פעם הייתנ כבשהפיתה פיתה
אז הכבשה החליטה לאכול חסהכישוף כושל
ואז החסה היתה בבעיהקמנו ונתעודד
לאאאאכישוף כושל
אבל זה לא עזר לה
אז היא החליטה לקפוץ בחבל
אבל זה קשה לקפוץ עם ארבע רגלייםפיתה פיתה
אז היא קפצה רק על השתיים האחוריותשִׁירָה
חחח מה?? מה זה בכלל?
ואז היא מצאה חליל והתחילה לנגןיבנה המקדש!
וכל האנשים בכפר שמעו את הצלילים ובאו לראות
והכבשה התחילה ללכת וכולם אחריה
ואז כולם הלכו לישון כי מחר יש יום לימודים (לחלקינו)חיספינאי בנשמה
אז הכבשה החליטה החלטה אמיצה.היא החליטה לפתור את הבעיהכישוף כושל
היא ביטלה ת'לימודים? (מתרגש)חיספינאי בנשמה
אבל היא לא ידעה מה הבעיה!פינג.
|מנסה| |לא מצליח| באמת קשה...קמנו ונתעודד
גם לי יש בעיה 
כבשה
את כבשהחיספינאי בנשמהאחרונה
שלוםזית שמן ודבש
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס
חייב דחוף.
נסיון פעילקפיץ
שקט כאןליידי מאדם מיס
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון
הרבה התחיל כאן.
כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים
מסגרת שונה לתקשורת.
לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.
ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.
נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.
או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.
ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.
מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.
קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...
רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.
בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.
אין סוף. בסוף זה רק אני.
(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
שלום בנצי 👋)
היימוריה19
פורום ישל"צהאר"י פוטר
אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול