תותים פללמ ללמכישוף כושל
בס"ד

אופ
אני לא יודעת מה לכתוב ואין לי כוח לצאת לקנות דברים
אני ערמת שומן רוטטת ומכוערת
וכואבת לי הבטן
והימים שלי עוברים בצפיה ללילה ואז כשהוא בא אני רק רוצה לישון ולבכות
ווהו כיף להתלונן
במיוחד כשזה נשלח
אתם יודעים?
זה הקסם של הערוץ
זה כמו לכתוב ביומן עם קוראים שלא אכפת להם
זה להשמע בלי לדאוג שיתנו עזרה
היה לי אחלה ליום וחצי
אני חושבת שהלילה נעשה את זה וזהו
שירה שליפיתה פיתה
(אני קצת מקללת את עצמי על זה שנסעתי ולא נשארתי איתך)
(לא מאוחר מידי לחזור)כישוף כושל
(אוף)פיתה פיתה
לעשות לך ספירת הגומר עד שאת רואה אותי?
אני גרועה בלעזור ולתמוך וכל הדברים האלה*בננית*
אבל באמת אכפת לי.
זה נשמע כמו ריק מאוד מאוד חורי
יש לך איך למלא את הימים בטוב שקצת יצמצם את הקשה?
(וואי, לא)שפיות
נוכל לדבר בלילה?כישוף כושל
בע"ה כן!*בננית*
מעולה תודהכישוף כושלאחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך