לא נראה שאת כ"כ "בן אדם יותר מדי עם שכל שחושב"... במחילה אבל זה אפי' לא קצה של לחשוב.

את פועלת מאד רגשית גם בדברים שכליים באמונה.

זה ברור שזה בא מצד בריא שלבנות הרגש פועל חזק.

ראשית לשאלה שלא נותנת לך מנוחה: הנפש איננה איבר! זה לא חלק מהגוף הגשמי!

מה שאת קוראת: "נפש"- היינו הרגשות הפועלים והמחשבות שמהם. הרופא קורא "גלים במוח" כי ככה זה נראה בעולם הזה.

הווי ה"גלים במוח" הוא הוא ה"נפש".

חרדותיך הם פסיכולוגיות והם ב"כלי הנפש". נובעות מהתלות שלך במושג שייצבת לעצמך בתור "אלוהים" בלי להכנס לאופן היחס הנכון למושג האלוהי שדורש מחשבה יותר מופשטת ומעמיקה. (בכלל לפעמים צריך לבדוק במה את מאמינה/ לא מאמינה לפני שבודקים איך הגעת לזה)...

המדע אינו חארטה. אינני יודע מה בקשר לתוכנית עד כמה היא מדעית. אך המדע הינו כלי לראיית המציאות. אם זאת גם העניים הם כלי לראיית המציאות (יותר קטן ומוגבל מהמושג "מדע" שהוא יותר כולל הן את הדברים הנראים והן המוכרחים משאר סיבות) וכשם שענייים רואות רק מה שהעולם הזה- עולם השקר מגלה בו אז גם הוא לא תופס את הדברים הרוחניים מבעד לעולם, כמובן הוא אינו מתיימר לכך. הוא מתיימר להציג את העולם הזה בלבד, המציאות הברורה והמוכרחת. וטוב שכך. המציאות היא הכלי שלנו לפעול פה בעולם. חשובה ההכרה במציאות הזו. עכ"ז אין זה הכל אלא יש "מחשבות" לדוג'. מי שיאמר שאינו חושב אלא שהוא מעביר בתוכו רשמים ואותות חשמליים במוח. או שהוא מתבדח או שהוא צריך פסיכולוג דחוף
(או שהוא פרופסור שמסביר סתם את המישור היבש שבמציאות העוה"ז)

הוכחות לקיום הבורא יש מכל מיני משורים וצדדים שונים ההוכחה הלוגית הקלאסית היא סדר המציאות. כל סדר דורש "תבונה" מאחריו מה גם שישנו כלל יסודי במציאות העוה"ז שהדברים ככלל נוטים להתפרק ולחזור ליסודות ולא להתפתח לאיזה סדר או שיטה.

לעניין האמונה הישראלית הטיעון המפורסם הוא "טיעון העד", היינו- התורה כותבת על מעמד הר סיני סמוך לארוע לפי התוכן, כמו"כ היא כותבת שנכחו בו מאות אלפי אנשים, ז"א- בעת שיכנוע התורה היה צריך לשכנע שמאות אלפי אנשים ראו את מתן תורה ונשארו חיים.

ממליץ כדי להבין הוכחה לוגית זו (שוב מישור אמוני פשוט ודי רדוד אבל חשוב) לצפות בהרצאה של הרב לורנס קלמן:

בנוגע לספר מומלץ. ממליץ "מסילת ישרים" ו"משיב הרוח" של הגרש"ח אבינר שליט"א.

מה גם שספר הכוזרי הוא "קודש קדשים ועיקרי אמונת ישראל ותורה תלויים בו" (הגר"א על ספר הכוזרי).

נ"ב לנושאים כאלה מומלצים שיעורים שונים בערוץ מאיר.(צרילך למצוא רב שמבינים ומתחברים אליו)

בהצלחה... פתוח לשיחות בפרטי.. מקווה שיצא לי מובן. אשמח אם תגיבי אם הבנת וזה עזר.

אבל חשוב להבין- מה שהמדע המערבי תופס במינו הוא חלק קטן ממה שקיים במציאות

הם אומרים- אנחנו מתחשבים רק במה שאפשר לראות ולמדוד, כל מה שאי אפשר למדוד אותו- אין הוכחה שהוא קיים, אז כנראה הוא לא קיים... 

וזה לא נכון

יש דברים שקיימים ומוכחים - אבל אי אפשר למדוד אותם בכלים המדעיים. 

למשל? צ'אקרות, וכל מערכת האנרגיות בגוף, שרופאי המזרח חקרו במשך אלפי שנים, הם קיימים בוודאות, אבל אין להם נוכחות פיזית שאפשר למדוד אותה עם סרגל. 

למשל? ההיסטוריה שלנו, או השיוך שלנו לקבוצה או חברה... מה שהוא מעבר לגנטיקה דומה. 

למשל? הנשמה שלנו, והקב"ה. שהם דבר רוחני מופשט בלי שום ייצוג פיזי- אבל הם הכי קיימים שיש. 

ביחס לזה שאין נפש יש רק גלי מוח- יותר נכון לומר לדעתי שאכן יש נפש, והייצוג הפיזי שלה היא בגלים במוח. 

כל העולם הוא בניין קומות, ויש התאמה ביניהם. 

ממליצה לך על ספר מורה נבוכים, בחלק מהפרקים שלו.

ישנן הוכחות לוגיות- סיבה להאמין.

אין הוכחות לוגיות ומדעיות- הדבר הינו חירטוט (לפחות במישור המציאות המעשית.ׂׂ) אי לכך- הצ'קרות האלה מהמזרח, כל עוד לא הוכחו מדעית- הנן חרטא ברת-חרטא (חרטא ברתא).

מה שאת אומרת זה- מה שאני שמעתי עליו מבן אדם נלהב קיים.

מה שהיהדות אומרת- מה ששמענו מא-ל חי, כולנו, כעם.- קיים!

הדת בוודאי לא תספק לך משמעות כזו.

https://drall0.files.wordpress.com/2012/10/cdi1.png" style="width: 642px; height: 585px;" />

קודם כל את חייבת להאמין שזה שטות, אמונה היא לא גל במוח, היא דבר שמעבר לגוף שלנו וזה מה שמייחד אותה, 

במציאות כמו שלנו כמעט אין דבר כזה מישהו שמאמין שממש אין בורא, זה קשה מאד, וגם האנשים שמגדירים את עצמם ככה זה לא תמיד ככ נכון.

לדעתי העניין יכול להתחיל מזה שתחליטי לקחת  על עצמך ברצינות איזה דבר שאת רוצה להתחזק בו ובעזרת ה' תראי דרכו אור גדול בדרכך,  זה יגרום לך להרגיש יותר שלמה עם הדרך הזו ולאהוב את ה'.

או אולי ללמוד איזה משהו באמונה. יש הרבה ספרים ואת אומרת שאת בנאדם מאד שכלי אז תוכלי לפנות להרבה ספרים עמוקים ולקרוא בם,

לדעתי זה מתחיל ברצון..

בהצלחה גדולה ותזכי לראות את ה' עמך בכל!

אני אישית, למדתי המון מדעים בשביל התואר, ונחלשה לי האמונה ממש בגלל כל הטענות וכו'.

אמרתי לעצמי שזה לא הגיוני, כי יש הקב"ה, אז מה הם מבלבלים בשכל???

התחלתי לקרוא ספרים של הרבי מלובביץ' בנושא, וזה מאד עזר לי. כל מיני התכתבויות שלו עם פרופסורים.

יש את הספר "אני מאמין." תנסי אותו.

בגדול, בלי לפרט יותר מידי, המדע מבולבל ומבוסס הרבה על ספקולציות.

יש סיפור ממש חמוד, על פיל שעשה צרכיו, והם נשארו עומדים שם ימים שלמים.

ויום אחד נולדו עליו שני זבובים, והם התחילו לחשוב מאיפה הגוש הגיע ומה הוא בכלל, וחפרו בו וחיו עליו הרבה זמן וניסו לפענח אותו.

אבל כמה שהם ישבו וחשבו והסיקו מסקנות מכל מיני תגליות ארכאולוגיות, הם בחיים לא יגיעו אפילו קרוב למה שקרה באמת, ולפיל, שזה מה ש-ובכן, עשה את הגוש.

שוב סליחה.

זה פשוט משל מאד יפה.

אם את רוצה עוד פירוטים וחומר לקרוא, אוכל לשלוח לך בפרטי.

20160907140335.pdf 

זה ספר בשם "הכח השלישי", הוא ממש חמוד.

כל כך חכם.. ויעזור לך לא לאבד אמונה בעקבות דברי מתמחה קטן

אבל אם המדע מחליש לך את האמונה ולא להיפך, סימן שלא למדת מספיק!

כדאי לך לקרוא את הספרים של הרב זמיר.

בס"ד

קודם אומר באמת שכמו שכבר כתבו לפני את צריכה להבין שאת צריכה לעבוד על האמונה במשך תקופה וזה לא תמיד מגיע ברגע אחד.

לגבי הקושי:

מאוד מכיר את התחושה שכתבת.

דבר ראשון והכי חשוב את צריכה להתפלל המון על האמונה ושה' ייתן לך אמונה ושיושיע אתוך מהספקות באמונה וגם להתפלל על כך שהברור האמוני יצליח.

אני מצרף סדרת שיעורים מערוץ מאיר שעוסקת ממש בדיוק במה שכתבת: את צריכה להקפיד כל יום להתפלל על הנושא וללמוד פרק ולהתמיד בדברים.

האם יש אלהים - הרב ראובן פיירמן

בנוסף אני ממליץ ללמוד כל יום 10 דקות בספר בגן האמונה באופן קבוע. ככה תלמדי על כך שמאוד חשוב להתפלל על דברים בחיים ביחד עם עשיית ההשתדלות, וכן תלמדי איך להתפלל נכון.

לדוגמא במקרה הזה ביחד עם הבירור השכלי צריך הרבה תפילה על הנושא.

סיפור: ממש לא מזמן שישבתי עם אנשים חילונים(ואני די בטוח שחלקם שומרי כשרות וכו'... אבל לא שבת וכו'...) בארוחת צהריים והם התחילו לדבר על קיום ה'. לפי מה שזכור לי רק התחילו לדבר על הנושא וישר חלקם ביטלו כהנף יד את המחשבה שלכאורה המדע מראה שאין אלוקים חלילה. הם אמרו בערך משהו כמו: "דווקא בדיוק ההפך המדע מוכיח את קיום אלוקים בלי ספק".

הבאתי את הסיפור בשביל להראות שגם הרבה אנשים חילונים יודעים וחושבים שכיום המדע דווקא כן מוכיח את קיום אלוקים. אז אל תתרגשי מכל חסר דעת שמספר לך את השקרים שהוא משקר לעצמו בשביל שיהיה לו מותר ללכת אחר תאוותיו.

דבר נוסף שאני מרגיש מדברייך:הנושא של החרדות:

אני לא יודע מה הרקע/הגיל והתקופה שלך כרגע בחיים (תיכון,תואר,עבודה....) אבל מניסיון את צריכה לחשוב בנחת איך את עובדת על הנושא. זה עלול להקשות עלייך בחיים באופן כללי וכדאי לטפל בזה.

ותזכרי שה' איתך תמיד באהבה ובכל צעד.

בקיצור - אין במדע הרפואה שום סתירה לתורה.

העובדות שהרופא אומר הן נכונות, אבל הפרשנות שלו היא דעתו הפרטית ואין לה קשר למדע.

בהרחבה -

מוסכם כיום במדע שניתן למדוד במח שמחה, עצב, כעס ועוד.

ניתן גם להשפיע על התחושות האלה באמצעים כימיים וחשמליים.

האם העובדות הללו סותרות מציאות של נפש?

כל אדם יכול לשים לב שאם הוא לא אוכל/ כואב לו הוא נוטה יותר לעצבנות. האם זה אומר שהאוכל שולט לנו במח?

התשובה לשתי השאלות הן לא.

ודאי שהגוף שלנו הוא פיזי, שמחה, עצב וכעס קורים בגוף שלנו. הגוף משפיע עליהם, אבל אנחנו יכולים לנווט אותם. (כמו מים שזורמים בתוואי של נחל, אבל גם משנים את תוואי הנחל בכח הזרימה).

הכוזרי אומר שהחסיד הוא האדם שמושל על כוחות גופו. תפקיד הנפש היא לא ליצור כוחות יש מאין, אלא להשתמש בכוחות שקיימים בגוף.

באותה מידה נאמר על נהג מכונית שהוא הסיע את המכונית, למרות שלמעשה המנוע הוא זה שעשה את העבודה.

במבט פשוט על המח אי אפשר להוכיח אם יש נפש או אין.

ההוכחה לקיום הנפש היא המודעות שלנו - זה שיש "אני" שרואה ומקשיב וחש, מוכיח שיש פה יותר ממכונה משוכללת, אלא יש משהו בפנים שמנווט את הכל.

בקצרה,המדע לא יכול לסתור את האמונה היהודית מכיון שהוא מתעסק בנושאים שונים,לדברים שישנה לכאורה סתירה או חפיפה ישנו פעמים רבות הסבר מדעי אלטרנטיבי שלא מרבים לאמץ, מסיבות לא מדעיות.

ומעבר לכך גם בסוגיות אלו יש הסוברים (אני מדבר על ת"ח כמובן) שישנם דברים רבים שאינם כפשוטם בהתבסס על מקורות יהודיים ולא על גחמות חלילה.. (כל מקרה לגופו,אני מתאר יחס כללי לסוגיה)

בכל מקרה מה שאת תיארת הוא שאיזה שהוא רופא/מדען טען שמכיוון שהוא למד באוניברסיטה כמה שנים על מבנה המח הוא מסיק שאין נפש.קודם כל חשוב לברר האם הבנת נכון,בדר"כ בצורה פורמלית אדם שעוסק בתחום ובאמת מבין בו לא יגיד בצורה כ"כ גסה דבר שאין לו כל דריסת רגל מדעית או כל דרך להכחיש אותו.מה שהוא אמר בהנחה שבאמת אמר זאת בצורה מפורשת,אלו דברי הבל.

המדע ומחקר המח לא עוסק במעבר לחומר,זו הגדרת עיסוקו,ומבחינה מהותית אין לו דרך לחקור את הרוח,לאמת או להכחיש חלילה,כמו שאין לכל אדם אחר יכולת לגעת ולבחון את הרוח בידיו (שהרי נגיעה היא חומרית).

מכיוון שכך, כל מקצוע מדעי שהוא,מנוע מלחקור את מה שאין ידיו משגת,כלומר לבוא ולחקור באופן מפורש תחת תנאי מעבדה תרחישים או מציאויות,האחרון הוא למעשה תנאי הכרחי עבור אבחנה מדעית.

מכאן נובע בפירוש שאיש מדע או כל אדם אחר אשר יטען שלפי המדע אין רוח,הוא רמאי.

אין לך מה לפחד מזה כלל,המדע איננו תפיסת עולם אלטרנטיבית,יש שמנסים לעשות אותו ככזה,ולכן גם צריך להיות ערניים לגבי אמירות או מגמות לא אובייקטיביות כאלו ואחרות בתוך המדע עצמו (בסוגיות הקשורות להשלכות רעיוניות,חברתיות וכו'..).לכן חבל שיש שמנסים לנצל את חוסר ידיעת רוב האדם על מנת לנסות להפיך איזה שהיא אמינות מפוקפקת לדרך חייהם הריקנית והבלתי מאומתת ..

זו ספקולציה צרה ואינטרסנטית,אף לא קצה מושג מעבר לכך וכבר כתבו וכתבתי על חוסר ההתכנות הזו.

מדע כקהילת אנשים בעלת מגמה שמייצגת את התרבות המערבית זה סיפור אחר,אך דעתם אינה נובעת מתובנות מדעיות,שהרי אלו לא נוגעות בשאלות האלו

המדע לא מתעסק בכלל בהוכחה או שלילה של אלוהים.

אין שום סתירה בין קיומו של אלוהים לבין המפץ הגדול. כפי שאין סתירה לבין מנוע הרכב לבין הנהג.

בא אדם ונתן לרופא הנ"ל, זה שהסביר שהכל זה גלים במוח, סטירה מצלצלת.

הרופא כעס עד מאד! פניו האדימו והוא זעק בזעם: "איך אתה מעז?!  חצוף!!!"

"סליחה, מה הסיפור?"

"אתה נתת לי סטירה! ועוד בשידור חי! זהו עלבון שאין כדוגמתו! אני אדם מכובד!!!"

"גם הכבוד שלך וגם העלבון - אלו גלים במוח" השיב לו הסוטר, "כל מה שהתבצע פה זו תנועה של 

הגפה שלי, במהירות ממוצעת, לעבר צד הפרצוף שלך, ממש אין לך על מה להתעצבן. עניין טכני לחלוטין. 

כל הפרשנות  שנתת לעניין היא גלי-מוח חסרי משמעות, שאין מה להתעצבן מהם...".

"שלא לדבר על זה שהעצבנות שלך היא גל-מוח מטופש שאני לא מתכוון להתייחס אליו ברצינות..."

העולם מתקיים בשני מישורים:

1. המסלול הפשוט, הטכני, מה קרה במציאות ואיך התבצע בפועל.

זהו מישור שמתבטא במציאות-הפיזית, וגם גלי מוח הם דבר פיזי.

אז כן, גם רגש אהבה עצום לבן/ת הזוג או לילד הוא גל במוח. טכני. כן, אותו רגש שיכול להניע עולם שלם...

יש לו ביטוי טכני ואין עם זה שום בעיה. נחמד לדעת.

והמישור השני הוא

2. מישור המשמעות של אותם דברים טכניים שאנו חווים.

זהו מישור שיש לו רבדים על גבי רבדים וכל כולו בעולם המחשבה.

לעולם זה, עולם המחשבה, ובכללו עולם הנפש שלנו - מכוונת התורה בציוויה.

את הרובד המהותי הזה, הרובד שנותן תוכן לכל דבר ודבר שקורה - רוצה אלוהים שנשכלל ונפתח ונקדם,

גם ע"י מעשים טכניים בעולם המעשה(מצוות מעשיות) וגם ע"י שליטה בעולם המחשבה (כגון אהבת ה').

את "שטיח" הבחירה החופשית והאחריות למעשים שלנו, מנסים להשמיט שוב ושוב אנשי

אקדמיה, שמנסים לתת פרשנות אנטי-אמונית לעובדות מדעיות.

אל תתני לרופא מסכן ואטום, מבולבל וחסר כיוון - לבלבל לך את עולם המחשבה. אין לו שום גושפנקה

מהי המשמעות של הממצאים. 

לדעתי - כל המשמעות של העובדה הזו היא שנבין שיש ביטוי פיזי למחשבות שלנו, ביטוי פיזי שמשפיע

במציאות. והדברים הוכחו שוב ושוב. כל נושא התת מודע מתבסס על זה.

אם כך, גילוי זה שיש ביטוי פיזי במציאות למה שאני חושב, רק מגדיל את המשמעות של כוח 

המחשבה שה' נתן בידיים שלנו. כך אני רואה את זה (אני יכול להעמיס כאן הוכחות אבל קצרה היריעה..).

אז אחותי, כמו שלא היית מתרשמת מכפירה של מוסכניק, אל תתרשמי ממוסכניק של גופות. כי גם אם יש לו

המון אינטילגנציה, זה לא אומר שהוא חכם. אם הוא מתכחש לעובדות במציאות (כנ"ל) , הוא יכול להצטרף

לחבורה גדולה שעושה את זה, להמשיך לכפור ולהמשיך לדמיין שכך ישתיק את הנפש לו שזועקת על

ההתעלמות שלו מקיומה. הריקנות שלו היא שנותנת לו במוח פרשנויות שאולי ינחמו אותה. מסכן...

העובדות הן עובדות - הרגשות והמחשבות שלנו מתבטאות בגלי מוח. 

הפרשנות של הרופא לעובדה הנ"ל באה מלבו הוא, לפי מידותיו ומוסריותו. לא יותר מזה.

המתמחה הנ"ל לא בעל הבית על הפרשנות של העובדות וכנ"ל, גם אני יכול לתת פרשנות שלא רק

מחזקת את נפלאות הבורא, אלא גם מבהירה כמה יש לנו להתחזק בעולם האמונות והדעות שלנו.

זה מה שיביא רפואה  שלמה ואמיתית לעולם (שלא כאמונתו של המתמחה המסכן, שמרוקנת את העולם

מתוכן ומטרתה להנמיך את קומת האדם לקומת חיה והדברים ארוכים ועתיקים...).

נ.ב. שיעורים שמסדרים את הדעת והאמונה יש ל-מ-כ-ב-י-ר בערוץ מאיר.

מומלצים מאד מאד מאד שיעורי הרב שרקי והרב פיירמן בעניני מדע ואמונה.

כל התשובות נמצאות שם אחותי.

אל תתרגשי, תלמדי בשכלך הבריא, ומעז יצא מתוק (ויצא שרופא אבוד הביא אותך לאמונה גדולה ומבוררת!).

קודם כל, הפתרון ל"סתירות" בין התורה למדע הוא להבין אותן, לא לפסול את זאת שלא מסתדרת.

שנית, כתבתי "סתירות" כי אין באמת סתירות. כשנכנסים לעומק של כל אחד מהתחומים מבינים כמה הם נובעים אחד מהשני ומשלימים אחד את השני. התורה מלאה בקטעי מדע וחוכמה שלא יתכן שאדם בן התקופה ידע מעצמו.

כשאת לומדת מדע לעומק- (ודרך אגב, לקרוא לסדרות רפואיות "מדע" זו הגזמה... שמעתי שסטודנטים לרפואה בעברית עושים מזה ערב סרט ואז מנתחים ביחד כמה דברים היו לא נכונים...)

כשלומדים באמת את מתחילה להבין איזה יופי ושלמות יש בבריאה. איזה פלא. איך כל הדברים הפיזיים והכימיים והמנגנונים המסובכים מסתדרים יחד למכלול מדהים שנקרא חיים. לחשוב שדבר כזה נוצר יש מאין ושהוא חסר משמעות זה פשוט לא הגיוני. לא הגיוני!

אפילו כל נסיונות ההסבר (אבולוציה וכו') לוקים בחסר. מורה שלי פעם אמרה שאם האבולוציה אכן התרחשה, אז ברור שיש אלוקים שמכוון הכל...

אבל זה אחד הדברים שיפים באמונה. אם כל בוקר היינו רואים בשמיים אותיות של אש "ה' הוא האלוקים" לא היתה בחירה אם להאמין בזה או לא. אם כל אדם שמחלל שבת היה מתפוצץ במקום ברור שכולם היו שומרים שבת. אבל זה לא ככה.

המציאות האוביקטיבית מאפשרת לכל אדם לבחור. את אומרת שלדעתך גלים במוח זה סותר את מציאות ה'? אני רואה בזה אחת ההוכחות המדהימות ביותר לאלוקות. כשלומדים דברים כמו רפואה - ובמיוחד מדעי המוח- שמים לב כמה דברים מסובכים יש בגוף שלנו ואיזה נס אדיר זה שהוא פועל. רק הקב"ה יכול ליצור כזה דבר מדהים ולדאוג שהוא יתפקד בצורה מושלמת, עם הגלים והמנגנונים והכל.

אז אני לא אגיד לך שזה חרטא, כי זה לא יעזור לך. לומר שהמדע זה שטויות זה לברוח מהבירור. תראי את זה ככה- המדע נכון, וזה כל כך נס!!

מה שחשוב להקפיד עליו הוא "שאו מרום עינכים, וראו מי ברא כל אלה" ההוכחות האלה הן בעצמן החיזוק האמוני. המציאות היא הנס הגדול ביותר שנמצא סביבנו, וההבנות הקטנות של האנושות על איך שהיא מתנהלת מספקות הצצה מרתקת לגדולת ה'

כמה טיפשים אותם אנשים שחושבים שבגלל שהם הצליחו להבין איך הקב"ה ברא את העולם, הקב"ה לא קיים.

אם תרצי, קצת שוטטות בעניינים האלו באינרנט או ספרים קלילים

הם אתאיסטים, אבל לא מתוך בורות.

נמאסטה.

כי אני מאד בטוח שאין לך מושג וחצי על הבודהיזם. מילא, אין לי בעיה שתאמר עליהם כל מה שתרצה, אבל אתה לא באמת יודע משהו.

למשל, אני יכול לומר שחרדלונים הם לא דתיים. כי לחרדלים אין שום תיאולוגיה, הם חסרי דת. הם אוכלים מהסלט של גינזבורג, מקנחים בעוגה של הקראים, ושותים מסורת ליטאית, ויש גם פירורים של חסידות ושאר דברים.

לחרדלים אין דת, יש להם פוליטיקה. בזה זה מסתכם. אני מכיר חרדלים ואת התרבות שלהם, ובתור אנשים הם אחלה, אני לא אומר שלא. אבל הם חסרי דת, וזה נאמר מתוך הכרות עמוקה, לא מתוך בורות.

אני בכלל לא מרגיש צורך לסווג שומרי מצוות לפי תתי קבוצות חברתיות,אבל מה שכתבת תמוה מכל בחינה ובעיקר פרובוקטיבי לחינם..

לא רק שהדברים לא מנומקים,אלא היא שאלה שאלה מתוך עולם המצוות, היא לא חיפשה שתסיט אותה לדברי הבל וכפירה.. הגם שהם לא מתבססים על דבר..

בכלל לא כל ה"בודהיסטים" הם אתאיסטים,חלקם עובדי אלילים,התגובה שלך מציגה מציאות חד ערכית שלא קיימת.

מה זה בכלל "אתאיסט" לא מתוך בורות ? על סמך מה חוסר ההכרה שלהם בתכנון ובריאת העולם מסתמך אם לא על חוסר ידיעה ובורות ? ,לוגית לא ניתן לשלול היתכנות של דבר מסויים ללא רקע עובדתי שיהיה מהימן ויעיד על חוסר התכנותו,אז מה זה "לא על בורות" ?

"אתאיזם" מבוסס על חוסר ידיעה מתוך הגדרה,הבחירה שלהם האם להיות קיצוניים ולשלול באופן "מוחלט" דבר שאין להם קצה ידיעה בו, היא בעיקרה בחירה נפשית וריגשית ולא לוגית.

יש לך תודעת 'אני' רוחני. גלים במוח יכולים להכיל מידע כמו שדסקון קי מכיל מידע.

אך מי קולט את המידע של הגלי מח הבשר? האם לעצם יש איזושהי תודעה?

אם אומרים שכל העולם מורכב מעצמים שעצמאים שאינם זקוקים לבורא בשביל להתקיים.

אז האם חתיכת בשר יכולה לחשוב, כן! הבשר יכל לשמר אינפורמציה בגלים כמו שמחשב יש בו אינפורמציה!! אבל האם למחשב שלך יש מודעות?

לך יש מודעות 'אני' קיימת. וחוץ מזה ישנו מידע המשתייך ל'אני' שלי. המידע יכל להשתמר בגלי מוח גשמיים. אך מי מקבל את המידע?

האם 'אני' שלך הוא חתיכת בשר? מה יקרה אם נוריד חתיכה תהפכי ל'אני' אחר?

בקיצור להגיד שאין נפש מכיון שאפשר להצביע על אינפורמציה של הנפש בגלי מוח הוא כמו להגיד שמחשב שמכיל מידע יש לו מודעות של 'אני' שקיים.

תורת הבריאה היא מוכחת באופן מדעי, כי היא היחידה היכולה להסביר את קיומם של הדברים הקיימים.

זה היה בלתי אפשרי כי ברגע אחד לא היה שום דבר וברגע הבא כל הדברים התחילו להתקיים, כלומר, זה היה בלתי אפשרי כי היקום הופיע משום דבר.

אם היקום תמיד היה קיים, כל הכוכבים כבר היו כבויים, כי המדע הוכיח כי הכוכבים יוצרים אנרגיה הופכים מימן להליום, כך שאם הכוכבים תמיד היו קיימים, כל המימן שלהם כבר היה נהפך להליום, וכולם כבר היו כבויים לפני זמן רב.

לכן, ההסבר האפשרי היחידי לקיומם של הדברים הקיימים הוא כי אלוהים תמיד התקיים וברא את הדברים הקיימים.

גם זה היה לחלוטין בלתי אפשרי כי התא הראשון הופיע במקרה מחומר דומם, כי יש לתא מבנה מורכב מאוד, והמדע כבר הוכיח כי אין בריאה הספונטנית (או אביוגנזה), כלומר, כי היצורים החיים אינם מופיעים מחומר דומם, והמדע כבר הוכיח כי היצורים החיים תמיד נובעים מיצורים חיים אחרים מאותו המין. 

תורת הבריאה מוזכרת בתנ"ך, כי שם כתוב כי אלוהים אמר כי הוא ברא את כל הדברים הקיימים, אך תורת הבריאה אינה תלויה רק התנ"ך כדי להיות מוכח, כי הדברים הקיימים מוכיחים כי תורת הבריאה היא אמיתית, וכמה תגליות מדעיות כבר עשויות על ידי אדם מוכיחות כי תורת הבריאה היא אמיתית.

זה קישור למשהו שכתב יוסי נוסבוים - ראש החוג למדעים במכללה ירושלים (לשעבר) שלא התחברתי לחלק הראשון שלו בכלל- כי ביקורתי נגד גדולי ישראל,

אך החלק השני נוגע בנקודות שהובאו כאן ונראה לי מעניינות .

ובנוסף רציתי להוסיף - 

ישנם ספרים של אנשים יראי שמיים שהם מדענים שמתייחסים לסתירות בין דת ומדע בצורה שלא מזלזלת במדע 

כמו הספר "בראשית ברא" למשל.

לזלזל במדע ולהגיד שזה שטויות זה קל, אבל אם אתה עולה על מטוס אתה מוכיח שאתה דווקא סומך על המדע.

בהצלחה לכולם

כתיבה וחתימה טובה.

המתודות המדעיות טובות למרות שכל תפיסה מדעית משתמשת במושגים סובייקטיבים שאינה בהכרח אמיתית כגון מושגים פיסיקאליים של ניוטון אינם כשל  איינשטיין אך המטרה אינה המושגים כשלעצמה אלא רק תיאור עובדות המבוססים על ניסויים. כך שמסוגלים לחזות את העתיד. ועל ידי זה נקראת התאוריה כמדעית משום שהיא מספיקה בשביל להכיר מה קורה במציאות.

אחד יכל לראות צבע אחד כירוק והשני יכל לראות אותו צבע כצהוב אבל אם הוא מכיר את החוקים של הפיכת הצבע לצבע אחר כגון אם עושים כך וכך זה נהפך לאדום והשני גם רואה שזה נהפך אלא לצבע כתום מכיון שהשינוי היא עובדה בשטח אלא שכל אחד תופס את השינוי בדרך אחרת. נמצא שאפשר להקביל את המושגים של אחד לגבי השני פשוט נשנה את שמות הצבעים ומגיעים לאותה מסקנה.

לכן כל מה שקשור ל'מודעות' שאינו דבר שניתן לתפוס כדבר חיצוני לי רק אדם שמודע יודע מה זה מודעות. אך אינו יכל לדעת אם הרובוט שמולו שמתנהג כמו אדם יש לו מודעות אלא רק להניח שמי שדומה לו הרי גם הוא מודע.

ולפיכך זה דבר שלא ניתן לבדיקה מדעית דרך החושים ונסיונות ולכן זה לא יקרא תאוריה מדעית.

וכן לגבי אבולוציה ותיאורויות ארכיאולוגיות אמנם משתמשים בכלים מדעיים אך זה לא כלים אלו שמחייבים את הפירוש של העבר ולפיכך כל פירוש שאינו ניתן לבדיקת נוכנותו מכיון שאי אפשר לחזור לעבר לראות אם צדקנו אינו יכל לשמש כתיאוריה מדעית אלא סתם תיאוריה המתבסס על כלים שהוכחו כמדעיים כמו כל תיאורה שמבוססת על חושי האדם שגם בהם האדם בטוח בנוכנותם למרות שפעמים שהחושים יכולים להטעות גם כן. כגון אשליות אופטיות וכל מידי הנחות יסוד מוקדמות מוטעות הגורמות לפרש את התחושות בצורה לא נכונה. כמו התחושה שאדם בים נגע בו דג ובסופו של דבר נגע בשקית.

ראשית כל, מדע לא יכול לעסוק בנפש משום שהנפש אינה חומרית וכמו זאת לא ניתנה למדידיה וחקירה מדעית. נכון שבמח שלנו פועלים תהליכים כימיים, אבל אי אפשר להתכחש בעובדה שבמין האנושי קיימת תופעה של רוחניות אשר מעידה לקיום הנפש הקשורה לבורא עולם. פסיכולוג הדגול ד''ר יונג בזמנו כאשר נשאל על פתרון בעיה של התמכרות לאלכוהול ענה שרק חוויה רוחנית חזקה יכולה לעזור למכור להחלים. כתוצאה מזה קמה תוכנית רוחנית 12 צעדים אשר מציעה למכורים אורך חיים רוחניים כאשר רק כח גדול מהם יכול לחזירם לשפיות. תוכנית זו עובדת ומיליוני אנשים יצאו מכבלי התמכרות ומעידים שא-לוקים כפי שהם מבינים אותו עשה להם פלאים ולקח מהם דחף להשתמש כתוצאה מרוחניות.

תורת מפץ הגדול אשר הוכחה אימפירית מצביעה חד משמעית שלעלם והזמן יש תחילה ושלפני מפץ הגדול לא היו לא חומר ולא זמן שמשמעו שלפניו לא היה כח טבעי שיכול היה לחולל אותו משום שלדבר כזה נדרשים תהליכים של פעולה ותגובה אשר דורשים כמובן זמן שלא היה קיים לפני התנועה. היינו כח חיצוני רצוני הניע את הבריאה. לצורך זה את יכולה להתרשם כאן וגם לראות מאמרים אחרים באותו אתר:

http://geraldschroeder.com/wordpress/?page_id=44

תורת ההתפתחות מקורה בהשקפה פילוסופית יוונית לפיה יקום הנו קדמון ותמיד היה קיים ובלמרקיזם אשר שלט בביאולוגיה לפני 200 שנים לפיו בעלי חיים רוכשים תחונות חדשות ומורישות אותן לצאצאיהם. באור מפץ הגדול הוכחות דרך ניסויים שלא ניתן להוריש שינויים בפנוטיפ לגנוטיפ תורה זו מאבדת יסודותיה. כמוכן, סטטטיסטיקה ופלאונטולוגיה סותרות את תורת ההתפתחות. אבולוציה היא בלתי אפשרית מבחינה סטטיסטית וגם ממצאים שבמאובנים מראים שכל מין הופיע כפי שהוא ואין ראיות הקושרות להתפתחותו ממין אחר. למשל לתורת ההתפתחות אין כל הסבר לתופעה המכונה פיצוץ קמבריוני כאשר בתקופה קצרה הנאמדת לכ-5 עד 100 מיליון שנים פתאום מופיעים כ-30 מערכות שונות של חיים ורובם יצורים רב-תאיים כאשר לפני זה היו רק מספר בודד של יצורים חד-תאיים. גם כן רישום מאבנים מראה שתסריט אבולוציוני של התפתחות העופות ע"פ עופות התפתחו מדינוזאורים דרך שלב ביניים מיקרורפטור אשר מופיע לפי רישום מאובנים אחרי ציפורים ראשונים. גם כן תורת התפתחות נוצרה כתוצאה של צורך צידוק מוסרי של קולוניאליזם בריטי ואלו שאחזו בה ושללו קיום הא-לוקים (היטלר, סטלין, מאו-צה-דונג, קים איל סונג, פול פוט) רצחו יותר אנשים במשך 65 שנים מאשר כל מאמיני המקרא במשך 3000 שנים.

לגבי אמיתות המקרא היום ישנם שלל ראיות בלשניות וארכיאולוגיות ליציאת מצרים ומעמד הר סיני ואמיתת ספרי תנ"ך אשר אפשר להווכח בבלוג שלי:

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888&blogcode=7469462

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888&year=2005&month=7

http://israblog.nana10.co.il/blogread.asp?blog=124888&year=2005&month=8

כאשר מוכיחים יציאת מצרים אז ברור שה', בורא עולם קיים, משגיח וציווה לנו מצוות התורה.

אשמח לעזור לך ולענות לך על כל שאלה שתהיה לך בנושאים האלו.

וגם למדה אמונה לא מעט, שתדעי שמה שהוא אומר לא צריך להזיז לך כהוא זה את האמונה.

אני אשמח שתצרי איתי קשר בפרטי. יש לי המון מה לענות לו ולך

ושתדעי שמי שלומד את המדע לעומק, האמונה שלו רק גדלה!!!

ועוד משהו זה שבכללי תדעי שרפואה זה אחד המדעים הכי לא מדוייקים שרב שם הנסתר על הגלוי, אז תמיד תעמידי בספק דברים שרופאים אומרים...

זה מהצד של המדע.

ו

מהצד של האמונה - האמונה בקב"ה כבורא העולם היא הרבה יותר עמוקה ומורכבת מאיך שזה נראה שאת תופסת אותה.

אין ספק שצריך ללמוד לעומק מה משמעות האמונה היהודית, מה הגישות השונות, ואיך כל אחת מהן "מסתדרת" עם הגילויים המדעיים. 

ותשמחי שהשאלה הזאת עלתה לך כי היא מכריחה אותך ללמוד ולהעמיק שזה עונג בפני עצמו, מלבד זה שזה יבסס לך הרבה יותר את כל קיום המצוות.

מחכה שתצרי קשר!

רק מהכבשים?

ב. איך מסדרים את החלוקה בין מצה לפסח בספר מדבר שור (בין סגולה לשימוש) , לבין החלוקה בין פסח למצה בעולת ראיה ובמאמרי הראיה (בין נשמתי לחברתי)?

@הסטורי 

@טיפות של אור 

רב. והוא אמר לי : הנשמה הכלל ישראלית יוצרת תועלת שימושית לתיקון האומות.

אבל לא משכנע. אם כבר זה אמור להיות הפוך

הרבנות הראשית הוציאה הוראת שעה - אפשר לקיים חתונות בספירת העומר - עד ר"ח אייר

מתפרסת גם ביום שאפשר להשתמש בו בחשמל ולסוע ברכב

ברגע שיש חול המועד. האווירה -קדושה וחגיגית ושמחה בנפש

אין עבודה וזה

ואווירה כללית כזאת חג אבל לא ממש חגיגיות

כאילו אני מרגיש שאני בפסח בלי כל ה"shabang" של יום טוב

לא לאהבת היהודי הפרטי את ה' או אהבתו אותו. כי אהבת יהודי פרטי את ה' זה כמו אהבת בן את אביו (או בת את אביה במקרה של יהודיה), אהבה שיש איתה יראה. ואהבת ה' אותו זה כמו אב שאוהב את בנו.                                בעוד האהבה בשיר השירים זה אהבה שאין איתה יראה, אהבה של רעיה לדוד, אהבה של *כלל* האומה היהודית לה', ואהבת ה' את כלל האומה היהודית.

אז אשה שטעמה אהבת איש, יודעת איך כלל האומה היהודית אוהבת את ה'. ואיש שטעם אהבת אשה, יודע איך ה' אוהב את כלל האומה היהודית. אבל באופן כללי גם הפוך, איש שטעם אהבת אשה יודע מה זה אהבה זוגית ויכול לדעת איך כל האומה היהודית אוהבת את ה'. והוא האינדבדואל חלק ממנה. וחוץ מזה לכל האהבות יש אותו שורש. את גם מי שטעם אהבה זוגית טוטלית, יודע מה זה אהבת בן את אביו (או בת את אביה) טוטלית.                                                                                                                                                                                                                                   ב. מן הסתם. הרי אהבה זוגית ללא מימד פיסי חסרה. והתיאורים בשיר השירים הם פיסיים בין השאר. מה גם שאהבת ה' צריכה לעורר אותנו לעשות מצוות גשמיות פיסיות.  

ג. נכון. לכן ב.                                                                                                                                                                                                                                                                                 ד. גם כתוב "כל השרוי בלא אשה שרוי בלא ברכה בלא טובה בלא שמחה". כל דבר ניתן לקחת לייאוש והסכנות בכל מימרא של חז"ל נמצאות. השאלה איך ניגשים באופן כללי לעבודת ה', ומה המצב הנפשי של האדם באופן כללי. אחרת על כל הלכה וכל קוץ בץורה הוא ייקח את זה לסם מות, בגישה לא נכונה ובמצב נפשי לא מאוזן.

ה. התסכול מרווקות הוא מעצם הרווקות. לא נראה לי עניין של טלית ומימרות חז"ל יוסיף או ייגרע לזה. אבל רווק אשכנזי שזה עושה לו טוב בנפש ללבוש טלית - שישאל רב

… של יהודים יקרים בני 40 ומעלה שקראו להם לתורה עם קידומת " הבחור" , בגלל לחץ חברתי לא התעטפו בטלית וליבי ליבי אליהם.

אני אישית התחתנתי בגיל 40 אבל בעוונותי התחזקתי רק בגיל יותר מאוחר וגם אני לא אשכנזי ולכן לא נגע לי העניין הזה אבל רבנים צריכים אולי להבין שמנהג ולימוד כזה יכולים לגרום עגמת נפש לאנשים נורמליים.

מדובר כאן דווקא על דין תורה, שנידון בסנהדרין גדולה.

כלומר דין שנידון בפורום רחב של שבעים תלמידי החכמים הכי גדולים, שמלבד שהם גדולי התורה, הם בקיאים גם בחכמות החול ויודעים שפות שונות. הדיון פתוח, וכל תלמיד חכם שחושב שיש לו סברא, יכול לבוא ולשטוח בפניהם את טענותיו, ממילא הסיכוי לטעות בכזה פורום - הוא בגבול האפס. כאן כנראה שמי שמשוכנע שהוא צודק והם טועים - הוא הטועה.

הייתי מסיים מסכת הוריות בערב פסח.

אחלה מסכת.

אפשר לצטט הרבה מקורות לכאן ולכאן

(בירושלמי יש דרשה הפוכה, שצריך לשמוע דווקא כשהם אומרים על ימין שהוא ימין. הרבה ראשונים כתבו שמצוות לא תסור היא רק בסנהדרין, ואילו החינוך כותב שגם בחכמי כל דור ודור. חלק מהראשונים צמצמו את הדרשה שציטטת לגזירות חכמים. מסכת הוריות עומדת במתח מסויים מול הדרשה שציטטת, ויש כל מיני אפשרויות ליישב)

~~

אבל בסוף זה מביס את עצמו - ואם הרב מפרש את המקורות בצורה שמרחיבה את הסמכות שלו? אז ממילא חזרנו לאותה שאלה, האם צריך לא לסור ממה שהוא אומר (בשאלה הזאת עצמה) או לא

לכן אני חושב שהתשובה חייבת לבוא מהשכל והלב עצמם - 'אני לא מאמינה שהקב"ה רוצה שאני אחטא עם הרב, זה לא מסתדר עם התורה שלמדתי' או 'שאר הרבנים אומרים לא לזרוק את השכל אז משהו כאן משונה' או 'אני באמת לא יכולה להזדהות עם הגישה שמתוארת כאן כרווחת בציבור החרדי, ואני יודעת שאפשר לפרש את המקורות אחרת, לכן אני לא הולכת בגישה הזאת'

התורה: אמרו לכם X, אל תעשו X-1 או X+1

הפרשנות המאוחרת: אפשר לעקור ולעקר את הכתובים, אפשר לעשות טריקים ושטיקים, ולכול זה נקרא בשם 'דעת תורה'.

על־פני בני האור או וואטאבר כת כזאת או אחרת.

מגילת מלחמת בני אור בבני חושך – ויקיפדיה

תאמת חונכתי לחשוב שמוזיאונים זה דבר משעמם אני עדיין לא יודעת מה דעתי האובייקטיבית על מקומות כאלה (כפי שאתה אוהב להגיד חחח)

ידע זה כוח.

כשיוצאים לטיול ויש לך אפשרות: מסלול בטבע, לונה פארק או מוזיאון- הוא יהיה אפשרות אחרונה🤷‍♀️ ככה אצלנו

אם אסור לך לסור ממה שהשופטים יגידו לך אזי המשמעות היא שעליך לשמוע להם גם אם נראה לך שזה צריך להיות הפוך. יש כאן למעשה את הניסוח (הראשון כנראה) של רעיון שלטון החוק. וכמו שהרב מיכי אברהם אומר שמדובר בסמכות פורמלית ולאו דווקא מהותית.

האם אני מאמין באופן קשירת הציצית? כן. האם אני מאמין ש"עם לבן גרתי" = "תרי"ג מ צוות שמרתי"? לא, מדובר בפרשנות אנאכרוניסטית. 

הידע המדעי שלהם היה זהה לזה של הסביבה (ולכן בגמרא יש המון טענות שהמדע המודרני הפריך), הם האמינו ברוחות ושדים בהשפעת הסביבה (גלות בבל), והעיקר, במישור הרעיוני הם לעיתים קרובות ירו חץ ואז ציירו מסביבו מטרה.

בעיניי, ה"כוונות" של הרב דב קוק במהלך שתיית קפה משתוות לדרשות חז"ל. המתודולוגיה היא אותה מתודולוגיה: טוענים טענה ומנסים להלביש אותה בכוח על פסוקים/שברי פסוקים. נרצה להוכיח שיעקב אבינו קיים תרי"ג מצוות? הופה, יש את גימטריה. נרצה להפוך את דוד המלך ממצביא לגדול הדור שעוסק בענייני טהרת נשים? נמציא אגדה כלשהי. יהושע בן נון לא סתם ישן, אלא "לן בעומקה של הלכה"? הכול הולך, אלא שאין זה קשור לאמת ההיסטורית.

לגבי האגדות, חזור לדברי הרמבם. ואל תשכח ששלילה של הכל גם היא דוגמטיות.

כמובן, כאלה שמוטים כלפי האמונה שלהם. קרי, מדובר בשיטה פרשנית רווחת שהייתה נחלתן של קבוצות רבות: יש ספר מקודש, מסביב לגיבורי הספר נוצרות סיפורים ואגדות, לאגדות ניתנים תימוכין בעזרת חיפוש "רמזים" באותה הספרים המקודשים. מי שמחפש, לעולם ימצא, בין אם מדובר ב"רמזים", "קודים", "אל תקרי", גימטריות וכד'.

כפי שאמרתי הרמבם כבר דן בנושא האגדות, עיינת פעם שם? הקדמה לפרק חלק אם אני זוכר נכון.
 

אני לא יודע איזו מין ראיה זו השומרונים כאשר הם ביודעין ובוודאות שינו את התורה הכתובה, בעוד שאצלנו לא רק שהמסורת הייתה נוקשה מאוד בשיטת ההעברה וגם המחקר אישר את הישמרות הטקסט.

למען האמת בעבר נטיתי לחשוב ככה עד ששיניתי בהדרגה את דעתי.

ראשית כידוע לצד התורה שבכתב ניתן גם הפירוש שלה אחרת לא היינו יודעים איך לעשות שום־דבר. הפירוש הזה כולל גם פן מעשי וגם פן רעיוני שאלה השקפות היהדות החל מהבסיסיות כלה ברעיונות עמוקים יותר.

התורה שבעל־פה, כשמה כן הייתה, בעל־פה. המון העם היה מגיע לשמוע בעיקר הלכות (כמו שכתוב במסכת שבת שעדיף ללמוד הלכות מאשר נביאים) ובעיקר בזה התעסקו החכמים דאז וגם מוסד הישיבה הידוע מאז. זה גם אומר שהרעיונות הותאמו לשומעים ולקונטקסט ונאמרו כמובן בנימה מסוימת וכן הלאה. היו דברים שהופצו ברבים והיו דברים שנשמרו בתוך בית המדרש או רק בין תלמידים מסוימים. למרבה הצער החלק הזה אבד לנו, או לפחות צריך להתייגע מאוד כדי להבין מה העניין.

לצורך העניין, מדרש רבה מורכב מטלאים של דרשות בז'אנרים שונים – יש דרשות שנאמרו לקהל מסוים (בני אושא בשיר השירים רבה), יש פתיחתות, שהרעיון שלהן הוא למצוא פסוק שמבטא את הרעיון המרכזי בפרשה ו"חורז" אותה לכדי מהלך אחיד ורציף, יש מדרשי פליאה שהמטרה שלהם היא לעורר את התלמידים או לעורר מחשבה וכן הלאה (כמו שהפיוטים הקדמונים היו מספרים את האגדתות בדרך המיוחדת שלהם, לאיזה צורך? אפשר להעלות שלל השערות).

יוצא אפוא שכקוראים, אנחנו ניגשים לטקסטים ערוכים במידת האפשר אבל בסופו־של־דבר מעורבבים, מדורות שונים, בלי התחלה וסוף ברורים (במיוחד בגמרא), בלי הקדמות או הסברים למתודולוגיה / שיטות שונות במדרש / קונטקסט תרבותי / כנגד מה הדברים נאמרו. אז ברור שזה ירגיש מאוד מוזר. וזה כעין מה שהרמב"ם כותב, שבכלל החכמות, צריך הרבה הקדמות כדי להבין שלב מסוים באותה חכמה. וגם, אם היינו רוצים לחקור ברצינות טקסט יווני או רומאי או סנסקריט מלפני מיליון שנה, זה היה מסובך מאוד לעשות את זה בלי קונטקסט והבנה של התרבות / צורת התבטאות / הלוגיקה שהייתה נפוצה וכן הלאה.

לכן לומר "אה המדרש של עם לבן גרתי תרי"ג מצוות שמרתי הוא אנכרוניסטי ולא אמיתי" בעיני זה קצת ילדותי כי יש פה אפס מאמץ לנסות להבין מה העניין. איזה אינטרס יש לחז"ל לומר דברים מטופשים? אז בסדר, כמו בסרטון שהבאת, תמיד יש מוזרים בשולי החברה. אבל נראה לי שבסוף ההיסטוריה והמיינסטרים "מנפים" את מה שקיטש ואת מה שלא.

לכן לצורך העניין המדרש הספציפי הזה בוודאי אין הכוונה ששמר תרי"ג מצוות הרי הוא לא היה כהן (ואם כן אז לא התחייב בפדיון הבן...), הוא לא קיים מצוות גירושין או ייבום... זה ברור שהכוונה היא שהוא שמר את הרעיון הכללי של התורה למרות הקשיים שבגלות. ודווקא בגלל שהוא "גר" (מגורים זמניים) ולא נטמע. לכן ניתן לשמור על הזהות היהודית בגלות, בתנאי שמבינים שאנחנו שם רק זמנית. אין לי מושג איזה דופי תיאולוגי אתה מוצא ברעיון הזה.

וכך גם שאר הרעיונות, גם הדרשות ה"רחוקות" יותר כמו "על כן יאמרו המושלים ביצרם בואו נחשב חשבונו של עולם".

"גם פירוש זה ודרש זה נראה זר מאוד, מה שלא נמצא כך בכל דברי חכמים; הן מצד הענין, שאין שייך דבר זה במקום שהכתוב מדבר מה שכבש סיחון את חשבון. ומכל שכן דרש המלות, שהם רחוקים מאוד מאוד מפשוטו. ועתה דע, כי כאשר יש חכמה לחכמים בכתוב, אף על גב שלא נמשך אליו כל הפסוקים בפירוש פשוט, לא הקפידו בזה, כי בודאי נמשך כל הכתוב לאותו הענין שנגלה בכתוב. ואף אם הוא נמשך אחריו בדרך רחוק, אין להקפיד בזה." כלומר בדרשות מהסוג הזה העיקר הוא המסר. וגם לא ברור מה הטעם בהתעקשות שאין הפירוש מתאים לפשט הכתובים, כאילו דה. כל הרעיון שזה "מתחכם" קצת כדרך הדרשות.

///

לגבי כמה תגובות אחרות שלך, למה אתה חושב שהאבות היו כאלה שלוחים חסרי־דעת? האנושות באותה תקופה לא היו אנשי מערות הדברים ידועים. האם לא הייתה שירה ואומנות וספרות ופילוסופיה לפני 2400 שנה בימי אפלטון? אם כן מה היה ההבדל המהותי בין יוון של לפני 2400 שנה לבין אכד ש־1000 שנה לפני־כן? אף־אחד לא ידע קרוא וכתוב? אנשים לא ידעו מה זה שירה? מופרך לחשוב שבן־אדם אחד מיני אינספור כן התעניין במהות העולם ועל־ידי־כך ייסד קבוצה אתנית־לאומית?

ולגבי דוד שעסק בטהרות – נכון שאיך שחז"ל מטהרים את זה נשמע קצת על דרך הגוזמא. אבל האם דיני טומאה וטהרה אינם חלק מהתורה שבכתב? וההבדל בין דם מכה לדם הנובע מהמקור אינו הגיוני? וכי אין זה הגיוני שמלך שאהב את התורה, עסק גם "בין דין לדין" וגם "בין דם לדם ובין נגע לנגע"? האם זה יותר מופרך ממה שהוא כתב ספר שירי תפילה? מניין לך מה אנשים עושים בזמנם הפנוי? אמנם, גם אני איני אומר שדברי חז"ל חייבים להיות בדווקא על כל דבר. העיקר הוא להעביר מסר. ובסופו־של־דבר, אני לא יודע מה הבעיה במסרים של חז"ל. לדעת יותר טוב את חוקי ה'? להיות קרוב אליו? לתמוך בעניים? להיות אדם צנוע ישר וטוב? כל־כך מוזר הדבר?

///

בכל־מקרה, לא יודע אם קראת את באר הגולה אבל אם לא אז זה הזמן לשבת בנחת ולנסות להבין את הספר הזה, אחרת לא הייתי קורא לזה יושרה אינטלקטואלית ראויה לשמה.

המילה "לגור" משמעותה בצורה שהייה זמנית ולא קבע. יעקב אמר שהוא מעולם לא השתקע אצל לבן אלא זו הייתה תחנה, וכל השנים האלה הוא היה גר, כלומר הזהות שלו נשארה מובדלת. ומהי הזהות הזו? האמונה שאותה קיבל מיצחק ומאברהם, ואת "צדקה ומשפט" שהרב"ה ידע שאברהם אבינו יצווה את בניו.

שמספר על חיבוטי הנפש שלו. כשקוראים את התורה, רואים אנשים די פשוטים, לא מורכבים במיוחד, שהדת שלהם דאז הסתכמה במצווה או שתיים (ברית מילה, הקמת מזבחות אקראיים ואיסור להתחתן עם בנות כנען). אבל די ברור רש"י ראה בכל הדרשות הנ"ל אמת לאמיתה.

למילים בתנך יש משמעות והיא עולה יפה במחקר עם קונקורדנציה. וגם בהקבלה לשפות האחיות האזוריות של אותה התקופה.
 

"לגור" בתנך זה תמיד במשמעות של ארעיות. האם יעקב התכוון לומר ללבן את מה שהוא ידע לבד? שיעקב לא נשאר שם לנצח? האם הוא בא לגלות לעשיו איפה הוא התחבא כל הזמן הזה? ברור שלא, הרי כמה פרקים קודם נאמר במפורש שעשיו ידע לאן יעקב הלך (ולכן לקח את מחלת בת ישמעאל לאישה). ולפי הכעס של עשיו בדרכו אל יעקב ברור גם שהוא לא שכח את גניבת הברכה מיצחק. ממילא יש מוטיבציה והיגיון לקרוא את הפסוק בצורה שמכבדת את האינטלקט *שלנו* לכל הפחות.

או להתפזר (פיזית או נפשית)

לחם שעונים עליו דברים הרבה – אנחנו רוצים שהמצה שאנחנו אוכלים תהיה ספוגה בסיפור יציאת מצרים

פסח (התשפ"ג) - מצה, מיצוי, התמצאות ומציאות

https://hilchata.co.il/wp-content/uploads/2023/01/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-376-%D7%AA%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9D-%D7%97%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%9C%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%94-2.pdf 

@הרמוניה אם מעניין אותך להעמיק

אמרתי שבע"ה אשלם בכל מקרה, אבל תמיד מעניין להעמיק מה הדין(:

קראתי את העמוד הראשון מקווה להמשיך מחר

לא אמרתי כלום 

אמר שאני לא צריכה להחזיר בכלל! אתה צדקת ולא צדקת כי זה לא היה קשור ל"זה נהנה וזה אינו חסר"

בכל מקרה כבר החזרתי חצי.

הבנתי רק בערך

יכולה להסביר את הבערך הזה בפרטי

אבל הוא בוודאי לא חושב שזו גניבה

מאמינה שרבנים שונים יתנו תשובות שונות

אני לא הבנתי עד הסוף

בגדול הוא אמר שככה המערכת עובדת

שזה מתקזז עם טעויות שהם עושים, וכמו שהם לא מקפידים להחזיר כשהם גוזלים בטעות, אז ככה זה עובד, הם לוקחים את זה בחשבון

ושבוודאי שהיה מותר לי לנסוע במקרה שנתקעתי ובגלל שהמטרה של השירות הזה הוא לאפשר לי בעצם לנסוע ממקום למקום

אל תקשה עליי עכשיו אני לא פוסקת

פעם התכתבתי עם הגב מאזוז ז"ל בקשר לשאלות של ספק בממון (נושא ההתכתבות היה דברים שהוא כתב בהסכמה לספר "שבות עמי").

מדבריו הבנתי שהכי טוב לתת את הסכום לצדקה.

בנוסף, יש תשובה של הרב עובדיה (נדמה לי ביביע אומר חלק ז), לגבי אדם שכשהיה ילד קטן הוא גנב דברים. הוא פוסק שאין צורך להחזיר, אבל לצאת ידי שמים שייתן צדקה (נדמה לי שזה גם מה שאומר הרמ"א בשם ספר חסידים).

הנקודה היא שאם הולכים על הנתיב של צדקה, לא צריך לתת את הסכום המלא, אלא רק לתת משהו לצדקה (ככה זכור לי מהרב עובדיה שם).

כמובן שהכי טוב לשאול רב במקרה הספציפי, כמו שאת עשית...

אבל באופן אישי, כשלי הייתה בעיה כזו, פשוט עליתי על אוטובוס והסברתי לו את מה שקרה והוא עשה כמה ניקובים שהייתי "חייב", וביי ביי. לדיון הלכתי זה אחלה, אבל תכלס, זה לא שווה את הנקיפות מצפון...

אני מבינה, במיוחד שיש דעות שצריך להחזיר... אז זה מוציא אותך מכל חשש

ובינינו, זה כמה שקלים... תתני בשמחה ותשכחי מזה.

אצלינו אומרים: התשלום הכי זול בעולם הוא כסף...

ברור אני לא רוצה לחזור בגלגול לא משנה בגלל כמה כסף...

זה למעשה מה שכתוב בתחילת הגליון

מה הקשר ל"מציל עצמו בממון חבירו".

ולמה למען ה' זה נראה לך "לא חסר", הרי זה בדיוק "חצר דעבידה לאגרא", ואף גרוע מכך.

ונכון מאוד

אבל אין גם ספק שלא עכברא גנב אלא חורא גנב, שכן מוכח שמודל העסק של תחבורה ציבורית בישראל מבוסס לפחות בחלקו על אמון בלקוחות, וזו לא רק בדיחה מגוחכת אלא ספק עבירה על לפני עיוור לא תיתן מכשול.

שמע אכיפה מטורפת

כל חמש דקות billeter billeter

הפרנסה של החברה היא מהתשלום עבור הנסיעה. נהנית משרות שהיה עלייך לשלם עליו ולא שילמת. אז גנבת. חברות התחבורה מתוגמלות על פי מספר הנסיעות, לכן זה נהנה וזה חסר. כי הנסיעה שלך לא נרשמה. זו הסיבה שגם מי שלא משלם עבור הנסיעה, צריך לתקף את הכרטיס.