האולפנא הזאת. האמנם סיבה ששווה את המאבק?

כי כמו שאמרת אין סיכוי לשכנע אותו,

אז אולי עדיף לך לנסות להבין אותו,

ולא להתבאס מזה, כי בסופו של דבר אמרת שאי אפשר לשכנע אותו

וגם תחשבי על זה שזה הגיוני שאבא רוצה לשלוח את הבת שלו למקום עם רוח כמו שהוא היה רוצה לחנך אותה..

סיבה הגיונית..

אני חושבת שאת צריכה לשבת עם אמא שלך ואבא שלך לשיחה. להסביר להם בדיוק למה את רוצה את זה ולמה את אוהבת את זה, 

אם הסיבה זה שלא ישפיעו עלייך לרעה או משו בסגנון תגידי להם שאת מודעת לעניין ואת תשימי לב, תבקשי שיסמכו עלייך..

גם אבא שלי בהתחלה בהתחלה לא רצה כי הוא לא הבין מה הקטע אבל אחר כך אחרי שהוא ראה שאני באמת רוצה את זה, כשהתלבטתי הוא ממש שכנע אותי ללכת על זה..

את יכולה גם לבקש מאמא שלך שתעזור לך לשכנע אותו

ושלחו אותם למקומות שהם דיי סבלו בהם ולא התאימו להם כלל.

אז לא, הורים לא תמיד צודקים גם אם הם רוצים את הכי טוב לילדים הם לא באמת תמיד יודעים מה באמת מתאים לאופי של הילד ולא תמיד מכירים לעומק את המוסד שאליו שולחים את ילדיהם.

את צריכה להשלים עם המציאות שאת לא תהיי באותה אולפנה אלא באחרת. ומכיוון שכך תבואי ברצון ללמוד באיזה מקום אחר, ופשוט להגיע למקום השני עם המון רצון ומרץ טוב. גם לי היה סיפור דומה אבל זה כבר היה אחרי שהתחלתי ללמוד באיזה מקום, ומאוד רציתי לעבור לישיבה אחרת, למרות כל הטיעונים אבי לא הסכים, אז השלמתי עם המציאות והחלטתי לבוא בראש שהקב"ה רצה שאשאר שם, וב"ה היה לי סבבה בהמשך השנה. מה שבטוח לגבי המקרה שלך- אסור שתבואי בעצבים לאולפנה שתבחרי, אלא להגיע שמחה ו"למחוק" מהשאר את המוסד בו את כרגע רוצה ללמוד בו. יכול להיות שתבואי בראש אחר לאבא שלך (אני לא מכיר אותו אבל את עם שיקולייך) פשוט תאמרי לו- אתה לא מסכים, סבבה אני לא הולכת ללמוד בשום מקום. אבל זה תלוי בך...

קודם כל בשעה טובה ומוצלחת שהגעת לגיל של פתיחת אולפנות אז קודם כול מזל טוב!!! תראי לפי דעתי ולפי מה שכתבת זה נראה שזה כבר לא מעכשיו שאת חולמת {גם אם בקטנה} ומקווה פחות או יותר ליהות באותה אולפנה אז קודם כול תעשי זמן מחשבה אם עצמך למה את רוצה ליהות באותה אולפנה {בגלל שיש משהי שאת ממש אוהבת אותה כגון מדריכה חברה מורה שכנה שנמצאות שם וכו וכו, בגלל שמספרים שזה אולפנה ממש עים רמה לימודית מאוד גבוהה ואת תיצאי משם בסוף י"ב שאת......,בגלל רוב החברות שלך שהולכות לשם ואת רוצה ליהות איתן, כי כולן אומרות שזה אולפנה ממש טובה ועוד ועוד..} ואחרי שתעשי את זה תיגשי להורים שלך ותבקשי איתן שיחה בשש עניים ותסבירי להן את הרצונות שלך והשאיפה שלך בקשר אולפנה ההיא ואם לאבא שלך עדיין תיהיה היתנגדות יאז את יכולה לשאול אותו את הנסיבות שבגללן הוא לא רוצה שתיהי באותה אולפנה ואים תראי לפי שיקולך {ולפעמים זה יכול ליהות צודק] שאת יודעת זה חישוב מוטעה וזה ממש לא הגישה ו.....אז תגידי לו בעדינות אתה יכול לסמוך עליי ותמצאי פתרונות ותנסי כמה שיותר לשכנע באמינות שזה כן יכול ליהות מתאים לך ושהראש שלך ממש נימצא שם וזה ממש אבל ממש בוער לך ואת ממש רוצה ועוד ועוד יכול ליהות שאכשהו זה יתן לו נקודה נוספת להחלטה בנוגע לזה ומי יודע אולי בסופו של מסע שיכנועים אמיתיים {אני מתכוונת בלי אמירות "מה אכפת לך" "פליזזזזז" "כול החברות שלי הולכות לשם" "נו אבא בבקשה" וכול זה...אולי הוא ישתכנע ואם לא אז לא נורא אל תיתבאסי יותר מידי תקומי במחשבה שכאילו אין את האולפנה הזאתי ולמרות שזה קשה תתחילי בחיפוש אולפנות אחרות שגם הן טובות בלי השוואות לאולפנה הקודמת  {חוץ מזה יכול ליהות שאביך צודק ואת לא שמה לב והוא כן יודע מה טוב בשבילך!} ובסוף את תמצאי את המקום שלך  אל תידאגי את תמיד תחת השגחת הקב"ה והכל מנוהל מלמעלה שיהיה לך בהצלחה רבה.....{אני בת 12}

אהלן! אני חושבת שכדאי לערב את המחנכת הקודמת שלך (אם היית בקשר טוב איתה, ואת מרגישה שהיא מכירה אותך מספיק) או יועצת מהמקום הקודם בו למדת. יש מצב שהם יוכלו לעזור לך לשכנע את אבא שלך שהמקום שאת רוצה ללכת ללמוד שם באמת יתאים לך, ואת באמת תפרחי בו. תנסי גם לשבת עם אבא שלך בשיחה של ארבע עיניים, תסבירי לו למה מאוד חשוב לך ללכת שם, ושאולי כדאי שתלכי לתקופת ניסיון, ואם הוא יראה שאת באמת פורחת שם, אז הוא ייתן לך. את גם מוזמנת לנסות לחפש עוד מקומות שאולי יתאימו לך, כי סביר להניח שיש עוד הרבה כאלה... אם בסוף את הולכת למקום שפחות רצית, ממליצה לנסות לבוא עם ראש הכי הכי פתוח, ובלי שום סטיגמות, או תחושה של "מה נסגר עם המקום המדכא הזה?! אני בכלל לא אוהבת אותו." תנסי להיכנס באופטימיות, ובעזרת ההסתכלות שלך את יכולה להפוך מקום שנראלך פחות טוב, למקום מדהים! בכל אופן-לאן שלא תלכי, שיהיה לך המון המון בהצלחה!!!

אנונימית יקרה,

אני מאוד מבינה אותך. לפעמים ההורים שלנו נעולים על הדרך שלהם, הם מרגישים שהם יודעים מה הכי טוב, לא רק לגבנו אלא באופן כללי וקשה מאוד להזיז אותם מעמדתם. אני גדלתי בבית כזה וכאבתי מאוד. שנים אחר כך ואני כבר אמא לילדים ועוד כואבת כי שמו לי רגליים בהמון מקומות בהם רציתי לגדול אבל בגלל שהדרך, הגישה החינוכית לא מתיישבת בדיוק עם עם דרכם ושיטתם מנעו ממני

כיום, כאמא לילדים, אני גם מבינה אותם. קיבלנו במתנה פשושים מתוקים, השקענו בהם את אהבתנו, לילותנו מחשבותנו, את כל כולנו והם לא רוצים ללכת בדרכנו??? זה כואב וקשה אך אני עובדת על עצמי לשחרר, ילד זה מתנה ואני עוזרת לו לכוון את עצמו לדרך הנכונה עבורו לא עבורי.

ועכשיו לשאלתך, אני מסכימה מאוד עם שתי קודמותי. את צריכה לחשוב בצורה עמוקה מה המניעים של ללכת דווקא לאולפנה הזו. אחרי שבררת את הנקודה ואת מרגישה שזה בא ממקום אמיתי וכנה ובכל זאת לא מצליחה להגיע להסכמה עם ההורים תערבי את המחנכת או מורה קרובה מהאולפנה הקודמת או אם יש מדריכה, המנהלת, מישהי/ו בעלת השפעה שיכולה לדבר עם ההורים. דרך אגב, התייעצת עם המחנכת הקודמת? המדריכה? המנהלת? רב/נית בי"ס הקודם? מה היא/ הוא אומר/ת על זה? מתוך הכרות איתך הם יוכלו לעזור לך לברר את הרצון ולראות אם הוא אמיתי וכנה או מעורבב עם רצונות חיצוניים שלא צריך להתחשב בהם. אל תוותרי על רצונותיך וחלומותיך, תחשבי על דרכים יצירתיות. אולי יש דודה או דוד סבא או סבתא שיש להם השפעה? שאת יותר בקשר איתם? אח/אחות גדול/ה? אל תהי בנקודה הקשה הזו לבד, תחפשי מישהו שיהיה איתך שם שיתמוך בך, יעזור לך אפילו רק יהיה אוזן קשבת זה המון המון!!

בהצלחה גדולה

בהרבה אהבה

ואל תשכחי, אנחנו עושים את המאמץ שלנו אך הקב"ה מחליט וקובע ואין אדם יכול להזיק לך אם אין לו אישור מהקב"ה. גם אם לא הצלחת לשכנע את אבא תדעי שזה לא אבא, זה הקב"ה. מעז יצא מתוק, תראי איך הכל יסתדר לטובה

אני למדתי שנה בישיבה- ובגלל שלא למדתי מספיק החליטו 

להעיף אותי משם. אני התחננתי בפניהם שימשיכו להחזיק אותי

אבל הם לא הסכימו. עד לפני שבוע לא ידעתי לאיזה ישיבה או 

בית ספר אני הולך.. ההורים שלי מאוד רצו שאלמד בישיבה שאני מאוד

לא רוצה להיות בה. והתנגדתי ללכת לשם. מבחינתי הייתה איפשרות שאני 

לא אלך ללמוד בכלל ולצאת לעבוד. בסוף החלטתי ללכת לשם! ולא היה אכפת 

לי שיהיה מה שיהיה אם לא ילך גם שם...כנראה שאצה לעבוד..אבל הכי חשוב.......לנסות!  

מחנך לתורה ועבודת ה' בשמחה, כולל קיום הלכה ברצינות

הרב של האולפנה הוא הרב שלמה אבינר וזה הקו החינוכי בגדול אבל הבנות כן מסגנונות מגוונים, כן תורניות מאוד

אסור סמארטפונים, מבחינת צניעות דורשים ללכת עם גרביים ושיער אסוף

זו אולפנה כן קשוחה יחסית מבחינת כללים ודוסיות, תחליטי אם מתאים לך. מצד שני ממש כיף שם, אווירה של שמחה וחיים, וגם לימודים ברמה גבוהה. יש הרבה קשר אישי עם הצוות.

עוד אולפנות בסגנון הזה בירושלים: עטרת רחל, תאיר ציון והדר

אולפנת טוהר ביד בנימין בסגנון דומה לדעתי. אבל קצת קשה להתקבל. כנ"ל רעיה בבית אל

אולפנת ראשית בהר נוף- יש כאלה שיאמרו שחונק אבל לאחרות ממש טוב אז שתבדוק..

יש עוד אחת ששמעתי עליה דברים טובים בבית שמש, שבות אולי?

ושמעתי שפותחים אולפנה חדשה בעכו שאמורה להיות תורנית ועם פנימיה

יש גם את אולפנת חלוצה בנווה שהיא נהדרת אבל זה באמת סופרר רחוק

??

יש את תפארת במגדל העמק

ויש כל מיני אולפנות חרדליות בירושלים אבל לא חסידיות

כל הכבוד על ההשקעה, נראה ממש טוב ומסכם. הייתי מוסיפה בירושלים פרטים גם על תהילה, עטרת רחל ותאיר ציון. (שלושתן מאד מאד דוסיות)