מזלזל בצורה מכוערת, בלגלוג , בבוז
מרגישה שאין לי כבר כוח!!
זקוקה לחיזוק , לעצה נכונה , כלים.
מה לעשות?????
אני מרגישה שמרוב זלזול שלו אני ממש מסתגרת בתוכי
מאבדת טעם טוב לדברים..
כוח של מילים פוגע כמו חץ בלב! פוגע בבטחון העצמי
בזהות.
קשה לי מאוד.
להסביר לו פעם אחת את המשמעות:
תגידי לו, שלא תחשוב שבקשת הסליחה מצליחה למחוק. כי המילים פוגעניות - והן לא פעם אחת. אמנם יותר טוב שאדם מבקש סליחה מאשר לא כלום, אבל צריך לפתור את הענין גם לכתחילה.
תנסה להפסיק עם הביקורת המתמידה, ובוודאי עם זלזול ומילים פוגעות. זה לא יכול להמשיך כך..
אולי תיפקחנה עיניו..
את מרגישה ומה את חושבת. ואולי כדאי ללכת ליועץ נישואין או רב או מישהו שמבין. אבלאל תביב כדור לחץ. זה ייגמור עלייך
יש סוג של בעלים מכים שיש להם דפוס התנהגות כזה. מכים ומבקשים סליחה. מכים ומבקשים סליחה -- וחוזר חלילה. נראה לי שהוא זקוק לטיפול. מה שנוגע לך, חבל שלא חתכת את זה ישר בהתחלה. אני מאוד מקווה שזה לא מאוחר מדי להיחלץ. דפוס התנהגות כזה, ללא טיפול אפקטיבי, רק הולך ומעצים וסופו מי ישורנו.
נכון, זה לא נעים. כולם יידעו. השכנים, החברים ההורים והמשפחה. אל תתביישי ואל תפחדי. הם יבינו. אפילו אם לא, לכי למקלט לנשים במצבך. לא כתבת אם יש לכם ילדים. אם יש ילדים זה יותר קשה אבל את לא עושה להם שום טובה אם את נישארת בנישואין הללו. הילדים, אפילו אם הם לא מוכים, סובלים מאוד מהאווירה הזאת בבית עכשיו, ובעתיד הרחוק יותר הם עלולים לחזור על דפוס ההתנהגות הזה -- או ליהפך לבעלים ואבות מכים, או לנשים כנועות שנושכות את השפתים וסובלות בשקט. את לא רוצה עתיד כזה לילדיך! תברחי מהר ככל האפשר. אם עדיין אין לכם ילדים, מצבך פחות גרוע. פשוט תברחי.
האמת, שגם את צריכה טיפול פסיכולוגי כדי לברר לעצמך למה היית מוכנה ליחס כזה. הסיבה שחשוב שתבררי את זה לעצמך היא שאת עלולה להיכנס למערכת זוגית חדשה שתיראה בדיוק כמו זו הישנה. את וודאי לא רוצה את זה. צאי לדרך. שיהיה לך בהצלחה.
ומוציא עליך את העצבים זה מוכר לי עברתי את זה
אם תצליחי לפצח אותו תיראי שמשהו מציק לו בחייו אולי בעבודה אולי פרנסה
כי את מאפשרת לו את זה תעצרי את זה עכשיו עברתי את זה שנים
ואם את רוצה להבין איך בדיוק את "מאפשרת" אני ממליצה ללכת לאהובה צוקרמן היא אלופה בזה.
כנסי לאתר שלה ב"ניוזלטרים" בדיוק כתוב על הנושא הזה. בהצלחה
רב/ אבא/ מדריך/ חבר טוב ומוערך?
אם כן- אז כדאי לשתף ולבקש שיסבירו לו מה בדיוק עושה ואיך הוא מזיק לעצמו בכך שהוא פוגע באשתו!
ברוב המקרים- זה עוזר!!
(בעלי רב בית כנסת והתקשרה אליו אישה באנונימיות וביקשה ששיבר קצת על כבוד האישה ושלום בית וכמה זה חמור לפגוע בה/ באחרים.
ובעלי השחיל את הנושא הזה כשהוא נתן שיעור בפ"ש וכד'
ופה ושם מדבר ע"ז. אפילו בלי לדעת למי הוא מדבר ומי זאת האשה שהתקשרה.
ואח"כ התקשרו לומר לו תודה ושלא ירפה מהנושא!)
אחרת ויהיה עוד יותר טוב בעזרת השם ובעזרת התפילות
המצוקה שלך זועקת מכל משפט.
אולי שני כיוונים שיעזרו לך.
נסי ליצור ממנו מרחק מסויים עד שיהיה שינוי בהתנהגות שלו.
ככל שאת קרובה יותר את נפגעת יותר.
בנוסף לזה צריך להיות לו ברור שכך זה לא יכול להמשך.
לא ייתכן שהוא נותן דרור לחרצובות לשונו
ואת צריכה לפחד ולשקול כל מילה שאת אומרת.
הוא לא עשה לך טובה שהואיל להתחתן איתך
את אדם שראוי לכל הכבוד שבעולם.
ברגע שהוא מתחיל עם זה תחתכי מיד.
ולמה הוא לא עושה כמעט כלום בבית ומקבל הכל חינם?
תני לו גם להזיע קצת אולי זה יגרום לו יותר להעריך.
אם למרות הכל העניין ממשיך כדאי לך לקרוא את המאמר שהופיע
בעתון משפחה בשבת שעברה על נושא הפרעת אישיות .
אומנם הסבירות שהוא נמצא במקום הזה אינה גבוהה (למרות שבדברים שלך יש כמה רמזים לשם...)
אבל אם כן אז הסיפור הופך להיות אחר לגמרי(כמובן איבחון כזה צריך להיות של בעל מקצוע)
ומעל הכל תנסי בכל זאת למצוא חברות או משפחה שיתמכו בך.
הם יכולים לתת לך המון כוחות להתמודד.
שאפשר לחיות איתו רק אם הוא עובד על המידות שלו ומקטין את החספוס למינימום. לשם כך צריך מודעות שלו לחומרת המצב. אולי כדאי למצוא סדנא לזוגות נשואים כמו סדנאות של הרב שמחה כהן או הרב אהד תירוש. להציע את זה כמשהו שמשדרג את החיים. שם יוכל גם לשמוע על התנהגות נורמטיבית וגם להתרשם מיחסים אצל זוגות אחרים.
כך הוא יכיר וידע את המקומות הרגישים שלה כדי שהוא יוכל לתקוף אותה באותם המקומות...
מה שהוא באמת צריך זה ללמוד את האופי שלו עצמו, את הפנימיות שלו עצמו. שיבין קודם כל שמה שהוא עושה -- רע. מעבר לזה, הוא צריך ללמוד להבין למה הוא עושה את הדברים הרעים הללו. לבסוף, עליו ללמוד איך לתקן את מעשיו הרעים. בראש ובראשונה, עוד לפני כל מה שאמרתי לעיל, הוא צריך להצטייד במנה גדושה של רצון טוב לתקן את המצב בביתו.
בלי שום זילזול בדברי חז"ל, ובלי לבטלם, כי יש בהם גרעין של אמת, נמאס כבר מכל ההכללות האלה על 'אופי האשה' ו'אופי הגבר'. נמאס כבר שמשתמשים בזה כדי להתיר לאדם להיות 'נבל ברשות התורה' לכאורה. כולנו בני אדם, פשוט בני אדם. כולנו שווים ושונים ודומים גם יחד. יש נשים רגישות וגברים רגישים. יש נשים קשוחות וגברים קשוחים. וכו'. נשמע שבעבודה שלו לא היה מעז לדבר כך לאף אחד, אשה או גבר, לא משנה, כי הוא מבין שאחרת היה עף משם כמו טיל. 'ואהבת לרעך כמוך' זה קודם כל בבית לבנזוג. ולא כי היא אשה. אלא כי היא בנאדם. ובמקרה גם האדם הכי קרוב אליו בעולם.
לא יעזור לנתח את האופי שלו.
את צריכה ללמוד איך להציב את הגבולות. איך לא להפוך את עצמך לקורבן.
בלי קשר אם הוא יכול או רוצה או לא רוצה להשתנות - את יכולה לשנות את המצב ביניכם בבית ע"י שאת בעצמך תשתני ותשני את התגובות שלך. מבטיחה לך.
אני מפצירה בך לפנות לטיפול אישי, חבל על הזמן שלך טיפול זוגי כי כבר הבנת שהוא לא ישתף פעולה, נכון?
את צריכה טיפול אישי שיתן לך העצמה וכלים.
זה אפשרי!
ולה אין שליטה על זה, היא לא יכולה להכריח אותו לרצות ללמוד את כל זה.
האפשרות היחידה שלה זה לטפל בעצמה.
כל מה שכתבו נכון אבל מה שכתב "איש מרגיש" זה מה שחשוב לך, (תטפלי בעצמך ולא בו).
אם איש מקצוע רלוונטי זה כדאי.
את צריכה להתרחק ולשמור על המרחב שלך, לפנק ולשמח אותך.
ככל שאת יכולה, לאט לאט, לא להסכים להיות חלק משיח כזה,
"סליחה, לא מדברים אלי ככה" ולהתרחק מהמקום ככל שאפשר.(אם אפשר בנחת ולא בעצבים)
כל הזמן לחזק את עצמך שאת טובה, מאוד, ולתת לעצמך הרבה אהבה ופרגון.
לא תמיד אפשר להביא אותו לעזור בבית זה יכול ליצור לך עוד קשיים, תבדקי.
זה לא קל, אבל לפעמים אחרי זמן של מרחק הוא יכול להתעורר ולהתעניין.
אל תחשבי שאת מקריבה בשביל הזוגיות זה יכול להתפוצץץץ.
בהצלחה. הרבה אהבה.
חשוב לדעת שאחרי שמתחילים שינוי יש תגובות חזקות,
אצלך, רגשות קיצוניים, כמו קיטור שמשתחרר, (בהלם איפה היינו)
אם יש רצון, אפשר לתקן ולבנות. לוקח זמן להחלים..
הזוגיות יכולה להעמיק, במקום שבעלי תשובה עומדים...(אנחנו בחודש אלול) ![]()
מול עצמך- צריך לשים לב שבטח לא הכל שחור, לא לטייח את הבעיה ולא להשחיר הכל.
(גם לגבי אישיות בעייתית)
תבטיחי לו שאת באמת רוצה שינוי לטובה ולכן את מבטיחה לשמור על סודיות
שרק את והוא והיועץ או הרב, מי שזה לא יהיה, תדעו!
זה יכול להיות לו יותר קל ולהסכים ללכת לדרך חדשה ונכונה!
בהצלחה רבה רבה!
![]()
תלכי ליעוץ לבדך
זאת לא גזירה משמים לחיות כך!
ממליצה מאד-
אבינועם יצהרי 0546410460
יש לכם ילדים?
ירתיעו אותו כי זה מיועד לכלל הציבור ולא מאיים
כמו שמישהי מעלי כתבה
סליחה אם זה נשמע לך בוטה מדי. אבל אולי זה יעזור לך להבין שאת חייבת לטפל בעצמך ובמצב במהירות.
אל תנסי אפילו להציע לו ללכת לייעוץ, אנשים כאלה בדר"כ לא משתפים פעולה עם זה בכלל וזה גם לאו דוקא מה שיעזור
את צריכה ללכת לייעוץ/טיפול לבד, בעצמך! את צריכה לקבל כלים, כוחות ותמיכה כדי להתמודד עם המצב. כדי ללמוד איך להציב לו גבולות. כדי להעצים את עצמך, כדי ללמוד איך לא לתת לו להקטין אותך ולרסק אותך נפשית.
רק שתדעי שאם את חושבת שעכשיו קשה לך - אם לא תטפלי בעצמך זה עוד יכול להיות הרבה יותר גרוע בהמשך.
ולפי מה שאמרת - שאת שוקלת כל מילה כדי לא להרגיז אותו - זה דפוס של קורבן וזו דינמיקה שמחמירה עם הזמן, ככל שאת יותר תפחדי ממנו ככה הוא יותר ידרוך עליך וידרוס אותך.
ומצד שני ככל שתעצימי את עצמך ותלמדי להיות חזקה תדעי יותר טוב איפה את עומדת, אם את רוצה להמשיך ואיך, זה גם יכול להשפיע עליו לטובה, הוא צריך את הגבולות ממך, יתכן שבעומק ליבו זה לא עושה לו טוב להיות דורסני כזה (גם אם הוא לא מודע לכך) ומשהו לא מודע דוחף אותו להמשיך דוקא כי הוא מחכה לקבל תגובה חזקה שמציבה לו גבולות
תתפללי לה' שיעזור לך למצוא יועצת/מטפלת טובה שתתאים לך ותלכי אליה בעצמך, כמה שיותר מהר, את לא צריכה אישור שלו לזה ולא צריכה לומר לו שאת הולכת!
יש גם כמה קווים שנותנים עזרה טלפונית ויכולים לכוון אותך, אם את רוצה אני אברר (מחברה שעברה את זה) למי היא פנתה
יש לכם גם ילדים?
כשתהיי במקלט, תוכלי לקבל טיפול מפסיכולוג שיסביר לך למה היית מוכנה להתנהג כמו שקורבן מתנהג, ואיך להימנע מזה בעתיד. בהצלחה. לשום אדם לא מגיע לחיות בכזה גיהינום.
אפילו רמז דק לאלימות כלשהיא אז כדאי שתקרא שוב, והפעם ביסודיות.
דפוס הקורבן זועק
נשואים כבר כמה שנים טובות
קשה לי מאוד
בעלי חתיכת עצלן ותינוק מגודל
ולי פשוט נמאס
בינתיים אנחנו חיים ממשכורת שלי ותמיכה של ההורים שלו.
ונמאס לי, התחתנתי עם בעלי! לא עם ההורים שלו!
אני רוצה להרגיש יציבות כלכלית מבעלי, לא מההורים שלו!!!
פשוט נמאס לי ולא יודעת מה לעשות
לא מצליחה לסמוך עליו
עיצות/ תובנות/ עזרה יתקבלו בברכה

יהיו עלויות רבות בחתונה,
יש לכם רעיונות איך לגרום לכך שהעלויות לא יהיו הזויות בחתונה?
זוג צעיר שעד עכשיו היינו בדירה זמנית מרוהטת
ועכשיו עוברים לדירה לטווח ארוך
איך ואיפה קונים מוצרי חשמל וריהוט איכותיים בכמה שיותר זול?
אני יודע שיש מלא שיטות של כמה להשקיע במוצרים שקונים ושהם יחזיקו הרבה או לקנות דברים זולים בידיעה שהם יהרסו בהמשך וגם ככה אנחנו הולכים עוד לעבור דירות
אבל בכל מקרה אשמח לשמוע המלצות טיפים ועצות לכל כיוון
במיוחד אם אתם מוכנים להתפשר ( למשל, מוכנים כמה צבעים לספה, או לא קריטי לכם החלוקה של הארון לדלתות/מגירות).
אפשר למצוא דברים ממש ממש טובים בשליש ורבע מחיר.
במוצרי חשמל לא הייתי ממהרת ללכת ליד 2, הרבה יותר סכנה ליפול.
אז לעשות סקר שוק (אפשר מהבית באינטרנט) ולהשוות מחירים. בגלל שכבר נשואים, אתם יודעים פחות או יותר מה הצרכים שלכם לזמן הקרוב (למשל- מה גודל המקרר שאתם צריכים).
מתחתנים עוד חודש בעז"ה
קנינו סבתא של ארוסתי קנתה לנו מלא ציוד ב"ה
היא לא שאלה מה אנחנו צריכים אז יוצא שיש לנו כפולים או דברים שלעולם לא נשתמש
מה עושים?
אין לנו מקום בדירה לכפולים או למיותרים גם ככה זה צפוף
ובנוסף יש גם דברים שלעולם לא נשתמש נגיד שמיכה זוגית, כשאני וארוסתי רוצים שמיכות נפרדות בכל מקרה
אשמח לעצתכם וחכמת ההמונים
ישועת ה' כהרף עין ונרים לחיים
אז אין מה לשמור.
אפשר לנסות למכור/ למסור/ לתת מתנות לאנשים אחרים.
דברים שכן אולי תשתמשו בעתיד, אפשר לנסות למצוא מקום לשמור.
זה יכול להיות גם אצל ההורים, אם יש אפשרות.
ואפשר כן להחליט לא לשמור, ובמקרה הצורך תיקנו חדש.
אם כי, לא בטוח שלא תגלו שלפעמים נח שיש עוד שמיכה, ושהיא גדולה יותר.
ואם לא - להשאיר אצל ההורים בינתיים. מתפנה אצלם הרי מקום מהציוד והחפצים האישיים שלכם שיעברו לבית החדש. ותמצאו הזדמנויות להעניק כמתנה לאחרים.
אם יש לכם חברים שמתחתנים או בגיל מתאים, אפשר לתת להם.
אם יש דברים שאולי תרצו בעתיד וכרגע אין מקום, להשאיר אצל ההורים נשמע לי הגיוני, אם זה מקובל עליהם.
למשל כלים כפולים זה מצוין לפסח כשתהיה לכם דירה גדולה יותר.
שמיכות זה דבר שימושי מאוד כשהמשפחה מתרחבת.
ואגב אני ישנה בכיף לבד עם שמיכה זוגית.
וכמובן אם יש אפשרות להחליף בחנות למשהו שימושי יותר זה בטח טוב.
בכל אופן למכור , למסור מה שלא מתאים לכם או כפול
לפעמים עם הזמן מגלים שכן רוצים אותם
אצלינו בהתחלה השארנו הרה דברים אצל ההורים ועם השנים לקחנו
ויש דברים שהעברנו הלאה
"אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?"
או
"איך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?"
אז המשפט הזה כנראה לא מחדש וכולנו יודעים אותו,
אבל רגע לתת לו לנכוח במציאות שלנו בצורה אמיתית ושלמה יכול לקדם אותנו מאוד.
אם בעלך הגיב בצורה קצרה הפעם,
אם הרגשת אתמול שאין לאשתך טיפת סבלנות,
אם בעלך פיקשש ושכח משהו מטורח ועומס המציאות והחיים,
אם שמת לב שהתגובה הזו של אשתך מפעילה אותך וגורמת לך לכעוס עליה ולא להבין אותה כלל,
אם מצאת את עצמך כועסת עליו ממש על משהו שעשה או לא עשה
אם כל מה שעולה לראש עכשיו בכעס ובאכזבה זה "אוף איתו! הוא כזה מעצבן! חצוף! חסר סיכוי!"
אם כל מה שהלב והראש שלך זועקים לך עכשיו זה: "אוף איתה! היא רואה רק את עצמה! אי אפשר ככה!"
נעצור רגע.
ניקח אוויר ונשאל את עצמינו -
אם זה היה הפוך - איך אני הייתי מגיב/ה?
ואיך הייתי רוצה שיגיבו אליי עכשיו אם זו הייתי אני?
וננשום שוב. ונמשיך להביט במבט-על על הסיטואציה
ואפילו להיכנס רגע לראש ולנעליים של השני/ה.
רגע, מה קרה רגע לפני? וכמה דקות? וכמה שעות לפני?
מה גרם לו/לה בעצם להיות פחות סבלני/ת? מה עובר עליו/ה כרגע?
כי כולנו אנושיים.
ואם נשאל זאת רגע את עצמינו על עצמינו - נצליח יותר לראות את האחר. את השני. את אשתי. את בעלי.
נצליח לראות את האנושיות שלו.
את האנושיות שלה.
כמוני.
גם אני בן אדם
גם היא
גם הוא.
אז נכון שלא היה הכי נעים לשמוע תגובה לקונית או קצרה בטון לחוץ, אבל היי, אם זו הייתי אני והייתי לחוצה ממשהו או ממהרת לאנשהו האם תמיד תמיד הייתי מגיבה ברוגע בשלווה ובסבלנות אין קץ?
או שיש פעמים שגם כשאני ממהרת לאנשהו ובדיוק בעלי תופס אותי בדלת כשאני באיחור, או שאני לחוצה מאוד ממשהו שיושב עליי ודווקא עכשיו בעלי שואל אותי משהו, אני גם אגיב לא מושלם?
ואם זה היה אני שבדיוק כשהילדים צורחים ברקע אשתי רוצה ממני משהו, או בדיוק בשעה האחרונה של הצום כשאני מחוק אשתי שואלת אותי משהו, האם תמיד אגיב ברוגע ובסבלנות ואורך רוח?
או שגם אני לפעמים יכול לדבר יותר קצר, רק רק כי אני אנושי?
ואיך אני הייתי רוצה שבעלי יגיב אליי כאשר אני לחוצה עכשיו, או טרודה או עייפה?
ואיך אני הייתי רוצה שאשתי תגיב אליי כאשר אני לא מאה אחוז מושלם בכל רגע כי עובר עליי משהו ואני פשוט מראה אנושיות?
אולי מגדולי בעלי המוסר הקיצוניים או משהו
ואם קרתה טעות אדם מנסה כמה שיותר לטייח ולהחליק
אז למה לא גם לזולת? למה לא לחיות בעולם סולחני ונעים? שהכל בסוף עובר ומסתדר?
הוא לא "יצעק" כלפי חוץ אבל ביקורת עצמית פנימית זה אחד הכלים הכי ההרסניים שיש.
וקודם כל בינינו לבין עצמינו
ואז בינינו לבין הקרובים לנו ביותר
זה כבר משמעותי מאוד מאוד.
שלום לכולם, עברנו שבת קשה. אצל חמי עם כל המשפחה. אשתי האהובה פגעה בי, חצי בכוונה, חצי מהורמונים של הריון, מול כולם. זה היה כל כך פוגע. הלכתי לחדר ונרדמתי עד הבוקר. בבוקר קמתי, היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה. הפעם לא הלכתי לחדר אבל נשרפתי מבפנים.
קרה לכם פעם?
מבקש את עזרת הרגישים.
מי שלא רגיש בבקשה שלא יענה.
תודה
זו הפגיעה עצמה (מה שהיא אמרה)?
או שזה בעיקר זה שזה היה בפומבי? (ואם הייתה אומרת לך ב4 עיניים זה לא היה ביג דיל?)
וכמובן חשוב להבין מה התדירות - זה מאורע חדפ או שהפגיעות מצידה זה משהו שקורה לא פעם ולא פעמיים?
וגם להבין אם יש משהו תקשורתי שאפשר לעשות שימנע פגיעה. למשל- אולי אם היא תדע שא' ב' הן נקודות רגישות, היא תשתדל מאוד סביבן ותהיה באקסטרה רגישות כלפי הנושאים האלו.
הרבה יותר לעומק כדי להתחיל לייעץ.
כל מילה כמעט שכתבת כדאי להתעמק עליה ולהבין לעומק:
"חצי בכוונה" - מדוע? איזה אינטרס יש לה לפגוע בך בכוונה? איך הזוגיות שלכם בכללי? מה עוד יש שם?
"היא ממש התנצלה, עבר קצת זמן, עוד פעם פגיעה" - מדוע? כיצד זה קורה בעצם? איזה מנגנון יש שם אצלה? אצלך? בין שניכם?
אם ההתנצלות ולקיחת האחריות שלמים, כיצד זמן קצר לאחר מכן נוצרת שוב פגיעה?
נשמע שצריך להתבונן *פנימה* *בין שניכם* ולא החוצה. לא החוצה מול כולם שם בפגיעה וגם לא החוצה מול כולם בפיוס ובקירבה המחודשת.
וזה נכון לכל זוג באשר הוא - כאשר יש ביניהם ריחוק מכל סיבה שהיא - ההתמקדות פנימה, ההתקרבות אחד לשנייה, הלעבור דרך המרחק שנוצר, דרך הכאב עצמו, לא לדלג מעליו אלא ממש לעבור בו ובתוכו *יחד* - יכולה להביא לקירבה מחודשת עוד יותר גדולה ולצמיחה גדולה ממש.
כלומר ישנם מפתחות שאפשר להשיג לזוגיות שלנו דווקא בזכות המקומות בהם אנו בריב / קונפליקט / פגיעה / כאב / ריחוק וכן הלאה.
וחשוב מאוד אכן לאסוף את המפתחות הללו בדרך ולא לאבד אותם ולהמשיך בריחוק או בהימנעות או בבריחות כאלו ואחרות.
לא לצאת מהקשר אם יש ריחוק
אלא להיפך - להיכנס עוד יותר לתוך הקשר. שנינו. אני ואשתי. אשתי ואני.
רק זה הכיוון המצמיח ב"ה.
ב"הצלחה רבה
לדעתי כדאי שלא תדברו ביניכם יותר מעניינים טכניים מול אנשים
זה מאוד קשה.
אבל-
זה יעזור לכם לברר ביניכם לבין עצמכם איך אתם רוצים לתקשר ביניכם בזוגיות
אבל בלי קהל.
הקהל מפריע מאוד לריכוז
אין לי ממש פתרון. אני משתדל כשזה קורה להתעלם ולא להגיב. ללכת הצידה או לקחת כמה דקות בחדר או בחוץ לעצמי.
יכול לשלוח הודעה אם בא לך חיזוק קצת
אשמח לעזרה האם יש המלצות על מטפלים /מטפלות זוגיים.
(אחרי סשן שלא ממש פתר)