שאלה לעמוקים ופלספנים:חרוזית
(או אנשים עייפים

מה מהות הזמן?

מה זה משנה אם נספור את השניות, השעות והימים?

מי המציא שדקה זה שישים שניות... וכן הלאה?
משהו?חרוזית
לתייג? (שאנשים פה לא ייעלבו)
את הקטע שבשעה יש שישים דקות המציאו הבבלים,ההוא גברא

אין לי מושג באיזה תקופה

זה שרירותי לגמרי. בעבר לא היו שניות או דקות.חייזרה

חז"ל היו מחלקים לפי חלקים ורגעים... אינלי כוח לקרוא ויקיפדיה אבל נראלימי שהמציא תשעות ודקות זה נוצרים.

 

למה 60? כי זה מספר שמתחלק להמון מספרים. ל1, 2, 3, 4, 5, 6, 10, 20, 30, 12... אז נוח לחשב ככה.

 

ולמה חשוב שנספור זמן?

בגלל שככה השם רוצה, ויש חגים שתלויים בזמן ומצוות שהזמן גרמא.

תארי לעצמך לא היה לנו זמן, היינו בקביעות מרחפים בענן אפור תמידי.

החיים היו נראים מרוחים כמו מסטיק, בלי משמעות, בלי הישגים, בלי מרדפים. בלי ללכת לישון ולשכוח.

חיים שחורים וחסרי חלומות.

 

עוד שניה יקפצו התלמידי חכמים והגאונים האמיתיים פה ויסבירו יותר טוב... אבל זו דעתי.

דווקא נראה לי יותר בגלל שההוא גברא

אם לא היו אמות מידה של זמן אז אי אפשר היה לומר שניפגש שבוע הבא בשבע בערב, או שיש חתונה עוד חודש ושהייתה מלחמה לפני 30 שנה... איך היינו יכולים לומר לפני כמה זמן קרו כל מיני דברים אם לא היו קני מידה ברורים?

נכון. אבל התורה היתה לפני שרצו לקבוע מפגש לשבע בערב שבוע הבאחייזרה

סליחה שאני כזאתי דוסית

סתם זה מה שנראלי

כל המצוות וזה

למה? נראה לך שקין לא הזמין את הבל לשדה ל9:30???ההוא גברא

(ואז הוא הרג אותומטורלל)

כן אבל השבת הראשונה נכנסה הרבה לפני זהחייזרה

שוב סליחה

אולי אתה צודק

סתם זה הדיעה שלי

הממשאג
החשיבות של לספור אותו היא שהזמן הוא בערך הדבר היחידי שמוחלט ולכן משווים אליו הכל
הגיוני ביותר.חייזרה


יש למשהו עוד רעיון?חרוזיתאחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך