האולפנא הזאת. האמנם סיבה ששווה את המאבק?

כי כמו שאמרת אין סיכוי לשכנע אותו,

אז אולי עדיף לך לנסות להבין אותו,

ולא להתבאס מזה, כי בסופו של דבר אמרת שאי אפשר לשכנע אותו

וגם תחשבי על זה שזה הגיוני שאבא רוצה לשלוח את הבת שלו למקום עם רוח כמו שהוא היה רוצה לחנך אותה..

סיבה הגיונית..

אני חושבת שאת צריכה לשבת עם אמא שלך ואבא שלך לשיחה. להסביר להם בדיוק למה את רוצה את זה ולמה את אוהבת את זה, 

אם הסיבה זה שלא ישפיעו עלייך לרעה או משו בסגנון תגידי להם שאת מודעת לעניין ואת תשימי לב, תבקשי שיסמכו עלייך..

גם אבא שלי בהתחלה בהתחלה לא רצה כי הוא לא הבין מה הקטע אבל אחר כך אחרי שהוא ראה שאני באמת רוצה את זה, כשהתלבטתי הוא ממש שכנע אותי ללכת על זה..

את יכולה גם לבקש מאמא שלך שתעזור לך לשכנע אותו

ושלחו אותם למקומות שהם דיי סבלו בהם ולא התאימו להם כלל.

אז לא, הורים לא תמיד צודקים גם אם הם רוצים את הכי טוב לילדים הם לא באמת תמיד יודעים מה באמת מתאים לאופי של הילד ולא תמיד מכירים לעומק את המוסד שאליו שולחים את ילדיהם.

את צריכה להשלים עם המציאות שאת לא תהיי באותה אולפנה אלא באחרת. ומכיוון שכך תבואי ברצון ללמוד באיזה מקום אחר, ופשוט להגיע למקום השני עם המון רצון ומרץ טוב. גם לי היה סיפור דומה אבל זה כבר היה אחרי שהתחלתי ללמוד באיזה מקום, ומאוד רציתי לעבור לישיבה אחרת, למרות כל הטיעונים אבי לא הסכים, אז השלמתי עם המציאות והחלטתי לבוא בראש שהקב"ה רצה שאשאר שם, וב"ה היה לי סבבה בהמשך השנה. מה שבטוח לגבי המקרה שלך- אסור שתבואי בעצבים לאולפנה שתבחרי, אלא להגיע שמחה ו"למחוק" מהשאר את המוסד בו את כרגע רוצה ללמוד בו. יכול להיות שתבואי בראש אחר לאבא שלך (אני לא מכיר אותו אבל את עם שיקולייך) פשוט תאמרי לו- אתה לא מסכים, סבבה אני לא הולכת ללמוד בשום מקום. אבל זה תלוי בך...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אהלן! אני חושבת שכדאי לערב את המחנכת הקודמת שלך (אם היית בקשר טוב איתה, ואת מרגישה שהיא מכירה אותך מספיק) או יועצת מהמקום הקודם בו למדת. יש מצב שהם יוכלו לעזור לך לשכנע את אבא שלך שהמקום שאת רוצה ללכת ללמוד שם באמת יתאים לך, ואת באמת תפרחי בו. תנסי גם לשבת עם אבא שלך בשיחה של ארבע עיניים, תסבירי לו למה מאוד חשוב לך ללכת שם, ושאולי כדאי שתלכי לתקופת ניסיון, ואם הוא יראה שאת באמת פורחת שם, אז הוא ייתן לך. את גם מוזמנת לנסות לחפש עוד מקומות שאולי יתאימו לך, כי סביר להניח שיש עוד הרבה כאלה... אם בסוף את הולכת למקום שפחות רצית, ממליצה לנסות לבוא עם ראש הכי הכי פתוח, ובלי שום סטיגמות, או תחושה של "מה נסגר עם המקום המדכא הזה?! אני בכלל לא אוהבת אותו." תנסי להיכנס באופטימיות, ובעזרת ההסתכלות שלך את יכולה להפוך מקום שנראלך פחות טוב, למקום מדהים! בכל אופן-לאן שלא תלכי, שיהיה לך המון המון בהצלחה!!!

אנונימית יקרה,

אני מאוד מבינה אותך. לפעמים ההורים שלנו נעולים על הדרך שלהם, הם מרגישים שהם יודעים מה הכי טוב, לא רק לגבנו אלא באופן כללי וקשה מאוד להזיז אותם מעמדתם. אני גדלתי בבית כזה וכאבתי מאוד. שנים אחר כך ואני כבר אמא לילדים ועוד כואבת כי שמו לי רגליים בהמון מקומות בהם רציתי לגדול אבל בגלל שהדרך, הגישה החינוכית לא מתיישבת בדיוק עם עם דרכם ושיטתם מנעו ממני

כיום, כאמא לילדים, אני גם מבינה אותם. קיבלנו במתנה פשושים מתוקים, השקענו בהם את אהבתנו, לילותנו מחשבותנו, את כל כולנו והם לא רוצים ללכת בדרכנו??? זה כואב וקשה אך אני עובדת על עצמי לשחרר, ילד זה מתנה ואני עוזרת לו לכוון את עצמו לדרך הנכונה עבורו לא עבורי.

ועכשיו לשאלתך, אני מסכימה מאוד עם שתי קודמותי. את צריכה לחשוב בצורה עמוקה מה המניעים של ללכת דווקא לאולפנה הזו. אחרי שבררת את הנקודה ואת מרגישה שזה בא ממקום אמיתי וכנה ובכל זאת לא מצליחה להגיע להסכמה עם ההורים תערבי את המחנכת או מורה קרובה מהאולפנה הקודמת או אם יש מדריכה, המנהלת, מישהי/ו בעלת השפעה שיכולה לדבר עם ההורים. דרך אגב, התייעצת עם המחנכת הקודמת? המדריכה? המנהלת? רב/נית בי"ס הקודם? מה היא/ הוא אומר/ת על זה? מתוך הכרות איתך הם יוכלו לעזור לך לברר את הרצון ולראות אם הוא אמיתי וכנה או מעורבב עם רצונות חיצוניים שלא צריך להתחשב בהם. אל תוותרי על רצונותיך וחלומותיך, תחשבי על דרכים יצירתיות. אולי יש דודה או דוד סבא או סבתא שיש להם השפעה? שאת יותר בקשר איתם? אח/אחות גדול/ה? אל תהי בנקודה הקשה הזו לבד, תחפשי מישהו שיהיה איתך שם שיתמוך בך, יעזור לך אפילו רק יהיה אוזן קשבת זה המון המון!!

בהצלחה גדולה

בהרבה אהבה

ואל תשכחי, אנחנו עושים את המאמץ שלנו אך הקב"ה מחליט וקובע ואין אדם יכול להזיק לך אם אין לו אישור מהקב"ה. גם אם לא הצלחת לשכנע את אבא תדעי שזה לא אבא, זה הקב"ה. מעז יצא מתוק, תראי איך הכל יסתדר לטובה

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אולפנה וואו!

יש בה בול את כל הדברים שציינת ברמה הכי גבוהה שיש. והיא ממוקמת במרחק הליכה מצומת גהה ככה שזה לא רחוק מפתח תקווה.

מוזמנת לפרטי אם יש לך שאלות ספציפיות.

אי אפשר להטות לנקבה את המילה ראש, זה שם עצם. זה כמו להגיד שנשים ישנות על "כריתה" במקום כרית, או שותות מ"בקבוקה" במקום מבקבוק.

דבר שני בנות כמה הבנות שאתה רוצה לצאת איתן? רוב הבנות בגיל של דייטים, אחרי השירות לאומי בגיל לפחות 20+, לא נמצאות בקשר רציף עם האולפנא שלהן, ככה שאני בספק אם הם יהיו מודעים לכך שבנות מסוימות רוצות לצאת לדייטים. אולי יש מאגרי דייטים לבוגרות אולפנות מסוימות? אני לא מכירה משהו כזה בתור בוגרת אולפנא בעצמי. אפשר כנראה לפנות לאולפנות מסוימות ולברר. אבל אין סיבה שראש האולפנא תתעסק בזה, תפנה למזכירות. או יותר טוב, תחפש מדרשות בסגנון שלך, לא מסגרות שמיועדות לקטינות.

ולמה שההורים שלך יתעסקו בזה?

שוב, בן כמה אתה? מי שמספיק בוגר להקים בית לבד אמור להסתדר בלי אמא שעושה לו את כל הטלפונים.

שמעי ביררתי עם חברים נשואים ואברכים בישיבה. יש מקומות שמאוד מקובל לשאול על בוגרות של אולפנה מסוימת (ושם רוב הבוגרות לא בהכרח הולכות למדרשה) ויש אולפנות שיש בהן אנשי צוות שמתעסקים עם לשדך בצורה כזו או אחרת אמרו לי שזה משהו שעושים אותו. אמרו לי לברר דרך ראש האולפנה, או מדריכות שהן מכירות את הבנות.

יש דברים שנכון יותר שאדם שהוא מבוגר מגיל 20 יברר. מה לעשות זה עניינים של ניואנסים חברתיים, מי פונה ומברר. בחלק מהמקומות ובעיקר כשמדובר במגזר מסוים.

את האולפנה?

אחרת מה רלוונטי לברר לצורך השידוכים על בת 20+ איך היא הייתה בעבר, בנעוריה, כתלמידה באולפנה?

כאשר היא נמצאת במקום אחר לחלוטין בחייה, עם ניסיון חיים שצברה, הרבה יותר בוגרת, כנראה גם משכילה ובעלת מקצוע או בדרך לרכישת מקצוע?

אז מה השאלה?

תחפש "אולפנת ראשית פרוייקט שידוכים מספר טלפון" בגוגל ותתקדם משם. או תבקש מספר מהחברים שהמליצו לך.

ושוב, אם אדם לא בוגר מספיק לנהל שיחת טלפון, אני בספק אם הוא בוגר מספיק לצאת לדייטים.

אם אתה בחור פחות מבן 20, למה לך בכלל להתחיל לצאת? במיוחד אם אתה מצהיר שיש לך קושי לברר על הבחורה שאתה רוצה לצאת איתה וצריך עזרה של ההורים.

לא כדאי להפיל קשיים חברתיים על המגזר שבו אתה חי. הרוב המוחלט של חרד"לניקים יכולים לנהל שיחה עניינית יפה מאוד עם בעלי תפקידים בלי עזרת ההורים.

"מִי-אַתָּה הַר-הַגָּדוֹל לִפְנֵי זְרֻבָּבֶל, לְמִישֹׁר; וְהוֹצִיא, אֶת-הָאֶבֶן הָרֹאשָׁה--תְּשֻׁאוֹת, חֵן חֵן לָהּ"

והאם לדעתך ההטיות של העברית התנ"כית תקפות לעברית מודרנית? כללי הדקדוק השתנו מעט במשך 2,000 השנים האחרונות. (לא כמו שפות שהיו בשימוש תדיר ויומיומי במשך כל הזמן הזה, אבל בהחלט יש שינוי.)

האם תקרא לשמש בלשון זכר, או תשתמש בפעלים בצורת ו' ההיפוך?

וחוץ מזה שזה "חידוש" שמקודם ע"י אנשים בעלי אג'נדה פמיניסטית שמרגישים צורך להדגיש שמי שמחזיק בתפקיד זו אישה. אני חושבת שראשי עיר וראשי אולפנא נשים מכובדות מספיק בלי לדחוף את היותן נשים לכל משפט בכוח תוך שבירת כללי השפה המקובלים.

אבל גם היום יש את הביטוי "אבן הראשה"

בסמיכות ראשת

אבל בכנות לא הבנתי

אם את מקבלת את כללי התנך אזי הנה לך ראשה

ואם את כללי העברית המודרנית, אז כמובן שראשה נפוץ בדיבור היום

כך או כך הנה לך ראשה

אחרת כל השגיאות הקיימות יחשבו תקינות.

אני בעיקר חושבת שזה נשמע מוזר ומאולץ. אפשר לדבר למשל על עליזה בלוך ראש העיר לשעבר של בית שמש, וזה נשמע יותר זורם מאשר להגיד "ראשת עיר".

סך הכל ניסיתי לשאול שאלה. איך חזרנו לשיעורי לשון?

אבל לא קשור בשום אופן לסמיכות ראשת-עיר.

זה תיאור של אבן שהיא ראשית, וזה שם עצם.

עיוות פרוגרסיבי שאושר על ידי ה"בית דין הגדול של העברית"

מוסיף לך עוד רעיונות מופרעים (מג'מיני)- היא עמודת התווך של המקום, היא ידת ימינה, היא הלבה הפועמת של העיר, היא המוחה החריפה מאחורי המהלך, וכו'

סליחה @אביעד מילוא קשה לעמוד מנגד

לא ברור לי מה אתה רוצה לשאול את ראש/ת האולפנה.

לרוב אצל בחורות חרד"ליות אתה פונה לשדכנית ואומר לה שנראה לך שמתאימה לך בחורה בסגנון אולפנה מסוים.

או שאתה פונה דרך חברים/ זוג נשוי/ אח של מישהי ואומר להם שנראה לך שמתאים לך סגנון מסוים.

זה מקובל וזה ממקד.

החלום של כל ראש אולפנה זה לראות את כל הבוגרות שלה מתחתנות.

גם אם אין שדכנית רשמית, כמעט בכל אולפנה לפחות מורה אחת עוסקת בשדכנות, וככל שהאולפנה יותר דוסית, בהתאמה הגיל שהבנות יוצאות לשידוכין יורד ואז זה גם יותר רלוונטי (כי המורות עדיין מכירות את הבנות באמת)

נשמע שאתה צעיר יחסית ומחפש בנות 18-20, סגנון כזה של תהילה, עטרת רחל..

לדעתי לגיטימי ממש שאמא שלך תתקשר למזכירות ותשאל האם יש שדכנית לבוגרות האולפנה, 97% שידעו למי להפנות אתכם הלאה.

פעם אחת הציעו לי בחור, לפני פגישה ראשונה (אני חושבת שזה אחרי שאני בררתי ואישרתי וגם הבחור). התקשרה אליי אמא שלו, שהתחילה לתחקר אותי.

אין לי איך להסביר כמה זה מוריד. קיוותי שאני לא מצאתי חן בעיני האמא הזו כדי לא להצטרך לפסול בחור עוד לפני הפגישה הראשונה (ואז עוד להתמודד שוב עם האימ'לה שלו). ברוך ה' זה מה שקרה ונחסך ממני.

גם אחרי החתונה בחור שנותן לאמא שלו לנהל לו את הקשר הזוגי זה מתכון לצרות. רק תראו כמה מתחים ומריבות יש בין כלות וחמיות, ועוד יותר כשהבחור לפלף ולא הפנים שהוא צריך לעזוב את אביו ואת אימו ולדבוק באשתו.

מי שצריך שההורים שלו ינהלו לו את העסק ולא יכול להתמודד אפילו עם שיחה עניינית עם שדכנית בלי עזרה מאמא, עוד לא בשל לחתונה.

וגם למה ראש האולפנא? אולי גם נפנה גם לראשי ישיבות תיכונית בשביל פרוייקט שידוכים? יש להן כמה מאות בוגרות וכמה עשרות או מאות תלמידות פעילות לנהל, נראה לי שגם אם יש פרוייקט שידוכים לבוגרות, אין סיבה שדווקא ראש האולפנא תנהל אותו.

וכמו שאמרת, מי שאולי יכיר את הבנות אלו המורות, זה הולך ויורד ככל שעברו יותר שנים מאז סיום האולפנא.

וגם זה מה שאמרו לי האברכים בישיבה. שראוי שלא אני אתקשר לנהל את השיחה הזו אלא אדם מבוגר זה לא ניהול של הקשר הזוגי. (אגב יש ציבורים שלמים שבהם ההורים מנהלים את כל נושא השידוכים מא' ועד ת' ולבחור עצמו אין הרבה התערבות שם אז זה לא כזה חריג )

והן יפנו אותו לגורם הרלוונטי.

יש הרבה אנשים שאת שיחת הבירור עושה מישהו אחר בשבילם, זה לא אומר כלום על הבגרות או על המשך הקשר

בעולם הזה, בכלל.

אני מכירה אנשים שיש מי שמברר עבורם, והכל בסדר. זה לא אומר כלום על היכולות שלהם.

באמת,חבל שאת ככה דופטת אותו בתורה לא הוגנת ומבין השורות מעבירה עליו ביקורת.

זה בהר נוף נראלי, הבנות סגנון מתנחל קצת 

והצוות ממש חמוד הם בעיקר לומדות נטו לבגרויות- שזה כיף למי שלא אוהבת ללמוד(:

מקווה שעזרתי❤️

זה סגנון תורני חזק? איזה רמה?חסידי? מאיפה בנות באות ?

אז מישהי יודעת לגבי מה ששאלתי על מיים חיים

איזה סגנון את מחפשת?

משהו ממש חזק דוסי עם טלפונים כשרים בנות דוסות וזורמות סגנון קצת גבעוני וחסידי עם צוות חם ופעילויות...

אבל אני ינסה לברר עוד בעה

אבל מה שכתבת ממש מתאים לאולפנת טל תחיה בפסגות, מכירה? הצוות שם מהמםם ממש ממש ויש מלא פעיליות וגם דוס חזק טלפונים כשרים...(:

או את אולפנת טוהר שביד בנימין שהיא גם מהממת

את רוצה בלי פנימייה?

אשמח אם משהי יכולה לברר יותר על אולפנת מיים חיים אין לי מאיפה לברר

אבל כדאי מאודד גם לעבור על החומר באתר לילך

בהצלחהה

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

יד בנימין סגנון חסידי

בנות מהממות

??