לכאלה דברים לקרות!

תמחקו את הקבוצה ולא יהיה לאבא איפה להתלונן....

הגננת עובדת אצל ההורים. והיא אמורה שהם יהיו מרוצים. אם לא זה גזל!!

זה כמו שאני בעבודה. המנהלת מעירה לי. זה החיים מה לעשות. גם אם לא נראה לי.

לפעמים היא אומרת דברים אני משתגעת כי אני חושבת שונה. אבל בסופו של דבר אני עובדת אצלה. אני מקבלת ממנה כסף.

הגננת מקבלת כסף בזכות ההורים!!! היא צריכה להודות להם שבזכותם יש לה פרנסה!

אני לא אומרת חס וחלילה להשפיל אותה. אבל אם יש משהוא מפריע. כן להגיד בצורה נחמדה ככל שאפשר

לפני שפונים למשרד החינוך . כי אז הנזק הרבה יותר ענק.

אני פעם כבר חייגתי למשרד החינוך להתלונן על גננת על ליקוי כלשהוא בגן. כבר עמדתי להתקשר ואז אמרתי יש מצב שאני הורסת לה את החיים. סגרתי את הטלפון, התקשרתי לבעלה. אמרתי לו

אני עומדת לטלפן למשרד החינוך. רגע קודם אני יעשה השתדלות אחרונה. אם הליקוי לא מתוקן מחר אני מתקשרת למשרד החינוך. למחרת שבע בבוקר היה נגר שתיקן!! אז רק איומים עוזרים?? או שצריך לחכות לאסון??

זה היה ליקוי שביקשתי במשך חודש יום יום שיתקנו. ביקשתי מאוד יפה. אמרתי שאני פוחדת!!

זה היה ארון שלא מחובר לקיר ואני פוחדת שהוא יפול- וזה יכול לקרות-ארון 2 דלות צר חייב להיות מקובע לקיר

במיוחד שהבן שלי הקטן כל הזמן היה נכנס לבפנים.

והיא פשוט לא עשתה את זה!!!! וזה מאוד עיצבן אותי. נכון שעד היום הוא לא נפל. אבל אני לא רוצה שפעם אחת זה יקרה וזה יפול על תינוק בן שנה

אני ביררתי קודם מבחינת בטיחות חובה שזה יהיה צמוד לקיר

אז עכשיו יקפצו ויגידו אני פחדנית. לא!! לדעתי זה ונשמרתם וזאת השתדלות. ויש לי מלא דוגמאות. ואני לא רוצה לסמוך על הנס. כן אני האמא שבאה ובודקת כל פינה מבחינת בטיחות. כי יש מלא גננות אדישות!!!!!!!!!!!!!! שחושבות שהמלאכים שומרים על הילדים. שזה מאוד נכון . אבל צריך השתדלות

ממש לא!

לגננת כזאת אין סכות לעסוק בחינוך- אם היא מסוגלת להגיע להכאה ולקללות!
 

החילדים שלי מרגיזים לפעמי- אז אני אקלל אותם???

מ'זה השטויות הללו!

לזה אני ממש לא מסכימה! בשום פניום ואופן!
סורי...

אין לזה שום סיבה ושום זכות!
 

ואם לק' בחנות ירגיזו את המוכרת- אז היא יכולה להכות אותם???

ומורה תכה את התלמידים שלה אם הם מרגיזים אותה??

ואחות בבית אבות תכה את הקשיש שהיא מופקדת עליו כי הוא מרגיז אותה?

מה זאת אומרת????

אין זכות לאף אחד/ת להכות אף אחד/ת אחר בשום פנים ואופן!
אם את עצבנית- תשתי כוס מיים, לכי לצד ותתחילי להרגע.....

את לא הגננת. את ההורה.

תתחילי לחשוב איזה התנהגות כדאי לך לסגל בתור הורה כדי שהגננת תתייחס לילד שלך בכבוד.

אני וכרת שבתקופה בה הייתי מטפלת היתה לי ילדה במעון עם אמא ק-ו-ט-ר-י-ת ועוד ילד עם אמא מפרגנת כל כך. כל פעם שהאמא הקוטרית היתה באה היא היתה מתלוננת ולהיפך עם האמא השניה, כל פעם כשהיא היתה באה היא היתה אומרת מילה טובה.

כשהילד של המפרגנת היה עושה מעשה שובבות או מפספס במכנסיים היה לי ממש חשק לטפל בו בשמחה כי ברור לי שאמא שלו לא תאשים אותי ותגיד אלף פעמים תודה כשהיא תגיע.

וכשהילדה של האמא הקוטרית היתה עושה בלאגן הייתי מטפלת בה בצורה קרירה. פשוט כי ידעתי שלא משנה מה אעשה, תמיד זה לא ימצא חן בעיני אמא שלה.

שימי לב להבד:

אם הילדה עכשיו נגיד פספסה קטנים, בלב שלי יתעוררו מלא רגשות של עצבים "אוף איזה ילדה מעצבנת, למה היא מפספסת?!, עכשיו אמא שלה תקטר שנתיים על למה זה קורה ושהיא גמולה כבר מלא זמן ובלה בלה בלה וכל החפירות הקבועות"

אם הילד מפספס קטנים יתעוררו בי רגשות של חמלה "אוי איזה מסכן, הוא רטוב, לא נעים לו, בוא נחליף לו מהר, איזה מזל שזה קרה עם ילד שיש לו אמא נוחה שתגיד יפה תודה שהחלפתי לו וטיפלתי בו כל כך יפה ותיקח את הכביסה עם כזה חיוך"

אני רשמתי למעלה שאני לא מפסיקה לפרגן לגננות וגם הערות זה ממש בצורה עדינה עם מלא מחמאות...ואני לא בעד קינטורים.

אבל הילד לא אשם בכלל שיש לו אמא מתלוננת שבגלל זה את צריכה להתנהג אליו בצורה קרירה זה שהיא לא בסדר זה דיון אחד ,מה הוא אשם? מאד מאד כאב לקרא את מה שרשמת ואפילו ירדו לי דמעות מה הילד אשם???? הוא סהכ ילד הוא לא בחר את ההורה שלו ולא את הגננת שלו..

 אחותי גננת והיא תמיד אומרת לי לעולם אני לא התנהג בצורה לא יפה לילד בגלל ההורים שלו היא תמיד מדגישה שלהיות גננת זה מבחן ביראת שמים כי הרבה פעמים רק ה" רואה איך את מתיחסת אל הילד רק ה" רואה אם את עושה את עבודתך נאמנה,

ואם את מרגישה שהורים מצליחים להשפיע עליך עד כדי שאת אומרת שבגלל הורה מתלונן הילד זוכה לקרירות מצידך כדאי לך להחליף עבודה..או לעשות עבודת מידות..

וכמה שאת בתור גננת מצפה למחמאות שתדעי שהיל פי 1000 ממך...

לא הייתי גננת הייתי מטפלת במעון.

וזה בדיוק מה שאני באה לומר. אני לא גננת ולא אהיה גננת. אני יודעת מה יכול לקרות לגננת בלב. כי הייתי פעם במקום הזה. 

מצד הגננת, צריך לעשות עבודת מידות את צודקת. אבל אני לא הגננת אני ההורה. אני לא יכולה לעשות בשבילה עבודת המידות.

ואם הבן שלי נפל על גננת שלא עושה עבודת מידות פנימית? אני לא יכולה להכריח אותה. אני כן יכולה להתייחס אליה באופן כללי בכבוד והערכה, להשתדל לפרגן כמה שיותר ולקוות שבע"ה זה יתן לה כוחות לטפל בבן שלי באהבה גם כשהוא לא הולך ישר בתלם.  

ואם ילד נולד להורים מכים? או הורים עניים? מה הוא אשם? הילד אף פעם לא אשם. אבל הוא כן עלול לסבול מההתנהגות לא נכונה של הורה. לכן בתור הורה אני משתדלת לנהוג בחכמה כדי שהילדים שלי לא יסבלו.

וברור וגם רשמתי את זה שאני לא בעד קינטורים ....

ואני מאמינה שיש גננות שלצערינו זה משפיע עליהם ובתור פורום דתי הרגשתי את הצורך  להגיב לך שכאן נמדדת היראת שמים...

כי שרשרת את זה תחת תגובה שלי שונה...

אני לא באה לחלוק על מה שכתבת.

רק מסבירה שצריך להפסיק על "מה הגננת צריכה להיות" ולהתחיל לחשוב "מה אני צריך להיות" כדי שהמציאות של גננות ממורמרות תלך ותצטמצם.

ואני בהחלט חושבת שהורים צריכים להתייחס מאוד יפה לגננות!

ראי מה כתבתי למטה אתמול בשם שלי...

סיפור מהחיים- איך הורים שמתנהגים בצורה כזאת ביקורתית מפסידים ובגדול!
 

אבל זה ממש לא מצדיק את מה ש"לאה ששי" כתבה שיש גננות מועטות שמכות את הילדים.

לשום גננת אין שום סיבה שהיא יכולה להכות את הילדים שהיא מופקדת לשלומם ולרווחתם!!!!!!

מישהי רשמה שלא כך צריך להיות למרות שיש בודדות כאלה

קח בחשבון ש"כמים הפנים לפנים- כך לב האדם לאדם"
וגננת שמתכסחים איתה- והיא נפגעת מכך, יכולה להשליך את זה ביחס לילד- גם אם לא באופן ישיר באופן עקיף ביחס צונן וכו'
ויצאת נפסד.
בחירה שלך.
תמיד יש אפשרו אחרת להעיר, יש המון דרכים להגיד ביקורת ואם עושים את זה נכון כולם מרוויחים.
בהצלחה!

בין להעיר על דברים שבאמת יש מקום להעיר עליהם, לבין ביקורת שאינה תורמת כלום, לפעמים לא מבוססת, ובוודאי ביקורת פוגענית.

באמת התופעה באה מזה שהילדים זה הדבר הכי יקר להורים - ולאידך, הורים צעירים חושבים לפעמים כאילו זה סוג של "מצוה" לבקר, כי תמיד יכול בעצם להיות יותר טוב לילד שלהם, בתמונה שהם מדמיינים. לפעמים, אפילו לא זה, אלא סתם "יצר" כזה.. כאילו כך  יוצאים ידי חובה לדאוג שהבן יהיה מושלם יותר.. 

יש להם מרץ ורצון לחידוש של אנשים צעירים, לפעמים חלומות תיאורטיים איך אמור להיראות - ולאידך, מעט נסיון איך באמת נבנית מערכת של חינוך, קומה אחרי קומה. התוצאה לא פעם, ביקורת אובססיבית על גנים, בתי"ס. יש גם כאלה שהם סתם ביקורתיים בטבעם, וזו כתובת די נוחה... לפעמים זה גורם למחנכים טובים לצאת מהמערכת, כי אין להם ענין להתעסק עם זה.

לאידך, בוודאי שהורה צריך להיות עם עין פקוחה, להתענין מה קורה היכן שבנו נמצא. אם יש לו הצעות שחשב עליהן, אפשר להציע בנימוס, אחרי הקדמת הערכה למה שכבר נעשה. לשמוע אם זה אפשרי. אם יש דברים שממש נראים לו לא תקינים, אפשר גם לבקר. לבקר עניינית. בוודאי שאם הילד נפגע במוסד החינוכי, אין מקום להתעלם. צריך להעיר, לראות שדברים אכן מסתדרים.

אבל צריך לבחון היטב. לפעמים הורים לילדים ראשונים ביחוד, חושבים שכל דבר פוגע ומזיק, וזה לא כך. בילדים הבאים, אותם דברים שהפריעו להם, עוברים בניד עפעף... צריך, כנ"ל, עין פקוחה שאין בעיות אמיתיות, אבל להבחין.

[ואני לא חושב שהורים צריכים "ללמוד חינוך 4 שנים"... היחס של הורה טוב לילדו, בלי שלמד, הוא מעבר לכל מה שגננת יכולה לעשות מכח לימודיה. כי הוא ההורה. אבל גננת מנוסה וטובה, עם ענוה, יכולהלא פעם לתת עצות טובות..]

ובחיוך, לסיום: לפעמים מחנכים שהם גם הורים - ממש לא מבינים את ההתנהגות של ההורים האלה... אבל מצד שני - דווקא לילדים שלהם, יש מורה/גננת כאלה בעייתיים.....

ככה אתה גורם לגננת שלך לשנוא הכי הרבה את הבן שלך.

וגם אם היא שונאת לא מענין

אם המנהלת שלי מעירה לי . אז בגלל זה אני יעשה את העבודה בשנאה? יעשה דברים בעצלות ? או לא יעשה? תאמין לי שאם יעירו לי ואני בגלל זה יפגע ויעשה לא טוב יעיפו אותי

מה זה האיום הזה שאסור להעיר ??

הגננת לא תעזוב את המקצוע שלה נקודה. זו עובדה שלא תשתנה.

עכשיו השאלה מה אני בתור הורה עושה עם זה? 

האם אני מחליט שאני עכשיו הולך להעיר ולהציק לגננות של הבן שלי השכם והערב ואז ישנאו אותו ויתנהגו אליו בהתאם, או שאני מתכוון להתייחס אליהן בכבוד ורק אם יש איזה עניין באמת קריטי אז אני הולך לשוחח עם הגננת בצורה מכובדת ולדבר על ליבה כדי לעזור לבן שלי.

אני כבר מזמן לא מטפלת, אני רק מודיעה לכל ההורים החכמולוגים מה קורה כשמציקים לגננת. שהם יעשו עם המידע הזה מה שהם רוצים.

זה לא מצב נורמלי שגננת תוציא על תינוק או פעוט את היחסים שלה עם הורים שלו. בסוף זה גם תורם ליחס חשדני לגננות . ויכול להיות שהורים באמת יחליטו שלא צריך להעיר ולבקש אלא ישר להתקשר לעירייה או משרד חינוך או אפילו למשטרה. אין טעם לדבר עם מישהו שחושב שזכותו להתייחס ככה לילדים.

ואני ממש נגד להציק לגננות. אבל ילד זה לא בן ארובה שהיא יכולה להוציא תסכול עליו. או לא לשמור עליו טוב כי הורים יפחדו להעיר שמא זה רק יזיק לילד וגננת תשנא אותו

במקומות בהם יש את ההורים הכי מפרגנים בארץ.

אתן לך לדוגמא את ההתנחלויות הפשוטות. שם יש הורים בסטייל כזה כיפי, מכבד, מפרגן.

שם יש את הגננות הכי חמודות והכי מעולות. אפשר לשים את הילד במעון או בגן וללכת לישון מרוב שאתה רגוע.

ולמה זה? כי כשנותנים אמון מלא בבן אדם ורוחשים כבוד לאדם שעובד יום יום בלחנך ולטפל בבן שלי (ובעוד 30 כמוהו, כשאני בבית משתגע אחרי רגע) זה הופך את הגננת למשוחררת בעבודה שלה. היא משוחררת לאהוב את הילד, להשקיע בו, להשקיע בגן, להגדיל ראש! היא לא צריכה לחשוש מאף הורה שיבוא ויעביר עליה ביקורת וינסה תמיד למצוא מה לא בסדר במה שהיא עושה. שרוצה לשים לה מצלמה או לתחקר אותה כשהוא חוזר מהעבודה.

והגננות האלו עובדות ככה כבר המון שנים, ומשנה לשנה הן נהיות גננות עוד יותר ועוד יותר שמחות ורגועות ומנוסות, כי נתנו להן את מרחב המחיה גם לחנך וגם לטעות, לעשות מה שהן חושבות ולנהל את הגן איך שהן רואות לנכון.

אבל גם בהתנחלויות קורה שילדים בורחים מהגן ולפני 10 שנה הייתה פעוטה באחד היישובים שנחנקה מווילון. 

אבל באופן כללי יש תחושה של נתינת אמון הדדית ואווירה טובה כשרושמים ילד לגן.

והנה נתת את הדוגמא של מעון, אם קרה לבן שלי משהו במעון, אני אשמח שהמטפלת תיידע אותי.

אם אני אמא מפחידה, אחת כזו שמסוגלת ללכת למנהלת ולבקש שיפטרו את המטפלת, מטבע הדברים שהמטפלת תעשה הכל כדי להימנע מלשתף את ההורים. גם בדבר חמור וגם בדבר פעוט.

כתבת שיש הורים שמבקשים לשים מצלמות. לבקש לשים מצלמות זה להגיד אני לא סומכת עליך בשום שניה ממהלך היום. לכן אני רוצה שתהיי מצולמת. זה נותן תחושה של אפס אמון.

אם תהיה לך מכרה שתמרר את חייך, איך תרגישי כלפי הבן שלה?

מעשים הם משהו נשלט. רגשות לא.

לא אמרתי שגננת חלילה תכה או תצעק על ילד שיש לו הורים מציקים. רק שבאופן טבעי (ובריא ונורמלי לנפש האדם) היא לא תאהב אותו. לא יתחשק לה לחבק אותו, לדאוג לשלומו וכו'. כי היא בלחץ מממנו. היא מפחדת לטפל בו כי כל תנועה שלה עלולה לגרום לתגובה ביקורתית מצד ההורים. אז עדיף לתת לו להיות פה בגן בלי להתעסק איתו יותר מדי... לא לטוב ולא לרע.

גם מעשים וגם רגשות זה עבודת מידות !!

יש ספרי מידות וספרי מוסר רבים שמדברים על זה..

ואם תרצי לשמוע שיש מחקרים עצומים על זה על תורת נפש האדם..גם מחקרים של יהודים וגם של גויים שאפשר לשלוט ברגשות..

אני באמת משתדלת כל יום להודות כל כך לגננות ולחפש את הדברים הטובים שבהם ולהחמיא להם על זה...

ויש מלא נניח.

איזה כיף איזה קוקו מסודר יש לה מי ממכם סדרה לה ....[למחרת הם רבות מי תעשה לה.. בצחוק..]

מה היא אכלה היום ? איזה יפי איך הצלחתם לדרבן אותה?..ואז נכנסים לנושא האוכל ועם המון מחמאות אני מבקשת ...

כמה היא מדברת עליכם בבית ...היא באמת אוהבת שאומרים לה שהיא מתוקה ושאוהבים אותה...כנראה אתן יודעות לתת לה את זה..

ויש עוד מלא......

וכל מה שאני מעירה זה מאד בעדינות תוך כדי מחמאות ובכנות הגננות מאוהבות בילדים שלי ואפילו קבלתי דשים מחברה שעובדת שם שאמרה לי בשושו שתדעי שממש אוהבים את הילדים שלך וזה הרבה בזכות המחמאות שלך ..[הם אפילו לא מרגישות את התלונות ..]

יש לי ילדים בגנים. והיו גננות מקסימות!! והיו גננות זוועה!!! ואני מצטערת שלא גרמתי לפיטורין שלהם . כי ריחמתי עליהם ולא רציתי לקחת להם את הפרנסה.

באמת יש מיליון דוגמאות אז אני לא אכנס.

מה שבטוח שיום אחד ישבתי בגינה עם גננת במעון ואמרתי לה איך את שורדת. היא אמרה לי תדעי לך שאין לך מה לרחם עלי על גננות. כיף לנו!! זה רק נראה קשה.

היא תיארה לי את סדר היום שלהם. והיא אמרה לי אנחנו הרוב יושבות ונחות!!! יושבים בבוקר כשהילדים משחקים. יושבים באוכל כשאוכלים. יושבים עוד שעה בחצר כשהם משחקים. ויש לנו מלא זמן לפטפט בינינו ולאכול. ועוד שעתים הילדים ישנים הן גם ישנות בתורנות. נכון שיש החתלה והאכלה זה הקושי. כל השאר יש תורניות. זה לא מחריד כמו שזה נשמע מבחוץ.

אני גם שנים הייתי מורה ועשיתי הסבה

אז נכון . מורה באמת יש לה הפסקה של עשרים דקות והיא צריכה להספיק לאכול ולשאוב ולצלם

גננות במעון זה לא ממש ככה.

על הורים שעל כל דבר מעירים...

כל הורה צריך לעשות את השיקול שלו לפני שהוא מעיר האם מדובר על דבר שהוא בטיחותי סכנת נפשות ..האם מדובר על הגיינה ..האם מדובר על משו לא מהותי ומה התדירות שזה קורה..

וגם צורת הערה אפשר להעיר ולפעמים זה חובה להעיר  השאלה איך ומתי..

וגם ברור שיש לשקול את רמת הערנות של הגננת והאכפתיות שלה..

אני אתן לך דוגמא של גננת שמראה אכפתיות לכזו שלא, הבת שלי יום אחד באתי לקחת אותה מהמעון ולא מצאו לה את הנעל והיא כל כך התנצלה ונשארה איתי חצי שעה חפשנו בכל מקום אפשרי ולא מצאנו ראיתי שהגננת  לא יודעת מה לעשות אמרתי לה טוב תמשיכי מחר לחפש..

לעומת זאת באמצע שהיא מחפשת איתי גננת אחרת ראתה אותה מתעקבת אמרה לה בכזאת נחישות וקרירות בלי טיפת רגש לא קרה שום דבר שתלך בלי נעל והוסיפה....

שמתי לב בכמה מקרים של אותה גננת שאין לה טיפת רגש כלפי הילדים וברור שהלכתי להנהלה להתלונן עליה..
אבל המקרים שאת מספרת כמו הגדר ודאי חיב טיפול...

כמובן שחייבים להקפיד על נימוס ונעימות. אבל אם יש גננת שבאמת באה בגישה שהיא תמיד צודקת כי היא למדה חינוך ויש לה תואר אז חבל על הילדים שהיא מחנכת וחבל על הילדים הפרטיים שלה. יש מלא גננות טובות שברגע שיש ילד קצת שונה או מרקע שונה אין להן כלים להתמודד עם המצב. לא הכל לומדים בתואר ולא כל מה שלומדים זה נכון. ויש מלא גננות ומורות טובות ומקסימות שדווקא מול ילד פרטי שלהן עומדות חסרות אונים. 

כמובן שגם הורים צריכים להתחשב ולהבין מגבלות של גננת שלא תמיד יכולה לשים לב או לא יכולה להשקיע בדברים מסוימים שהורים היו רוצים כי היא מופקדת על הרבה ילדים בו-זמנית. 

האמת גם לא מורים. רוצים ילד שתוקעים אותו בכסא ויושב בשקט.

מה לעשות שהילד שלי שובב וברח מהגן?? כן כן ברח כמה רחובות באמצע יום. זה הפריע לגננת לשתות קפה היא אפילו לא שמה לב. רק בריכוז ב12 קלטו שמעשר בבוקר כשיצאו לחצר הוא הצליח לברוח

וכן יש אחד טיפס ונפל ושבר יד. לגננת לא נח לרוץ אחרי ילד שיודע לזוז. הילדים שלי נפצעו כמה פעמים . זה גם קרה אצלי לא שאני מאשימה בפציעות . אלא בכך שיש להם מה להגיד.

הילד שלי היה אצל מטפלת. ואז בגיל שנה היא אמרה לי תקשיבי הוא יוצא מהמיטת תינוק לא מתאים לי לשמור עליו. אני במטבח כל הילדים ישנים פתאום הוא מופיע!! אז כמה ימים עד שמצאתי גן אמרתי לה תקשרי אותו בעגלה. כי הוא "מפריע" לה שהוא יודע לטפס על המיטה ולצאת

גננת התנצלה? באמת יש ילדים שבגיל חמש כבר מטפסים על הגדר בקלות, בכל גן חובה יש כמה כאלו.

באתי לגן ואמרתי שאני מוכנה לשלם על גדר יותר גבוהה. כי הגננת אמרה שעד שיש אישורים לגדר חדשה מהעירייה לוקח מלא זמן. וגם עד היום לא היתה בעיה.אני מדברת על ילד בגיל שלוש זה הרבה יותר מסוכן

הילד הבא שלחתי לגן עירייה יותר רחוק ויותר טוב.

ומה את אומרת על הילד שלי שטיפס על השמשון. הבד הזה הכהה שיש מעל המשחקים בחצר וזה נקרע והוא נפל??? איפה היתה הגננת שהוא טיפס על הגג?

אחת ניגבה ילד בשרותים

השניה נכנסה לקחת טישו לילד עם נזלת

והשלישית היתה בטלפון עם הורה

ואני מצטערת לאכזב ולהגיד שאין לי כח לדאוג להורים אחרים ולדוווח!!!!!

כמו שכתבו בהתחלה. מה זה יתן לי?? שאני אתלונן במשרד החינוך. אין לי כח לזה. אין לי בריאות לזה

העיקר שממני הגננת שמעה טוב טוב. ועל הילד היא המשיכה כל השנה לשמור עם מליון עינים אם בא לה להישאר בתחום העבודה שלה.

כן אנחנו ההורים הרעים שמעירים. אבל מצד שני פוחדים מאיתנו. אז מצידי שלא יאהבו את הילדים. העיקר שישמרו עליהם

אתמול הילד שלי בבית ספר אמר.

שהמורה הגיע לחבר שלו ואמר מה זה הכתב הזה? תמחוק מיד ותכתוב הכל שוב. אני הזדעזעתי. אם היה אומר לילד שלי אבוי לו.

הילד צריך לדעת שההורים שלו עומדים מאחוריו בכל נמב ותומכים בו והכל.

אבל הוא גם חייב לדעת שהוא צריך לכבד גם את המבוגרים ממנו כמו: מורים, הורים, דודים, סבא וסבתא ואפילו אחיו הגדולים ממנו.

לא בכל פעם כדאי שההורה יעשה נו נו נו למורה / לגננת.

הילד ילמד לזלזל בדמות המחנכת ולא לשמוע לה ולהתהלך כמו טווס מנופח שאין שני לו.

ובעתיד לא ידע להתמודד בחיים בכלל!
תקראי מה כתבתי בתגובה למטה...בכותרת "אני רוצה להאיר..." שזה משו אמיתי שאני חויתי!
 

בהצלחה

או שאני סוגרת את הדלת בבית ומתקשרת. או בגן /ביה"ס שהילד לא שומע

וכלפי הילד, על פניו לרוב אני אומרת שלעשות מה שקובעים בכללי המוסד. וצריכים להיות ממשומעים

פעם אחת שמורה העליב את הילד לפני כולם. אמרתי לילד זה באמת לא יפה מצד המורה והצדקתי את הילד

אבל מנקודת מבט אחרת...

היתה לי בגן/ בכיתה שלי ילדה כזאת שאמא שלה היתה באה כל שני וחמישי להתלונן אצל הגננת והמורה: למה אמרו לבת שלה ככה? ולמה עשו לה ככה? ושזה לא צודק וכו'.

ת'אמת שבתור ילדה אמרתי: למה אמא שלי לא ככה?

כי כשהיינו מתלוננים מידי פעם שהמורה אמרה לנו ככה וכ'ו - ההורים שלי היו שומעים ובד"כ מצדיקים את המורה.

אא"כ היה משהו חריג במיוחד- אז הם היו פונים ובודקים.

אבל תמיד הייתי מקנאה באמא הזאת ש"טובת" הילדה תמיד בראש  ושאמא שלה "מסדרת" לה את כל העינינים...

היום- לאחר כמה שנים טובות מאז סיום הלימודים שלנו-

אני ואחיותי ב"ה נשואות ומאושרות

ואותה חברה ואחות אחת שלה- גרושות ואחות אחרת רווקה וכו'. אולי אחד מהם נשוי וזהו.

לא הצליחו להסתדר בעצמם בחיים!

נכון שזה לא בהכרח מיזה אבל זה נשמע שההורים יותר מידי ניסו לסדר להם את החיים...

בקיצור: שברו להם את הכנפיים ולא נתנו להם ללמדו לעוף בהכוחות עצמם!

אז הורים! שימו לב!
אל "תדאגו" לילדים שלכם יותר מידי. זה יכול להזיק להם לעתיד לבוא....

כמובן שהכל בערבון מוגבל. והחכם ישכיל... 

אבל זה רק עם יש משהוא מהותי ממשי

ולמה אני אומרת את זה 

כי אני רואה מלא מלא אמהות, שפשוט מזניחות ילדים

כן יש אוכל ויש בגדים והקוקו אסוף

אבל לא באמת מעורבות במה שקורה לילד 

וזה מתחיל מהלידה ועד לתיכון

אז כן זה שההורים האלו עושים חיים כאלו למערכת החינוך זה לא אומר שזה נכון!

וזו לדעתי הזנחה

והייתי מורה ואף גננת בעבר!

נכון למטפלת של ביתי היה לי מה להעיר על הרבה דברים ושתקתי

כי חשבתי שהיא טובה וזה הרע במיעוטו 

ואני לא הרוויח מזה כלום אז השתדלתי להתמקד בטוב

וממש לא להפריע על כל דבר.

ולהחמיא להחמיא להחמיא 

ואולי על משהוא קטן לשאול בצורה עדינה

אבל לפעמים יש מטפלות וגננות ומחנכות שרואים שהם באמת פחות מתאימים ככה שזה נורמלי שלאלה יעירו יותר

הבת שלי חזרה מהמטפלת המקסימה שלה עם מכה יבשה קטנה מעל הגבה רציתי להתקשר אח"כ אמרתי אם הייתי שמה לב ליד המטפלת הייתי שואלת עכשיו היא בבית אני רואה כבר שעה שהיא בסדר בטח היא נפלה, אם זה היה משהוא מסוכן ממש המטפלת כן הייתה אומרת, עכשיו זה ישמע כמו חקירה אז עזבתי אני סומכת עליה אז הקטנתי ראש, 

אבל אם זו הייתה מטפלת או גננת שלא הייתה בד"כ בסדר  אז כל דבר כזה הייתי בודקת כי אני לא יכולה לסמוך עליה ועם כל אי הנעימות בתי מעל הכול.

וכמובן סדר עדיפויות נכון! 

חשוב לדעת ממה מכות שנראות לעין נגרמות וזה לא בהכרח אמור לגרום למטפלת להרגיש מאויימת.

לפעם הבאה כבר ישימו לב יותר...

הילד ילמד שלא מעבירים ביקורת בונה אלא שעצם הביקורת חשובה- הוא יצמח להיות כמו אביו ויותר מכך.. שלא יתפלא ההורה כשהוא יתחיל לספוג את ההערות הלא נעימות שאינן נפסקות

בס"ד בתור גננת אני זיהיתי את ההורים שלמדו שיטת שפר-כהורים פוגעים במיוחד. הם רוצים שהגננת תפעל לפי עקרונות השיטה. וכל שיטת אחרת לא מתקבלת. 

לנו אמרו בשיטת שפר להתייחס לגננות ולמורות כמו להורים. לחנך את הילד שהצוות הוא מעליו.

כי אם לא זה יפגע לו בסמכות ההורית והמורית ויקשה עליו להתמודד עם קבלת מרות.

אם הורה פוגע בגננת, הוא מחנך את הילד שהגננת היא סמכות הניתנת לערעור.

ובקיצור - אני הבנתי בדיוק ההיפך מהקורס של שפר. זה בדיוק כמו שמדברים שם על זה שבן הזוג יכול להיות הפוך משפר וצריך לכבד את זה כדי שהילד ילמד להתמודד עם דעות שונות בעולם המבוגרים.

היתה שנה שהייתי מורה והיו זוג הורים שכל כמה שבועות התקשרו להגיד מילה טובה אפילו על הצורה שבה בדקתי את המבחן וכו'...

הילד שלהם הרוויח מזה כי למחרת הייתי משקיעה בו יותר וזה בתת מודע לא בבחירה. אני בטוחה שהפוך היה עושה הפוך.

יצא לי כמה פעמים לראות הורים משפילים גננת בצעקות אז השתדלתי כמה זמן אחרי לציין כמה אנחנו מעריכים את עבודתה ושתדע שזה לא רוב ההורים.

אחרי שאני שומרת על קשר טוב עם הגננת ומחמיאה ומודה הרבה אפשר גם להעיר מדי פעם אבל בכבוד ובעדינות.

אתם הייתם רוצים שיצעקו עליכם לפני כולם ? ויעירו לכם בצורה כזו ?

גם הגננת היא בן אדם ומגיע לה כבוד.

אם כל ההורים של כל התלמידים יתקשרו זה לא יהפוך למטרד? בכיתה יש 25-30 ילדים. וכולם יתקשרו ויגידו תודה כל הזמן? אותו דבר גם מול גננת. בטח שצריך להגיד תודה בסוף היום אבל זה לא אמור להיות קשר ישיר - אימא שהחמיאה ולילד שלה יתייחסו ולילד שאימא ממהרת לא יתייחסו. ובאמת אם כל ההורים יתקשרו סתם להחמיא לא יהיה לגננת זמן לעצמה. 

ובכלל זה לא נכון ולא יפה להשליך על הילד את היחסים של איש חינוך עם הורים שלו. 

אני כמובן בעד להגיד תודה ונגד ביקורת על שטויות אבל לא נשמע לי בסדר שיחס לילד קשור לחברות עם אימא שלו. יכול להיות מצב שאימא היא אישה נעימה וילד שלה שובב גדול ודורש טיפה יותר גבולות ולהפך אימא אישה ביקורתית עם הרבה דרישות אז גננת תשנא ילד שלה ולא תתייחס אליו בגלל אימא?

אני מטפלת במשפחתון כבר כמה שנים וברוך השם באמת שתמיד היו לי הורים מקסימים שלא מחפשים פגמים בכלל ומאד מפרגנים לאורך כל השנים אבל השנה הייתה לי אמא אחת ממש מיוחדת בנושא בכל פעם שנפגשנו לא הפסיקה לפרגן ולהעריך ולא התקררה דעתה עד שגם התקשרה לממונים עלי לשבח אותי! וממנה למדתי כמה זה חשוב לתת מילים טובות לעוסקים בחינוך ילדינו כי זה לא רק נתן לי כח אלה שהרגשתי מחויבת גם לעמוד בצפיות כי שחושבים אליך טוב אתה לא רוצה לאכזב וגם רוצה להיות באמת ראוי לכל התשבוחות האלה וזה הקרין על ההתנהלות שלי לא רק מול הילדה של האמא הזו אלה מול כל הגן וממש עשה לי חשק להשקיע  ובמיוחד חידד אצלי את העצמה  של מילה טובה .שנזכה כולנו השנה למחנכים טוב וגם שנזכה להגיד להם את זה !

לכתוב בפורום הריון ולידה

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.