שתי הבנות יפות ומוצלחות. הגדולה נשואה, וכשהם אצלנו הבעל שלה כל הזמן עם העיניים על הקטנה. מצטערת בשביל הגדולה האהובה שלי שצריכה לסבול את זה. זה מבייש!! וחבל גם על הקטנה שצריכה לסבול את זה- זה מטריד!!
לדבר איתו על זה? לדבר עם הגדולה-אשתו? לדבר עם הקטנה? מה להגיד? מה לעשות?
רצוי מאד שתפנו ליועץ זוגי שידריך אתכם כיצד לפעול. התנהגות שכזו היא אות מצוקה שמשהו לא תקין ביחסים של הבת הגדולה עם בעלה. אתם מודעים למה שקורה ביניהם? הריון? לידה? לחצים? מתחים? שדלו אותה לדבר איתכם בפתיחות.
בינתיים לא כדאי שתפנו לבת הקטנה מיוזמתכם, אבל כן תנו לה את התחושה שאתם שם בשבילה ושהיא לא צריכה להתמודד עם המצוקות שלה לבד. תפתחו לה פתח לפנות אליכם מיוזמתה. כשהחתן אצלכם, שימו אתם את העיניים שלכם עליו! עם הקטנה או בלעדיה. רק שיטעם קצת מהאי נוחות שהוא גורם. אולי זה יגרום לו להבין לבד את המסר ולתקן את ההתנהגות שלו אצלכם בבית.
רגע לפני שמשתפים את הבעל ,שכרגע אנחנו לא יודעים מה אופיו (אולי מהיר חימה, אולי עם פה גדול? ) כדאי לשתף צד שלישי , שאליו החתן ישמע , ויקשיב לו .
איזו סמכות חינוכיות, שמכירה את החתן , ומחבבת אותו?
אכן בעיה סבוכה ולא יודעת מה הייתי עושה.
לא עלה בדעתי שתמיד צריך לחשוש מהאופי של הבעל. אם אבל אם הוא מועד לתגובה לא טובה אז זה עניין אחר. גם למצוא צד שלישי שיש לו השפעה על החתן זה לא דבר פשוט בעיקר אם אין היכרות אישית עם הגורם הזה. גם צד שלישי יכול לפוצץ את הבועה הדיסקרטית בלי כוונה.
אנחנו בעצם לא יודעים מי הנפשות הפועלות.
"ואשה אל אחותה לא תקח... עליה בחייה" (ויקרא יח, יח).
באמת תהיתי על זה לרגע אבל זה מה שזכרתי אז אמרתי לעצמי שזה לא יכול להיות ממש אסור..
איסור מוחלט.
כל עוד אשתו חיה (אפילו אם התגרשה) יש איסור כרת לשאת את אחותה.
רק במקרה ל"ע שאשתו מתה, מותר לקחת את אחותה לאישה. (פעם זה היה מאוד מקובל, ככה האחות יכולה להמשיך ולטפל בילדים היתומים)
אם זה לא סתם בגלל חיבה-משפחתית, אלא את מרגישה שזה מעבר לכך -
אז לכאורה, כמה שאפשר למעט בנוכחות של הצעירה כשהוא נמצא.
תלוי מה הגיל שלה, אבל אולי "לסדר" שבדיוק תלך לחברה לשבת וכד'.
כמו כן, להושיב אותה בשולחן לא בצד שמולו, אלא באותו צד, מרחק של כמה כיסאות.
וכשזה לא מספיק, יתכן שאפשר לומר לצעירה, שאת רואה שהיא מוצאת חן בעיני הגיס, אבל שלאשה נשואה זה יכול לגרום הרגשה לא נוחה -אז שתשתדל למעט להיות "בסביבה" הקרובה.
לכאורה, הדיבורים עם האחרים יכולים רק לגרום ליותר בעיה.
זה לא נראה לעניין שכל פעם שהגדולה מגיעה עם בעלה, אז האימא תצטרך לשנע את הקטנה באלגנטיות. היא יכולה להתמרד נגד זה ובצדק. זה הבית שלה והיא גרה בו. במה היא אשמה שהגיס שלה חומד אותה? ואם האחיות רוצות להיות ביחד ולשוחח?
הצגות כאלה לא פותרות את הבעיה. אפשר להיות קצת יותר ישירים מזה.
אלא למעט, וגם להשתדל כשנמצאת.
ואמרתי, זה תלוי בגיל שלה. הבנתי שהיא לא "קטנה" באמת.
ואכן, היא אינה אשמה כלל כמובן. ובוודאי שגם זה לא פיתרון אידיאלי. בכלל. השאלה איזה פיתרון טוב יותר. להיות, למשל, "ישירים" מול הגיס, יכול ליצור בקביעות מתח גדול יותר.
זה כמעט אמירה מפורשת,
ולא אומרים דבר כזה ליד כל המשפחה, זה ממש הלבנת פנים ברבים
לאמר לו שXYZ-
בתור עובדה חיצונית אליו
ללא דיון האם הוא ABC
אין עניין שהיא תברח-
תמיד יהיה "מי שיכול להסתכל"
וגם, יש כלל שדברים יכולים לרדוף אחריך. כידוע.
אם הנשואה מרגישה צורך- לתת סיוע עד כמה שניתן-
באופן שלא יפגע בה ובו
היי אמא לילדים גדולים, עצתי היא לא לערב את הבנות ובטח לא את הגדולה, אולי הם מאושרים יחד? אולי טוב לה איתו? את יכולה להרוס את עולמה אם תשתפי אותה, אבל בוודאי שתדברי איתו! קחי אותו לשיחה ותבהירי לו שזה מטריד ולא מקובל. בהצלחה 
)
אולי להתרעם בפניו ש"מישהו בבית כנסת טוען שאתה מאוהב באחות של אשתך" ולהצעצבן על אותו אחד ש"אומר שטויות", כדי שהחתן יבין שכדאי לו לתפוס את עצמו
אלעדאמא_מאושרתהזוג עם ההורים בלבד
מגלגלים שיחה על דבורהל'ה
"כן, החלטנו שעדיף לשים לב. לשמור עליה מכל מיני מתעלקים למיניהם
שקצת חוצים את הגבול. יש בביכנ"ס נשוי אחד שנראה לנו קצת מגזים. (חיוך ענק)
חשבנו לשלוח אותו ואת אשתו לירח דבש בפריז (צחוק יזום) שיזכר מה זה קדושת הנישואין והעיניים וכו' וכו' נאום ציוני נלהב. בסופו של יום אדם צריך לשמוח בחלקו וכו' וכו'
ואם זה לא עוזר לעשות את הראשון.
אפשר גם לוודא את העניין ע"י הרחקה שלה ולבדוק כמה הוא מחפש להיות קרוב אליה.
אפשר גם לעשות את זה עוד יותר עקיף:
האמא אומרת לבעלה במטבח אבל בקול מפסיק חזק
" יש כאן רווקה צעירה בישוב שבאה ואמרה לי " יש נשוי שכל הזמן מסתכל עליי
ואני כבר בסרטים מה נסגר איתו. זה פשוט איום ונורא לראות את הבנאדם במצב כזה עלוב"
אפשר לעצור כאן. או להמשיך:
"אוי דינה זה שטויות של ילדה, היא מדמיינת, הוא מנסה למצוא לה חתן"
"מויישה, אתה תמים, אנשים היום חושבים שאפשר לאכול את העוגה ולהשאיר את הקצפת"
"אוייש דינה"
"מויישל'ה, אם זה היה קורה לדינה'לה הקטנה שלנו כבר היית מעיף לו שתי סטירות"
"אוייש דינה"
"אוייש דינה, אוייש דינה..צ'מע מה אמרתי לה "את תתפסי אותו ותגידי לו שיתפוס ממנה חצי קילומטר
אחרת אחים שלה יהיו בעסק"
תוסיפי/תורידי לזה סחוג לפי מה שנראה לך
אלעדכשרונות נדירים מתגלים דרך האנונימי..
לא ממש יודעת בסוף מה לעשות, ההצעות לדבר עם החתן אפילו ברמז, ובכלל שיתוף הבעל מסיבות שונות כרגע לא ישימות. תודה בכל אופן על ההצעות החינניות.
גם דיבורים על פתרונות לא ממש עדינים לא נראים, כי באמת, לא ראיתי סימנים שלא טוב להם יחד.
התייעצתי עם רב הוא אמר לי כמה מהדברים שנכתבו פה ועד קצת...בס"ד יהיה טוב.
תודה לכל העונים. באמת יש פה אנשים טובים ואיכפתיים. זה מאוד עוזר לראות איך אנשים רואים את זה , לקבל רעיונות וסה"כ מקל את ההרגשה של להתמודד לבד..
אני לא מסכים עם כל מי שכתב להעיר לחתן ואפילו נתתם רעיונות מגוונים...
לדעתי כל עוד מדובר במבטים בלבד, על כל החומרה של הדבר, אין בזה הצדקה של התערבות שלכם כהורים.
זו התמודדות שלו ואולי גם של אישתו, אבל כל עוד לא ביקשו מכם, אין לכם את הזכות להתערב. אם תתערבו אתם עלולים סתם לגרום למריבה , סיכסוך משפחתי ולדרדר רק יותר את השלום בית.
אתם לא המשגיחים שלו. יכול להיות שהבן אדם באמת נמצא במקום נמוך אבל כפי שלא הייתם מתערבים לו בנושאים אחרים כך על תעירו לו על זה.
מה שכן, כפי שכתבו אחרים, אתם יכולים ברמתך "למזער נזקים": לשים לב יותר, להזמין פחות כשהאחות נמצאת, לשים לב שאתם נמנעים ממצבים שאולי רגילים בתוך המשפחה אבל גם עלולים להיות בעיתיים: טיול משפחתי, גיס שמקפיץ את האחות טרמפ וכו'...
בסופו של דבר הבן אדם יצטרך להתמודד עם החסרונות והבעיות שלו, וכולנו תקווה שיצליח!
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.
אני מרגיש, שאת הילדים מטרידה בעיקר ההפסקה הפתאומית (מבחינתם) של פעילות מסגרות החינוך, כשבינינו אף אחד לא יודע מתי יחזרו.
לכל השאר הם יחסית מתרגלים ומסתגלים...
,למישהו יש טיפים איך לתת להם בטחון בנושא זה (יש לילדה אחת לדוגמה עוד חודשיים יום הלדת בגן, וכבר עכשיו מוטרדת האם יתקיים או לא...)?
שתדבר איתה בטלפון. שכשיחזרו לגן יחגגו לה.
אצלינו משתדלים להתקשר לילדים, ולשלוח סרטונים כדי לשמור על קצת תחושת חיבור כמה שאפשר בין הגן לילדים.
באמת תקופה מורכבת לילדים, מחפשים את השיגרה ואת הביטחון שהם רגילים אליו.
בעקבות המלצה פה של @פשוט אני קניתי סיר בישול איטי.
שמתי בבוקר חלקי עוף ותפוחי אדמה, הוספתי תבלינים והדלקתי על החום הנמוך (יש שתי דרגות חום- נמוך וגבוה, ועוד אפשרות של שמירה על חום)
לאחר חמש שעות בדקתי וראיתי שהעוף לא מתחיל אפילו להיות עשוי, בעוד שעל החום הנמוך ההמלצה היא 6-8 שעות.
בהתייעצות עם גי פי טי הוספתי כוס מים והגברתי לחום הגבוה, חיכיתי עוד שעתיים, וכעת העוף מוכן בקושי, רחוק מאד מלהיות רך ועסיסי כמו
שתארו לי. התפוחי אדמה מוכנים אבל מעט קשים. בקיצור, ממש לא מה שדמיינתי.
אשמח שתאירו את עיני איפה טעיתי, כי תוצאה כזאת יכולתי להשיג גם אם הייתי מניחה סיר עם עופות על האינדוקציה לכמה שעות (ואז החום היה הרבה יותר גבוה והבישול יותר טוב)
בנוסף, הנוזלים בתבשיל בקושי מבעבעים, זה נראה כאילו החום כל כך חלש!
זה לא סיר לאפיה זה סיר לבישול
ואולי היה כדאי לכסות עם מגבת מעל
בימים הראשונים האיש שלי עבד מהבית, ועכשיו נוסע לעבודה.
מה אתן עושות כדי לגרום לאיש שלכן להבין שיחד עם העבודה, יהיה קשוב לצרכים שלכן ושל הילדים?
שיש לך ולילדים יותר צורך ממנו בימים האלה?
אולי פשוט לדבר איתו על זה
בטח שנסע לעבודה. יש לכם חשבונות לשלם ומשפחה לגדל. צריך להעריך את זה ולקבל את זה קודם כל.
אחר כך אפשר לאזן מחדש.
היה לי ממש מאתגר היום הרגשתי פשוט אמא גרועה/
הייתי כל כך עייפה ורק רציתי שמישהו יחליף אותי ויהיה לי שקט לשעה
אני ממש צריכה שתגיע שעה מוקדם יותר/שתבקש לעבוד מהבית/שתיתתן לי שעה לנוח כשאתה בא כדי שאני אצליח לחזור לעצמי/שתראה את המאמצים שלי/שתיקח אחריות על x וכו
או הסביבה, ירושלים, או כל מקום אחר.
לא דרך הקופה
מישהו פרטי שאני יכולה להתקשר אליו לפלאפון באופן אישי.
אשמח לטלפון בפרטי
ולא מתקשרים אליהם ישירות לטלפון.
בכל אופן, עוד כחודש יש לנו תור לפסיכיאטר פרטי שקיבלנו עליו המלצות, והוא מקבל בתל אביב. אחרי התור אוכל להמליץ עליו באופן אישי כנראה...
אבלאם אפשר בכל זאת מספר...
את ד''ר ליעד רוטשטיין
ד''ר מאיה אליעזר
במרכז, פרטיות
