היום היא מדברת איתייייכמו הירח.
ושבוע הבא יש שלישי חופשייי
וטוב לייי
ב"ה!


אני כתבתי אתמול משו, וחשבתי עלייך.
@שאני רוצה לתייג אבל מתביישת.


ונמאס לי מהבריינווש הזה
אעע
שונאת אנגלית. שונאת
ויש חיבור! אקדמי! יאאא!
וקוראים ספרים מאגניבים
וזהו.

יש יותר מדי אנשים שאני צכה לדבר איתם.
עם חצי מהם אני מתביישת לעשות אתזה.

אהה איזה טוב ה'!
טוב טוב טוב!
שנפנים אתזה כבר נו!
בעיקרון החיבור די מרגיז*בננית*

את יכולה לכתוב חיבור נהדר ויתנו לך חצי מהציון

ואני עושה עכשיו בריינווש. קצת מתיש, אבל עוזר לפחות.

 

הוא באמת כ"כ טוב. למה קשה לזכור את זה סתם ככה ביום אפור?

מה באמת?כמו הירח.
אופ אז לא באלי על החיבור.


נכון. זה מתסכל שזה בא במצבי רוח.
וועע יואו יואו ישלי סערת רגשות

אני אוהבת אוהבת אוהבת אוהבת.
אני רוצה ילד.

(טוב סתם נפלתי עלייך אז סליחה.)
כלומר*בננית*

יש להם קריטריונים מאוד מאוד ספציפיים.

הייתה לי שפה מעולה (ואני די מחמירה עם עצמי וגם אבא חושב שזה טוב) ונתנו לי רק 4/6. אני רוצה להבין למה, זה די מוזר.

כנראה צריך לעשות תיאום ציפיות.

 

יואו הימים האלה שאתה פשוט אוהב זה כיףף.

ב"ה!! טוב לקרוא

אופ.כמו הירח.
חשבתי שזה שיש לי שפה גבוהה ורמה גבוהה של כתיבה יתן לי משו.. חבל
נמ, תודה שאמרת!



תודה
בטח שייתן! פשוט צריך לברר היטב מה מצופה ממך*בננית*
זה קצת שונה מכתיבה של הבגרות בלשון.
אבל ברור שכתיבה ברמה היא בסיס מעולה ונצרך. רק צריך לוודא שאת פועלת בכיוון הנכון
כן, אמרו לנוכמו הירח.
שזה כאילו די שונה מהבגרות.
אין מקום להרחבות, ולתיאורים, ולכתיבה אישית.
צריך להיות מאוד מאוד מדוייקים, ולא להמציא סתם.
זה מה שאמרו לנו. עוד לא למדנו איך עושים אתזה.
(הזכרת לי שאני רוצה לדבר איתך מתישהוא)כישוף כושל


(יאייכמו הירח.
אני אשמח, מתישהו.)
נמיש לי סיכויאחרונה

 

 

 

 

 

 

 

(את לא מתביישת. נכון? יופי.)

למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך