התלבטות מוסרית, מה המשקל של "ככה כולם עושים"?אורוחושך

מציק לי שבישיבה שלי כנראה עושים כל מיני דברים לא הכי ישרים כדי שיהיה תקציב. מדווחים על תלמידים שלא בדיוק נמצאים בישיבה, רושמים את המוסד כחרדי כדי לקבל כספים על כל אחד שמתגייס מקרן עידוד גיוס לחרדים ושאר ירקות.

כשפתחתי את זה לדיון אז אמרו לי שככה כולם עושים, וככה עולם הישיבות מחזיק את עצמו, וזה עוד שום דבר לעומת מה שהחרדים עושים וכו'.

ואני מגלה שוב ושוב שזה מפריע לי ממש להכנס ללימוד ולשקוע בתורה. זה נראה לי לא נכון.

 

מה דעתכם?

כולם באמת ככה?

ככה עולם התורה והקדושה אמור להראות?

אני אמור להתעלם מכל זה ולהשאיר את זה להנהלת הישיבה?

 

 

מה האפשרויות שעומדות בפניך?אדם כל שהוא

אתה רק מתלבט איך להרגיש, או שיש לך איזו שהיא שאלה מעשית?

אם כל ההתלבטות היא איך להרגיש, אל תתן לזה לתפוס אצלך מקום כ"כ מרכזי, עד כדי שזה יפריע לך ללמוד.

[אפשר, ואולי רצוי להרגיש כאב על המצב, אבל לא עד כדי כך].

אם יש לך שאלה מעשית שגוגעת לזה, זה יותר מורכב.

 

ובכללי, נראה לי ש'דברים לא הכי ישרים' דורש דיון פרטני, מה הוא גניבה ממש, ואסור בכל מצב, ומה הוא לא ההתנהלות הרצויה, אבל יכולה להיות לו הצדקה בנסיבות מסויימות, ואם כן, מתי יש לו הצדקה.

תשאל שאלות את הרבנים בישיבה שלך..312214471

אולי הם יתנו לך תשובות ויראו לך שהתמונה היא לא בטוח כמו שהשמועות בתוך הישיבה מראות

אני בכלל בת והגעתי לכאן לגמרי במקרה, אבלבאג2000

תנסה להפריד בין דברים שעושים אצלכם. 

 

יש דברים שהם כנראה לא בסדר מכל כיוון- כמו לדווח על תלמידים שלא נמצאים. 

 

ויש דברים שניתנים לפרשנות, כמו לדווח על המוסד כעל חרדי. 

 

ידעת שקריטריון מרכזי כדי לקבל מלגה ללימודים גבוהים בתור חרדי הוא איפה למדת בתיכון? מה שאומר שאתה יכול להיות חרדי לחלוטין כי נהיית כזה אחרי התיכון, או אחד שלמד עד התיכון במוסדות חרדיים ואז עבר משם, אבל יש לו את אותם חוסרים כמו לרוב החרדים- אבל לא לקבל מלגה, ולעומת זאת אתה יכול להיות מסורתי שלמד בתיכון חרדי כי ככה יצא וננשאר מסורתי או הפך חילוני לחלוטין, או לחילופין דתלש שכבר בגיל התיכון פזל החוצה והשלים את כל ה'פערים' בינו לבין חילוני ממוצע (בתרבות, לימודים או גם וגם- זה כבר תלוי אופי), בגלל ההורים סיים בתיכון חרדי (שיכול להיות בדיוק כמו ישיבה תיכונית רק עם כיפה שחורה)אבל אחרי התיכון זרק הכל, ועדיין הוא יקבל מלגה שמיועדת לחרדים, כי הוא היה רשום לתיכון חרדי. 

 

למעשה אם תסתכל קצת מה קורה מסביב- ההטבות לחרדים לא נובעות מהיותו של אדם יותר דתי, יותר מאמין או פחות ציוני, אלא אך ורק משיוכו לחברה שיודעת לקמבן את עצמה. בגלל שהחברה החרדית כל כך רחבה, גם ההגדרות רחבות. אתה יכול להיות חרדי מודרני, חרדי שמרן, חרדי מסוג אחר- ועדיין להכנס להגדרה. 

 

יכול מאד להיות שמה שראשי הישיבה שלך עושים הוא אפילו בסדר גמור מבחינה חוקית. ההגדרה של מיהו חרדי היא לא לגמרי ברורה, ואין שום סיבה בעולם שאם יש הטבה ללומדי תורה מסויימים לא יקבלו אותה לומדי תורה אחרים. 

 

אמנם אתה יכול לומר שעדיין הם מגדירים את עצמם מול החוק באופן שהם לא מגדירים את עצמם בבית, אבל בעיניי זה עניין שולי. לחרדים כואב שדתיים לאומיים מקבלים דברים גם כן. לפני כמה שנים כשרצו לבטל את חוק טל והפוליטיקאים החרדים קיבלו איזשהו תיקון בחוק שיאפשר לבחורי ישיבות לא להתגייס- ברגע שהם שמעו שיש ישיבות גבוהות שמתכוונות להשתמש בחוק הזה גם כן, הם ביקשו לשנות אותו ככה שרק חרדים יוכלו לקבל את זה. (ואלה לא שמועות, אנחנו קוראים בבית עיתונים חרדיים.. שם לא טורחים להסתיר את זה). 

 

אז בקיצור אם הרבנים שלך מצליחים למצוא את הפרצה בחוק שמאפשרת את זה- אשריהם. ואם החוק לא מנוסח בצורה שדומה ל- "מוסדות שיקבלו את ההטבות הללו מתחייבים לשנוא את המדינה, להטיף נגדה, לא לחגוג את יום העצמאות, להפגין נגד גיוס ולא לתרום שום שקל למוסדות ממלכתיים וציוניים", אז כנראה שאפשר למצוא את הפרצה הזאת.

 

 

לא ככה זה אמור להתנהלארץ השוקולד
אפשר להרחיב רבות בבעייתיות בעניינים הללו, אבל השאלה כפי שאדם כל שהוא אמר היא מה אתה יכול לעשות בנושא?

באופן אישי, תדאג ללמוד כמו שצריך (בשאיפה ל100%).
תנסה להיות אדם ישר והגון בכל מעשיך.

ביחס למסגרת, זה אכן בעייתי בכל עולם הישיבות מי פחות ומי יותר, לכן אינני חושב שראוי שזה ישפיע לך רבות על הלימוד בזמנך בישיבה ובהמשך תנסה לחשוב אם יש דרך שתוכל לעזור בתיקון הבעיות הללו.
אם זה מפריע לך תנסה לקבל את המידעאנונימי (2)

שאתה מעוניין בו ותחליט אם זה מתאים לך או לא

פשוט.

 

תודה רבה לכולם! זה מקל להוריד את המשא הזה מהלב.אורוחושך

המידע אמין. התלמידים מדווחים כחרדים שכאילו לא היו אמורים להתגייס ואז כשמתגייסים אז הישיבה מקבלת מענק שאנחנו "תומכי גיוס", למרות שאין פה אף אחד חרדי וזה בכלל לא אמת.

אחד החבר'ה שאל את אחד הרמי"ם והוא אמר לו שככה מתנהלים בכל עולם הישיבות, ושבלי קומבינות אז אין ישיבות.

ואני בכלל לא בטוח שזה כסף של המדינה, אני חושב שזה קרן של תורמים מחו"ל שיש להם עניין לעודד גיוס חרדים, וההנהלה עובדת עליהם ולוקחת את הכסף הזה להחזקת הישיבה.

 

אני עדיין לא יודע ה לעשות. זה נראה לי כשקר ללמוד תורת אמת, תורת חיים ככה.

 

אבל אני צריך לשים את עצמי יותר צדיק מהרבנים של הישיבה?

לגבי המשפט האחרון תחליט בעצמך על הקווים שלךאנונימי (2)

מה שחיצוני לך - לא רלוונטי. גם אם הוא סמכות עם זקן ארוך וכו'.

תחליט על הקווים האדומים שלך אח"כ תלך לר"מ, ראש ישיבה תשאל אותו על הנושא בצורה לא מתריסה

אם אתה מקבל תשובה ברורה אז יש לך את כל הנתונים

ואז אתה יכול להחליט האם זה מחוץ לקו שלך או לא.

אתה יכול להחליט שקומבינות יש בכל מקום וזה לא התפקיד שלך. 

ואתה יכול ללכת לדווח למדינה.

ואתה יכול להגיד שיש ביקורת מהמדינה אז שתפקח בעצמה.

ואתה יכול לעבור ישיבה.

ואתה יכול להשאר.

ואתה יכול להגיד שאת המעט שנים שאתה כבר לומד אתה רוצה לעשות את זה במקום עם פחות קומבינות.

העיקר - ההחלטה שלך בלבד.

העיקר בישיבה לדעתי זה לא הלימוד זה הקשר לת"ח. גדול שימושה. דומה למלאך צבקות.

שאתה מאמין למה שהוא אומר. (בלי קשר לתוכן) הוא מדבר ואני מאמין לו. אז אתה יכול לשאול את עצמך איפה הדברים עומדים מבחינתך.

 

 

לא הבנתי אותך...אנונימי (3)

למה לא לשאול רבנים בישיבה ישירות?

לשאול. אבל רק בשביל המידע הטכני. ההחלטה-שלך.אנונימי (2)

לשאול האם נעשה כך וכך בישיבה? תשובה: כן. החלטה שלך:________

אתה יכול להיות יותר צדיקארץ השוקולד
רק כאן אני לא רואה דרך שאתה באמת תטפל בבעיה...

אם תמצא ישיבה שהיא יותר ישרה ותעבור לשם, מובטחני ואני מוכן להבטיח שתצליח בלימוד יותר
הכסף יענה את הכולmatan

אם קשה לך עם זה- לך למקומות שעושים מה שצריך בלי להתנחמד לכסף(הר המור ידועה ככזו)

אבל קח בחשבון שגם אין הרבה כסף בגלל זה...

זה מבוסס על בדיקה שעשית בעצמך?מאן דהו1
תברר טוב טוב את הפרטים ואם תגלה שזה ככה - לך תשאל את הרב שלך על פשר הדבר ותראה מה הוא יענה לך
אני מציע שתדבר על זה עפ הראש ישיבה, אם דבריולשם שבו ואחלמה
לא מניחים את דעתך כדאי לך לעבור לישיבה אחרת, אני בטוח שלא כולם עושים ככה.
אם הם משקרים לתורמים זה ממש גזל גמור וזה נורא ואיום
^^^צריך עיוןאחרונה
החלטתי שראוי לכבוד פתיחת זמן אלולמקפיצים נטושים

או עכ"פ קצת לאחריו לשאול פה מעט שאלות למדניות, וכיוון שאני לומד ב"ב עכשיו אשאל עליה:

המשנה בב"ב ב. קובעת שהשותפין שרצו לעשות מחיצה בונין את הכותל באמצע.

ולאחר מכן מפרטת: 'מקום שנהגו לבנות גויל, גזית, כפיסין, לבינין, בונין - הכל כמנהג המדינה'

לאחר מכן מרחיבה על שיעורי הכתלים: 'בגויל זה נותן ג' טפחים וכן זה, בגזית שני טפחים ומחצה וכו''

אתמקד ב'הכל כמנהג המדינה' - ישנה מחלוקת האם גם עובי הכתלים תלוי במנהג המדינה או רק סוגם.

רוב הראשונים (רש"י, רא"ש, רמב"ן, רבנו יונה ועוד) אומרים ששיעורי המשנה מדוייקים, ומנהג המדינה משפיע רק ביחס לאיזה סוג כותל יבנו.

ישנו דיון מעניין בראשונים מה הפרמטר הקובע למנהג המדינה, ועל זה ארצה לדון:

הרא"ש (ב"ב, פרק א', סי' א) כותב כך: 'מקום שנהגו לבנות. פי' לבנות כותלי חצירות דומיא דקתני וכן בגינה מקום שנהגו לגדור. ואינו תלוי במנהג שאר בנייני העיר שאף אם נהגו לבנות בנייני הבתים בגזית אין צריך כל כך בנין חזק למחיצה החולקת ודי בכפיסים או בלבינים'

כלומר הרא"ש מבין שמה שיקבע את מנהג המדינה הוא מה ששותפים בונים בין שניהם.

ומה הסברא? פשוט - זה הכותל הרלוונטי.

לעומתו רמב"ן כותב כך: 'ופירוש מקום שנהגו של מנהג בני המדינה. שאם מנהגם לבנות כל אחד ואחד בשל עצמו גויל אף השותפי' כופין זה את זה לבנות גויל ואם שאר כותלי העיר שיש לכל אחד בשלו גזית השותפ' בוני' גזית וכל אחד ואחד נותן כפי השיעור הקצוב במשנתנו' - כלומר, הולכים לפי כותלי הבתים! מה שאנשים בונים לעצמם בביתם, וקשה מה הקשר?

ויש לי גם שאלה יותר חזקה - לפי זה לא תיתכן מציאות של מקום שנהגו לבנות בהוצא ודפנא; נתאר לעצמנו עיר עם 100 בתים, שהכתלים עשויים גזית, בעשרים מהבתים יש חצרות בהם בנו השכנים מחיצת הוצא ודפנא, לכאורה ע"פ הרמב"ן, שמתחשבים גם בכותלי הבתים, מנהג המדינה יהיה לבנות גזית - שיש 100 בנייני גזית ורק 20 של הוצא ודפנא! ולכאורה ע"פ זה לעולם לא יהיה מנהג לבנות בהוצא ודפנא - שהרי תמיד בתים לא יהיו מהוצא ודפנא, ותמיד יהיו יותר בתים מחצרות!

מה דעתכם על האירוע הזה, והגישה?פתית שלג

יש פה מישהו שמזדהה? מה אתם חושבים שבאמת אפשר לעשות?

הרב בניה מינצר: לשנות את היחס לרווקים

הטענה שלו בגדול היא שרווקים תורניים מבוגרים לא מוצאים את עצמם בין הסטטוס של בחורים לסטטוס של אברכים, ובכללי במסגרת הישיבתית, ושצריך למצוא להם פתרונות מתאימים. הוא הציע בעיקר להתייחס אליהם באופן מכבד ומותאם יותר, ולא להתייחס לרווקות שלהם ככתם. בתכלס אני בכלל לא בטוח שזה מספק. אני חושב שעיקר המצוקה נמצאת בענייני השתייכות חברתית-קהילתית, וצריך להרהר איך את זה פותרים. אולי הגיעה העת להקים ישיבות קיבוץ כפי שקורה במגזר החרדי? (אצלנו יש ישיבות לבוגר"צים, אבל זה בדר"כ לא משהו שנותן מענה ממש להתגדלות בתורה לטווח רחוק, אלא יותר כמו המשך של ישיבות הסדר, פשוט בלי זאטוטים. אולי אני טועה ואני פשוט לא מכיר מספיק את המציאות)

הפוסט המקורי-

בניה מינצר

אולי בלנ"ו יגיבו יותר אנשים, אבל רוב הסיכויים שתוך רגע זה יהפוך לויכוח על לימוד תוררה ופרנסה.

אני מחזיק באמונהחתול זמני

שמי שבאמת רוצה להגיע לאנשהו, יכול לעשות את זה.

רווק או נשוי אם יש לך כריזמה וכוחות אפשר להגיע רחוק עד אינסוף.

כמה רווקים מבוגרים ות"חים יש בכלל?נקדימון

כמה תלמידי ישיבה רווקים בני 30 יש בעולם שלנו? לפני שמתחילים לשנות סדרי עולם, כמו שהוא רוצה כביכול, בוא נראה בכלל עד כמה הבעיה דורשת את זה.

אולי מה שצריך לפתור קודם זה את הרווקות המאוחרת. לא?

אני חושב שהוא מתכוון לגיל 24/25 כברארץ השוקולד

נניח, בסוף ישיבת ההסדר, מה יחס הנשארים בין רווקים לנשואים?

האם זה דומה ליחס בשנתון?

זה טוב או לא?

אתה צודקפתית שלג

אבל אני חושב שיש כאלה שבתור אברכים היו נשארים עוד קצת בישיבה, אבל בתור רווקים הם לא מוצאים את מקומם

אני לא רואה איך ביצת רווקים, או רווקיהנקדימון

היא מענה נכון, או באמת ריאלי מבחינת כמות האנשים (במיוחד שכל אחד רוצה דווקא את הסגנון שלו, וזה מובן. גם גושניק לא יבוא לרווקיה הפוטנציאלית של הר המור).

הפיתרון הפשוט ביותר הוא לשנות במעט את מבנה הכולל כך שיקבל גם רווקים מעל גיל מסויים שבו ברור שהם במצב הקשה של רווקות מאוחרת.

או לחילופין, לחשוב על פתרונות בנוגע לרווקות המאוחרת. זה עדיף על פני ריצת רגליים לשנות סדרי עולם.

לסדרי עולם יש סיבה. חז"ל דיברו לא מעט על חשיבות היות האדם נשוי כדי שיתעטף בטלית, כדי שיעלה חזן (לפחות בימים נוראים), "כל השרוי בלא אישה כשרוי בלא תורה", "ויקרא את שמם אדם", וכיוצא בזה מדבריהם.

אני חושבפתית שלג

שמי שמגיע לרווקות מאוחרת חווה מספיק מצוקה בשביל שנקל מעליו מעט, ולא נקדש את המצוקה שלו..

לא מדובר בביצת רווקים. מדובר על לדעת לתת להם את מקומם בתוך המוסדות הקיימים. אגב, יש מקומות שעושים את זה יופי. כמדומני.

וברור שכל זה לא סותר את פתירת הרווקות מהשורש. אבל עד אז יש נפשות שלא פשוט להן..

אני חושב שקודם צריך עובדות של ממשנקדימון

לפעמים הופכים נמלה לפיל, ולפעמים יוצרים בעיה יש מאין.

לאיזה משרות בדיוק לא מתקבלים רווקים? ולאיזה כן? כמה רווקים מבוגרים בכלל יש בסוגיה הזו? בהנחה שנמצא כאלה מקומות, מה הנימוקים שלהם?

כמו כן, האם יש לנו עניין, כחברה דתית שרואה ערך בהקמת משפחה, לייצר פיתרון שיקל על הרווקים לא לפתור את רווקותם או לייצר פיתרון שיפתור את רווקותם. אני אישית מאמין שרווקות מאוחרת (כמובן תלוי בגיל, ולא ביחס לחבר'ה שמתאברכים דווקא) מעידה שאכן הרווק או הרווקה צריכים לפתור משהו בתוך עצמם, לא משנה אם מוסרית, מידותית, נפשית, או משהו אחר.

מי שבא לתת מוסר לציבור שלם (אלא אם הוא מדבר דווקא על מעגלי הר עציון) ולדבר על "שינוי סדרי בראשית" ראוי לו לכל הפחות לבוא עם שיעורי בית מוכנים. הלא כן?

אני מביא כאן השלמה לנקודה האמצעיתנקדימון

זה לא מעיקר הדיון, אבל רואה לנכון להוסיף.

יש בעולם 8.3 מיליארד בני אדם. הסיכוי שמתוך כולם אדם יפגוש דווקא במעגלים שלו, בגאוגרפיה שלו, בסביבה שלו, את הרסיס הנשמתי המשלים שלו הוא 1 ל8.3 מיליארד. ובכל זאת אנשים מתחתנים ומוצאים אושר והתאמה.

אנחנו גם יודעים, מהמציאות (אבלאפילו מחז"ל!) שלאיש או לאישה יכולים להיות כמה זיווגים.

כלומר, לכל נשמה יש מגוון של נשמות שיכולות להתאים לה. והקב"ה מזווג זיווגים וכו', בדיוק מהסיבה שאין שום סבירות שהחצי הבדיוק בדיוק שלך יפול לידך מכל האנשים על הגלובוס.

גם אדם שיצא עם 200 בנות לא משפר בהרבה את סיכוייו, אם נקבל את ההנחה שלכל אחד יש את החצי הבדיוק חצי שלו. 200 מתוך 8,300,000,000 זה עדיין טיפה בים.

לכן, אם מישהו הגיע או הגיעה לרווקות מאוחרת, אני אישית סבור שכנראה מדובר בעניין פנימי של האדם שהוא צריך למצוא. כמובן גם יכול להיות סתם מזל רע, אבל זה מבחינתי האפשרות האחרונה.

את הרעיון הזה שמעתי לפני כמה שנים מפסיכולוג קנדי, אבל השתכנעתי.

אם המדגם מוגבל ליהודים רווקיםארץ השוקולד

ואם מצמצמים למגזר, אז האחוז גבוה הרבה יותר וההפרש בין 1 ל200 הוא עצום.

ממילא, כל הטענה שלו שגויה

כל אחד יכול להתגיירנקדימון

אתה מניח שבהכרח הנשמה התאומה ממש זהה ומתאימה שלך נולדה כבר יהודיה. אין סיבה לעשות את זה.

אם המספרים זה דווקא מה שמפריע לך אז תרחיב את זה להיסטוריה כולה ולשנות דור. אתה מניח שמכל היהודים בהיסטוריה דווקא אתה והנשמה הבדיוק-בדיוק חצי שלך התגלגלתם לאותה תקופה ובפרק זמן שמאפשר נישואים, וכו וכן הלאה.

נכון, אני מניח שהנשמה התאומה שלי מותרת ליארץ השוקולד

ממילא, היא קיימת.

אין סיבה להניח דבר כזהנקדימון

כי גרים קיימים בעולםנקדימוןאחרונה

והם מתחתנים עם יהודים מלידה, מה שאומר שייתכן והנשמה התאומה שלך עוד צריכה להתגייר כדי להתחתן איתך.

יחד עם זאת, זה בהחלט מקל עליך כי כמה כבר מתגיירות. יהיה לך יותר קל לחפש ביניהן... אלא אם כח כמובן הגברת עוד לא התגיירה ואז תצטרך לחפש בין הרבה גויות בין הרבה עמים

לא צריך ישיבות קיבוץ, כי האברכים נשארים בישיבותהסטורי

בישיבות החרדיות הכוללים בדרך כלל לא שייכים לישיבות וגם אם כן, הם מסגרת נפרדת. ממילא לבחור בן 25 כבר אין חברים בגילו.

בישיבות הציוניות, אברכים על פי רוב נשארים בישיבה, גם תכניות הלימוד הלכה - הם על פי רוב בתוך הישיבות כך שהחברים נשארים, גם אם הם הולכים בערב. גם בכוללים מובחנים, כמו 'ארץ חמדה', מקבלים רווקים מתאימים.

האמת היא שהוא תפס בעיקר את העניין של קבלה למשרותפתית שלג

ומלגות טכניות.

אני דוקא חושב שהבעיה מתחילה כבר קודם, בהשתייכות חברתית. אבל אולי אני טועה.

מכיר גם כאלו שהשתייכו למשרותהסטורי

מבין גם את המורכבות החברתית, גם אם החברים בישיבה, הם הולכים בערב הביתה, הם לא נמצאים בסעודות שבת וכו'. בישיבות גדולות (כמו מרכז הרב בה למדתי) עדיין יהיו מספיק, במקומות קטנים, בחור עלול למצוא את עצמו אחד היחידים בחדר אוכל.

כן מכיר כמה וכמה שהתקבלו להיות מחנכים וכד', אפילו מכיר מנהל ישיבה תיכונית רווק.

מה דעתכם על השיר על השובשי"ם ?המוח היהודי

שמונה חודשים, אני בשבושים

חבל סתם למשוך כך הרב אמר, כך גם הצווים בדואר זורמים,

אמרו לי תבין, אם לא תתיצב אצלנו יהיה פה לא נעים.

אבל מה לעשות שיש הרבה הבדל

כי אופי של מרכז לא כמו של בית אל

לא לא לא אין לי פחד מסטיגמות אבל

אני עם קצרים והם מכופתר

אני עירוניסט הם אביתר

מה מצפים משמיניסט שהרגע סיים י"ב, לא פלא שאני מתלבט

חלפה לה תקופה עוד שבוש בחיפה

כי בכרם הכל אנגלית, ואנלא מבין ת'שפה

חשבתי עלי, זה לא בשבילי, קרבי זה נחמד אבל יותר נחמד בלי

חשבתי כבר ללכת שוב להר המור

אבל אני רוצה את כל השס לגמור

אגב כדאי עכשיו לקבוע את צבע הסטנדר

זה לא תירוצים פשוט צריכים לנסות

כי אני עם חצי טאץ' והם עם כוסות

אולי עוד שבוש אחד וודאי יעזור לי לא להשטמת

לכן אני עוד מתלבט

אני איסטניס ולכם אין חימום

תגיד לי מה נראה לך נו אי אפשר כך תתקינו כבר אחחחח

לא לומדים פה ריף זה קצת קריטי

ועם ספרדים כבר די מיציתי

תגידו איפה יש נייר טואלט

ואין שירותים בחדרים

איפה בכלל החדרים

חכה עוד שניה אסגור עוד מעט

עוד אחת עוד אחת עוד אחת

אני חייב עוד שבוש אחרון

כל עוד האוכל על חשבון הברון

בטוח נמצאת עוד ישיבה שאי שם מתחבאת

ואז אפסיק להתלבט

 

הלחן הוא של מתלבט של אנדרוס נ.ב של חבר לא שלי.

משתתף בצערונקדימון

ומזדהה לגמרי עם הסיטואציה.


העצה הכי טובה, לדעתי, היא שילך לאן שהולכים החברים. קודם כל כדי לסגור מקום ולא ליפול בין הכיסאות.

לאחר מכן, שיזכור שתמיד אפשר לעבור בין מקומות, אפילו אם הולכת להיות לו נדידה של זמן חורף עד שימצא את מקומו.

האמת בחור הלך בסוף לעתודה (עם סדר בוקר עד 1)המוח היהודי

השיר הוא יותר מעין סטיארה פחות ממש תיאור המציאות 

 

אבל תגובה מעניית תודה רבה

אפשר לשמוע את השיר?אלי רזיאלאחרונה

איפה אפשר לשמוע את השיר?

איך משפיעה גזירת הגיוס על הישיבות הסרוגות?גבר יהודי

בחורי הישיבות הגבוהות שעד עכשיו היתה להם דחיית שירות - מה קורה איתם?

בחורי ישיבות ההסדר שעד עכשיו היה להם קיצור שירות ודחייה חלקית - מה קורה איתם?

 

הם כולם מתגייסים "כמו ילדים טובים"?

אין השפעהברגוע

החוק של הישיבות הסדר וגבוהות עדיין קיים, בגץ פסל רק את החוק שפוטר לגמרי מגיוס

שואל מתוך חוסר ידיעה:גבר יהודי

מה ההבדל בין ישיבה גבוהה לישיבה חרדית מבחינת חוקי הגיוס הצבא?

בישיבות גבוהות רק דוחים את השירות, לא מקבלים פטורברגוע
גם בישיבות חרדיות לא מקבלים פטורגבר יהודי

בגיל 18, אלא בגיל מאוחר יותר.

וגם בישיבות גבוהות אם מישהו ימשיך עד אותו הגיל - הוא יהיה פטור. הלא כן?!

האם יש הבדל חוקי ביניהן?

גם בישיבות גבוהות (דת"ל)לא המשוגע היחידי
עבר עריכה על ידי ל המשוגע היחידי בתאריך ט"ז בסיוון תשפ"ו 20:42

מי שידחה כל שנה

בסוף יגיע לגיל 26 ויהיה חייב להתגייס, אין פטור.

המצאה יפה, אך שיקריתנקדימון
מחילה, ככה זה איפה שאני לומדלא המשוגע היחידי

אני לא באמת מבין בחוקים...

הוא צודק, ככה זה בשנים האחרונותברגוע
לא הבנתילא המשוגע היחידי

יש מקומות שכן נותנים פטור אחרי גיל 26?

פעם נתנו, בשנים האחרונות כבר לא כ"כברגוע
"גזירת" הגיוס היא על רק על הטיפשיםנקדימון
הטהרנים שלא מסדירים את מעמדם. מי שמסדיר את מעמדו ומבצע דחיית שירות כראוי, ממשיך כמו שהמשיך עד היום.
האם הצבא מאפשר לעשות דחיית שירות?גבר יהודי

בחור "חרדי" בן 17-18 שיבוא עם אישור מהישיבה כמו לפני 20 שנה - הצבא ידחה לו את השירות?!

כןנקדימון

מומלץ להתחבר למציאות, ויפה שעה אחת קודם.

אתה בטוח?גב'
הצבא ידחה את השירות למרות שאנחנו במצב מלחמה?
כן, כי זה עוד מסלול בין מסלולי הדח"שנקדימון
כשהקדימו גיוס להסדרניקים זה בגלל שהם כבר חוילו, כלומר היו בשל"ת בפועל.

הצבא דוחה את השירות למי שמגיש דח"ש ועומד בקריטריונים. ככה זה במדינת חוק. נעים להכיר.

תודהגב'
בתחילת המלחמה גייסו גם מדח"שמרגול

כשהיה צורך

לפחות במכינות הקדם צבאיות (גם החילוניות. גברים עם פרופיל קרבי)

למיטב זכרוני זה היה בתיאוםנקדימון

ושום ניסיון כפייה לא הצליח.

ובתחילת המלחמה ממילא כולם הסכימו כי אף אחש לא רצה שיטבחו בו בישיבה אלא העדיף לצאת להילחם בחזית.

זו היתה הצבת עובדהמרגול

אמרו לכל מכינה כמה בחורים עם פרופיל קרבי הם צריכים להביא לגיוס מוקדם יותר


המכינות לא התנגדו כי באמת היה צורך גדול

כאמור דובר גם על מכינות דתיות וגם מעורבות וחילוניות


אבל זה לא שהמכינות התנדבו

הצבא הוריד הוראה והן עשו מה שצריך…


יש לציין אבל שזה באמת היה נקודתי, ולא המשיך מאז באופן קבוע. לדעתי היה רק גל אחד כזה שהקדימו לו את הגיוס. 

זה לא מדויק שהציבו עובדהנקדימון
אמנם ההידברות הגיעה לבסוף גם לבגצ, אבל היא הסתיימה בהסכמות. כמו שמצופה משני צדדים בוגרים.
לא ידעתי שהגיע לבג"צ. הכוונה שזו לא היתה בקשהמרגול

אלא הוראה


אני מכירה רק מבעלי תפקידים במכינות לא תורניות

הם לא התנגדו ברמה המשפטית כי באמת היה צורך גדול במדינה, ולמרות הקושי הגדול התייצבו.

אבל זה לא שהתייעצו איתם או ביקשו מהם. אלא אמרו.

נתנו להם להחליט אם הם בוחרים מי התלמידים שיגיעו או שהצבא יבחר בעצמו.

אבל זהו.


כאמור, לא הגישו ערעורים, כן ניסו להידבר. קיבלו על עצמם את המרות ואת המשימה.


רק ציינתי כי כן לקחו בחורים שבדח"ש (ומכינות זה דחש רק של שנה, גג שנה וחצי)

זה לא נכוןרקאני

כל בחורי הישיבות החרדים היו ניצבים באופן קבוע בלשכת הגיוס

ודוחים את השירות

ועכשיו זה לא אפשרי

לא, זה שקרנקדימון

כל הסערה היא סביב הטיפשים והרשעים שהחליטו לייצר מאבק בכוח, ולהפסיק לבוא לצו ראשון ולביצוע הדח"ש.


אבל גם הרשעים האלה הם מסממני הגאולה, כי רק העובדה שאנחנו במדינת ישראל תחת שלטון יהודי בארץ ישראל היא מה שמאפשר לרשעים להרים ראש. אילו היו תחת המגף הגלותי בין הגויים היו מלקקים ונכנעים את הפריץ שלהם.

ההתנהגות שלהם מלמדת על נפלאות ראשית צמיחת גאולתנו. בעל כרחם, אפילו מלאך חרדי רע עונה אמן.

זה לא נכוןרקאני

אבל אין מה להתווכח עם הדיבור המגעיל שלך

מגעיל זה מי שקורא לחיילים "נאצים",נקדימון

מי שחוסם אמבולנס בכביש 4,

מי שמזיק לאחרים וגורם להפסדי ענק,

מי שמשקר ביודעין לגבי העובדות,

מי שהוא כפוי טובה שאין הקב"ה והוא יכולים לדור בעולם אחד,

מי שמעקם את התורה ומעוות ועושה אותה קרדום לחפור בה.

 

זה מגעיל. זה באמת מגעיל.

אבל גם זה חלק מסימני הגאולה ב"ה.

וגם הם יחזרו בתשובה, ונקווה שמוקדם ולא מאוחר.

לא סותררקאני
מתייחס למשפטך הראשון, זה היה נכון עד השנה האחרונהמתוך סקרנות

עד אז כל בחור היה מגיש דיחוי, למעט פלג קטן יחסית שנקרא "הפלג הירושלמי".

בשנה האחרונה בשל פקיעת החוק (בהוראת הבג"צ), בוטלו כל הסדרי הדיחוי, וכעת כל בחור ישיבה שלא מתגייס נחשב לעריק.

לא זו בלבד, היה זמן שבחורים מישיבת הסדר חרדית חדשה שכן בחרו להתגייס, נעצרו קודם כל כעונש על עריקתם עד עכשיו.

 

בעיניים חרדיות, זה מראה כמה ה"פלג" צדק...

דעתי האישית היא שכמו בהרבה תחומים 2 הצדדים צודקים.

צודק הציבור בישראל שכבר לא יכול להכיל מצב בו ציבור שלם בהגדרה מקבל פטור מחובה בסיסית הקיימת לכל צעיר בישראל, ולא רק שמקבל פטור גם נוטה לנהוג באטימות וכמעט ניכור ב"שלוות עולמים" כשיש הרוגים רבים ל"ע, אנשים שנפגעה פרנסתם/שלום ביתם וכיוצא בזה.

צודק במידה מסוימת גם הציבור החרדי שרגיש לנסיון לשנות אותו, ולכן נוטה להסתגר בחשדנות, במיוחד מול גופים כמו הצבא, שלפחות כלפי חוץ לא נראה שמכבד את הדתלי"ם בלשון המעטה.

וכשאחרי כל זה עוצרים באישון ליל בחורי ישיבה תמימים שבסך הכול הקשיבו לרבותיהם, זה מעורר קונוטציות לרעיון של "גזירת שמד" שאז צריך למסור את הנפש אפילו על "ערקתא דמסאנא".

 

צודקים מי שעונה להם כנגד, שקודם כל- בפיקוח נפש הרבה דברים נדחים, בנוסף, לא שמענו אמירה ברורה ממנהיגי הציבור החרדי באלו תנאים כן ירצו להתגייס.

בנוסף, אם באמת החרדים חושבים שחוק בסיסי במדינה בעייתי כל כך מבחינה הלכתית, הייתי ממליץ שיתמכו ברעיון הרדיקלי שהגיע דווקא מהקפלניסטים של "תנועת ההיפרדות".

 

מעניין אותי מה דעתכם על התכנית של "מרן" משה פייגלין? ישימה? ריאלית?
כאן הוא מסביר אותה בפרוטרוט



מצ"ב גם תקציר ai שהועלה לרוטר:

 

אני עדיין רואה קבוצות באות לדח"שנקדימון

וב3 שנים האחרונות הסתובבתי הרבה בתל השומר.


אני לא רוצה להיכנס לויכוח הרעיוני כי הוא כבר נעשה ונחפר, ולא תהיה בזה תועלת נוספת. מעשית, הישיבות הגבוהות הסרוגות ממשיכות להתנהל כרגיל. מעשית, הליטאים ממשיכים כרגיל.

איפה יש בעיות? רק בפלג, ובכמה ספרדים.

אתה לא באירוע, במחילה מכבודךמתוך סקרנות

אין לי מושג אלו קבוצות אתה רואה, והאם הם בחודשים האחרונים, אבל חסר לך מידע.

הנה, מגוגל ראשוני(בעזרת ai גם כן)
⚖️ בג"ץ 5819/24 אכיפת חובת הגיוס על תלמידי הישיבות – צו מוחלט!

 

אבל לקרוא אני עדיין יודענקדימון
הצו האמור, אם תחפש בפסק הגין המקורי, מדבר אך ורק על כך שגם לאחר תום תקופת הקריאה לשירות לא תתבצע הפחתה, כלומר לאחר שאדם יפסיק לבצע דחיות שירות אז הוא יחוייב בגיוס מלא.

אין פה ביטול של פונקצית הדח"ש עצמה. זה ממשיך, ומי שעושה את זה אין עילה לעצור אותו.

שוב, זה לא נכוןרקאני

כל הישיבות הליטאיות הרגילות (שלא קשורות לפלג)

היו מתייצבות בלשכת הגיוס עד לפני שנה בערך

מלפני שנה פלוס, אין אפשרות לדחות שוב את הגיוס

אני לא יודעת מה כתוברקאני

בפסק דין

אני רק יודעת שלא נותנים להם להמשיך לדחות שירות

מאז שפג תוקף החוק הקודם

הליטאים לא ממשיכים כרגילoo

הם למשל לא יוצאים לחו"ל כי הם יודעים שהם יעצרו בנתבג


הסיבה שאתה חושב שהבעיות אצל הפלג וספרדים כי הם בעיקר נעצרים בגלל מעצר אחר שלא קשור לגיוס

(בגלל הפגנה לא חוקית/ עברת תנועה/ נסיון יציאה מהארץ ועוד)

ואז מעבירים אותם למשטרה צבאית


לבחור רגיל ומודע למצבו אין הרבה סיבות להיעצר וממילא לא מועבר לצבא

אני חושב שאתה טועהנקדימון
עיין פה אבל לקרוא אני עדיין יודע - בני הישיבות

אלא אם כן ישנו פסק דין אחר שאני מפספס. אם כן, אשמח להפניה.

בא נראהooאחרונה
הנה הסבר על אי יכולת דחית שירות של חרדים

אל המשבר החוקתי ומעבר לו: גיוס בני הישיבות לצה"ל


והנה הסבר על דחית שירות למוסדות בהסדר


מתגייסים | דחיית גיוס לטובת מסלולים תורניים

ישיבות הסדר נשארות כרגיל, אבל בכוננותמרגול

קצת כמו שהיה לפני

נניח בני ישיבות הסדר שסיימו את החלק הצבאי, ועכשיו שוב בישיבה- נחשבים עדיין מחויילים, ולכן בעת הצורך יוכלו לקחת אותם לתפקיד שוב (והם אפילו לא ייחשבו מילואים)


ישיבות גבוהות זה באמת מעניין איך עושים.

יכול להיות שבגלל שביינישים סרוגים בישיבות גבוהות עפ רוב התחילו הליכים צבאיים (צו ראשון בכיתה י"א וכו)- הצבא קל יותר איתם.


חרדים שלא מתכננים להתגייס, באים ללשכת הגיוס אך עושים הליך מקוצר רק בשביל להיכנס למעמד בן ישיבה, אך לא עושים דפ"ר, ריאיון, בדיקות רפואיות וכו.

מדברת כמובן על מה שהיה כשתורתו אומנותו עוד היה בתוקף.


כלומר בחור בן 19 חרדי שהלך לישיבה גבוהה - עוד לא עשה את הליכי הצו הראשון המלאים.

בחור בן 19 דת"ל - כנראה הגיע בתיכון לעשות צו ראשון, ואולי גם התחיל במיונים כלשהם.


מבחינת הצבא זה נראה שונה מאוד. 

ישיבת מעלותגיימס פוטר

רציתי לדעת אם זה נכון שיש לישיבת מעלות שם  שהחברה שם בגדול נחשבים "חננות" כאלה.

בכללי, סטיגמות על ישיבות הן לרוב נכונות או לא? 

אממ סטיגמה מעניינתפצל"פאחרונה

בסביבה שלי מעלות לא נחשבים חנונים

אני לא יודע מה הטווח שלך שאליו אתה משווה

אבל בוא נגיד ביחס למרכז הר המור והגוש, אז לא

הם ממש לא חנונים

אם אתה משווה למצפה רמון שדרות ויפו למשל אז כן הם יכולים להיחשב חנונים


בכללי על סטיגמות, יש כאלה שיותר נכונות וכאלה שפחות...

בסוף כל אחד יכול להמציא סטיגמה מהחוייה שלו על מקום מסוים, זה לא הופך את זה אוטומטית לנכון

לגבי הצבאאורות ופיצוצים

האם יש אפשרות להגיע למחלקות/פלוגות עם ביינישים לאצדרך מסלול ההסדר אלר דרך הבקו"ם

 

תודה לכל העונים

קודם כל - אין פלוגות שלמות של בינישי"ם, רק מחלקותהסטוריאחרונה
לקח כואב ממלחמת של"ג.

שנית - עקרונית אי אפשר, אולי דרך קשרים באיגוד?

הגבלת המערכתשמחה :)

היי

מי ששלח לי הודעות בפרטי , המערכת הגבילה את כמות ההודעות אז מחילה שלא עונה ותודה לכולם!

אגב, מחפשת בחור שבא מרקע דתי לאומי והתחזק לכיוון החרדי. אם יש רעיונות היכן לחפש ממש אשמח 

 

במקרה ראיתי את ההודעהיעל מהדרוםאחרונה

לק"י


וממליצה לך להזהר עם הודעות באישי.

לא לגלוש להתכתבויות אישיות מידי או לתת פרטים אישיים.

תלמוד תורה מורשה ירושליםישתבח המלך
אני רוצה לרשום את אחיין שלי לתלמוד תורה ואשמח לשמוע עליו מבחינת איזה מקצועות ליבה לומדים בו ומה המערכת שעות שלהם בשבוע ?עד איזה שעות לומדים בכל יום?ואם לומדים גם ימי שישי?ואיך זה הולך השעות לימוד בכיתות א,ב,ג והלאה?
תלמוד תורה מורשה בירושליםישתבח המלך
שעות הסיום משתנות מיום ליוםמתואמתאחרונה
אנגלית לא לומדים שם.


רק דבר אחד לא מובן לי - אתה רוצה לרשום את האחיין שלך? אתה האפטרופוס החוקי שלו?