את הצורך בביטוח פרטי אם מה שאתם צריכים זה בעיקר רופאים ופחות טיפולים ובדיקות.

יצא לי ארוך, מקווה שלא חפרתי😉