אני גרתי בנווה דקלים.
אני שואל את עצמי כל הזמן איך להתייחס לאותו ראש ממשלה שנתן את הפקודה לפנות את גוש קטיף?
אני גרתי בנווה דקלים.
אני שואל את עצמי כל הזמן איך להתייחס לאותו ראש ממשלה שנתן את הפקודה לפנות את גוש קטיף?
פה זה פינוי של יישוב אחד (ברור שזה נורא ואיום וכו') גוש קטיף זה הרבה יישובים!
עשרות בתים ביהודה ושומרון יתגלגלו אחרי זה להרס.
במגרון מתחיל המדרון, מכיר?
ולשאלת הפותח-כל מי שנוגע בארץ הקודש הוא רשע מרושע!
השאלה שלי, האם להגיד עליו שקיבל את עונשו בעולם הזה- ונעזוב אותו בשקט,
או שנגיד לא זוכרים לו גם את הדברים הטובים שהוא עשה, ו"יימח שמו"?
ונמחקים לו זכויותיו.
עונש? ה' מנהל פה את העולם!
לדעתי, הטוב ביותר להתעלם ממנו ומזרעו. פשוט לשכוח ממנו...
תזכורת מסוימת...
יצאתי רבטליסט לגמרי....
שני הוריו היו גויים והתגיירו לאחר שנולד...
כמו בכל בנאדם יש דברים טובים ורעים
הוא באופן ספציפי [איך שאני רואה]
הוא מעולם לא היה עקבי וקפץ מדיעה לדיעה לפי מה שקידם אותו
מעולם לא הקשיב לאחרים [כולל פקודות בצבא יש ככ הרבה דוגמאות]
[אם היה גוי בהחלט עונה על הציפיות של התניא...]
האדם-הועיל הרבה הזיק הרבה
האישיות-צואה [סליחה על החריפות]
מה דעתכם על הצעת החוק שאושרה על הפרדה מגדרית באקדמיה?
אני חושב שצריך לעשות הפרדה בהכל לא רק באקדמיה. ערים לנשים וערים לגברים, תחבורה נפרדת, רפואה נפרדת, מקומות עבודה נפרדים.
זה יפתור המון בעיות
החוק לא מחייב הפרדה, הוא לא כופה הפרדה, הוא בסה"כ מאפשר למוסד שרואה שיהיה לו שווה כלכלית לפתוח מסלול כזה - לעשות זאת.
אגב, לולי תחיבת האף של בג"ץ בכל נושא - בכלל לא היה צריך את החוק הזה. אין אף חוק שאוסר. בג"ץ החליט על דעת עצמו שאפילו שבשום חוק שחוקקה הכנסת לא מופיע שוויון ובוודאי אף חוק לא הסמיך אותם לכפות שוויון - בפועל הם כופים את מה שלשיטתם מהווה שוויון, אפילו שהתוצאה היא חוסר שוויון.
מישהו. אם לא היתה דרישה כזו לא היו מעלים את החוק.
לא היתה פסיקה שקובעת שחייבים ללמוד יחד
במדינה חופשית אם מוסד רוצה לפתוח תוכנית ותלמידים רוצים ללמוד, הם יכולים.
באו כל מיני עותרים וטענו שתכניות הלימודים בהפרדה, הם אפליה פסולה ולכן צריך לאסור אותן.
בא בג"ץ, תחב את אפו בלי שום סמכות חוקית ואסר על קיום לימודים אקדמאים בהפרדה מעבר לתואר ראשון. ממילא בג"ץ הפלה, השכלתית וכלכלית, את הציבור שלימוד בקבוצה מעורבת מנוגד לאורחות חייו.
כל החוק שעבר, הוא לתקן את העוות.
מלכתחילה בגצ נדרש לזה כי הוגשה עתירה, ולמה הוגשה עתירה? כי ביקשו לעשות הפרדה. ועל זה אני מדבר. מלכתיחה הדרישה של ההפרדה המגדרית היא הנושא שעליו אני שואל
מה שהיה אח"כ עם בגצ לא ענייני.
אני לומדת בשלוחה של מכללה גדולה
שלוחה לבנות בלבד
מה החוק מחדש?
להבנתי החוק החדש נועד לפתיחת מסלולי לימוד נפרדים באוניברסיטאות, היכן שזה לא קיים היום.
לא בגלל שאני בעד הפרדה
אלא
בגלל שאני בעד לאפשר השכלה גם למי שרוצה הפרדה
וכל המודאגים והמתיפיפים שילכו להתעסק בדברים אחרים
אישה שלא רוצה להיות מודרת
היא לא מודרת
יש מספיק מקומות גם ללימודים מעורבים וגם לא
והן לא מניעת פיתויים
יש לי אחות שעושה תואר שני
את התואר הראשון היא העדיפה לעשות בחברת נשים
תואר שני לא היה לה את האופציה והיא הלכה על לימודים מעורבים
החוק הזה בא לתקן כפייה חילונית על אנשים שרוצים אחרת
יש כאלו שיעדיפו גם עבודה נפרדת
וזה בסדר
זכותם
תחבורה/ סופר/ מדרכות
זה כבר בעייתי כי זה מפגע ציבורי למי שנקלע לאיזור הזה
זה לא הסיבות
כי לא צריך סיבה לחיות כרצונך
אם מישהו רוצה להפריד משהו
צריך לבחון באוביקטיביות
אם אפשר לבצע את ההפרדה בצורה שלא תפגע באחרים
לימודים ועבודה נפרדים לא פוגעים באף אחד
מדרכות/ אוטובוסים כן פוגעים
וגם להיפך
איסור על הפרדת לימודים פוגעת
שבגלל שכיתת גברים לא תאפשר משרות נשיות
אז צריך לכפות לימודים מעורבים על ציבורים שלמים
בהסתכלות אובייקטיבית זה אומר שהרבה אנשים נפגעים ולא יכולים ללמוד כרצונם רק בגלל כמה משרות ספציפיות שאולי יפרו איזשהו איזון בין גברים לנשים שאני תוהה אם הוא בכלל קיים ואם למישהו איכפת ממנו
וזה ממש לא אומר שאני מעוניינת בהפרדה בכל מקום
ואני גם לא מפחדת להתפתות לקשרים עם גברים
יותר נעים לי ללמוד עם נשים
כן רק בלימודים
וגם לא כל עבודה אני אקח
אוטובוס וקופ"ח זה לא אותו דבר
מה כואב לך שנשים מעוניינות בהפרדה?
שיגיעו 2 אוטובוסים באותו זמן
קודם שאוטובוס אחד יגיע בזמן וייתן שירות ראוי
הסיבות לרצון להפרדה:
1. אמונה והרגל בלימודים/ סביבת עבודה נפרדת
2. אי רצון לקשרים יומיומיים עם בני המין השני
3. רצון לקשרי חברות עם חברות ללימודים/ עבודה ואי רצון לקשר כזה עם בני המין השני
4. הרגשה נוחה יותר עם בני אותו מין בסביבת לימודים/ עבודה
אגב אני מעולם לא העדפתי סביבה נפרדת
אבל מכירה מספיק שמעדיפים
מבינה ומכבדת את הסיבות שלהם
בתארים מתקדמים, בפרט בתארים שאינם מאלו המבוקשים ביותר, גם ככה הכיתות לא גדולות ולא מפוצצות בסטודנטים.
הפרדה מגדרית מצריכה עוד הרבה משאבים - עוד שעות הוראה למרצים, למעבדות, לכיתות, עוד תקורות של תחזוקה ותפעול.
ואז יקרה שבשביל 2-3-4 סטודנטים לא יפתחו שיעורים ומסלולי לימוד.
זה מזכיר לי בעיה דומה במוסדות הלימוד התיכוניים במגזר הדתי לאומי. הרבה מאוד מוסדות
לימוד קטנים יחסית לבנות בנפרד ולבנים בנפרד - ואי אפשר לקיים מסלולי לימוד טובים וברמה גבוהה באופן עקבי משנה לשנה בגלל ביקוש קטן, שההיקף שלו מאוד תלוי בשנתון.
לעומת תיכונים חילוניים, עם מאות תלמידים, ושפע מסלולי לימוד ואפשרויות בחירה רבות ומגוונות.
נראה לי הוא רק מאפשר לפתוח מסלול נפרד
לא נראה לי שמישהו מתערב בשיקולי עלות תועלת
תקציבית, ולא רק הצהרתית, המצב היה הרבה יותר טוב.
האוניברסיטאות רוצות הרי שיגיעו ללמוד אצלם.
ואכן יש כאן פוטנציאל לפתיחת אפשרויות למגזרים שעד היום לא הגיעו לאוניברסיטאות אלא למכללות הייעודיות.
אבל יש כאן משמעויות של חוסר יעילות כלכלית וצורך בתקצובים ייעודיים.
ויש אולי גם חשש של הדרת חברי סגל ופגיעה בשוויון: מרצות וחברות סגל לא יורשו ללמד במסלולי הגברים, גברים לא יורשו ללמד במסלולי הנשים, בשל דרישות דתיות של הסטודנטים. פגיעה כזו בחופש העיסוק ובקידום המקצועי של הסגל באקדמיה מייצרת עבור ההנהלה פלונטר מול חברי הסגל
אבל פועל יוצא של המצב- מוסד תיכוני לא יכול להחזיק ולהציע, לצורך הדוגמא, מסלול בגרות 5 י"ל בפיזיקה, כי על מנת לתפעל מעבדת פיזיקה, ולהשקיע בציוד טוב, ולהעסיק מורה טוב לפיסיקה, צריך שיהיו מספיק תלמידים כל שנה ושנה.
אחרת אין הצדקה.
יומיים לפני פיזור הכנסת הפנים הבן יקיר לי שהבוס הרמאי רימה אותו.
אופיר סופר, אל תלך בלי חברך סלומון,
הוא לא 'הביא' ארצה עשרות אלפי גויים, להפך, הוא שינה כיוון מכל שנות השליטה של ליברמן מהשקעה רק ביוצאי חבר העמים - שממילא רובם המוחלט גויים - להשקעה בהבאת יהודים מארצות מגוונות, שמהם גוים לא מחפשים לעלות.
שנית - ממש לא הוא זה שטרפד את חוק הגיוס. את חוק הגיוס טרפדו אגודה, שכל נוסח שהוצע לא היה מספיק טוב בשבילם. מה שהם רצו, היו מספיק ליכודניקים שלא יכלו לבלוע, גם בלי קשר לאופיר סופר.
פשוט לא נכון, אם זה היה נכון - הוא לא היה פורש.
הוא פורש על רקע חילוקי דעות בינו לבין סמוטריץ' איך נכון לנהוג במצב שבו מצד אחד נציגי הציבור החרדי התגלו בעליבותם ואוגואיסטיתם, כשמשתמש בדיבורים על 'לומדי תורה' כדי למנוע שבבניקים מהחלצות למלחמת מצווה ומצד שני - אין לנו קואליציה אחרת...
תשלם בשביל בטחון ישראל מה שהוא שילם, לפני שאתה מתמש כלפיו בביטויים מזלזלים כאלו.
אבל בכל הנוגע לחוק הגיוס הוא התנהג כמו חנווני קטן, ויש אומרים שהיה שלוחו של הבוס, כדי שחס ושלום לא ידבק רבב בבגדו של הבוס.
על רקע זה לא בלתי אפשרי שהתגלעו חילוקי דעות ביניהם.
בדבר אחד (כמעט) הכל מודין. טלית שכולה תכלת הוא לא, וקל וחמר לגבי הבוס שלו.
למרות הצדק בדבריו על הגיוס, ואין לי מושג איך מישהו יכול להתנגד לדרישה שבמקביל להסדרת מעמד לומדי התורה, עליו הוסכם בהסכמים הקואליציונים, הציבור החרדי יראה שהוא חלק מכלל ישראל ויוביל בגאון ובהובלה של מנהיגותו - מהלך של גיוס משמעותי של אלו שבזמן שאחיהם נחלצים לעזרת ישראל מיד צר - הם יושבים בצ'ונטיות במקרה הטוב ועל הברזלים ובטרמפיאדות לאילת במקרה המצוי, מבחינה קואליציונית זאת היתה התנהלות לא חכמה ולכן נוצר פער בינו לבין בצלאל.
הוא עוזב כי רימו אותו.
וגם הרויח ביושר.
לא שמעתי אף אחד מחבריו, ובמערכת הפוליטית בכלל, שקורא לו לחזור.
וגם, נכס אלקטוראלי מעולם הוא לא היה, נהפוך הוא- מאז ההודעה על פרישתו המפלגה מתחזקת בסקרים.
הוא (וגם משה סלמון) לא עוזבים כי רימו אותם, אלא כי נוצר פער משמעותי.
שמחה רוטמן אתמול בגלי ישראל הביע צער משמעותי.
ואגב, ההתחזקות בסקרים היתה כבר שלשום. הופתעתי שאחד כמוך, שכל כך התבחבש בסקרים שלכאו' טענו שלא עוברים, לא פתח שרשור על כך...
## **דל"פ: גדי אייזנקוט לא היה כל כך תמים ונאיבי, יאיר גולן פשוט לא הבין סרקזם**
בסרטון שהתפרסם לאחרונה, יאיר גולן מספר שבזמן ההתנתקות, גדי אייזנקוט אמר לו על המחבלים:
> *"הם פשוט ישבו על הטריבונה, ימחאו לנו כפיים ויהיה לך משעמם"*.
>
התגובה האוטומטית של כולם היא לתפוס את הראש ולשאול: איך קצין בכיר כל כך היה מסוגל להיות כזה נאיבי? במיוחד אחרי שכולנו ראינו את תוצאות הסכמי אוסלו והנסיגה מלבנון.
אבל האמת היא קצת שונה, ואולי אפשר להסתכל על זה אחרת:
**אייזנקוט לא היה תמים. הוא הבין מצוין לאן זה הולך.**
### **הסבר חלופי: הומור שחור מול חוסר הבנה**
אייזנקוט הבין היטב את גודל האסון והפיאסקו של ההתנתקות, וביטא את זה ב**ציניות מוחלטת ובסרקזם שחור**.
מי שלא הבין את הציניות הזו הוא יאיר גולן (שהיה אז קצין צעיר יותר ולא ניחן, איך לומר בעדינות, ביותר מדי חוש לניואנסים או חכמה יתרה בקריאת המפה), ולקח את הדברים פשוטם כמשמעם.
### **אז למה אייזנקוט לא אמר את זה בפירוש?**
נשאלת שאלת מיליון הדולר: אם אייזנקוט הבין שההתנתקות היא אסון, למה הוא התנסח ברמזים סרקסטיים במקום להציג עמדה ברורה ואמיצה?
* **מכבש הלחצים של התקשורת:** באותם ימים, המערכת הממסדית והתקשורתית אתרגה את התוכנית לחלוטין. כל מי שהעז להשמיע קול ביקורתי נגד ההתנתקות – סומן מיד, ספג שיימינג והוצג באור שלילי, קיצוני ומסוכן.
* **ההקבלה לימינו:** קל מאוד לראות את הדמיון לימינו אנו – כאשר כל מי שהעיז להביע התנגדות לעסקת כניעה מול מחבלים, או חושב אחרת מהמיין-סטרים בנושא החטופים, נתקל במתקפה תקשורתית חסרת רחמים שמציירת אותו כ"אוכל מוות" ואויב העם.
### **השורש הרוחני: מנטליות של גלות**
הפחד הזה לומר את האמת הפשוטה, והצורך להסתתר מאחורי מסכות ורמזים, מראה בדיוק באיזה מצב רוחני ומנטלי אנחנו נמצאים. אנחנו עדיין בתוך מציאות של גלות, שעליה נכתב בתוכחה:
> **"וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף..."** (ויקרא כ"ו, ל"ו)
> **"וְכָשְׁלוּ אִישׁ בְּאָחִיו כְּמִפְּנֵי חֶרֶב וְרֹדֵף אָיִן..."** (ויקרא כ"ו, ל"ז)
>
כשמנהיגים וקצינים מפחדים לומר את האמת הברורה רק בגלל צל של ביקורת תקשורתית, זוהי התגלמות ה"עלה הנידף" והרדיפה העצמית של זמן הגלות.
מרוב הפעמים שהוא עשה את עצמו כאילו שהוא טיפש חסר שכל, בסוף הוא נהיה כזה
[url]https://x.com/OhevTziyon/status/2077708681840394321?s=20[/url]
כשזה אנשי שמאל הוא חונן בלי לחשוב פעמיים (שלא להגיד בלי לחשוב בכלל...) אבל כשזה אנשי ימין פתאום צריך לשמוע מה הפרקליטות חושבת... מה צה''ל חושב...
-זה בדיוק הסמכות שניתנה לך- לחון גם כשלא חושבים כך במערכת אכיפת החוק.
אם כולם מסכימים שאפשר לחון לא צריך את כל הסיבוך הזה שנקרא חנינה של הנשיא
הוא גם פחדן וחסר עמוד שדרה שאישתו אמרה (לפני הבחירות מול "נתניהו מאוחדת") שכשיש לחצים אז הוא הולך לישון. בדיוק בגלל זה הוא נמצא שם בנשיאות. בובה מרצון על חוט מרצון.
א. מתי הוא נתן חנינה לשמאלנים שהרגו אנשים?
ב. מי קבע שלהרוג מחבל מנוטרל זה ימין?
ג. למה אתה כותב בלי לדעת את החוק? החוק *מחייב* את הנשיא לקבל חוות דעת של משרד המשפטים ושל גורמים אלה ואחרים לפני שהוא מחליט, למרות שבסוף מותר לו להחליט ההפך מהם.
https://www.gov.il/he/pages/department_pardons_about
ד. יש לך דוגמה מ-30 השנים האחרונות למשל, שהנשיא נתן חנינה לאדם שמעולם לא הצטער על הפשע שהוא עשה?
ואם תאמר שאליבא דאלאור הוא לא עשה פשע, אז בוודאי שהנשיא לא יכול לחון אותו, שהרי סמכות החנינה היא לא ערכאת ערעור ואין בסמכות הנשיא להתערב בהחלטות עובדתיות ומשפטיות שקבע בית המשפט.
על קיצור תקופת הרישום הפלילי.
חשוב לזכור שהרמטכ"ל לשעבר איזנקוט כבר קיצר את העונש שאזריה קיבל במשפטו,
שוועדת השחרורים קיצרה לו שליש, ולפי כ"ץ אזריה היה לוחם מצטיין בעת שירותו (אני מקווה שהוא לא ממציא).
אולי אני טועה אבל נדמה לי שאתה מנסה לייצר איזו השוואה מוזרה בין סתם פושע שרצח לבין חייל בלב חברון בעת אירוע מתגלגל.
ואני לא מנסה לייצר השוואות, את זה עשה פותח השרשור.
אגב, קיצור שליש ניתן כפרס על התנהגות טובה בכלא, השתתפות בתוכניות שיקום וכו'. זה לא מעיד כהוא זה על כך שהוועדה חושבת שהפשע הוא לא פשע או שבית המשפט הגזים עם גזר הדין.
א- זה לא 'הרגו אנשים'- זה לוחם, באירוע מתגלגל, בסביבה עויינת, שירה ב*מחבל שדקר*, שהיה חשוד מאד עם מעיל.
ולאירוע כזה, עם כל כך הרבה גורמים מקלים וחריגים, הנשיא נתן הרבה פעמים חנינה.
ב- שוב זה לא סתם 'מחבל מנוטרל'. זה תוך כדי אירוע וכו'.
לא אמרתי שהמעשה עצמו ימין. אלא אזריה הוא איש ימין והריגת מחבל נתפס כמשהו 'ימני'.
ג- דווקא ידעתי את החוק. בגלל זה אמרתי שיש לו סמכות גם אם הגורמים הנ"ל לא מסכימים. אלא שפתאום אצל אנשי ימין הם אומרים דעתם וזה קודש קודשים וחלילה לעשות כנגד זה.
ד- נגיד שזה לא היה בעבר. נגיד שהוא לא התחרט כי הוא סבר שפעל נכון בסיטואציה. זה לא משנה בכלל. יש לנשיא סמכות רחבה להפעיל שיקול דעת ממגוון סיבות ולוחם מסכן ששגה בסיטואציה סבוכה שכזאת וכבר קיבל עונש משמעותי, בהחלט ראוי לחנינה מהנשיא.
קשה להכריע בוודאות האם מחדל ה-7 באוקטובר נבע מרשלנות רבתי או מבגידה פנימית מכוונת. עם זאת, אם נבחן את תרחיש הבגידה, הרי שוועדת החקירה הממלכתית לאסון מירון היא שייצרה את התשתית ואת התמריץ למהלך.
1. תקדים ועדת מירון והכשרת הכלי הפוליטי
ועדת מירון קבעה תקדים חסר תקדים כאשר הטילה אחריות אישית ישירה על ראש הממשלה, במנותק מהדרגים המבצעיים ומההחלטות בשטח. מהלך זה סימן למתנגדי השלטון כי הוועדה הממלכתית יכולה לשמש כלי פוליטי יעיל לעקיפת המנגנונים הדמוקרטיים והפלת הדרג המדיני.
2. כשלון המניפולציה מול המגזר החרדי
הניסיון למנף את אסון מירון כדי להנדס את תודעת הציבור החרדי ולייצר דה-לגיטימציה לנתניהו נחל כישלון חרוץ. הקהילה החרדית, המסתמכת על ערוצי מידע עצמאיים, זיהתה את המניעה הפוליטי שמאחורי המסקנות וסירבה לקבל את הנרטיב התקשורתי.
3. העתקת הזירה: ממירון לעוטף עזה
הכישלון בהנעת הציבור החרדי הוביל, על פי תאוריה זו, לחשיבה מחדש: כדי לייצר אפקט פוליטי דרמטי, נדרש אירוע שיפגע באוכלוסייה החשופה ומגיבה יותר לזרם המרכזי של התקשורת. המנגנון שנוסה במירון – יצירת קשר ישיר בין מחדל בשטח לבין אשמת ראש הממשלה – הועתק ושודרג לקראת הזירה הבאה.
4. מנגנון ההפעלה: אסון מבוקר לשם שינוי משטר
תרחיש זה מניח כי ההחלטה לאפשר את פריצת הגבולות התבססה על אמון מלא ב"מנגנון האשמה" הממסדי:
השלב הראשון: יצירת אסון הומניטרי וביטחוני בעוטף עזה.
השלב השני: הקמת ועדת חקירה ממלכתית כסמכות עליונה ובלתי מעורערת.
השלב השלישי: ניתוב הזעם הציבורי באופן בלעדי לעבר ראש הממשלה, תוך הסרת אחריות מיתר הגורמים – בדיוק על פי התקדים המשפטי של מירון.
לסיכום:
מסקנות ועדת מירון יצרו קונספט משפטי חדש לפיו ראש הממשלה אחראי מיניסטריאלית ואישית לכל כשל במדינה. קביעה זו היא שנתנה, ככל הנראה, את האור הירוק לגורמים המעוניינים בהפלת הממשלה לפעול בצורה קיצונית, מתוך ידיעה ברורה כי מערכת המשפט והתקשורת יספקו להם את הגיבוי ויסמנו אשם יחיד.
במבט עמוק יותר, מתגלה כאן העיקרון הרוחני וההיסטורי לפיו "עבירה גוררת עבירה", ועיוות דין סופו לגרור אסון כבד. כאשר התרחש עיוות הדין הממסדי והתקשורתי הבוטה באסון מירון, רבים במחנה הפוליטי הנגדי בחרו לעצום עיניים. הם חשו והבינו שמדובר באי-צדק משווע, אך ניחמו את עצמם במחשבה הצינית שהפעם – העוול משרת את האינטרס שלהם ומניב להם נקודות פוליטיות.
אולם ההיסטוריה מלמדת שחוקי המוסר אינם נעצרים בקווי הפרדה פוליטיים. השתיקה מול עיוות הדין במירון הכשירה את הקרקע, והאי-צדק הזה חזר כבומרנג והמיט אסון נוראי, חסר תקדים, על כולנו יחד – ללא הבדל מחנה או דעה.
מתוך ההבנה כי רק צדק אמיתי ומערכות משפט נקיות מפוליטיזציה יוכלו להשיב לנו את הביטחון והאחדות, אנו מסיימים בתפילה:
"הָשִׁיבָה שׁוֹפְטֵינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה וְיוֹעֲצֵינוּ כְּבַתְּחִלָּה, וְהָסֵר מִמֶּנּוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה".
ובאופן כללי כדורגל.
הרי התפקיד של בחור זה ללמוד
שמצד האמת לא.. כי באמת צריך לעמול ולהשקיע בתורה ובלימוד וזה קצת לשרוף זמן על דברים שאין בהם תכלית.
מהצד השני, עדיף אולי לראות מונדיאל מדברים אחרים.
נראה לי שזה תלוי בך, גם איפה אתה מונח בעבודת ה' שלך והאם זה סתם בילוי? או בריחה? או גם וגם?
נראה לי יותר עמוק מסתם לראות משחק כדורגל.
מצד האמת יש כל כך הרבה דברים שאני לא צריך לעשות. השאלה אם זה משהו שמוריד ומפריע בעבודת ה' שלי.
מה יהיה עדיף? שאני ישמע חדשות ואקטואליה?
שזה בעצם שאלה בפני עצמה. מה עדיף לבחור ישיבה, לצפות בכדורגל או לשמוע חדשות
שהעולם של "בחורי ישיבה" מכיל מעט מדי פעילויות גבריות חיוביות והרבה מדי ישיבה (מבורכת לכשעצמה) על ספרים.
האנרגיה הזו צריכה לצאת איפשהו. רואים את זה בהפגנות האלימות של הפלג אבל האמת שגם כדורגל זה דבר די נפוץ אצל גברים "רגילים".
אתה רוצה להפסיק כדורגל מסך? תסתכל בעין אוהבת למה אתה צריך ללכת לשם. אולי תלך לחדר כושר או לגינת כושר ציבורית כדי לעשות "ספורט" ולהיות גבר אמיתי ולא רק ספורט כורסא. לך תשחק כדורגל במגרש. עם בני אדם אמיתיים ועם הגוף שלך. הגוף שלך יכיר לך טובה וגם הלימוד שלך יכיר לך טובה על זה. ומצד שני האנרגיה בגוף שרוצה את זה תקבל את המענה שלה.
שמע, יש בך מלא אנרגיות בגיל הזה ותחומי עניין, אם אתה לא תוציא אותם על משהו הם יתפרצו בצורה לא מבוקרת או שהם ידכאו אותך.
כדאי לך לא להזניח את תחומי העניין שלך בזמן הפנוי, וככה גם הלימוד בשאר הזמן יראה אחרת..
אם לצרוך תרבות כדורגל מתאימה למי ששואף שתורתו תהיה אומנותו? כנראה שלא🤷♂️ אבל אם כל הסביבה סוחפת לזה+הנפש שלך מנסה להשתחרר ואתה לא נותן לה מענה ראוי- אז זה באמת קשה להגיד לזה לא.
תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז.
נ.ב המגיב אינו משגיח.
והלא כמדומני שאין אנו מכירים פנים אל פנים..
תנסה למקד את עצמך מה מעניין אותך באמת ותן לזה מקום בלו"ז
שתפקידם לשבת בבית/ בבר/ ברחוב לצפות בטלוויזיה לשתות בירה ולשאוג?
אנשים יכולים לעבוד/ ללמוד/ להיות בטלנים
זה לא קשור לתחביבים שלהם
מונדיאל זה תחביב שנחשב די צנוע כי נראה לי שכולם שם גברים
אז הוא יכול להתאים גם לבחורי ישיבות
אלא אם עושים שטיפת מוח רצינית שמשתלטת עליה
נאמר פה אחרת. נפש (איך שהיא בתוך גוף האדם) היא אכן מוגבלת, וכוחה להנות או לאהוב דברים מוגבל. ולכן אין ביכולת וכח האדם להתחבר לתענוגות עוה"ז וקדושה יחד...
אם בליגת אלופות לדוגמא, 99% אחוז מהזמן לא מראים את הקהל ולא שאר שטויות, רק את מה שקורה על המגרש.
במונדיאל מראים הרבה את הקהל וביניהם בחורות מאד לא צנועות,
ולפעמים גם יש שופטות עם מכנס קצר.
כלומר התשובה הפשוטה היא לא פעמיים -
פעם אחת לא, כי בחור ישיבה (וכל יהודי שיש לו זמן) צריך ללמוד תורה.
ופעם שניה לא - כי אשרי האיש וגו' ובמושב לצים לא ישב.
אבל בחור שרוצה להחזיק, צריך להיות מודע למקום שלו. לא להפוך את החולשה לאידאל, אבל לדעת שהוא אינו מושלם ואם מה שמציק לו בנפש זה הגעגוע למונדיאל - עדיף שיתן לעצמו במידה מסויימת ובתקווה ושאיפה להשתחרר מזה, משישב מול הגמרא, כשהראש במונדיאל.
באידאל לא
אבל מצד שני. זה גם לא כזה נורא. משמע אפשר להיות תלמיד ישיבה ועדיין ולראות מונדיאל.
אם נפשו שואבת אותו לשם.
לדעתי שיתן לעצמו "פיצוי לראות"
אבל יוסיף לימוד וקדושה במקום אחר.
מותר וצריך לשחק כדורגל, לפעמים. לצפות במשחק ביטול תורה מוחלט.
כן כי צריך מקום לנפש, לנשום לנשוף ולנפוש...
לא כי זה תרבות מטומטמת וגויית...
אפשר למלא את הצורך באוויר גם בדרכים אחרות (ציור, סרטים, שירים, שחנשים/נעייסים/שיבבובים, ספרים ועוד...
יוצא שלא...
מי שלא לומד בהתמדה כל היום וגם חלק מהלילה, הוא לא באמת תלמיד ישיבה, ואז יכול לעשות כרצונו.
מבחינה חוקית יש התחייבות ל9 שעות ביום
זה בחור שהלך למסגרת ישיבה קטנה או ישיבה תיכונית. והוא צריך ללמוד מ9:00 בבוקר עד 21:30 בלילה הוא לא צריך ללמוד בלילה ובכל היום. ויש לו הפסקות ואז בהפסקות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה.
וגם בלילות הוא יכול לעשות מה שהוא רוצה... כי אם לא היה לו זמן פנוי הוא לא היה יכול לראות מונדיאל. שזה על מה שאנחנו דנים בפורום הזה!
או הלכתית מבחינת גניבת דעת הציבור, או מבחינת ביטול תורה...
נשאל האם מתאים מבחינת זה שאתה בחור ישיבה וזה מונדיאל...
לא באמת תלמיד ישיבה. רק עניתי לו מה זה תלמיד ישיבה...
לא!!!!!!!!!
אם הוא לומד וגם רואה אז סבבה. העיקר שילמד אבל אם הוא לא לומד זה ביטול תורה אז סביר להניח שאסור. אבל רוב הבחורי ישיבות לומדים. אז זה לא כזה בעיה לראות...
החנפנות לנתניהו משתלמת.
סמוטריץ' שבריצה עצמאית מגרד את אחוז החסימה פעם מלמטה ופעם מלמעלה, בדרך לכנסת ה- 27 בזכות לשונו המתגלגלת.
במקום לשבת בבית כראוי לו.
אבל כדוברו החצי רשמי, עמדתך חשובה לי, ואם תוציא הכחשה בשמו, אקבל אותה כעין "הלכה למשה מסיני".
כך או כך, תנוח דעתך, בין אם ילכו יחדיו ובין אם לאו, מנוי וגמור עימי שלא להצביע להם. בסודם אל תבוא נפשי, וכו'.
עם או בלי קשר, שמעתי בערוץ 7 הקלטה של הרב יצחק יוסף ממנהיגיה הרוחניים של ש"ס, שבה מצד אחד הוא פוסל את נתניהו, ומאידך הוא מרמז על עסקים פוליטיים עתידיים עם אייזנקוט. עובדה זו כשלעצמה מקרבת אותי לשקול אם להשאר בבית ביום הבחירות.
אגב, כל כך הרבה שרשורים חפרת כאן על למה בצלאל מבטל את הפריימריז, למרות שלא היה אמור להיות כזה. לא מדגדג לך לפתוח שרשור כזה על נתניהו?
להצביע לאייזנקוט/גולן. אין שום הסבר למאמצים האובססיביים שלך לבוז לימין, אלא שמטרתך להעלות את השמאל.
אישית מאוד מקווה, שהדיבורים הללו יבהירו לכל אלו שהצביעו ש"ס במחשבה שהם 'מצביעים בשני פתקים' ("נתניהו צריך אריה חזק"), לכל אוהבי עם ישראל וארץ ישראל -
שש"ס של דרעי, אינה ש"ס של ישי, ש"ס של דרעי - היא אותה מפלגת שמאל של אוסלו, אותה מפלגה של הירידה מהגולן, אותה מפלגה שהג'ובים שלה היו יותר חשובים מהנשק לרב המרצחים עראפת.
שכל המצביעים שמשרתים בצבא, שבניהם, אחייהם וקרוביהם לוחמים, נפצעים ונהרגים - ישימו לב שש"ס זו מפלגה של שרים שהגעפילטעפיש או החריימה בבית, יותר קריטיים בעינהם משחרור אלפי מרצחים וביטול הישגי המלחמה. ויחזרו לכור מחצהתם.
הבחירה הפעם (בעיני) היא בין יהדות התורה ובין להשאר בבית.
ש"ס היתה אופציה שאתמול ירדה מן הפרק.
אתמול שוחחתי עם פעיל מרכזי בליכוד, והוא אישר שמתנהלים מגעים עם סמוטריץ' וחבריו על שיריונים בליכוד.
אבל אתה מכחיש, ונאמנים עלי דבריך.
תשאל כל חרדי עם טיפה הבנה, הוא יאשר זאת.
אל תדאג, ש"ס יודעת טוב מאוד שהשותפים הטבעיים של אייזנקוט, הם אלו שרוצים להעלות אותם למריצות. ההכרזה של הרב יצחק יוסף לא היתה בשביל אחרי הבחירות - אלא להלחיץ את הליכוד על ההצבעות שהם רוצים השבוע.
החלופה היא כאמור להשאר בבית.
לא אצביע לליכוד של אוחנה, ולא לבן גביר, ולסמוטריץ' לא אצביע מקל וחומר.
ביום שאתגעגע לאוסלו נוסף, אצביע לדרעי.
גולדקנופף אכן הצית את הברדק הפוליטי, אבל סמוטריץ' שפך עליו בנזין וגרם לו להתלקח.
סמוטריץ' לא קשור לעניין. חמישה ח"כים מהליכוד הבהירו שלא יתמכו במתווה שמקובל על גולדקנוף...
השמאל בדיוק בונה עליכם. על זה יוכרעו הבחירות.
מציאותית, הדמוגרפיה עושה את שלה, הגוש האמוני לפלגיו גדל. כל שנה מגיעים לגיל 18 הרבה יותר מהגוש האמוני, מאשר בקבוצה של מתנגדיו.
אבל 'טהרנות, שלום',
יש את הליכודניקים שנמאס להם מביבי ונשארים בבית.
יש את החרדים שממילא תמיד הצביעו בסוג של דיעבד, אז כשהחבר'ה לא סיפקו את הסחורה - ישארו בבית.
ויש כמובן את הציונים דתיים - שזה לא נראה להם כי בדיוק ככה וזה לא כי אחרת וזה לא וזה לא, וישארו בבית.
כשממשלת אייזנקוט את גולן ועבאס תתעלל בכולנו - כל הכעסים הללו יהיו כל כך לא רלוונטיים.
הימין מאבד 13 מנדטים בממוצע ברוב הסקרים, ואפילו אצל פילבר המלטף הוא מאבד מנדט אחד.
כי מחנה לא הומוגני וחרב איש ברעהו אינו מחזיק מים, וקל וחומר מנדטים.
350 אלף אנשי ימין ישארו הפעם בבית, כי:
גולדקנופף מתקוטט עם סמוטריץ' וסמוטריץ' עם בן גביר, ובן גביר עם מעוז, ומעוז עם נתניהו, ונתניהו עם ש"ס.
וחוזר חלילה.
די.
בעבר לא היו פחות מתחים, במפלגות השמאל אין פחות מתחים והתקוטטויות.
אבל ההסתכלות החלקית הזאת, שנתפסת לשולי ובשמו מוכנה לאבד את הכל - היא טפשית.
בסופו של דבר הבחירות הם משאל עם. הם לא משאל עם על המתחים בין גוטליב לאמסלם או בין נתניהו לביטן (שכל הספינים על שריונים בליכוד, קשורים למתח הזה).
הבחירות הללו הם משאל עם בשאלה האם העם הוא הריבון, או קומץ פקידים הם הריבונים. הם משאל עם האם צריך להרחיב את גבולנו כמו שהממשלה עושה, או להכנע לטרור כמו שאייזנקוט ולפיד רצו. האם להמשיך לבנות את ארץ ישראל כמו שבצלאל מוביל, או להרוס כמו שאייזנקוט, בנט וגולן אומרים.
מי שבגלל כל מיני קטנוניות - לא מצביע, מצביע לצד השני. נקודה. שב עם עצמך, תחשוב מי מהכוחות הקיימים והרלוונטיים הכי מחזק את הדברים החשובים בעיניך ותצביע לו גם אם היצוגיות שלו לא הכי 100 בעיניך.
היום התבשרנו על הקמת עוד מפלגה חדשה, של בן ארי ומרזל, שתאתגר את בן גביר, ותשרוף לו מנדט וחצי לפחות.
נכון לעכשו נחוש הימין שמימין לימין לשרוף שישה מנדטים וצפונה, ולהעבירם למגרש של איזנקוט, בנט, גולן, ומנסור.
לו בשל כך בלבד נראים סיכויי הימין להרכיב את הממשלה הבאה קלושים עד אפסיים.
וכשזה המצב, אז שב ואל תעשה ביום הבחירות עדיפא. למה לטרוח ולעמוד בתור בשביל סיכויים קלושים עד אפסיים, או בשביל להשביע את תאבונו של פייגלין לסגור חשבון עם נתניהו.
גם אם יצליחו ניצי הימין שצלחו את אחוז החסימה להגיע להסכם הפסקת אש ביניהם, היא תסתיים בסבירות גבוהה בטרם יתפרסמו התוצאות הרשמיות של הבחירות לכנסת.
אני זוכר איך מרכיבי הקואליציה היוצאת נלחמו אלה באלה, ורק ביום האחרון של המנדט שקיבל נתניהו טאטאו מחלוקות אל מתחת לשטיח, וקמה ממשלה על כרעי תרנגולת. בקפלן ניצלו את הסיטואציה עד תום, והביאו לנו 2000 לוחות שיש בבתי הקברות.
האשם המרכזי הוא כמובן פלוני שאמנם לא דרש ראשות ממשלה לעצמו (תודה פלוני), אבל ללא ספק הביא עלינו בקו הגמר קואליציה עייפה, מותשת, וחסרת מוטיבציה לנהל מדינה.
שאלה: האם "השותפים הטבעיים", חחחחה, יכולים להתעלות על עצמם ולחלק ביניהם את עור הדוב בטרם ניצוד. התשובה היא כמובן לאו ב-א' רבתי.
הבחירות הם אכן משאל עם שסופרים בו גם פתקים וגם מנדטים. חבל שיובל נאמן וגאולה כהן לא נמצאים איתנו כדי להזכיר לנו איך זה עובד ואיך קיבלנו את אוסלו.
הימין שמימין לימין נחוש לשרוף ששה מנדטים ולהעבירם לקפלן.
וכשזה המצב חבל על כל מאמץ שלך ושלי. זה כמו לעצור בגופנו משאית דוהרת.
תוכיח לי שהניתוח שלי מופרך ומשם נתקדם.
כל מערכת בחירות יש את הגורמים הללו או אחרים. מסכים שחבל, אבל אם נתייאש מאה ימים לפני הבחירות - לא נגיע לשום דבר.
אגב, גם לשמאל (או לשמאל שקורא לעצמו מרכז ומדמיין ש'יכפה אחדות') יש כרגע אין ספור רסיסים, כך שמבחינה זאת המצב הוא פיפטי-פיפטי, או כמו שאמר מי שאמר "אם לך קר ורטוב ואתה עייף מיום קרב - תדע שגם בצד השני זה המצב".
לפיד היום התפאר באופיזיציה המעולה שלו, תוך שהוא מתעלם באלגנטיות מזה שאחרי קדנציה קשה אוביקטיבית, במדד העיקרי של אופוזיציה ככזאת שמקצרת את ימי הממשלה, הם נכשלו טוטאלית יותר מכל אופוזיציה ביובל האחרון.
האחריות של כל אחד מאיתנו עכשיו, אינה לייאש אלא לעודד כמה שיותר אנשים להצבעה מושכלת. בעז"ה ובהשתדלותנו.
הולך הימין לשרוף שבעה מנדטים.
ההערכה הפרטית שלי היתה צנועה יותר.
איפה עיני העדה שיקראו למשוגעים לרדת מהגג.
בן ארי ומרזל הם בהחלט בעיה. הם שורפי מנדטים סדרתיים וזה לא אכפת להם. לשיטתם אם לא הם - אין שום טעם בימין. הם היו אמורים לראות בהצלחה של בן גביר (למרות הפוילשטיקים שעשה ובעצם 'גנב' להם את השליטה במפלגה) הישג שלהם, אבל בדיוק הרוביקון האידיאולוגי שהוא חצה - של להצליח להכניס את האידיאולוגיה לכלים הפרגמטיים - זו מהות ההתעקשות שלהם להתמודד גם כשאין סיכוי.
נקווה שרוב אלו שבמערכות קודמות שרפו עליהם את קולם, מספיק עם עיניים בראש, כדי להצביע לבן גביר.
את המשוגעים צריך להוריד מהגג עכשו ולא ביום שהולכים לקלפיות.
בדברי ימי ישראל מככבים רבין ושות' כגיבורי אוסלו, אבל משום מה לא נותנים את הקרדיט הראוי ליובל נאמן וגאולה כהן על מעשיהם הזדוניים והתוצאות האסוניות.
מסתמן שהפעם יצאו מחלצינו לפחות חצי תריסר יובלים, ועוד חצי תריסר גאולות.
בהצלחה לשני הצדדים.
רק לשם הדיוק ההסטורי - התחיה אכן אשמה, בעיקר בכך שתמכה בנלהבות בצעד האנטי דמוקרטי של העלאת אחוז החסימה מאחוז לאחוז וחצי. צעד שחזר אליה ישירות כבומרנג.
מעבר לזה - קודם כל, הליכוד קרס כשלעצמו, בלי קשר לארבע מפלגות ימין שלא עברו את אחוז החסימה. אכן המריבות הפנימיות והמחנאות בליכוד דאז, המאיסו אותו על חלק גדול מהציבור.
התחיה אמנם לא עברה, אבל היתה מפלגה יציבה, היה קשה לחשוב שלא תעבור.
הימין אכן בא חשבון עם אליעזר מזרחי, שנעלם לגמרי מהציבוריות, עם הרב לוינגר זצ"ל שעד אז היה המנהיג הבלתי מעורער של תנועת ההתיישבות כולה ואחרי כן נשאר דמות חשובה אך שולית מאוד בהנהגה. אפילו עם חצי מהמצביעים לשתי הרשימות הללו - היו מצביעים להתחיה, היא היתה עוברת.
בתקשורת הרשמית לא מדברים על זה בקול, כי זה יחשב "פגיעה בכבודו של האדמו"ר מגור" שיענו גולדקנוף הוא רק עושה דברו - אף אחד לא מעז להכנס לזה
https://forums.bhol.co.il/forums/topic.asp?cat_id=4&topic_id=3393895&forum_id=771
זה עוד לפני גולדקנוף, אבל זה המשיך גם בסבבים של הממשלה הזאת.
בצלאל הוא זה שמפריע לך? לו יש לשון מתגלגלת? אני חושב שליד שותפו לשעבר בן גביר הוא נחשב אילם...
אמנם כאשר בן גביר ליד סמוטיץ אזי איתמר מרזה לעומת הישגי בצלאל
וברוב הגדול הוא גם על 5
אז למה סתם להמציא?