קניתי צבעים יקרים והם אבדוחלילית אלט
רציני אני בוכה עכשיו.
כמעט ולא השתמשתי בהם. והסיכוי למצוא אותם בבית הוא אפסי.
והנה הבכי יוצא על הדברים הקטנים והמטופשיםחלילית אלט
זה לא מספיק מטופש. זה הגיוני לגמרי.*בננית*אחרונה
כלומר, מן הסתם זה רוכב על עוד כמה דברים, אבל זו סיבה מספיקה בשביל להתבאס

אוף. הלוואי שתמצאי אותם. מתי הם אבדו?
מההכמו הירח.
למה אין סיכוי?
זה. זה פשוט נורא
כי ככה.חלילית אלט
הבית שלי לא כזה גדול. אם זה במקום כלשהו זה בפח.
ותאמיני או לא, כבר הספקתי לחפש בו.

לעזאזל.
תמיד אחים שלי מחביאים לי דברים שםחיספינאי בנשמה
זה לא שם. ולא בכל מקום אחר.חלילית אלט
אבלאבלכמו הירח.
אווווופ
זה כזה מעצבן


אופאופאופ
באמת לעזאזל
אני רוצה צבעים חדשים! |רוקע ברגליים| עכשיו!חלילית אלט
למרות שכבר נגמר לי החשק לצייר!
אוף!
אני מבזבזת את הכסף שלי על כאלה דברים והם נעלמים רק כי אין לי מקום נורמלי לשים אותם!
אז תבני מדף?כמו הירח.
למה אין חשק לצייר?
אין איפה.חלילית אלט
כי רציתי לצייר עם הצבעים האלה דווקא ואין אותם אז נגמר החשק
בטוח? אפילו קטן?כמו הירח.
אופ איזה צבעים?
בטוח בטוח. בואי תראי.חלילית אלט
צבעים של מרתה סטיוארט. אחד מהם מתכתי שעלה יותר מהשאר ואני אוהבת אותו. בערגגגגגג.
כמו הירח.
אני לא יודעת מה להגיד מרוב שאני חושבת שאם זה היה קורה לי הייתי בדיכאון
פפ זה לא רק זה.חלילית אלט
הקש ששבר את גב הגמל, זה מה שזה.
אוח.כמו הירח.
הכי מוכר בעולם
פפ
רוצה לספר?
אולי אבל מה שבטוח לא כאןחלילית אלט
תציירי במחשב כמוני...חייזרה

למרות שאין כמו ריח של צבעים וההרגשה שיש כשמחזיקים דף לבן סיד ויש המון אפשרויות של איך להרוס אותו הפעם.

 

תגידי אמר רבי בניימין?

לאאא😱ציף
אולי בימים הקרובים-המלקושזית שמן ודבשאחרונה
למישהו יש את הפיבלמנים של ספילברג?אוראלססס

חייב דחוף.

נסיון פעילקפיץ

נסיון פעילקיבוצניקית

(בייניש)

..קיבוצניקית
(בינייש)
הצליח?זיויקאחרונה
מדהים שהמקום הזה עדיין קיים.בן-ציון

הרבה התחיל כאן.

כתיבה ופריקה ודברים חדשים, אנשים חדשים

מסגרת שונה לתקשורת.


לילות קרים, שיחות ארוכות שעוברות בהרבה מקומות אבל בסוף משאירות טעם מר של אכזבה וכמיהה.

ציפיות, בלי מקור. פרשנות, רצונות ודמיונות.

נגמר מהר או לאט, אבל בעצם בכלל לא התחיל.

או לא נגמר באמת, עד שנגדע. ואז שוב, מבליח, מצפה-מתאכזב-שוקע, נשאר לבד.


ובסוף הכל חוזר לאותה הנקודה, אותה הכמיהה, אותו החוסר.

מה שמילא אך ייסר ובכל פעם היה בלב חצוי, רק הגביר את הרצון בכל פעם.


קוראים לזה בכל מיני שמות - בדידות, חוסר בחום ואהבה...


רכבת הרים של רגשות, חיים שלא ממשיכים בשום כיוון למשך תקופה ארוכה.

בכל פעם משהו אחר בא ומתחיל הכל מחדש.


אין סוף. בסוף זה רק אני.

(בהחלט מדהים שקיים.ענבלאחרונה
בס"ד

שלום בנצי 👋)

פורום ישל"צהאר"י פוטר

אתם אולי מכירים את המנהלים של פורום ישל"צ? אני רוצה להכנס אליו והוא נעול

מישהו?האר"י פוטראחרונה

אולי יעניין אותך