סיפור נחמד להפגת המתח!!חרוזית
היו הייתה פעם כבשהחרוזית
שלא רצתה לאכול עשבחרוזית
אנשים, תזרמו!
עד שלא נשארו ראשים כלל בעולם .חרוזית
אז הם שמו כרובים במקום של הראשים,שמן פשתן

הרי תכלס בעולמנו רבים האנשים אשר כרובים מחוברים לכתפיהם, ואף אחד לא מבחין.

הבנות שמו כרובית, וציירו עליה פרצוף נחמדחרוזית
(רק הפמנסטיות שבהם)
ואז יום אחד שהכבשה הייתה מאוד רעבהמ"ג


והיא התחילה למרבה הפלא, לאכול את הכרוביםחרוזית
אוי מחקו את כל ההודעות שלוחרוזית
השורה שהייתה: אז היא אכלה את הראשים לאנשים
מתוך הצוואר של האנשים פתאום התחילו לצמוח גם ראש וגם כרובחיספינאי בנשמה
והכבשה לא ידעה, את מה לאכול קודם?חרוזית
אז היא החליטה לאכול הכל ביחדמ"ג


אז היא אכלה לכל אחד חצי מכל דברחיספינאי בנשמה
העז הגיעה והתחילה לגנוב לה את האוכלמ"ג


אז היא החליטה לא לאכולשמן פשתן

חח סתם בשביל הרצף

והתחילה לחפש דבר אחר ללעוס..חרוזית
למשל נעליים
אבל לא היו שום נעלים בסביבהשמן פשתן


לאאא! החצי ראש וחצי כרוב התחברוחיספינאי בנשמה
^^ תחליטו!חרוזית
היא שרויה בדילמה עמוקה!
כעעע זה סיפור בלאגןשמן פשתן


ווואי אנחנו כל כך גרועים בזה מ"ג


בואו נחליט שעושים סבבמתיישב בנשמה


סיפור חדש?חיספינאי בנשמה
בואו נחליט שמתחילים מחדשמ"ג


חשבתי לעשות ספר סיפורי נסיופ לפני השינהחרוזית
תפתחי שירשור עם סיפור חדשמ"ג


אז בואו נעשה שרשור חדש מסודרחיספינאי בנשמה
אני מתחילמ"ג


לא טוב. יעשה לקוראים כאב ראש.שמן פשתן

סיפורי נסיופ נראים כמו המבוך הזה שצריך להוביל את העכבר לגבינה וכל רגע פונים במקום אחר ונתקעים בקיר וחוזרים ופונים למקום אחר ושוב נתקעים וכן הלאה

חרוזית
לכן זה מרדים מהר
(יותר מדי מהר)
בואו נעשה פה 40 הודעות ונקטין ת'שירשור. לקרוא לב.ו.ט?חיספינאי בנשמה
לאאחרוזית
לא אוהבת אותם
הם סוגרים שירשורים בטיליםחיספינאי בנשמה
עוד הודעה אחת...חרוזית
בעצם עוד כמהחרוזיתאחרונה
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך