מה אתם עושים?
כמה אפשר להרים כל היום?
מה אתם עושים?
כמה אפשר להרים כל היום?
בלי כעס או עצבים כי זה רק יגרום לזה להישנות.
אם יש משהו קבוע שהוא / היא זורק/ת , למשל כשהיא זורקת מהכיסא אוכל את האוכל, אפשר פשוט להוריד אותה בקביעות מהכסא. שתלמד שזו תוצאה - זרקת - נגמר האוכל.
ו... אל דאגה, זה יעבור!
סוג של משחק. לא נורא.
להתעלם. מרימים רק מה שהכרחי לאותו רגע (אוכל שבאמצע האכילה. ואפשר לפעמים פשוט להעביר לישיבה על הריצפה ולהמשיך לאכול שם). השאר, אפשר אחרי שהתכשיט זז מהאיזור...
מתואמתחמותי מתארת כמה הוא התאכזב כשלא שמע את קול הצעצוע פוגע ברצפה
אבל אם עושים כך - צריך שזה יהיה בצורה בטוחה. לא במיטה, למשל, ששם הילד ישן לבדו, ועלול לסובב את החוט סביב הצוואר.
ולדעתי לא חייבים תמיד להרים להם... אולי בסוף הם ילמדו שההורים הם לא מכונת הרמת צעצועים...
למה למנוע מילד את השלב הזה?
הרי הוא זורק כי זה באמת "צורך" כזה. שומע את הצליל, רואה את הגובה. עם הזמן, ילמד שמנתבים שמיעת צלילים לדברים אחרים, שחווים מרחק באופן אחר. קומה על גבי קומה.
ובאמת לא חייבים להרים כל דבר. בוודאי לא ברגע שהוא נופל.
בעיקר השקענו בללמד את הילדים שלא תמיד ומיד אבא ואמא מרימים את מה שזרקו
שמחה, תשמחו איתה.
כמו כל משחק - כמה שיש כח..
יש הרבה דברים שילד מבקש שוב, כי הוא נהנה מזה. למשל, סובבת אותו באויר, גומר: עוד פעם...
אז עושים שוב עד שאין כח או נמאס, ואז אומרים בחיוך: זהו, די, לאבא/אמא כבר אין כח..
במקרה הזה, אפשר כשזה מוגזם ואומרים שזהו.. לשים אותה על הריצפה.
ואגב-
קשה לי המשפט אין כח .זה נכון אבל משדר אין לי כח אליך.לא?(למרות שיוצא לי לומר הרבה)
(אחין שלי בן 4 אומר אז הנה קחי כח.נו..)
אתם גם חושבים?
אם: אמא, תספרי לי סיפור.. אז תגובה כזו באמת נשמעת כמו שכתבת.
אבל אם מרימים חמש פעמים ואז אומרים בחיוך: די.. לאמא אין כבר כח להרים... אז זה לא נשמע/מתפרש שאין כח אליך - אלא "קוד" שהמשחק הזה נגמר כעת, מהסיבה הזאת. לדעתי, זה אפילו נותן איזה "חוש" שיש גבול עדין לגברים שמטריחים. הרי לפעמים ילד בעצמו לא יודע מתי להפסיק - הוא יכול גם שעה לומר, עוד פעם....
והאחיין שלך מעולה. מבין ענין..
סתם לאמא שלי תמיד לא היה כח...
זה בדיוק ההבדל. את הרגשת שאמא שלך "עייפה", בגלל זה נשאר הרושם. זה יעזור לך לחדד את תחושת ההבדל בין הדברים.
ולמפרע, את אמא שלך תדוני לכף זכות, כנראה באמת היה קשה לה/היתה "עמוסה".
[בהודעה הקודמת שלי צריך להיות, כמובן, "גבול לדברים שמטריחים"]
זקנה שאין לה כח .
אני בטוחה שבגלל שאת זוכרת את אמא שלך ככה - יש לך פול מוטיבציה ורצון.
תאמיני בעצמך, שאת אמא מקסימה, שלילדים שלך הכי טוב איתך , ושיש לך מלא כח אליהם.
כל עוד את בחששות - זה יגרום לך להיות בקיצוניות השניה, ולרדוף אחרי האמהות האידיאלית.
כשתאמיני בעצמך- תרגישי שלכל אמא יש מקומות שאין לה כח , או לשחק איתם, או לספר סיפורים, או לרוץ אחריהם בגינה, וכל אחת מוצאת את המקום שלה בו היא זורמת וטוב לה.
זה בסדר.
זה הציף פתאום כשראיתי אין כח בהודעה של דן זה הכל
תודה.



אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.