כן עוד פעם הייתי בן אדם שאחרים יקראו לא נאיבי
איך אהבתי להיות ככה! איך האמונה שלי הייתה אחרת.
איך החיים היו אחרים.
עד שהגיעו אנשים שלעגו לאמונה התמימה הזאת. שגרמו לי להבין שזה מצחיק.
ואז הלכתי בעקבותיהם. כלפי חוץ? לא ראו דבר.
כלפי פנים? לא תרצו לדעת
ואז באיזה נקודה טובה בחיים, בא לי הבזק השתוקקות לקירבת ה'
ומאז אני איתך. רק איתך אבא. וטוב לי להיות איתך.
יהיו כאלה שיאמרו - תמיד היית הצדיקה שלנו. מה נשתנה? את אותו הדבר לא נשתנית אז ולא השתנית בחזרה.
אך בתוך? נשתניתי כל כך
האמונה שלי עכשיו לא טהורה כשל ילד
אך היא חזקה יותר ברוך ה'!
ולא לא אכנע עוד ללועגים למלכותך אבא!
לא מתביישת במצוות שלך. לא בצניעות שלך. גרביים זה הדבר הכי יפה בעולם. כי אין דבר יותר יפה מן הצניעות. לא בתפילה שלך. כן לוקח לי זמן להתפלל. שהם יקבלו את זה. וכן גם מנחה אני אתפלל. אני רוצה עוד קשר אליך אבא.
אז מה אם הם יקראו לי צדקת. זה לא גנאי. זה השאיפה שלי אבא. ועכשיו זה ברור גם לי.
אני גאה בזה. שאחרים יקראו לי דוסה. זה לא מפריע לי כלל.
אם כבר זה צריך להפריע להם שהם לא.
וכן שיכבדו את זה. אני כבר לא אשמע שירים שלא מתאימים אפילו קצת לנשמה שלי. לטהרה שלי. פעם עשיתי לעצמי הקלות שאם הם לא מהפלאפון שלי אז זהו לא ברצוני אז מותר לי. היום אין!! זה פוגם לי בנשמה.
אני משתדלת לעשות רק את רצונך יתברך אבא.
אנא כוון אותי.
אבא תודה! תודה שלא נפלתי לבור שקשה הקימה ממנו.
שבכל זאת כל הנפילות שמרתי על תפילה אחת ביום לפחות איתך. ברור לי שבזכות זה הגיע אלי הבזק ההבנה של גדולתך.
תודה שלא נטמאה לי הנפש בסרטים, כי לא הייתה לי האפשרות לראות אותם. אני רואה חברות שגם נפלו. והייתה להן האפשרות הזאת. ואוי איפה הם היום טאטע! אבא תוציא אותם משם. כל כך קשה להם שם.
אבא תן שמעכשיו רק אעלה
תודה אבא
אני אסתמך על זה שרוב העולם לא יקרא
עת רוצה לבקש מהמנהלים?
