בחיים לא?
רוב הזמן?
תמיד?
לפעמיים?
תמיד כן?
בחיים לא?
רוב הזמן?
תמיד?
לפעמיים?
תמיד כן?
2 מקרא ו1 תרגום סיימת כבר?
ועל הש"ס כבר חזרת היום?
לפעמים. כלומר רוב הזמן לא.
Solomonבטח יש לך כמה...
צילום, לדוגמה
חלילית אלטרוצה רעיונות?
היום במשך ארבע שעות פחות או יותר ציירתי מנדלה. וציירתי בערך עשירית...
לצייר הם צבעי שמן זה לא עבד
זה נגמר בזה שהקנבס נזרק לפח..
ניסתי לציר סתם הם היפרון זה גם נגמר בפח
חברה שלי קנתה לי ליומולדת ספר צביעה, מאלה של המבוגרים. צבעתי שלושה עמודים והחלטתי שאני צריכה לצייר כאלה, לא לצבוע.
אבל אולי בשבילך זה רעיון, לצבוע מנדלות. זה גם מרגיע ממש וכיף.
אתה יכול לבשל או לאפות, זה כיף לנסות מתכונים חדשים.
ללמוד לנגן בגיטרה או בחלילית, אלה כלים פשוטים שאפשר ללמוד לבד בבית.
לסדר ולנקות את הבית זה אחד הדברים שאני הכי נהנית לעשות.
אם אתה בקטע של לימודים אתה יכול לפתור תרגילים במתמטיקה או סתם פשוט לקרוא ספרי מדעים וכאלה.
ובכלל, פשוט לקרוא ספרים. המון המון ספרים.
או לישון
נראה שאתה לא ישן כמעט אף פעם...
א. לבשל ולאופות אני יודע (לא מרגש אותי)
ב. ללמוד לנגן זה עבוד
ניסתי אל פול כלים ולא הצלחתי ללמוד...
ג. מה אני בת? <סתם> זה חרוש מדי
(בכל זהות אני פה שנה.. הספקתי לנקות את הבית לכל החיים בערך...)
ד. ולימודים , מנסה ללמוד לצלם אבל לא מתקדם....
ה. ולישון אני לא מצליח....
לא יודעת מה איתך, אני פשוט נהנית לעשות דברים שאני יודעת. וללמוד לעשות דברים חדשים.
לגבי הצילום - אני לא כל כך מבינה בזה אבל התמונות שלך פשוט מדהימות אחת אחת. לא יודעת לאן אתה שואף להתקדם...
ויש לי רעיון אחר. תציב לעצמך מטרה.
משהו שתמיד רצית לעשות ודחית ודחית. אני לדוגמה שמתי לעצמי מטרה (טוב היא טיפה משונה אז אני לא אכתוב אותה כאן...) וכל יום אני מתקדמת קצת. זה מעסיק אותי לפחות שעתיים ביום.
אתה רוצה להתקדם בצילום? זה הזמן להתאמץ.
יש סרטונים ביוטיוב, ספרים, אנשים שאפשר לדבר איתם בטלפון. אתה יכול לראות תמונות מקצועיות ולנסות להגיע לאותה רמה ע"י ניסוי וטעייה.
תסתכל מסביב ותמצא כבר מה לעשות.
וספרים. ספרים זאת אהבה. איך כתוב בהולצר*? ספרים זאת התמכרות בריאה.
*הולצר היא חנות ספרים יד שניה למקרה שלא הכרת...
לצלם ברמה של פרנסה מצילום...
ואני חרשתי את יוטיוב ואת האינטרנט אני מכיר את הכל...
וספרים יש לי רק ספר אחד של צילום וגם אותו חרשתי
ואני מסתכל בה אתרים של צלמים ומסתכל אל תמונות...
וספרי קריאה אני חרשתי את כל הבית.....
היום יש תהיות.
למה אני קוראת הודעות מפעם
למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה
למה אני מרגישה שהכל עליי
למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)
למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות
איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה
למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו
למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו
למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי
למה החיים כאלה עליות וירידות
ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים
לא תמיד, אבל לפעמים כן
למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה
איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי
אני זוכרת שהיו הרבה יותר
ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם
מעניין
אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא
למה הפסיקו לייצר נוקיה208
למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208
למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן
ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר
אפילו בנות מפה שפעם היו לי
מה שלומך?
ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.
ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא
למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא
למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה
אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה
אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא
אני רוצה להיות עצמאית
אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב
מספיק לי די והותר מה שעובר עליי
והעומס הזה שמגיע
מכל מיני סיפורים שקורים מסביב
עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור
עד שהבנתי שהוא ברור
אסור לי להיות שם יותר מידי
ואני מוגבלת
אני יכולה להיות נחמדה
להתעניין בשלום
להביא משהו נחמד אם מסתדר לי
אני לא יכולה לתת את הבית שלי
או את האוכל שלי
או את הלב שלי
וזה גם לא יעזור
עכשיו צריך להתפלל
ואיפה אני ואיפה להתפלל
ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם
אבל יש לי תפקיד
כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי
הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים
הוי טאטע רחמים עלינו
אנחנו רוצים להתפלל
חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן
מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור
בקיצור גאולה עכשיו
זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו
ובלי הנחת של אביגייל
אנחנו רוצים בית דוד
מהר עכשיו אין זמן לחכות
חיכינו מספיק אביגייל
טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו
ותן לנו שמחה!
זה חרא
דחוף!!!! ההגנה הזאת תוקעת לי את הטלפון...
אח"כ אם זוכרים אותך 
אולי בהודעה הנעוצה של נוג"ה יש משו על סרטים
הייתי איתה ביחד
ל המשוגע היחידיפי מאה....
אבל כן, מערכון נחמד .....
זה בדיקה אם הקישור של אמצע הסרטון עובד...
תפתחי את הסרטון הראשון בתוך ההודעה.