אוקיי.כמו הירח.
קרו המון דברים בשבוע החולף.
חלקם שמחים, חלקם פחות. חלקם מטלטלים לגמרי.
פתאום אתה קולט שאתה לא נרדם, פשוט כי המחשבות לא מניחות. והראש מלא. מלא.
מנגינה זה דבר גאוני.
וגם מילים. כמה טוב שיש מילים בעולם. מילים כתובות, ומילים שנאמרות במקום הנכון, ומילים בעיניים.
לפעמים זה מעצבן לקלוט אנשים בשניה.
כי אז שפת גוף.
ודיבור.
ואף אחד לא מבין. כי מי מבין את עצמו בעצם?
רק אחרים מרגישים אחרים. אף אחד לא מרגיש את עצמו באמת. זה די מוזר.

אני רוצה פרוייקט גמר כבר.
ובכלל שנה הבאה.
והיא. פשוט היא.
אם את רואה את זה וקולטת שזו את, תדעי שאני אוהבת אותך נורא. והלוואי היית מבינה כמה.
היא בהריון. קצת מוזר, אבל מאוד מרגש.
ושבוע הבא היא יוצאת לפולין. זה אומר שלשבוע אני אהיה לבד. נעבור את זה.
אני מאוהבת.

מי יקרא את כל זה בכלל?|נאנח|
לא חשוב.
~~
אנשים.
אני אוהבת!
אוהבתאוהבתאוהבת.
ולא אכפת לי שאני אמות עוד מעט כי אני אמות אוהבת.
ואולי אני לא אמות,
אז אני אוהבת הכי.

אני קראתי.יהודיה בנשמה


לאהובחלילית אלט
זו הרגשה איומה לפעמים
כלומר מה אני אעשה?כמו הירח.אחרונה
לכתוב לכתוב לכתוב
אני מתגעגעת. מאוד מאוד מאוד. יותר מדי.
אנשים הולכים.
ויש לי חרדת נטישה בטירוף. ככה.
כי בחיים אפחד לא היה לי לתמיד. ואפילו האנשים שאמורים להיות קבועים בחיים מזמן כבר נאבדו לי

ספרתי השבוע 5 פעמים של כמעט מוות שלי. זה די הרבה בהתחשב בגיל הקטן הזה.
היי. אני פה בנס.
אופס. לא הייתי אמורה להזכר בזה.

מחדש.
אם אנשים מסויימים מתים ואני באופן מפתיע פה עדיין, אני אמורה להיות אדם יותר טוב ממה שאני.
שיהיה.
אני משתדלת
איזה כיף שמחר אין קאוצינג.
ויש סימולציה. אבאאא
בהצלחה לנו.
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך