תירגעי!

קחי נשימה עמוקה עמוקההה....

ועוד פעם.

שתי כוס מים.

תשטפי פנים.

יופי, העולם לא התהפך, הוא עדיין כאן.

כל הכבוד!

עכשיו,

תסתכלי -איך החיים שלך?

את נשואה, עם בנאדם נהדר, אוהבת אותו,

ב"ה הכל טוב -ויפה, ושמח.

יש לכם בעיה,

לא משנה כמה היא נראית עכשיו גדולה וענקית,

זו בעיה, -אחת.

ולכל בעיה יש פתרון!

אז אני לא רב, ולא אתן לך תשובה הלכתית,

אבל אני כן יכולה להגיד לך שב"ה יש דרך חזרה ויש דרך לחיות, גם אחרי "עבירות"

ודברים שנראים הכי נוראיים -מהם לומדים וגדלים וממשיכים הלאה בביטחון ואמונה גדולים יותר.

וגם אם כרגע את לא רואה את הפתרון,

קודם תדעי שהוא קיים.

ושיש דרך לחיות, ואפילו לסלוח.

אז כן, זה יכולהיות קשה וזו תהיה עבודה,

אבל תתחילי בהחלטה- טוב לי אתו, אני רוצה להמשיך לחיות יחד,

בשמחה ובטהרה!

ואתם יכולים!

זה ברור -ברגע שאתם רוצים -אפשר ואפשר.

זה שניסית וניסית, ולא הצלחת להגיע לפתרון

לא אומר שזהו- אין ולא תגיעו,

זה רק אומר שכנראה יש דרך אחרת!

זה אומר שצריך לחפש במקום אחר,

והנה -אפילו זה ששאלת כאן כבר נותן דרך כלשהי ופותח משהו אחר.

נכון, 7 נקיים זה זמן שמרגיש כלכך קשה-

כלכך מחכים ומצפים ומתכוננים... ואסור.

א-בל- זה שווה !!

תגידי לעצמך, ואז גם לבעלך:

זה הדבר שיחזיק אותנו נשואים באושר בעז"ה עד 120!

טהרת המשפחה, הקושי הזה וההרגשה שחייבים אחד את השני-זו המטרה.

אמנם קצת קשה כרגע לדמיין זמן שבו פחות תימשכו ככה,

אבל כן- בעוד שנה שנתיים או עשר- יגיע זמן שבו הזוגיות תהיה שגרה,

ואז, ההרחקה הזו היא זו שתיתן לכם את הזמן להתגעגע, להרגיש שחסר לכם..

ועכשיו, כמה שקשה- זה הזמן לתרגל, להכניס את ה"סיבוב" הזה לשיגרה,

למשוך עוד את הרגשות והקירבה של ההתחלה,

להאריך את הגעגוע ולתת לנו את הזמן לגדול יחד.

וזה כיף, באמת, לחכות לרגע הנכון, לדעת שזה ייתן לכם יותר.

כשתלמדו להעריך את הגעגוע, תצליחו גם לשמור עליו יחד.

הצלחה!

כשהוא מגיע - בהפתעה או שלא - תגידי : וואו איך אני שמחה שבאת!

אבל בוא נחליט שהפעם מתגברים ולא נופלים, ובוא נשתדל ביחד שלא נגיע לזה, כי זה מאד מאד חשוב לי!

חלק מההרגשה של ההיסחפות היא הרומנטיקה, ורומנטיקה קצת נהרסת מדיבורים.

גם אחר כך - תהיי ערנית לעצמך, ברגע שאת מרגישה שהוא סוחף לכיוון מסוים - תגידי לו תקשיב, אני מפחדת שניגרר, אז בוא נכנס הביתה/ נפסיק לעשות X / נלך לאכול/ נרחיק את הכסאות...

בעיקר לפני מעשה לדבר ולהעלות על פני השטח.

המון בהצלחה!!

גם תשתפי אותו בתסכול שלך .. שבטח משותף לשניכם ותחשבו ביחד איך מונעים את הפעם הבאה.

לדבר לדבר ולדבר.

אל תיבהלי מנפילות, העיקר זה המלחמה ובעז"ה תצליחי

זה לא שאי אפשר לעמוד בזה... ברגע שלא מבינים/מאמינים בחומרת הענין אז לא לוקחים את זה ברצינות. זה נכון לכל ענין הלכתי. ולכן ה"מוסר" הגדול ביותר הוא לימוד ההלכה וההבנה שזה חמור.

אתם יכולים לקבוע לימוד יחד.

בצד ההלכתי - מציעה לך לפנות לרבנית מלכה פיוטרקובסקי, או לרבנית רבקה שמעון, או לרבנית עידית ברטוב. שולחת לך את המספרים של הרבניות בפרטי.
ובמקביל בצד הפיזי - לנסות את שיטת אביבה לקיצור הדימום עד למינימום. שום הורמונים. אל תיכנסי לסיפור הרע הזה של ההורמונים. זה רק יחמיר את המצב.
ומעל לכל - שבע יפול צדיק וקם, אלוקים לא משיב ריקם דמעותיה של בת מלך וזה. לא להתייאש. להרים ת'ראש ולעזור לעצמכם. בהצלחה. חיבוקים וחיזוקים.

להחזיר טהרה ליושנה  http://tehora.co.il/about.html
שיטת אביבה   http://www.avivac.co.il/

כדאי לפנות לפוסקי הלכה מובהקים.

הלכות נידה, זה לא משהו "קל".

זה שכל-כך כואב לך, זה כבר התחלה של תיקון.

תחשבי, אם את מסוגלת לדבר איתו לא בתוך זמן כזה, ולהגיד לו באופן הכי ברור שאת לא יכולה יותר כך. שזה גומר אותך, ההלכה הכי בסיסית של חיי משפחה, נותן לך הרגשה נוראה, מלוכלכת.  שחייבים לשמור מרחק בלי להתחיל אפילו משהו קטן - כי רואים שלא עומדים בכך. תבקשי ממנו עצות. יסוד הענין הוא ב"גדרים" שמקבלים לפני כן, שעוד רחוקים מזה. שמירת מרחק פיזי של מטר כשמגיע.. וכד'. אולי לישון בחדר אחר - ולנעול מבפנים... (כמה שנשמע לא שייך). אנשים צעירים, מגיע מהצבא - נסיון. כבר הגמרא אומרת בפירוש משמעותו של פסוק כלשהו, "שלא תבוא מהדרך ותמצא את אשתך נידה".

האמת, שאם את תהיי תקיפה שלא - ותשמרי לפני הס"מ הראשון של התקרבות לא נכונה, אז כנראה הוא לא יעשה נגד רצונך. תלוי מאד באמירה החד-משמעית שלך. לא אמירה "עויינת" כמובן, אבל חד-משמעית. אפשר לשבת לדבר (לא קרוב..), להתענין מה עבר עליו, התענינות בראש - אבל בכל הנוגע להתקרבות של חיבה, לשדר "קרירות".. שזה לא יתחיל.

ה' יחזק אתכם לעמוד בכך. מאד-מאד חשוב.

וכדאי שכן יתייעץ עם רב שמבין, אולי גם את עם רבנית שמבינה. עצם השיתוף של מישהו כזה, שיודעים שגם ישאל איך הולך.. יכול אולי לעזור.

ועדיף להתבייש קצת מהרב (שגם יודע את הגמרא הנ"ל, ומבין שצריך לעזור), מאשר להתבייש מעצמכם ומריבונו של עולם..

מסכת ברכות נה: (סוגה בשושנים זה לא שם).

ומכל מקום, רואים את הקושי שיכול להיות בחוזר מהדרך. ואולי לנידון זה, ניתן ללמוד מה"ספק", ששם הקושי יותר גדול, כי אומר אולי מותרת. אבל כשוודאי, ה"נורמה" היא שלא יעבור. זה יכול לחזק לגבי האפשרות לעמוד בנסיון.

את נשמעת ממש שהגעת לסף, זה מובן ועלול לקרות שמתעלמים ולא פועלים ולא משתפים.

אתם בני 20 ! סלחי לי אבל ילדים , חסרי ניסיון להוטים ובגיל כזה באמת היצר הוא חזק מנשוא. ולא מעט רווקים ורווקות מאוד מתקשים בעניינים האלו ומגיעים לצערנו למקומות רחמנא לצלן אז קחי הכל בפופורציות. חבר'ה בגילכם נופלים נפילות נוראיות ואתם זכיתם לפחות לדבוק אחד בשניה בעוד שאחרים שנים תרים אחרי הזיווג, וזה לא מובן מאליו יחד עם זה , זה לא פשוט ויש התמודדויות יחד עם זאת ניראה שבעלך אדם בריא בסך הכל ובאמת השהייה בצבא והמרחק אכן מוסיפים לקושי וזה לא חדש. 

בתור התחלה אתם צריכים לדבר על זה באופן פתוח במסגרת שיחה רצינית, ולקבוע סייגים ברורים, לדבר מה הגבולות גזרה שלכם, מה אסור ומה מותר. והבנה שאין בכלל שאלה ואופציה אחרת. פשוט אין !  אבל את זה כבר אולי עשיתם, וזה לא עזר אז.... 

את צריכה לעשות מעשה. את צריכה להיות החזקה, במידה ויש מצב שמתחיל, בטרם תפלי אליו , תיזכרי בתחושה הנוראית שאת חשה אחרי המעשה,בדיכאון במקווה ובכל הדברים הרעים שציינת.  ותגידי לא!!בקול חזק וברור !!! לאא!! אני לא מוכנה לזה יותר.  תגידי משהו שיצור הרתעה, תרימי את הקול, תפילי משהו לרצפה. משהו שיעורר אתכם לצאת אותו הרגע הקשה. תעשי קצת דרמה מכוונת. 

הנושא המרכזית זו ההתניה שכבר נוצרה, הבעיה היא שהוא למד את הכפתורים שמעוררים אותך , הוא למד את החולשה שלך ובגלל היצר החזק שלו (המאוד מובן אגב) הוא לוחץ באינסטינקט ואת נענית לו. יצרתם תסריט שכל פעם מגשים את עצמו מחדש. 

כדי שזה לא יקרה, צריך לשנות את התסריט

 את צריכה לשבור לו את התפיסה הזו. שיבין שההתניה הזו כבר לא עובדת. גם אם הוא " מחמם את השטח " את לא מוכנה להיות בהיי לרגע ואז להתרסק. 

משפט כמו " אני לא יכולה, אתה רוצה שאני יהיה בדיכאון עמוק, שאני אתרסק. אני שבורה, די ! וכד'. 

ואז קצת לרכך. 

במקביל לעשות פעולות שיסייעו בכך, אם את אסורה, אז תהיי במוד של אסורה, בלי להתאפר להתייפיף יותר מידי, מבלי לשים בישום מושך , כל מה שעלול לגרור להיזהר מזה, שימי ספרי קודש בחדר, תמונות של רבנים, תחשבי מה יכול לצנן. 

הייתי משתף מישהו שהיא מכיר, כדי שתיווצר לו בושה ממנו. מישהו מהמשפחה ,חבר, רב מישהו ,זה גם משהו שיוצר רתיעה. 

ברגע שבעלך יבין שאת השתנית בתפיסה שלך, הוא ינסה שוב ושוב, ובסוף ירגע. אבל את צריכה להיות ממש חזקה. 

וליצור תכנית בילוי אלטרנטיבית ,. לעשות משהו יחד, לפעמים הריקנות והבדידות מזמינים רצון לקרבה, מה את יכולה לעשות כדי שתצאו לבלות בחוץ , אפילו בבית, לבשל יחד, ללמוד משהו יחד, כל מה שאפשרי כתחליף

ודבר נוסף הכי הכי חשוב.  זה מה שהציעו לכם כבר ובצדק, לכו תתיעצו ואם תוכלי לקחת גלולות לתקופה הזו , זה יהיה נפלא. 

ואגב. אם את מתכננת להיכנס להריון, זה גם סוג של פיתרון , כלומר תתחילו לשמור ואז כשתהיו מותרים תכנסו להריון ומהרגע שאת נכנסת להריון הבעיה נפתרת עד אחרי הלידה. 

ובשורה התחתונה , כולם נופלים בחיים, הטובים והטובים יותר, לעולם אינך יודעת , אז עם כל מה שרשמתי, קחי דברים בפופורציות. יש לכם חיים ארוכים ב"ה לגדול לצמוח ולהתחזק. 

שיהיה בהצלחה 

אני חושב שהבנות אמרו כאן הכל.

אבל כגבר רווק,אני יכול אולי לומר מה יועיל לו,

אני לא יודע באיזה רמה הוא מבחינה דתית,כי דוס זה מושג מאוד כללי...

וגם מי שהוא דוס,זה לא וודאי שהוא נמצא במקום נפשי ובגרותי שהוא אחר,וגם ברמת עבודת המידות.

אני מבין,שבוודאי חשוב לו רצון השם ובוודאי שהוא מבין שזה לא דבר תקין,וזה דבר שצריך לחדד אם זה לא הכי ברור.

צבא,זה מקום בעייתי.גם אם הוא נמצא במחלקה ביינישית,זה יכול להיות בעייתי.

ומה יעשה אדם כדי להינצל?

עבודה.עבודה על המידות,על התודעה.על החשיבה ועל ההסתכלות.

גדר.כל מה שבעייתי,ושהוא חושב שבעייתי או יכול להיות בעייתי שיתרחק ממנו.

להתפלל על זה.

כל זה אני אומר כי הרבה פעמים אתה נדחק בצבא מבחינה נפשית וזה גורם לך רצון לפרוק,וצריך לדעת להתמודד עם זה.

בנוסף,ייתכן שתימצא במקום שאנשים שם לא הולכים בדרך השם,וזה גם דבר בעייתי מאוד שצריך להתרחק ממנו,ואין מה להוסיף בעניין.

והכי הכי חשוב - להיות מחובר לתורה,כמה שאפשר,וכמה שיותר.

בנוסף לכך שצריך להישמר,וצריך עזרה מהשם צריך גם להתנתק מהחומר וזה הלימוד נותן ואין לכך תחליף.

המון בהצלחה - ברור לי שאדם שנלחם ולא מתייאש ונשבר - בסוף מנצח.

מעניין לראות את זה מהמבט השני..

אני תמיד בא לי ומדמיינת את בעלולי שכ"כ מתחשק לו ומרב זה גם לא שולט על עצמו...

אבל זה לא קורה כי הוא כ"כ חזק ואני החלשה בקטע הזה...

אבל עכשיו זה חידד לי כמה אני צריכה להעריך אותו ע"כ וכמה זה לא בריא כשזה קורה...

עצם זה שזה כ"כ מצער זה מראה שאתם במצב טוב

בס"ד

המטרה של יצר הרע- הוא מלך המוות,

היא לא לגרום לנו ליפול בחטא כזה או אחר,

אלא להשתמש החטא כדי להפיל אותנו בייאוש,

באשמה, בשנאה עצמית, בדיכאון, ובסופו של דבר מבחינתו- להרוג אותנו.

זה כבר מתחיל בזה שהוא אומר שלא מגיע לך ללכת למקווה,

וממשיך ברעיון הגירושין, ואין לו גבולות...

מגיע לשניכם לחיות חיים של טהרה!!

האדמור הזקן כותב בתניא שברגע שמבקשים סליחה מה' הוא סולח,

והראייה שב 18 אנו מבקשים סלח לנו, מחל לנו ואז מברכים בשם ומלכות..

ספק ברכות להקל- אם מברכים סימן שבוודאות ה' סלח!!

יצר הרע משתמש במידת האמת שלך כדי לגרום לך הרגיש צבועה כשאת רוצה להתפלל.

הצביות היא היצר עצמו.

את אוהבת את ה'.

זו האמת!!!

החטא לא שייך לך בכלל!!!

החרטה הווידוי והקבלה לעתיד- מנקים אותך. זו התשובה.

כעת חלילה להיכשל זה לא ללכלך עוד קצת משהו שכבר לא נקי,

אלא ללכלך חלילה משהו נקי וטהור.

הגדול מחברו- יצרו גדול ממנו.

אם כל כך קשה לכם כנראה שיש לכם כוחות לא ניתנו לכל אחד.

וכל הגבוה יותר- יורד מטה ביותר- הניצוצות שאתם מעלים ברגע שאתם מתגברים-

גבוהים באין ערוך מאשר לו הניסיון הזה לא היה כל כך קשה לכם.

היצר הזה לא מראה לך שום דבר מלבד איזה כוח אדיר טמון בך!!!

איזה אור מופלא את יכולה להוריד לעולם. אתם שניכם יכולים. ברגע שאתם נמנעים מעבירה.

לפום צערא אגרא- כמה שקשה יותר ככה התשלום משמיים גבוה יותר.

והתשלום האמיתי- קירבת ה'. חשיפת חלק האלוקא שיש לכל אחד מיכם.

זה בפן הרגשי- שלא תתבלבלו מהניסיון חלילה,

ולא תראו את עצמכם באור לא טוב על עצם זה שהניסיון קיים.

(כאמור גודל הניסיון הוא רק אינדיקציה לכוחות העצומים שניתנו לכם!)

מבחינה מעשית-

יש עוד חדר בבית?

למשל לישון בחדרים נפרדים בזמן של נידה? 

אפילו כדאי לנעול את החדר אם צריך.

ראיתי את הרעיון של כדורים כדי לא להיות אסורים- גם טוב.

בכלל לחשוב על רעיונות מעבר לשיחות,

משהן שיכול עזור בזמן אמת.

מכירה מישהי שבעלה פעם ניסה לחמם את האווירה כשהיו אסורים,

אז היא אמרה לו בדרמטיות :"אתה רוצה להרוג אותי??.."

הוציא לו את החשק..

לכל זוג יש פיתרונות שיכולים לעזור. 

תחשבו על זה בלי כל הרגשות המיותרים של אשמה וכ',

איך אתם עוזרים לעצמכם תכלס. 

ותזכרו שה' אוהב כל יהודי ללא תנאי,

וה' לעולם לא נותן ליהודי ליפול למקום -שממנו הוא לא יכול עלות גבוה עוד יותר.

מראש אף אחד לא מחפש נפיות חלילה.

אבל אם הן כבר קרו- זכיתם לקבל הזדמנות להיות בעלי תשובה,

ולברר ניצוצות שלא היו מתבררים בצורה אחרת.

בהצלחה יקירה, 
אל תזלזלו בכוחות שיש לכם,

כי הם אדירים.

ובע"ה יתברך עוד תצאו מזה גדולים!!!

א. בכל מצב אפשר  להתפלל ולקיים מצוות.

אם קשה להבין- לפתוח ר' נחמן.

ב. לקבוע גבול!

יש אחד שיעזור  לו סיפורים, אחד- הפחדות תנור 7, אחד-  לחזור על דינים אלו.

ג. יכול לפנות לרב באתר כיפה. אנונימי.

ד. זה נסיון. יעבור. אך תדאגו לעבור בצורה סבירה את המסלול. זה קרב בדיוק כמו בשירות.

ה. לבכות זה טוב.

(ו. הטבילה במצב כזה צריכה להידחות)

מעבר לכל החיזוקים החשובים שנכתבו פה...

אישה שמשמשת בתוך השבעה נקיים לא סופרת את ה4-5 ימים הבאים, אם אני זוכר נכון, אבל צריך לשאול רב...

בהצלחה!

אין דבר העומד בפני התשובה!

לא הספקתי לקרוא את שאר התגובות...

את נמצאת במקום גבוהה מאוד וזאת כמובן אם תזכי להמשיך בתהליך התשובה שלך.

אין ספק שחטאתם בחטא חמור ומסוכן מאוד.

אך הקב"ה הוא אב רחמן ונתן לנו את המתנה הגדולה מכול והיא התשובה.

במיוחד עכשיו שאנו מתקרבים לחודש אלול וזהו חודש התשובה.

צריך לדעת שתשובה אמיתית חייבת את 4 השלבים: עזיבת החטא, חרטה, וידוי וקבלה לעתיד. 

הכתובים בפירוט בספר שערי תשובה לרבינו יונה.

ממליצה לך לקרוא את הספר עם דמעות לבורא עולם שיסלח לכם ויזכה אתכם בבית מחודש וטהור!!!

במקביל את חייבת להסביר לבעלך שאת לא מוכנה יותר להמשיך כך וחיי שעה איתו חשובים לך פחות מחיי עולם!

ולהבהיר לו שאם הוא לא ילך לייעוץ את לא בטוחה שתסכימי להישאר בזוגיות כך.

אין שום עניין לכבד בעל הרוצה לחטוא. וזה שעד כה גם את נגררת זה בעיה שלך אבל מעתה כשאת רוצה לעשות תשובה ומבינה כמה זה לרעתך אין עניין שתסכימי.

הבכי שלך הוא טוב ומזכך  מאחלת לך שתנצלי בכי זה לקרבת השם ולתשובה שלמה אמן.

זה איסור כלכך חזק אני נשואה 16שנה ורק התחלנו את התשובה עם המקווה מיום החתונה ופעם אחת לא נפלנו ברוך השם .תחשבי על הילדים מה שווה הכל בלי טהרה ? הילדים יוצאים טהורים ויראי שמים אל תוותרי תדברי עם הרב שלו שיעביר שיעור על זה בלי להגיד לבעלך שאת סיפרת כך אני פוטרת את הבעיות בבית

זה האיסור הכי גדול לאשה ולגבר איזה ילדים את רוצה? תתקשרי לרב שלו ושידבר איתו זה דיני נפשות מה אומרת מנסים אין דבר כזה מנסים לטנגו צריך שניים

לקבוע זמן ללמוד הלכות טהרת הבית יחד בכל יום שהוא לא בצבע- 5 דק' לפחות.

עוזר מאוד.

מזכיר ומחדד ל-2 הצצדים את הגבולות.

ותורם הרבה לקשר בין בני הזוג!
 

בהצלחה רבה!
 

צבא ולא צבע

חחח

דבר שני, אל תשנאי את עצמך כל כך. זה לא שאתם נופלים בכוונה.

הכל בסדר.

תנסו שהוא יהפוך לג'ובניק קרוב לבית או משהו. אתם הרי נשואים, זה כבר אחרת. ואז הוא יצא יומיות ואז הגעגוע שלכם ממילא לא יהיה כמו כשאתם לא נפגשים בכלל במהלך השבוע.

מציע לפנות לארגונים שמתמחים בזה כמו פעמונים/מקימי ולהעזר בהם גם להתארגנות לטווח הקצר - בעיקר בדיקה יסודית של האפשרות לצמצום הוצאות ובעיקר לטווח הארוך - הגדלת הכנסות והתנהלות כללית נכונה.

חוץ מזה ובמקביל - להתפלל מכל הלב.

מקווה שתעבור את זה

חסרים נתונים ראשוניים על מנת שנוכל להתחיל חשיבה

מס' נפשות

מקורות פרנסה סכום ויציבות

האם קיימים פערים לא שגרתיים

וכד

מטרת הפורום היא התייעצות אנונימית בלתי מקצועית

לא מקובל באישי בפרט משתמש לא מוכר ומילא אף אחד לא מכיר אותך

אין ברוך כלכלי שלא ניתן להתגבר עליו אם אתם נורמטיביים.

פנה לפעמונים ותבקש מהם עזרה. זה יצריך שיתוף פעולה מלא שלך ושל אישתך.

חבל לחיות ככה חבר. תרים טלפון לארגונים כמו פעמונים הם יודעים לעזור בהתנהלויות כלכליות כאלה.

מה שכן, השאלה אם אשתך מגויסת לנושא, או שהיא רק מצפה ממך.

ברגע ש 2 בני הזוג מתגייסים להוציא את העגלה כמו בכל קושי המתמודדים אתו בבית, שרצוי ש 2 בני הזוג יתגייסו לפתרון, זה הרבה יותר קל בעז"ה.

במדינות הגדולות

וגם קרוב מבחינת משך הטיסה.

יש גם את דובאי - לא הייתי שם עדיין ולא יודעת להמליץ 🙃

גם שם יש שפע של מסעדות כשרות

(חפשי בגוגל "מטיילים בכיפה"  אתר מעולה לתכנון נופש לדתיים) 

אולי עובר עליו משו...מצוברח ממשו...

ניסית לדבר איתו על זה?

התעלמות זו אלימות לכל דבר.

טיפול זוגי אולי יעזור. 

זו התנהגות חריגה ואכזרית כלפייך. לפעמים אין כוחות ואז קצת יורד החשק לדבר, אבל אם זה דפוס אי אפשר לתרץ כנפילה. את אשתו, הוא חייב להתאמץ עלייך. הוא מרגיל אותך בהענשה על התנהגויות שלא כפי רוחו, והעונש הוא נטישה.

אם זה באמת כמו שתיארת זה מאוד מאוד לא תקין. טיפול זוגי דחוף, אין משפיל מההתנהגות הזו.

ממליץ לא לתקוף חזרה אלא לפעול חכם. מן הסתם הוא גם בחור טוב ולכן אתם ביחד. אבל זו התנהגות אולטרה בעייתית, תיזהרי מאוד לא להיות מכילה כלפי דבר כזה

הייתי שולח אותו לתחקור של כמה דברים לנסות להבין איך הנפש שלו פועלת ולמה הוא מתגונן ככה. אבל הוא לא.

איך את מרגישה? מה עובר לך בגוף כשהוא עושה לך את זה ?

חלק מהחברה' כאן לקחו את זה קיצוני קצת, לטעמי. זו לא בהכרח אלימות, זה לא דורש טיפול דחוף, זה גם ממש אבל ממש לא מה שנקרא "טיפול שתיקה".

בסך הכל, מדובר לכאורה באדם טוב שעובר עליו משהו והוא מגיב לזה בצורה מסוימת. חבל באמת שהוא ככה מתנהג, וגם חבל שעובר עליו משהו, אבל זה קורה במשפחות הכי טובות. בשביל להבין כמה זה לא מבהיל, תדמיינו שהשטלה הזו הייתה נשאלת על ידי גבר, ביחס לאשתו. ברור שהתשובות היו שונות לגמרי, וזה משום שלנשים יש יותר לגיטימציה להביע רגשות, להעיר, לעמוד על דעתן וגם להתנהג בצורה כזו. אצלן זה נורמלי שיש תנודות במצב הרוח. מותר להבין שיש גם גברים כאלה. אף אחד לא מת מזה, וכנראה גם אף אחת לא תמות מזה.

לדעתי, תחכי קצת שזה יפשיר ותדברו, ותנסי בכנות להבין מה שורש העניין. דווקא ככל שתאפשרי לו לדבר בפתיחות, יש יותר סיכוי שהוא ילמד לדבר ולהעיר אם גרמת לו עוגמת נפש (אכתוב כאן משהו שיפחיד חלק מהחברות/ים, אבל יש מציאות כזו! יש שיח אלים מאוד כיום כלפי גברים, שגורם להרבה גברים עדינים לחוש שאסור להם להעיר ולדבר על מה שמפריע להם, ואז זה יוצא בצורות כאלה. אז אם באמת רוצים לפתור את הבעיה, צריך לגרום לו כן להעיר ולדבר ואולי זה יעזור).

כמובן שיש עוד הרבה אפשרויות. יכול להיות שזה מזג האוויר (פתאום נזכרתי בשיר היפה "מת אב ומת אלול" של ר' שמואל הנגיד, שמתאר את החוויה הזו בצורה מליצית ויפה), יכול להיות שזו איזו חוויה נפשית או אישית וגם יכול להיות שמישהי מדליקה אותו בחוץ ואז כשהוא חוזר אלייך הוא נכבה (לא תמיד זה סוף העולם, אבל אדרבה, ככל שתנהגו בחכמה ותפתרו את העניין בקלות, הוא יישאר אצלך ויבין כמה זה טוב).

בזכות אחד מחברי הפורום שהאיר את תשומת ליבי, אני רואה שלא מדובר באירוע חד פעמי שקרה לאחרונה, אלא באירוע שקורה מפעם לפעם.

אם זה אכן כך, זה שונה מהיחס המאוד סלחני שהצגתי. אם זה קורה רק בתקופה האחרונה, תנסי באמת להבין, אולי עכשיו ממש יש לו תקופה קשה (נניח, ואתן דוגמה מאירוע שהיה אצל קרובי משפחה שלי: זוג שגם ככה קצת דבוקים להורי האישה וכולם שם "לא מתים" על בעלה, מחליטים לעבור לגור אצלהם לתקופה ממשוכת, והגבר גם ככה מרגיש לא בנוח ועוד זוכה מדי פעם להערות קטנטנות מכיוונים שונים - את יכולה חהבין שזה מצב לא טוב מבחינתו, ובנוסף הוא מקבל עוד משקולת של 2 ק"ג כל יום-יומיים).

אבל כן, חד משמעית שזה לא מצב בריא וזה לא אמור לחזור על עצמו כל פעם שכועסים.

ממש ממש לא תקין

להישאר ככה זה לא יכול להיות

נשמע שכדאי לשוחח על המצב הזה בזמן נינוח ביניכם.

לשתף כמה זה פוגע בך, וכמה זה מכאיב לך, ולבקש שגם אם הוא פגוע ונסער יתנהל אחרת.

מוסיפה שיש אנשים ש"מענישים" בהתנהגות כזאת, ויש אנשים שהתגובה שלהם כשהם נסערים או כאובים היא התנתקות והסתגרות עד שהם נרגעים וחוזרים.

אם זה נעשה באופן מעניש, כדאי לפנות לעזרה חיצונית. אם זה חלק מדפוס התנהלות מסתגר בזמן קושי, אפשר להתחיל גם בשיח ביניכם.

כך או אחרת חשוב לשוחח על התחושות שלך מול זה. אפשר ורצוי, בכללית לדבר על התגובות והאוטומטים שלכם בזמני פגיעות. הרבה פעמים אצל זוגות אלה תגובות שמפעילות זו את זו.

לדוגמא צד שפגוע וצועק, ומלחיץ את הצד השני שרגיש להרמת קול, שמסתגר ומתרחק בגלל זה ואז הצד הראשון מרגיש נטוש, ויותר נפגע וכועס, וחוזר חלילה.

הרבה פעמים אופן התגובות הללו לפגיעות מוסיפות פגיעה נוספת, גם אם הצד השני צועק כי הוא פגוע, והצד המתרחק מתרחק כי הוא נסער, ושניהם לא מתכוונים לפגוע אחד בשני, אבל תכלס זה מה שקורה.

מודעות לאוטומטים האלה יכולה לסייע לשניכם (ולכל זוג) להתנהל יותר נכון בעיתות משבר.

איש שילמד שהוא כרגע פגוע וזקוק להסתגר שיגיד לפני כן, קשה לי לדבר עכשיו ואני צריך זמן לעצמי לעבד מה שהיה. הצד שהדחף שלו הוא להוציא את מה שמכעיס אותו, שילמד להגיד אני ממש ממש נפגעתי ממך ואני רוצה שנדבר על זה, מתי תהיי פנויה לשמוע אותי? וכן הלאה.

מטבע הפורמט, בני זוג עשויים לדרוך זה על הפצעים אחד של השני. זה לא באג אלא פיצ'ר, שבעבודה נכונה מאפשר לכל אחד להכיר לעומק את הפצעים והדפוסים שלו ושל בן הזוג, ולהתרפא בהתנהלות נכונה.

נשמע פה מהתגובות שאת במצב מזעזע והלך לך על הנישואים.

לא מקלילה, ובאמת זה קשה ברמות. זה השפלה נוראית וכאב מאד גדול לאישה.

רק אומרת שאני גם הייתי חווה את זה מבעלי, וב"ה אנחנו אחרי זה. אין דבר כזה היום.

הינו בטיפול טוב ב"ה. ובאמת שבאנו שתינו כדי לטפל ולא לשמוע ולהמשיך הלאה.

אבל לגמרי לגמרי אנחנו אחרי והסיכוי היום שיקרה דבר כזה הוא אפסי.

הוא פשוט הבין בעלי עד כמה זה לא רלוונטי ולא יכול להיות חלק מהחיים שלנו, ולמד להתמודד.

אש רק מעודדת אותך שאפשר לצאת מיזה. טיפול כמובן יועיל פי מאה מכל שיחה שלכם. אם יש לך סיכוי לשכנע אותו אז הכי טוב.

אם את רוצה המלצה למי שאנחנו הלכנו אפשרי באישי.

ולא אומרת לך טיפול עכשיו 40 שנה. הינו בטיפול ממוקד, כמה חודשים ואנחנו מעל זה.

בעז"ה שיהיה כה גם לכם.

חיבוק על הבדידות... לא קל בכלל.

למקרה שהדברים שאני כתבתי לא היו ברורים.

אני מסכימה מאוד עם הכתוב פה.

אני לפחות, המסר שהתכוונתי להעביר הוא שככה זה לא יכול להימשך וחייב עזרה חיצונית.

ממש לא התכוונתי שיש מקום להפסקת הנישואים.

ובכללי אני בעד הפסקה במקרים קיצוניים בלבד. 

מבינה לגמרי גם את הבהלה.

באמת זה ממש לא נעים.

אבל ב"ה אפשר לצאת מיזה. מטפלים ויוצאים והחיים אחרי הם כל כך אחרים.

החיים בצל החשש של 'אולי עכשיו משהו לא יתאים לו ויגזר עלי שקט של יומיים' זה זוועה.

אחרי שעובר החשש נפתחים עולמות. בעז"ה.

אני חושבת שלמרות שאמרת את זה בנחת, התפיסה שלך את הגברים עצובה.

אני לא חושבת שהם פוזלים לדשא של השכן. אני חושבת שהם יותר מתרשמים בקלות ממראה עיניים, אבל לפזול לדשא של השכן זה עניין של הלב ולא של מבט.

לא רואה לאן שיחה כזאת מקדמת. מילא אם היה תיאורטי, אבל הבאת דוגמא שבפועל משפילה את בעלך, וזה גם קצת מכה מתחת לחגורה, בשיחה אגבית להגיד לו שהוא התרגש מהמלצרית...זה משפיל.

את מתארת הרבה נחת וזרימה בתחילת השיחה, אבל לפי התגובה שלך בסוף את יכולה להבין שזה לא באמת קליל בעינייך - ובצדק.

את אומרת שלא נפגעת אבל זה רק כי בראש שלך נתת הסבר, אבל הנה ההסבר לא היה נכון וכן נפגעת.

וברור לגמרי למה. זה מעליב.

מיותר לגמרי מצד בעלך להגיד את זה

מיותר לגמרי מצידך לדחוק אותו לשם

וזה בדיוק הסיבה שהשיחה הזאת פשוט היה מיותרת מראש...

איך הייתי מגיבה?

כנראה בצורה תינוקית נעלבת מאד מאד וכועסת ועוזבת את השיחה - או רק שותקת או הולכת ממש.

כלומר, כן, ברור שגם אנשים נשואים יכולים להתרשם מאנשים אחרים בני המין השני.

וגם אני לא חושבת שזו בעיה להעלות את זה כטענה כללית מול האיש.

אני חושבת שזו בעיה להביא את זה לחיים המציאותיים האישיים שלכם.

מילא היית אומרת על אנג'לינה ג'ולי שברור שהיא יפה, או שאפילו היית אומרת על בראד פיט.

אבל זה לא במציאות.

להביא למציאות, בטח כשאת נותנת את הדוגמה השלילית *עליו* (ולא עלייך), זה לבשל לעצמך את הדייסה.

קודם כל העיקרון של להגיד על הצד השני. דמייני שהשיחה הייתה בנושא אחר - קנאה, כעס משהו כזה. את מבינה שזה מאוד שונה אם תתני דוגמה על *עצמך* שהרגשת בה קנאה/כעס, מאשר שתתני עליו?

ולנושא שלכם ספציפית… איך זה יכול לעשות טוב לזוגיות שלכם? או של כל אחד? אם מדברים על זה פרקטית. על ההיא מהמסעדה. ההוא שהסתכל והמלצרית שכך וכך.

זה קצת כמו שתדברו לפרטי פרטים איך הרגשתם כלפי איזה אקס/ית מהעבר. נכון, כנראה היו שם תחושות של אהבה ומשיכה כלשהן, אבל למה לפרט??? איך זה מועיל?

היה, נגמר, מתרכזים בזוגיות שלכם, במחויבות ובייחוד שלכם אחד לשניה. זהו. 

כמה חוכמה תבונה ורגישות יש בך! ❤

ורק לגבי הסיפא -

זו ממש לא צורה תינוקית אלא הכי אנושית שיש,

ואישה ששומעת כך מבעלה ומרגישה פגיעה הכי מוצדקת בבלעדיות, במחמאות, במבט, בכיוונון הלב, שרוצה וצריכה להרגיש היחידה עבורו מגיבה מתוך מנגנון הגנה הכי אנושי שיש בדיוק כמו שהיטבת לתאר - או כעס (FIGHT) או עזיבת השיחה (FLIGHT) או שותקת (FREEZ).

שאלו מנגנוני ההגנה שלנו עד ה120 ולא רק בינקות, וטוב מאוד שהם שם כדי להגן עלינו ולאותת לנו שמשהו כאן באמת פגע בנו והיווה איום עלינו, ע"י איום על מימוש הצרכים שלנו במקרה הזה.

ותיווך נכון ונתינת מקום נכונה לעצמינו לכל המתחולל בנו גם ודווקא אז, ואח"כ תיקשור נכון של זה לבן/בת הזוג יכולים גם להביא לצמיחה גדולה, לריפוי, לבניית קומה נוספת.

לא נפגעתי כי חשבתי שזה מראה עיניים, אבל שהוא דיבר על השפתיים הרגשתי שזה כבר עניין של הלב, ולא האמנתי שהוא ממשיך לחזור על זה...

גם כשהוא התרגש מהמלצרית במסעדה זה פגע בכבודי כי היא הרגישה את זה, אבל הבלגתי עד אותו רגע שהעלתי את זה בשיחה בשבת

ופותח שרשורים הזויים.

ולא תקין בעליל כמובן.

אין סיכוי שהוא דיבר ככה על שפתיים מבלי שהוא חשב לנשק אותן.

ולהגיד שוב ושוב זאת אפילו לא מחשבה חולפת, ממש לקח את זה איתו.

חוסר טאקט מתמשך, אולי הוא חטף שבץ או משהו.

לא מדברת ספציפית על השרשור הזה,

אבל בהחלט באופן כללי:

את צודקת לגמרי שעלולים להיות פעמים (ואף פעמים רבות לצערינו) שיפתחו שירשורים לא אמיתיים.

כלומר שכל הנכתב בהם לא אמיתי, או חלק אמיתי וחלק לא.

או שהפותחת מזדהה כאישה, אך "היא" בעצם גבר.

או שהפותח מזדהה כגבר, אך "הוא" בעצם אישה.

או שמשנים את הפרטים בצורה שקשה לקלוע לסיטואציה האמיתית ולהתאים את המענה,

או שיש באמת מקרים אפילו של מטרידים או אנשים/נשים עם כוונות לא טובות כלל שמנצלים את הבמה ואז פונים באישי להמשך ולעשות עוד רע חלילה,

או "סתם" משועממים,

או נערים/ות,

או טרולים,

או מעוניינים להביא נושאים פרובוקטיבים או עם פן "גופני" / "מיני" / "מוצנע" וכן הלאה

וחשוב ממש להיזהר.

גם לבחור למי להגיב אפילו בבמה פתוחה

ובטח שבאישי

ותמיד אם לא מתאים או מרגיש מוזר אפשר לדווח, ובעיקר לשמור על עצמינו, כל אחד על עצמו או עצמה.

אז כאן ספציפית יכול להיות שהכל אמת לאמיתה? ודאי.

יכול להיות שלא? יכול.

איך נדע? לא יודעת אם אפשר לדעת בוודאות כמעט אף פעם, אבל כל אחד ומה שהוא/היא מרגישים.

וחשוב גם לעקוב ו"להיות עם היד על הדופק" אם משהו נראה חשוד.

וגם כשכתבתי את זה אישית אני באמביוולנטיות,

כי מאוד יכול להיות שהכל אותנטי ואז זה עלול לפגוע בפותחת, ומתנצלת מראש אם כך, לא זו הכוונה.

אך העיקרון באופן כללי חשוב מאוד בפני עצמו ולכן היה חשוב לי בכל זאת לכתוב ולחזק את הנקודה הזו עבור כולנו.

אינך אחראית על ולא תתורו שלו, לא באופן רוחני שתילחצי שיגיע לגיהנום , ולא ב'לחץ' להיות 'מלכת היופי' עבורו

הוא פתוח איתך וזה יפה .

הקטע שהוא המחיש לך ככה - אולי יש לו פער כלשהו נוירולוגי וכו

אינך חייבת לקחת ללב

תחשבי שבעלך יתלונן, שבגלל שקנה לך שמלה חדשה, ולמרות זאת התעכבת על כל חלון ראווה אחרי זה, סימן שאינך אוהבת אותו

ממש קשורה לנושא.

נראה שלא הבנת את כוונתי

שוב - התפעל ממשהו מסויים בחוסר טאקט

אבל משמע ששם נעצר

לגבי שיתוף עם חברותייך זה לכאורה בעייתי

כלומר, פגעו בי - למרות זאת אני יכול לפגוע בחזרה רק לפי התו'ל- הדין . ולא להשתולל יותר מדי. עם כל הכאב והכבוד .

ושוב ממליץ לבדוק אם קיים אצלו פער כלשהו נוירולוגי תקשורתי וכו

וגם אם כן, לא באתי לתת כאן דין וחשבון, נכנסתי כדי לקבל תמונה ותגובות שיפוטיות לא מעליבות אותי אבל פחות משרתות את המטרה שלשמה שיתפתי באנונימיות סיטואציה רגישה.

וזו לא סתם התפעלות בחוסר טאקט, יש פה חוסר כבוד ורגישות ופגיעה באינטימיות. זה לא נעצר שם, זה מלווה אותנו הרבה זמן...

אז כאן יש נקודה שניתן לפתוח

חוסר כבוד וכו שציינת

מתי התחיל , מדוע, האם ואיך ניתן לטפל

עוד משהו -

אנשים כאן כותבים על מנת לנסות לסייע

אז גם אם תגובה אינה מה שהפותח ציפה לקבל - לא צריך לקחת קשה

ולפעמים משהו לא בעניין עלול במבט שני לשפוך אור

נראה לי ש נגמרו לי השמות לא הגיבה כאן

מסתמא יהיה לה מה לאמר

ברור שזה אסור לו הלכתית להסתכל עליה ובטח שלא להתמוגג מיופיה.

והוא נכשל

אבל אפשר בקטע הזוגי להסביר, שהוא מעביר את ההתפעלות אלייך.

וגם לשיתוף איתך.

זה לא כל כך נורא מבחינה זוגית. לדעתי.

אולי סוג של רמז שהוא היה רוצה שתעשי עיצוב שפתיים כלשהו.

באמת אמירה מיותרת יחסית.

מבחינה הלכתית ומוסרית, ברור שההסתכלות והמשך ההתפעלות אסורה.

ולא רוצה עיצוב שפתיים, יש לי שפתיים עבות ויפות וכל מי ששמע שזה מה שאמר, אמר שמוזר שהוא אמר את זה דווקא לי...

אבל הגלגל ממשיך להתגלגל...

למה עוד אנשים בסביתך יודעים עליו שאמר כך? 

שהבעיה היא לא השפתיים שלי אלא האמירה שלו

וכאילו לרמוז לאישה לעשות עיצוב שפתיים זה חכם והגיוני, יש פה תגובות מפתיעות...

כי באמת לא סביר לשתף באמירה כזו של בעלך את הסובבים אותך

לגופו של עניין האמירה לא רלוונטית

לחשוב שגברים פוזלים לדשא של השכן זה לא חשיבה בריאה ונכונה לקשר זוגי ואם בעלך פועל ככה שיעשה עבודה עם עצמו..

גם גבר שהוא לא דוס ולא עם זקן וכיפה גדולה יכול להיות נאמן..המראה זה חארטה אז שיפסיק להתמקד במראה ויתחיל לעשות עבודה פנימית

וזה מקובל עלי שחושבים שאני טרול משועמם, זה לא לוחץ עלי לחשוף פרטים שאני מעוניינת לשמור לעצמי...

אבל אם יש פה נשים וגברים שאמירה כזאת עוברת על ידם בשתיקה, וחושבים שאישה ממשיכה להרגיש נאהבת ונחשקת אחרי דיבור כזה אז כדאי שיזכרו שהחיים והמוות ביד הלשון.

ואם למישהו נראה מוזר ששיתפתי והתייעצתי עם סובבים שלי לגבי אמירה כזאת, כנראה לא מבין כמה זו אמירה שפוגעת בליבה של האינטימיות.

אבל זו הנקןדה זה שיח אינטימי של בני זוג

לא מתאים לשתף אותו עם אף אחד

פרט לבעלי מקצוע במידת הצורך...

אבל אם מציע לך לצאת איתו בהמשך תתחמקי. אל תגידי למה.

אם כבר דיברתם על הנושא שהוא פלרטטן ומסתכל על נשים אחרות והוא יודע שזה כואב לך.

כואב לך זה אומר שזה אמור גם לכאוב לו

אם אשתו עצובה בגלל שהוא מסתכל על נשים אחרות אז הוא פוגע בעצמו

מה הענין שלך לצאת למסעדה איתו ולחזור כאובה

עד שהוא לא יבין שאין פלרטוטים ואין מבטים בצורה כזאת שמכאיבים לך אין סיבה לצאת איתו

אגב אני מסכימה עם הפסקה הראשונה שכתבת, גברים צריכים להעריך ולזכור מה יש להם בבית!

דרך הטבע שיש משיכות כל הזמן. כל עוד לא ממשים אותן חס וחלילה, אין מה לדבר על זה.

זה רק ייצור פגיעה, העלבה ומתח. שום דבר טוב לא יכול לצאת מזה.

אם פתחת בטיפשות את הנושא, קבלי את משיכותיו בכנות. כשמבשלים חמין מקולקל - אין מה להתפלא אם יוצא מזה קלקול קיבה.

יש ציפייה ליצור משיכה, ולכן היעלבות כששומעים על משיכה לאחרות. וזה גם נוגע בדימוי עצמי.

אי אפשר לעצור את המשיכות לאחרות, זה דרכו של עולם. אפשר להעצים את המשיכה אליך. באופן חיובי, לא באופן שלילי.

כלומר: טוב ורצוי לדבר על - כמה אני יפה בעיניך, נכון שאתה אוהב את השפתיים שלי, מה הכי יפה בי שאתה הכי אוהב ונמשך. כאלה שאלות, שיעשו רק טוב.

עכשיו שכבר נאמרה האמירה שלו - מציע לך לא למסגר אותה ולעשות ממנה עניין. זו תחושה רגעית של משיכה מקומית. זה לא אומר שהוא לא נמשך אליך ולא שאת פגומה.

אבל הוא לא חכם מספיק . אם היה חכם לא היה בוער לו לבהות באישה אחרת כשהוא נמצא ליד אשתו

עד שהם אירגנו יציאה ויצאו הוא יכל להתאמץ בשעתים של היציאה לא להסתכל על אישה אחרת.

מה יצא לו? התאמצו ליציאה ובמקום להתקרב אחד לשני יצא הפוך. וכל זה למה? כי לא יכל להתאפק ביציאה הזאת לא להסתכל על אישה אחרת ולא לכבד את האישה שלו.

לצאת זה טירחה זה ביביסיטר זה ארגון הילדים.

יצא שכרו בהפסדו

המלומדות, הנבונות והלא טיפשות בכלל, מזל שאתה כאן להציל אותי מהבעירות שלי.

אפשר לנעול את השרשור אני רואה שהוא מיצה את עצמו...

או שעבר פס מגנטי בפועל

האם יש בפירוט מס' טלפון של החברה

האם חיוב מוכר שעבר בעלות

האם מישהו שנתת לו לשלם משהו דרכך

האם הוצג? כן

זה אומר הכרטיס כאילו עבר בפועל? איך זה הגיוני?

בעלי אמר שאולי זה בית עסק ששינה שם וכתובת אבל איך אני יודעת מה הוא?

תכחישי עסקה דרך חברת האשראי. הם מאוד מקפידים על הדברים האלה.

קודם לבדוק טוב מי זה העסק הזה, רק אחר כך להכחיש אם הבירור לא עזר.

לא מקבלים קנס מחברת אשראי כל כך מהר. בתור מי שמתפעל כמה עסקים שסולקים ומקבלים הכחשות.

איך אני מבררת מי זה?

כי השם ממש לא מוכר לי, ולא הכתובת

קרה לי פעם גם שהיה לי חיוב מוזר וכשהשוותי תאריכים וסכומים הבנתי שזה סתם שייק שקניתי בריבר ומשום מה בחיוב הופיע "דעבול גלצבי" או איזה משהו הזוי דומה

תנסי להיזכר מה עשית באותו יום או אולי נתת את הכרטיס למישהו אחר?

אפשר גם לבדוק באתר של החברת אשראי עצמה פעמים יש שם יותר פירוט

את גדולה! צודקת חחחח

תודה גם ל @רק נשמה זה באמת שם מוזר מאוד למשהו אחר חחח

כיוונים מעניינים

ממליץ למצוא חצי שעה פנויה ולטפל

לפחות באפליקציה של מקס.

נניח אם אני מעבירה בביט משהו תפעולי, וזה יורד מהאשראי, כתוב באשראי ביט. אז אני מוסיפה הערה קטנה מה זה כדי שיהיה לי אח"כ.

או לפעמים גם על רכישות משמעותיות שלא ברור מה הן (נניח איזה מוצר חשמל. לכי תזכרי מה קנית במחסני חשמל ביוני).

ברוב הדברים כמובן לא צריך. רמי לוי זה רמי לוי, אין יותר מדי מה להתבלבל… 

סליחה על השליליות, אבל האם יש לדעתך הרבה זוגות שמצליחים לחיות בצורה האידיאלית עליה את מדברת?

נראה שכל כך הרבה זוגות מסתבכים, וגם אצל אלו שלא, נראה שיש יותר מדי מקרים שכלפי חוץ נראים מקסימום כבינוניות, ולא כמשהו מספק מספיק.

הם בד"כ לא יפרסמו זאת בראש חוצות או אפילו בפלטפורמה מצומצמת.

ויש עוד הרבה המון אחרים שיכולים בהחלט להגיע לשם. ואם לא מצליחים לבד אז עם העזרה הנכונה והמותאמת אליהם ביותר.

ויותר מהמילה "אידיאלית" שכתבת הייתי מגדירה זאת כ"השקעה", "לימוד", "כיוונון המשאבים למקום הנכון", "עבודה הכי מתגמלת" וכן הלאה...

כי זה לא "פוף" קורה או שלא

זה לא ש"אנחנו זוג "דפוק" והם לא"

זה לא ש"אין לנו את זה" ו"להם יש"

זה לא "לחיות בחלום ורוד על ענן כל החיים בלי להשקיע"

אלא זה באמת באמת לימוד

ואף אחד מאיתנו לא נולד יודע זוגיות

כולנו

ותורה היא ולימוד היא צריכה

וכלל שיותר נלמד ויותר ניישם נגדל לתוך זה ונצמח עוד ועוד, גם בתור האדם האינדיבידואל שאנחנו וגם בתור הזוג שאנחנו ב"ה.