אני בשוק. לא הם לא נורמלים*בננית*

הגזימו לגמרי. אני מובכת

בגלל שרק אני פה אז אני עונה. מי עשו מה ולמהחייזרה


משפחה חשובים כלשהם*בננית*


בא לי סיכום יום*בננית*

נגיד זה דבר שלא עשיתי מלא זמן

 

דיברתי עם שתי חברות חשובות

יוהו

 

היה סה"כ נחמד. באמת מקסימים

גיליתי שוב עד כמה אני טובה עם ילדים קטנים (תרתי משמע.)

 

מתי אני אפסיק לקחת קשה דברים? אוף, צריך מסננת ללב

 

עוד שבוע |מפזם|

יהיה לנו טוב. כאילו הלוואי.

 

נראה לי די להלחיץ את עצמי. זה לא מועיל.

או שאני סתם מוותרת לעצמי?

 

הייתי גיבורה יוהו מדבקה וס'ה

 

יש אנשים מקסימים בעולם. נגיד היא זה כזה פספוס שלא נוצר בינינו קשר יותר משמעותי

התגעגעתי להוד שאנשים טובים גורמים לי לחוש. זה היה בקטנה, אבל גם משהו.

 

אמאל'ה. זה פשוט היה עצוב לשמוע. כל כך. להיתקע? להידחף? להתעניין?

אין לכם מושג כמה אני פוחדת עליה. ואוהבת ודואגת. אני לא מעכלת. טאטע, מבלעדיך אין עזרה וישועה.

 

כיף לדבר עם אמא

 

היום שמחתי בעצמי. הרגשתי שיצאתי איתם יותר אינטליגנטית מתמיד (זה רק השטויות שלי. אוף אני יודעת)

 

שירה פשוט אנשה מדהימה. שתדעו לכם לידע כללי מועיל ושכאלה

(@כישוף כושל)

 

מה יהיה על הלימוד שלי? |נאנח| אני לא בקצב.

 

|צונזר מחמת אאוטינג|

לאחרונה אני נורא מאואטנגת. נראה לי זה לא טוב. דווקא פעם הייתי טובה בלהיזהר מזה

 

שני הרהורים לסיום

 

איך שומרים על יציבות בחיים האלה? יציבות שלא נובעת משיתוק או מאפרוריות. יציבות של אמונה

 

מדהים איך פשטות ויושר מחשבתי מונעים תסבוכות. הוקסמתי מהטבעיות שבה היא קיבלה את הדברים שאמרתי. העובדה שהיא הסכימה עם המהלך שלי נתנה לי גיבוי להמשיך בו. זה אומר שהוא באמת הגיוני ולא מונע מקפריזות או טרנדים למיניהם. זה כל כך הרגיע אותי, אני בכיוון בריא ומאוזן.

ב"ה. נשמע מאוזן.חייזרהאחרונה


אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך