שאלה שבאמת דורשת עיון וחקירה. למה אנחנו צמים בכלל? למה צמים ביום כיפור בפרט?

מה החשיבות של בית המקדש ומה הוא מסמל בשבילנו?

בעיני זו שאלה שראוי לפתוח בעבורה ספרים ולחפש לה מענה, כזה שיעזור ליישב את הקושי הזה.

בינתיים עונה מהראש, וגם אם יש מקורות צריך לחפש אותם.

אם תפתחי בספר ויקרא בפרק כ"ג תראי שמופיעים שם כל המועדים וביניהם גם יום כיפור. הביטוי הייחודי המופיע ביחס ליום זה הוא "בעצם היום הזה" (פס' כ"ח). מה הכוונה? שעצמו של יום מכפר, ואין הכפרה תלויה בקרבנות (הכפרה של הקרבנות מוסיפה על הכפרה של היום עצמו). עד שיבנה בית המקדש במהרה בימינו, התפילות הן במקום הקרבנות, מה שאומרים ו"נשלמה פרים שפתינו" - המילים שלנו הן במקום הקרבנות.
יום נוסף שמופיע לגביו הביטוי הזה, ומופיע באותו הפרק הוא חג השבועות. 

מה בין יום כיפור לחג השבועות? לפני כמה שנים, לא זוכרת כרגע היכן, קראתי ששבועות הוא המקבילה של יום הכיפורים. איך? יום כיפור עניינו כפרה על הנפש, חג השבועות עניינו כפרה על החומר. לכן ביום כיפור אנו מענים את נפשותינו בצום, ע"י ביטול כל צורך גשמי ושימת הדגש על הצד הרוחני באדם, וחג השבועות מתקן את הצד החומרי בהקרבת המנחה החדשה, לכן אין צורך בביטול הגשמיות, כי כאן נעשה תיקון של צד אחר באדם. 
 

פרט לצום יום כיפור שהוא היחיד שנקבע בתורה, חכמים קבעו לנו צומות נוספים, שאפשר לראות כיצד הם מתקשרים ברעיון למהותו של יום הכיפורים - לעורר את לב האדם לתשובה ולחשבון נפש, כך שלאחריו הוא יהיה במקום אחר מזה שבו היה כשנכנס לצום. 

זה באמת לא פשוט מה שאת מרגישה, וחלילה שיקרה מה שאמרת. 

ואני איתך ברצון שיום צום תשעה באב לא יהיה עוד יום של אבל וחורבן אלא יום של שמחה גדולה ובניין לכל עם ישראל.

(אם יש לך שאלה או שתרצי לדבר על כל דבר את מוזמנת לאישי בשמחה)

צום מועיל.

אז בעצם העניין של יום כיפור זה לאו דווקא תפילה?

כלומר, עדיף שאני אהיה בתפילה או שתיים ובשאר אישן כדי לא להתעלף?... נשמע קצת מוזר.

ויפה ההקבלה בין יום כיפור לשבועות.

ועדיין - אם מהות הצומות שקבעו חכמים זה לפשפש במעשים ולחזור בתשובה, איך אפשר לעשות את זה בצום? אולי הם יכלו, אני בהחלט לא.

זה לא שאחד חשוב מהשני במעלה שלו. לכל אחד מהם יש חלק ותפקיד בכפרה של עם ישראל.

גם עצמו של יום (דווקא ביום ההוא ולא ביום אחר) וגם עבודת היום , שבזמן שבית המקדש קיים נעשית ע"י הכהן הגדול, ובימינו, עד שיבנה בית המקדש, נעשית על ידי כל אחד ואחד מאיתנו, כיוון שאין לנו כהן שיכפר עלינו ויקריב קרבנות בעדנו ויתוודה על כל חטאתינו.

לגבי מה עדיף, זה שאלה שחכמינו ופוסקי הדורות דנו בה, ואני בטוחה שאפשר למצוא לכך תשובה בספרי ההלכה, מה ההלכה אומרת. ועוד לפני שאני פותחת את ספרי ההלכה אין לי ספק בכך שחכמינו קבעו את ההלכה באופן כזה שלא יכביד על האדם ויאפשר לו לקיים מצוות בוראו בשמחה (שזו גם מצווה מהתורה לקיים את המצוות בשמחה).

ולגבי ההערה האחרונה, זה גורם לי להבין שאולי המושגים שהזכרתי הם מאוד רחבים ומקיפים בעיניך, מה שגורם לך להרגיש שהדבר בלתי אפשרי. אבל אם דרשו זאת, בוודאי הדבר אפשרי. 

לחזור בתשובה זה לא מחייב עכשיו להפוך את כל החיים שלי על פיהם. זה מאוד מאיים, מפחיד, ובאמת בלתי אפשרי. ידועה האמרה (שכרגע אני לא זוכרת מי אמר..אשמח שתעזרו לי להזכר) שלוקח לאדם שבעים שנה כדי לתקן מידה אחת בשלמות. אז לצפות שנעשה את זה ביום אחד זה בלתי אפשרי.לחזור בתשובה יכול להיות גם צעד אחד קטן בדרך לשינוי גדול ומבורך בעתיד, גם אם לא בעתיד הקרוב ממש.  זה יכול להיות התכווננות מחדש על הכיוון שלי בחיים, להזכר מה חשוב ומה פחות, לקחת על עצמי דבר קטן שבכוחותי לזכות עם ישראל ולקירוב הגאולה השלמה ברחמים.

וזה אני יודעת שיש בכוחך לעשות,יקרה.

בס"ד

וברצינות-

אכן שאלה גדולה!

יש בזה הרבה מאד עומקים,

החל מהכפרה בעקבות העינוי עצמו- (ייסורים מכפרים)

ועד לעצם הנשמה שמתגלה ביום כיפור, ומראה שיהודי למעלה ממלאך,

ולא זקוק לאכילה ולשתייה... (בשורש, כיום כמובן כן תלויים בזה, אבל זה חיבור חד שנתי לדרגה הזאת שקיימת בפוטנציאל שלנו)

מציעה באמת לפתוח ספרים וללמוד לעומק.

רק נקודה אחת- יום כיפור הוא לא רק כפרה על העוונות,

הוא יום חג, שבת שבתון.

הצום של יום כיפור לא יבטל גם לעתיד לבוא,

כך שעניין הצום - עניינו הפנימי בכל אופן- הוא מעבר לכפרה וחשבון נפש,

אלא יש בו עניין עצמי, קדושה עצמית שמתבטאת בכך שנחשף הקשר העצמי עם הקב"ה,

וממרום גילי, לאחר שנים של צום יום כיפור יכולה לומר שבהחלט מרגישה כיום בצום,

את ההתעלות מעל הגשמיות, את הקשר העצמי עם הקב"ה, ועד שבכלל לא רוצים ללכת לאכול,

וככל שהיום הקדוש מתקרב  אל סופו חבל על כל רגע...

ואני מדברת כאחת שבגלאי העשרה אפילו המאוחרים (למרבה הבושה) העבירה חלק מהיום
במחשבות על תפוח...

נכון להיום, 

אנחנו נשארים בית כנסת לערבית ושרים ניגונים ואין חשק לאכול,
אפילו שבבית כנסת מוציאים שתייה מתוקה ועוגות... פשוט אין.

הייתה גם שנה שהיינו כמה חברות כל יום כיפור בכותל ובבית כנסת של הצמח צדק ברובע,
והסיבה היחידה שעזבנו את הכותל הייתה אוטובוס אחרון לעיר מגורינו,
וזה שהילדים מחכים בבית של אימא שלי, ויש עבודה למחרת...

זה היה בעשר וחצי בלילה.

בלי לפתוח את הצום, ובלי להרגיש צורך בכך.

ואני מדגישה שלא תמיד זה היה ככה, אבל עם השנים חוויית יום כיפור השתנתה באין ערוך.

שנזכה השנה להיות ביום כיפור בבית המקדש

*העלית את זה בזמן טוב להתחיל להתכונן...

בס"ד

התכוונתי להגיב לפותחת, סליחה

באמת עם השנים החוויה של יום כיפור הולכת ומתדייקת בנפש, ועם זה מגיע הרצון להשאר במקום הזה עד כדי כך שאת לא מרגישה צורך לאכול מיד בצאת הצום.

ולכיפור צריך להתכונן כל השנה...ולהמשיך את הקדושה שלו על כל השנה..

לא רק העניין של המשפט הוא זה שמונע מאיתנו לאכול, יש פה משהו גבוה מזה.

 ביום הזה במיוחד באה לידי ביטוי המעלה הגדולה של עם ישראל שהם מעל למלאכים. יש הרבה היבטים לעניין הזה, ואחד מהם הוא להזכיר לנו שהעיקר בנו הוא הנשמה הטהורה שהיא חלק אלו-ק ממעל. בתענית אנו מזככים את עצמנו עד כדי כך שאנו נמצאים בדרגה מאוד גבוהה. לכן ביום הזה בלבד יש לנו רשות לומר בקול אחרי קריאת שמע של ערבית של יום כיפור "ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד", דבר שבדר"כ נאמר בלחישה. 

יש כל כך הרבה ללמוד על היום הקדוש והנשגב הזה שזכינו לו. הזדמנות להתחיל מחדש מאפס, נקיים מחטא ועוון.

בס"ד

אז אין ספק שעדיף צם וישן.

אבל זה גם נראה לי מאוד הגיוני, להתנתק לזמן מסויים מכל תלות בגוף ובחומר.

דעי לך שיש מנהג בקרב יהודי מערב אירופה (יקים, אבל פשוט המנהג הזה יותר קדום מהמושג 'יקים', אז העדפתי ככה), שלפחות עד לפני שני דורות היה מאוד מקובל, לצום גם בראש השנה.

בס"ד

ויותר מזה, מי אמר שצריך להתאמץ כדי לחזור בתשובה? דווקא העובדה שלמרות שיש לי עכשיו דין גורלי ואני צריך את כל-כולי מרוכז אבל לא אכפת לי אלא אני צם וסומך על קודשא- זו הראיה הטובה ביותר ששיניתי את דרכיי.

שאלות של מותר ואסור אלו שאלות הלכתיות. ולהלכה בטוח יש מה לומר בעניין תפילות יום כיפור לנשים.

אני מוכנה לחפש לך את ההלכה הכתובה אבל בינתיים חשוב לי לתת תשובה כלשהי.

אני יודעת שאישה לא חייבת להיות בכל התפילות אם היא לא מסוגלת (או לא יכולה כי מטפלת בילדים), אבל כן צריכה להגיד את הוידוי המופיע בתפילות ואני חושבת שיש עוד משהו שצריך לומר, לא זוכרת כרגע. 

לגבי נעילה - 

זו התפילה הכי חשובה והכי גבוהה ביום הקדוש הזה, זה השיא של כל החודש ועשרה ימים וכל החודשים שקדמו להם מיום כיפור שעבר. זה הרגע שבו המלך שהיה בשדה, הכי קרוב אלינו, חוזר ועולה את כל הרקיעים עד כיסא הכבוד..

אז לישון בזמן הזה?

...

(יש לי רצון להציע לך ללמוד יחד אבל לא יודעת אם את רוצה ואם אוכל לעמוד בזה..)

בס"ד

שמדי שנה מפספסים נעילה. לא סוף העולם. העיקר לכוון בכל מעשה ומעשה לעשות את רצון ה'.

כמובן אשרי מי שזיכהו הקב"ה וצום לא מקשה עליו (כמוני, לכן אני קצת משוחד בשאלה המרכזית).

ומה תאמר על אותו גנב שסמוך על ה' ומתפלל אליו שתצליח בידו מלאכתו ולא יתפס על ידי כוחות האכיפה?
לא תמיד לסמוך על ה' זה ראייה חותכת לכך שאדם שב בו מדרכיו הרעים. אולי זה מלמד על אדם שקנה אמונה.

חז"ל אמרו לנו שהקב"ה מצפה מאיתנו שנפתח לו פתח כפתחו של מחט והוא יפתח לנו פתח כפתחו של אולם, ישנה דרישה מהאדם, ולו הקטנה ביותר שתוכיח לקב"ה שאנחנו רוצים לחזור בתשובה והוא מסייע. אבל צעד צריך להיות. וידוי, חרטה, קבלה לעתיד צריכים להיות.

הייתי מציעה לפתוח ספרים וללמוד את העניין, הלכות תשובה לרמב"ם יכול להיות ספר להתחיל בו.

מניחה פה הלכה אחת מהלכות תשובה. הרמב"ם כותב בפרק א הלכה ח :

בזמן שאין בית המקדש קיים, ואין לנו מזבח כפרה--אין שם אלא תשובה.  התשובה מכפרת על כל העבירות:  אפילו רשע כל ימיו, ועשה תשובה באחרונה--אין מזכירין לו שם רשעו, שנאמר "ורשעת הרשע לא ייכשל בה, ביום שובו מרשעו" (יחזקאל לג,יב).  ועצמו של יום הכיפורים מכפר לשבים, שנאמר "כי ביום הזה יכפר עליכם" (ויקרא טז,ל).

כלומר, אדם לא יכול לבוא ולומר אני לא אעשה כלום וה' יעזור, כי יום כיפור בעצמו מכפר. יום כיפור מכפר למי שעושה תשובה. והתשובה היא עיקר העבודה שלנו. ביום הזה בעיקר, ובכלל. תשובה היא לא עניין של חודש אלול ויום כיפור בלבד.

נקודה למחשבה

בס"ד

תהיי בטוחה שב"ה אבא שלי לא התרשל בחובתו ואת לא צריכה ללמד אותי רמב"ם הלכות תשובה, השאלה היא איך שבים בתשובה, ראיתי בספרים הקדושים כמו שקוראים לה חקירה לא פשוטה בשאלה האם תמיד צריך את כל דרכי התשובה דלעיל, אבל מכל מקום ודאי שאין בדברים ראיה לכך שיש חובה לחזור בתשובה דווקא ביום כיפור עצמו, וקל וחומר לכך שמדובר במעשה קשה ומסובך.

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אח"כ אם זוכרים אותך

אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים