בשלב זה עלה פרק ז המבאר את קביעת יום ראש השנה ומתי נדחה מיום המולד ליום אחר

לצפיה בשיעור

הפרק מתאר את חודשי השנה אם הם חסרים או כסדרן או מלאים

http://kiddushhachodesh.net/Chapter8

שיעור וידאו בפרק ח

http://kiddushhachodesh.net/Chapter8

אתר הבנוי כספר בצד אחד הפרק ובצד שני המושגים מבוארים בגרפיקה תלת מימדית.

לאתר

http://kiddushhachodesh.net

בנוסף לרגל סיום חיבור הפרקים ו – ח בהלכות קידוש החודש לרמב"ם ולקראת המשך חיבור פרק ט. הננו מאפשרים הורדת תוכנה שלא הייתה נגישה לציבור, בחינם. אשר בה מוצגים זמני תקופות השנה שהוא ענין פרק ט וכן מאפשרת לראות לקויי חמה ולבנה בקירוב יפה בהמחשה תלת ממדית כאשר החישובים מבוססים לפי שיטת הרמב"ם בהלכות אלה.

התוכנה היא אב טיפוס לאתר שניבנה עכשיו, ולתוכנות שנעשו בעבר.

להורדת התוכנה

http://kiddushhachodesh.net/Download/FormSeasonAndEclipse

התקדמות נוספת פרק ט הלכות קידוש החודש לרמב"ם

http://kiddushhachodesh.net/Chapter9

קודם כל - יישר כוח על האתר.

אני מניח שכבר הבנת את העיקרון אז במקום שכל פעם אני אשרשר אותך לכאן עשה את זה בעצמך.

פרק ט הלכות קידוש החודש.

ללומדים את הרמב"ם נחשב בעיניהם פרק ט הלכות קידוש החודש לאחד הפרקים הפחות קשים.

אך בפועל בכל הפרקים שיש צורך לחישוב מדריך הרמב"ם את הלומד עד הפרט האחרון.

שונה בכך פרק ט שבו ביאר את דרך חישוב התקופה למחזור של 19 שנה בדקדוק רק לתקופתו. ואילו לשאר השנים לא ביאר את הפרטים עד תומם.

הסיבה לפי דעתי היא כפי הפירוש – של הרב עובדיה מברטנורא על פרק ט. בו מבאר כי לאחר שנים רבות תהיה תקופת ניסן באייר, ועל כך אומר יבוא מורה צדק ויודיענו מה יהיה הדין בעת המאוחר.

על פי דברי הרב עובדיה מובן כי הרמב"ם ציפה לביאת גואל צדק מלך המשיח עוד בימיו ולא טרח לבאר יותר מזה.

לצפייה בכל הפרטים אתר קידוש החודש המבואר

http://kiddushhachodesh.net/Chapter9

http://kiddushhachodesh.net

שיעור שנה ראשונה של יצירה וסדר החודשים המיוחד

 

 

 

בזמן מאוחר תצא התקופה באייר ומשיח יצטרך ללמד את הדין מה לעשות אז

 

סיכום הפרק מחזור 28 שנה

בכ"א כסלו 21/12/2016 למניינם עשרות אלפי לומדי הרמב"ם במסגרת שלשה פרקים ליום יחלו בלימוד הלכות קידוש החודש.

אתר המבאר הלכות אלו בגרפיקה תלת מימד בצורה קלה ושווה לכל נפש בלווי שיעורי וידאו מרשימים ומהנים.

http://kiddushhachodesh.net

צריך לשעו תתשובה גם על כוונות לא טובות בלב, לא על המעשה. על זה נאמר "על חטא שחטאנו לפניך בהרהור הלב". פשוט להצטער על הכוונה הרעה, לא על המעשה. ולחשוב שאם הייתי באותה סיטואציה היית ימסגירו למשטרה רק מטעמים טובים. זה נקרא חרטה. לחשוב שהייתי חזר לעבר ועושה אחרת

כי זה היה מוצדק (לא קראתי את הסיפור לפרטים)

והקו שלו, כל אחד והפסיקה שלו, כל אחד והדרך שלו, אפילו כל אחד והכת שלו, נמשיך לחיות עם ערב-רב (ובאלאגן) במנהגים ובהנהגות הדתיות. 

קודם כל כמו שנאמר כאן, שבת זה הזמן בדיוק בשביל סיטואציות כאלה של סיטואציות כמו שלך, 

בנוסף אני ממליץ לך גם סוג של לעשות 'מבחן' לעצמך האם יש זמנים ארוכים שאתה משתמש בטלפון\מחשב\טכנולוגיה כזו או אחרת והזמן הזה מתבזבז לשווא, הרבה פעמים קורה לנו בלי שאנחנו שמים לב וזה יכול להיות אחלה של זמן לעשות בו את הדברים שאנחנו באמת רוצים, בהצלחה  

אם ה' יתברך רואה שכשיש לך זמן אתה כן פותח ספר
ולא סתם מתבטל, ניצחת.

ספר נפלא לעובדי ה', אבל תובעני
זה לא ספר שקוראים בשבת לפני השנ"צ

קשה לקריאה?

או תובעני מבחינת עבודת השם? 

יכול להיות שרצו לעדן את הנוסח. כשהספורנו מביא את זה על תשובת האחים ליוסף "האלוקים מצא את עוון עבדיך" - הם לא מועמדים למוות, אבל המשמעות זהה. אנחנו יודעים שלא עשינו את מה שאתה מעליל עלינו ואתה רק אחד מהשליחים של הקב"ה להביא עלינו את הדין שמגיע לנו בין כך.

בהשראת המכילתא

"משה דברן את! אין לי שלוחין אין לי גדודים אין לי שרפים אין לי אופנים אין לי מלאכי שרת ואין לי גלגלי מרכבה שאשלח ואוציא את בני ממצרים שאתה אומר לי שלח נא ביד תשלח?"

"כך אמר יונה אלך בחוצה לארץ מקום שאין השכינה שורה ונגלית... אמר לו הקב"ה, יש לי שלוחין כיוצא בך שנאמר וה' הטיל רוח גדולה אל הים"

על שלל הלכותיה והרעיונות הפילוסופים שכרוכים בה.

אבל מי יקרא את זה?

בהנחה שהיית רציני , אז כוונתך בין היתר שמצצות מעקה קשורה לנושא ביטחון והשתדלות, השגחה?

אשמח לחידוד..

זה חיבור מאוד מעמיק ושיטתי על מדרש רבה + אגדות ירושלמי. לא כמו עץ יוסף או אפילו יפה מראה אלא יותר סגנון מהרש"א. או טוב יותר, כמו הפירושים הממש ממש ארוכים של מראה הפנים על אגדתות מסוימות.

או: ספר שיאגד את כל אגדתות ירושלמי (קיים כבר) אבל יביא את כל המפרשים הקלאסיים של הירושלמי (קורבן העדה / פני משה / רידב"ז כו'). אולי גם חיבור כזה שמביא רק אגדתות ירושלמי מקוריות שאין להן מקבילות במדרש רבה / בבלי.

ויום אחד הוא נתקל בפירוש 'תפארת ציון' מלפני מאה ומשהו שנה והתרשם ממנו מאוד

(יש בהיברובוקס את הכרך על מדרש רבה אסתר. אני לא מכיר את הפירוש בעצמי)

אכתוב ב"נ בהמשך

שומרת את השרשור

כמו ברכון רק של שחרית מקוצרת ליחיד (יחידה למען הדיוק).

לימים שהזמן דחוק. וגם זה יותר נוח (חוברת קטנטנה במקום סידור שצריך לדפדף).

ותכלס אולי גם למנחה (גם ככה קצר)

ממש בשביל הימים הלחוצים שיוצאים מהבית מוקדם ואין זמן בכלל בכלל.

ובנפרד בשביל הפרקטיות…

אגב, גם ככה יש מלא דברים שנשים לא אומרות, בטח בתפילת יחיד, גם כשזמנן בידן (תפילין, קורבנות…)

הרי יש הלכות על דילוגים ומה המינימום שכן חייב בשחרית וכו. אז כזה. מאוגד במשהו קטן כמו ברכון של כמה דפים (האלו בלי השירים החסידיים, שזה נטו ברכת המזון)

וגם אם אני לא טועה

מנחה, ראש חודש, חגים... 

פרשת השבוע לפי התלמוד הירושלמי

ידעו..

זכור לי במעורפל שיש התעסקות בזה בכתבי

האדמור מפיאסצנה היד..

הרבה מפיאסצנה מביא שם הרבה על עבודה עם דמיון ומסביר למה חשובה התלהבות זה די ארוך ועבודה תהליכית לא משהו שאני עכשיו יכתוב פה בדקה.

בחבד אגב יש הרבה דיבור על התלהבות מתוך התבוננות תוכלי למצוא אצל אדמור הזקן הרבה התבוננויות על זה

אז תחילת פרק כו בתניא מדבר על שמחה ועצבות..

אבל שוב זה קצת שונה..

שווה לעיין שם בכל מקרה😃

על שמחה ועצבות יש מלא!

אבל ספציפית על הנקודה של התהלבות פחות מצאתי..

תודה

ואמנם כבר ידעת, שהנרצה יותר בעבודת הבורא, יתברך שמו, הוא חפץ הלב ותשוקת הנשמה. והוא מה שדוד המלך מתהלל בחלקו הטוב ואומר (תהלים מב, ב): כאיל תערג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלקים, צמאה נפשי לאלקים וגו'. (תהלים פד, ג): נכספה וגם כלתה נפשי לחצרות ה'. (תהלים סג, ב): צמאה לך נפשי כמה לך בשרי. ואולם האדם אשר אין החמדה הזאת לוהטת בו כראוי, עצה טובה היא לו שיזדרז ברצונו, כדי שימשך מזה שתולד בו החמדה בטבע, כי התנועה החיצונה מעוררת הפנימית, ובודאי שיותר מסורה בידו היא החיצונה מהפנימית.

אך אם ישתמש ממה שבידו, יקנה גם מה שאינו בידו בהמשך, כי תולד בו השמחה הפנימית והחפץ והחמדה מכח מה שהוא מתלהט בתנועתו ברצון. והוא מה שהיה הנביא אומר (הושע ו, ג): ונדעה נרדפה לדעת את ה', וכתוב (הושע יא, י): אחרי ה' ילכו כאריה ישאג.

בהצלחה!

לספור את העומר 49 יום