בננית

חטיף ורוד עטוף בקוקוס לבן

שפופרת כמו של משחת שיניים שמוציאים ממנה כמות של מסטיק בטעם תותי פרוטי נראה לי

<בצחוק>

בכיתה א' היינו בבית ספר זמני (שיפצו את הקבוע) והיו שם בחצר טונות של הצמחים האלו, היינו קוטפים ומוצצים את המיץ שלו...וואי, זה באמת נוסטלגיה...  

|מרגיש זקן|

בס"ד

מי שמוצא מקום שמוכרים בו את המקורי- שיעדכן אותי איפה!

אם יש לכם עסק של מתוקים ואתם מוכרים את זה אז בכלל שווה להלשין- אני הולכת לבזבז....

האריזה היתה בצבע ירוק..

והצ'יטוס היה כדורים.

ויש את המוגזם והפרפקט שהיו טעימים בטירוף..

בכלל נראה שכל מה שהיה ממש טעים הורד מהמדף משום מה 

האמיתית עם ההפתעה בקופסא צהובה, והשוקולד היה נפתח לשניים.

וגם תפוח מסוכר על מקל בצבע אדום..

כל פעם נזכרת בעוד משהו חחח

איזה עתיק.

והיה חטיף כזה בטעם ברביקיו מלבן קטן יחסית בצבעים מעושנים כזה...

שוקולד משולשים עם דמויות כמו טום וג'רי ועוד

מוגזם

4X4

יש

שוקו קיד (מתקופה קצת יותר מאוחרת נראה לי)

דני שובבני

טייגר

עדשים - לא ראיתי כבר שנים, עדיין מייצרים את זה?

חלמתי בלילה על שוקו קיד...

השירשור הזה לא עושה לי טוב....

http://www.atzuma.co.il/perfect

למרות שהוא טעים הרבה יותר מהמעדני שוקולד שיש היום

אם כי לא טעמתי כאלה עידן ועידנים...

והיה גם להיט.

ומקס, שזה די כמו דובונים נראה לי.

אני נתקלתי בסוכריות האלה אצל מישהו שמתעסק עם טרום-תעודת-כשרות (כלומר איך להכין את המפעל לעמוד בכללים של התעודה).

אז כנראה שזה היה בגלל זה....

עלה 10 אגורות פס. היינו קונים המון כאלה במכולת שליד בית הספר היסודי שלנו...

וכמובן ביצת קינדר הישנה שהיום כבר כמעט ולא ניתן להשיג בארץ (הסיבה - החום הגבוה במדינת ישראל מקשה על חטיפי שוקולד עדינים, בטח כאלו שעל בסיס שוקולד טהור בלי תוספת וופל או משהו בסגנון. בארצות אירופה הקרירות הם הולכים הרבה יותר טוב) 

בס"ד

ובטח שזוכרת את האבקה החמוצה הזאת..! לרע..- תמיד היא הייתה נתקעת בפנים ואז היה קשה להוציא את זה...!!! חחחח!

לדעתי עוד אפשר להשיג את זה גם היום...

בס"ד

לאחרונה ממש ניסיתי להיזכר איך קראו לארטיק הזה... איזה כייף שרשמת פה!

אחד האיכותיים

ובפנים היתה הפתעה.

וואי כמה דברים נוסטלגים..

באאאלי!!!

לזה אני לא מתגעגעת!

היה צ'יטוס בטעם מסטיק זה היה בעעעעע

וזה היה גלידה שוקו וניל!

התחתית היתה נשלפת ומתחתיה היתה הפתעה, לא?

בס"ד

ובתוך התיבה הייתה דלת סודית שהיו פותחים ושם היו קעקועים שלו....

וואו C הנוסטלגיה!!!

היה גם משהו כמו מיני דוריטוס. (לא זוכרת את השם שלו)

שלא אוכלים עם הידים- הרעיון היה לשפוך את השקית לפה.

איזה באסה שאין תמונות לאריזות הנוסטלגיות האלה..

איזה נוסטלגיה!!

וגם הפתי בר חיות ישנו.

אני מרגישה זקנה חחח

חברים שנסעו לחו"ל לבקר קרובים היו קונים לנו AFTER EIGHT שוקולד דק ממולא בקרם מנטה עדין (החיקוי שלו  פשקס ממש לא דומה!). זה היה פרווה וכל חו"צניק הכיר אותו.

כבר כמה שנים שיש יבואן אחד וההכשר שלו חלבי וכמובן כבר לא מהדרין.

הלוואי שמישהו ידאג לקו יצור פרווה!

לא לגמרי ממתק..

שכחתי שהיה פעם כזה דבר.

בגן רחל כל קבלת שבת

עלה 10 אג'

היינו עושים תחרות מי מצליח למצוץ הכי הרבה זמן

אבא שלי היה קונה לנו שוקו בקופסאות קרטון, משהו משומר כזה.

דודה שלי הייתה מחלקת שוקולד (חרובים) בצורת מטרייה סגורה עם עטיפות צבעוניות.

היה ממתק מרמלדה כזה- פסים בצבעים שונים.

קשים אטומים וצבעוניים מלאים באבקה שהפכה לחמוצה בפה. בהנחה והצלחתם להוציא את האבקה...

שוקוקיד היה ה-שוקולד יחד עם רוזמרי האיכותי.

חלוה ושלוה זה טעים! לא משהו שנשאר אצלי רק כזיכרון ילדות. ויש גם משהו שזה כמו עיגולים לבנים, מאורז תפוח או משהו. גם טעים.

חבילות קטנות של קורנפלקס.

אני זוכרת שהיינו קוטפים אותם שוטפים בודקים ואוכלים

ממתק כזה של חרדים... קופסא קטנה מלאה בכדורים.

בטעם ענבים (הסגול) היה הכי טעים

אבל הכדורונים האלה..מאז שאני קטנה עושים לי בחילה עד מוות.....בעעעעעע

אין לי "מקום" בעולם... אני כאן כל רגע שה' מחליט שאהיה כאן, כל רגע מחדש. 

שליחה, כל מה שיש לי זה מה', ממה שהוא נותן לי משתדלת לתת.

אחרים רואים את מה שאני באמת מכוונת. כשאני מצליחה באמת לכוון ולהיות בתודעה של מה שכתבתי לפני- אנשים רואים את זה, זה ממש כאילו "שם ה' נקרא עליך ויראו ממך". יראת כבוד כזו.

אבל לא תמיד אני ככה, וכשאני פועלת ממניעים אגואיסטים זה ניכר.

אין לנו תפקיד אחד בעולם חוץ מלעשות את רצון ה' ולהתקרב אליו.

וזה כן בא ביחד עם מודעות עצמית, לראות מה הכלים שה' שם לך.

אם זה יכולת לשמח אנשים, אם זה לימוד שאתה צריך להפיץ... מבינים את זה לפי מה שקורה איתך, אתה יודע במה אתה טוב, ועדיין כל פעם ה' שם אותך בסיטואציה אחרת, כל רגע בפני עצמו. 

יכול להיות שאתה אדם תוסס ואתה יודע איך להשתמש בזה לטוב אבל עכשיו ה' רוצה אותך בפקק ולראות איך אתה מגיב ואם תתעצבן. זה מלא דברים. המגמה היא אחת.

היא הדרך, לא המטרה. 

מי שמתקבע על התכונה שבעיניו היא התפקיד שלו עלול לחטוא לעיקר.

כי תמיד חשבתי שכישרון ויעוד קשורים זה לזה.

תוכלי לבאר את כוונתך?

ברור לי מאד

לעשות טוב לעצמי ולאחרים

ללמוד ולהשתפר מיום ליום

אני לא מוטרדת ממה אנשים אחרים חושבים על התפקיד שלי

את התפקיד שלי רק אני קובעת ושאחרים יתעסקו בתפקידים שלהם

יעוד של כל מי שרוצה בזה

לא רואה צורך לתחום את תפקידי לתחום מסוים 

לא מפחד לדבר בשם עצמו

וכנראה לא פותח פצלש

אבל היום אני כבר רק מפה כמעט

ולא כ"כ משתמש במקורי

היה לי כינוי בלי הנקודה ושכחתי את הסיסמא אליו

לפני הרבה שנים

מלבד אחד כמו מבולבלת, לא זוכר מה הפצלש

אוי, עלית עלינו🙈

@מבולבלת מאדדדד , באיזה ניק נשתמש?

אומנם פתחתי הרבה בעבר אבל ברשמי אני קופץ מידי פעם לבנות מרכלות עלי אבל לא יותר מכך.

אני אפילו לא מכוון את זה.. אני פשוט מתחבר ומה שיוצא לי בהתחברות אני מתחבר.. חחח

שם קוד,

אליאס,

דיקסיט,

עידן האבן,

טיקט טו רייד,

Robo rally,

The crew,

Avalon,

Shadows over Camelot,

Nefarious,

Colloretto,

סושי גו,

אזול,

Draftasorus

מה זה השמות האלה אתה בטוח שזה בישראל?😂

ממש תודה!

מה ה3 הכי מומלצים בעיניך? (חוץ משם קוד ואליאס)

ולא יודע אם תרגמו אותם, בכל מקרה, בכלל המשחקים שפירטתי אין מלל כמעט.

תלוי מה הסגנון שאת מחפשת?

האורך? מספר השחקנים?

כלומר שנאה עצמית היא לא הפרעה בפני עצמה, אלא תסמין של הפרעות ומחלות שונות, בעיקר דיכאון מג'ורי והפרעות חרדה למיניהן.

מכמה היבטים לגבי קנאה וכעס שמבלבלים את הדעת.

מקומות מהיבטים שונים.

בכללי הוא כותב עמוק עם המון מקורות והסברים קצרים, וכדי להבין את השפה שלו ואת הרעיונות שהוא מנסה להעביר, צריך הרבה יגיעה. גם צריך להשוות בין כמה וכמה מקומות.

אתן לך דוגמית מהפרשה שהייתה:

"שענין הפגם שהוצרך לתקן הוא בחינת חטא עץ הדעת כמבואר אצלינו בהרבה מקומות, ופגם עץ הדעת הוא בג' בחינות קנאה ותאוה וכבוד המוציאין את האדם מן העולם [אבות פ"ד מכ"א], והוא נתקן ע"י ג' אבות שהם בבחינת אהבת ה' ויראתו ותפארתו כמש"ה [ישעיהו מט, ג] ישראל אשר בך אתפאר שהוא תיקון ג' בחינות אלו, והרמז לזה כי ג' אבות עם הכולל כמספר עץ הדעת".

כלל וכלל ושצריך להתגבר על זה, רק הוא מציין תופעה. הוא אומר בלשונו שדווקא צריך להפוך את המחשבות עלמא דחירות.

הרבה פעמים (לרוב) לאדם יש דימוי עצמי נמוך

זה גורם לו לשנאה עצמית, תיעוב עצמי מוסתר או יותר גלוי.

וזה הרבה ממה שהורס לאדם בחיים, זה התעללות עצמית.

בלי מודע האדם בעצמו מחבל לעצמו בחיים. 

תודה

האמת שאני כתבתי טוב לא התכוונתי דווקא לטוב במובן של נכון מוסרית אלא גם לטוב במובן הנעים והמועיל

כלומר גם מסעדה טעימה היא מסעדה טובה למרות שאין בה שום דבר מוסרי

אבל ברור שהמוסריות היא גם חלק מהטוב הזה

כשחיים את האדם שאנחנו בכל המובנים. כשמחים בחלקנו אבל משתדלים

לדייק יותר במה שממלא אותנו סיפוק. בנתינה לעצמנו ולאחרים בצורה מאוזנת,

כשמצליחים להתגבר על משהו אצלנו, ולו אחת ליום ומבחינים בזה.

כשמצליחים לגרום למישהו (במיוחד במשפחה) שמחה. כשמצליחיףם

לבטא את הכשרונות שבנו, כשבסוף היום, כשמתבוננים אחורה, מרגישים

שהיום מוצה. היטב ולא בוזבז. מוצה נכון. כשזוכרים שהשם מלווה אותנו

תמיד בכל זמן ובכל מקום.

מותר לשאול ולתהות כפי שהיא תוהה (בליל סערה...). בטוחה שיש הרבה ספרי קודש שמדברים על זה והוגים בזה.

צריך למצוא אותם.  אולי תנסי לשמוע שיעורים של הרב אהרן לוי בהידברות. מאוד מתקבל על הדעת שגם הנושא

הזה עולה באחד השיעורים, או ביותר.  אפשר גם לשאול אותו בתגובות. הוא עונה, אמנם בקצרה, אבל זה יתן

כיוון מחשבה...

מה עם הרב נויגרשל? אם לא טועה, בימי שלישי בערב (22.00?). שואלים אותו כל מה שמעניין, מטריד,

מעלה תהיות....מאוד ממליצה. הוא גם יכול להפנות לשיעורים ו/או ספרים העוסקים בזה.

הוא עמוק וירא שמים ויודע ה מ ו ן.  

אולי אפשר לחפש גם באינטרנט , כמובן, עם ביקורת ולא לקבל כל דבר  - עם ביקורת ומחשבה.

להשוות לחכמינו, לדרך התורה.

בצורה שטחית אולי, שהטוב הוא הקב"ה. הוא מקור הטוב וכל מה שנובע ממנו הוא טוב.

מו"נ נחשב לספר פילוסופיה, לא?

במשפט אחד, למצוא חן בעיני אלוקים ואדם.

אולי, זה הטוב.

אני מציע לך לקרוא את הדיאלוג האפלטוני הידוע "אותיפרון", או למצער לקרוא את "פרוטגורס". הם עוסקים ממש בנושא הזה.

אני לא בטוח שתצא מהם תשובה חד משמעית, אבל אני בטוח שתירדם די מהר

ולגבי איפה ה' בסיפור? ובכן, הוא זה שיצר את המערכת ואת האדם, ולכן הוא יודע מה עובד הכי "טוב" כלומר מה מתאים לחיים בצורה המושלמת.

מרגיש לי קצת שטחי, אבל אולי זה מועיל כנקודת פתיחה כלשהי.