פורום נסיונות פעילים
בהנהלת: ענבל
מכתב פתיחה
תתן אחרית לעמך
ירא ורך לבב
תשיב מקדש לתוכנו..ירא ורך לבב
...תסיר חרפה מעיר!!בקש עבדך
תנער זדים מזבולךהדסי שושה
תמציא צדקה לעדתךבקש עבדך
תלבב את רעייתךהדסי שושה
תכרות לה ברית חדשדי"מ
תיקר נפשה בעיניךדי"מ
תטהרנו במים עמוקיםדי"מ
תחנה בעיר חנה דודדי"מ
תזקוף קומת תמרהדי"מ
תודיע לכל אהבתנודי"מ
תהלך בקרב מחננודי"מ
תדרוש גאולה לגלותנודי"מ
תגלה קץ לקנותינודי"מ
תבוא במהרה לנחמנודי"מ
תאמירנו לך ונאמירך.די"מ
אווווווו אוווווווו אווווו אווובקש עבדך
*מים טהורים..ירא ורך לבבאחרונה
לא טובה העצבות. בפומבי על אחת כמה וכמה... תתעודד כפרהשולם עלייכם
תלוי על מה העצבות..שִׁירָה
שיר יפהפה כל כך..תועה בשדה..
השיר הזה בשילוב עם התקופה.....ציון חמדתי
שנה שעברה ישבתי בתשעה באב כל היום ושמעתי את השיר הזה עשרות פעמים....
פשוט לבכות
פשוט לבכות

שלוםזית שמן ודבש
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ

שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

