אני לא מונעת ולא אסורים, אז טכנית יכול להיות (מקווה ומתפללת!!!) שאני בהריון, נכון?
עולים לקבר של קרוב משפחה ואני צריכה להחליט אם ללכת.
אם הייתי בהריון לא הייתי הולכת.
ואם הייתי יודעת בוודאות שאני לא- הייתי הולכת.
ההורים אמרו מפורשות שאם אני במצב "מעניין" (יעני בהריון
) אז שלא אבוא.
בעלי מתלבט.
אני אומרת שאי אפשר להפסיק את החיים חצי מהזמן. חודש קודם עשיתי טיפול שיניים בזמן הזה. אין מה לעשות, אי אפשר להתנהל כל הזמן כאילו אני אולי בהריון, לא?? זה כבר תקופה לא כל כך קצרה שאנחנו מנסים ואני גם לא רוצה להיכנס לסטרסים.
אז הגישה שלי היא שכל עוד לא הוכח אחרת, אני לא בהריון... 
ראש קטן, או הגיוני?




(אבל האמת שחלקם בררניים עד כדי כך שגם לא אוהבים את זה...)