בעלי לא רוצה שיהיה לי בפלאפון וואצאפ, מייל והאנגאאוט
הוא טוען שאני אתמכר לענין... ומפחד מהקלות ראש שיש בכל הקבוצות האלה.
יש לציין שלו כן יש בפלאפון וואצאפ מייל וכו' אבל הוא אומר שהוא משתמש בזה רק בשביל העבודה (וזה נכון)
מה עושים?
בעלי לא רוצה שיהיה לי בפלאפון וואצאפ, מייל והאנגאאוט
הוא טוען שאני אתמכר לענין... ומפחד מהקלות ראש שיש בכל הקבוצות האלה.
יש לציין שלו כן יש בפלאפון וואצאפ מייל וכו' אבל הוא אומר שהוא משתמש בזה רק בשביל העבודה (וזה נכון)
מה עושים?
ואז יהיה בסדר.זה שזה ממכר זה נכון!
לא אומרת שהוא צריך לדרוש דבר כזה במיוחד אם יש לו, אבל זה שהוא רוצה שלא יהיה לה ללא צורך אני מבינה.
במיוחד שהיא כותבת שהוא באמת משתמש בזה רק לצרכי עבודה.
אמנם לא אדרוש דבר כזה אבל גם לי שיש מעדיפה שלא יהיה לבעלי.
רציתי שיהיה בהווה...
אבל כנראה שזה יקרה רק בעתיד
רבנו על זה מספיק...
"למנוע משהו מסויים מאדם בוגר".. כביכול מדובר סתם בשני אנשים ללא קשר ביניהם.
נכון שיכולה לעלות תחושה לא נוחה כאילו "אומר לה מה לעשות", אבל הם נשואים; בגלל הקרבה, יש יותר השלכה על השני ועל הביחד שלהם כל אחד ממה שעושה השני. אז אין ענין בהדגשה יתרה של "מלחמת העצמאות" כשלא מדובר במשהו קיצוני, על אף שבסופו של דבר אי אפשר לכפות בכח.
לא מכירים אותם, לא מכירים את ההווי שבתוכו הם חיים. לא מכירים האם החשש בא מידיעה מוקדמת של "התמכרות" לדברים כאלו או לא.
היא אומרת שגם הוא מחמיר על עצמו חוץ ממה ששייך לעבודה.
הכי טוב לדבר. לברר לעצמה למה כן רוצה. לברר היכן יש באמת חששות כמו שאמר. אולי יגיעו ביחד למה ששניהם יהיו מרוצים.
אני לא חוששת על עצמי לא על התמכרות ולא על דברים אחרים.
הוא חושש.
ולא יודעת אם בצדק.
אין היסטוריה של התמכרות הכל בסדר.
הגבתי על המשפט ש"אי אפשר למנוע מאדם בוגר"... והצעתי לא להתייחס למציאות של נישואין כאילו זה כמו למנוע סתם ממישהו, כי יש השלכות הדדיות, וגם איננו מכירים את מושגיהם. זו הערה כללית, לא דווקא למקרה שלך.
ואני רואה שגם את למסקנה חשבת באותו ראש, והעדפת לא ללכת ראש-בראש...
כיבדתי את רצונו.
אבל אני ממש כועסת עליו בגלל זה למרות שעברו שבועיים מאז שרבנו על זה....
יכול להיות שהוא צודק אבל אין הצדקה ליחסי שליטה בין איש לאשתו. הבחירה החופשית צריכה להיות אצל שניהם באותה המידה.
מה כל אפליקצה צריך אישור מהבעל או האישה? אין לי אפילו מושג איזה אפלקציות יש לבעלי.
ובטחחחחחחחחח שאני אל אשאל אותו אם הוא מרשה לי להוריד אפלקציה כלשהיא
וזה לא נכון לשלוט או לנסות לשלוט.
הייתי מתחיל בלדבר על היכולת שלנו כאנשים שחיים ביחד לבחור בחירות עצמאיות, מתוך התחשבות
בצד השני כמובן(אולי אפילו, כדי שזה לא יתקשר לנושא הזה, הייתי מוותר עליו לגמרי מלכתחילה),
אולי אם אי אפשר\קשה לדבר על זה לבד, צריך מישהו שיעזור באיך לדבר.
בסופו של דבר- זו החלטה שלך מה יש לך בפלאפון. אם את רוצה לקנות פלאפון חדש בשביל זה- זו כבר שאלה
אחרת, כי זה כבר שימוש בכספים שיכול להיות שאין, או שעדיף לחסוך.
את אדם עצמאי, נשוי, ואוהב. את עושה כי את אוהבת ולא כי מכריחים אותך, ואני חושב שגם הוא לא ירצה שתעשי
כשפחה.
אבל נראה לי שבאמת נכון ורצוי לבדוק את כל הזוגיות שלכם ואיך היא מתנהלת,
1. האם יש מקום ל"שולט-נשלט" ביניכם?(גם ההיפך, אם יש מקום שבו את מכפיפה אותו לרצונך)
2. האם יש מקום להיות אדם עצמאי יחד עם הזוגיות שלכם?
3. האם יש ביטחון בקשר ביניכם?
כי השאלה שלך מעלה את הסימני שאלה בנושאים האלו- והם יותר חשובים מכל ווטסאפ והנגאאוט שיהיו או לא יהיו לך.
תשובה חכמה אהבתי את הניתוח!
וזה באמת נקודות שקצת מעורערות בקשר.
עצמאות יש.
שליטה- לפעמים 
וביטחון- זו נקודה שאנחנו עובדים עליה הרבה...... מסיבות מסוימות שלא תלויות בשנינו אלא באשתו הקודמת שבגדה בו בצורה מגעילה.
שהוא צודק
ויש לדון לגופו, ולפי מצבכם המסויים- ביניכם, ובבית בכלל
בכ"מ שיתקבל ע"י שניכם.. ו- פרופורציות!
בהצלחה..
אז ככה- זה לא בכפיה. הוא אמר לי שאני יכולה לעשות מה שאני רוצה, אבל אתם מכירים את זה? שגם אם אני אשים את האפליקציות, אני לא ארגיש טוב עם עצמי...
כי אני יודעת שזה ממש נגד הרצון שלו. היה עדיף לי לוותר מאשר להיות סוג של ראש בראש.
לא ויתרתי בלב שלם כי אני חושבת שזה כיף ונח בטירוף אבל ויתרתי.
אחרי כל הפרצופים שעשיתי הוא קצת התחרט אבל רק קצת. וזה כבר לא ניתן לתיקון כי קניתי פלאפון שא"א להוריד אליו אפליקציות.
המכשיר שלך כמה יחזיק? שנה? שנה וחצי? שנתיים?
זה יקרה מתישהו. לא לדאוג.
תתחילי להשתמש בפלא' של הבעל כדי להתכתב עם חברות שלך וזה
זה יציק לו עד שהוא ישבר וידאג שיהיה לך אחד.
אני משתמשת בפלאפון שלו וזה לא מפריע לו
מצידו שאני אהיה כל היום עם המכשיר שלו. אבל זה סוג של תלות...
אם לא מפריע לו, אז בעצם מה אכפת לך? יש לך את מה שאת צריכה ודי.
זה בדיוק הענין: את לא תרגישי טוב עם עצמך. כלומר, יקר לך לא לעשות כנגד רצונו ולהרגיש איתו בטוב, יותר מאשר מה שאת מרגישה שנוח.
אם תתבונני במה שבחרת, יתכן שתרגישי שהרווחת יותר, למרת הנוחות..
אין פה "אפוטרופסות".
יכול להיות לאנשים אמון זה בזה, ועדיין יש דברים שלמרות שלכאורה הם שייכים לאחד, יש להם השלכה הדדית בחיים.
ויפה מאד שיש התחשבות. הרי לא כפה עליה, אלא ראתה שלא תרגיש טוב אם תעשה כנגד רצונו. מידה טובה. הם לא חיים בנפרד.
לא כל דעה שהשני מביע, היא ערעור הביטחון העצמי ושיקול הדעת. בפרט שלא מדובר על משהו "שיגעון". לא יביא לשום חיים כפולים. אדרבה, צריך לתת אמון בשיקול שלה, שאעפ"י שרוצה, מרגישה שבמכלול כך יותר טוב. היא לא נראית מישהו שנכנעה ל"טרור"..
מה שיכול לפגוע בבסיס המשותף, זה שכאשר מישהו מבני הזוג מחליט "לוותר" כי ירגיש לא נוח שעושה נגד רצון השני - יבוא מישהו אחר ויאמר, "לא טוב, זה ערעור הביטחון העצמי ושיקול הדעת"... לדעתי, זה עצמו הכי ערעור הדברים הללו...
ואני יכול לתת את הזווית של הצד השני.
אז ככה, לאישתי יש סמרטפון וכו' ואני ממש סובל מזה.
גם מהבחינה הפרקטית שהיא עסוקה עם זה כל הזמן
וגם מהבחינה ההשקפתית, לדעתי זה דבר לא ראוי ואם יש צורך אז לקחת פלאפון חסום ולפתוח רק את האפליקציות הנצרכות.
ניסיתי לדבר על זה עם אישתי, להציע להחליף פלאפון וכו', אך נתקלתי בחומה בצורה.
לדעתי חוסר היכולת שלה לקבל, זה פגיעה ב"ביחד", פגיעה בזוגיות. כמו שדן כתב: יש פה שני אנשים בוגרים שחיים ביחד, וההשלכות של כל מה שאחד עושה משפיעות על השני.
לכן לדעתי צריכים לדעת להתחשב אחד בשני, לא לעשות מעשים שיש עליהם התנגדות לפני שיש הסכמה. ולדעת שאם התחתנת עם אדם מסויים וקיבלת על עצמך דרך חיים מסוימת אז זה מחייב ולא עושים משהו חדש בלי שיש הבנות והסכמות.
זה שאתה רואה את זה שלילי זה לגיטימי, אבל קח בחשבון שאתה החריג ולא היא.
אם לעולם לחברה וכו' אז כן.
אבל אם יחסית לערכים שעליהם בנינו את הבית שלנו אז לא.
(גילוי נאות: אני תלוי במכשירים האלה כדי לחיות עוד מלפני שחדר הסמארטפון לעולם, פיתחתי כלים דומים כבר לפני עשור ויותר).
מה מתוך מה שהיא עושה מציק לך?
צ'טים עם החברות והמשפחה הקרובה?
זמן ?
פייסבוק?
ברוך השם קניתי מקפיא אז לפחות יש מקום עכשיו.
אנחנו לא יכולים לאכול הרבה סויה או דברים מעובדים מדי (בעיות עיכול) אז אי אפשר שניצלים קפואים וכו'.
בעלי לא ממש אוהב עוף (גדל צמחוני), הוא מוכן לאכול אבל הרבה פעמים מגעיל אותו שיש עצמות וכו'.
ניסיתי להכין פרגיות מראש, להקפיא ולחמם, לדעתי יצא מעולה, בעלי לא אהב...
בשר טחון - אפשר להכין ולהקפיא, אבל זה קצת יקר וגם כמה מגוון אפשר, נמאס שהכל אותו הדבר.
וצריך חלבון...
אין לי כח להכין חדש בכל פעם, אני רוצה משהו שיהיה קל להכין הרבה מראש או פשוט להוציא מהמקפיא ולאכול
אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.
מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.
אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.
אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.
לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).
אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?
המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.
אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.
פרגית במחבת
חזה עוף במחבת
שניצל
קציצות בקר
קציצות הודו
לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון
נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)
המבורגר מבשר טחון
קבב מבשר טחון
צלי בשר
זה בגזרת הבשרי
אפשר גם דגים
דג מטוגן
דג ברוטב
דג בתנור
סלמון
קציצות דג
טונה
קציצות טונה
ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות
מגדרה
חומוס ביתי
קוסקוס עם חומוס
מרק אפונה
מרק שעועית
גם במוצרי חלב יש חלבון.
זה מה שעלה לי לראש כרגע.
מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים
ככה שיש מבחר
רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)
השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר
מאד קל לבשל ומאד טעים.
פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.
לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.
כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:
נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.
דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני
תודה
הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)
להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.
(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')
חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק
בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.
פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.
מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות
אפשר גם פשטידות שזה אחלה.
הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)
פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)
דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.
קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.
חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)
אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.
לא ממש קשור לפורום..
בעברי (המפוקפק) עבדתי ביסודי והייתי חברת הסתדרות. ממש נהניתי מההטבות, ההורים שלי חברי הסתדרות וככה זה היה וזהו. השנה חוזרת לחינוך, והפעם בחטיבה עומדת בפני אפשרות בחירה.
מה אומרים, הסתדרות או ארגון? ולמה זה ולמה זה?
תודה תודה
ברכת השם על ראשיכם
פשוט.
כן יש סיכון של שיווק. אבל זה נכון בכל מקצוע.
יש למישהו?
הי שלום לכולם!
נשואה שנתיים לבעל מתוק, התחתנו בגיל מאוחר..
העניין שהוא שבעלי מאוד מקובע בנוגע לסדר יום שלו,
ההתמודדות באה לידי ביטוי בשבתות שאנחנו אצל ההורים שלי.
הוא רגיל לאכול מייד כשחוזרים מבית הכנסת, בשעה 10:30 סעודת שבת. כשאנחנו בביתנו ככה אנחנו נוהגים.
אצל ההורים שלי הכל יותר בנחת, התפילה נגמרת מאוחר יותר, אחר כך יושבים קצת בסלון ומדברים וכל האחיות נפגשות, והאחיינים, בקיצור, שמח. יוצא שיושבים לאכול לא לפני 11 וחצי או 12.
בעלי בזמן הזה נהיה כועס ועצבני, ואני במתח בלתי נסבל כל הזמן הזה כי אני יודעת שרגע השבירה מתקרב...
הוא עם פרצוף כועס, לא מדבר עם אף אחד, יושב עם פרצוף בתוך הספר שהוא לומד (פרשת שבוע או משהו).
אני מתביישת בטירוף בהתנהגות שלו מהמשפחה שלי, ובסטרס מטורף ממה שעומד לקרות (לא קורה יותר ממה שתיארתי אבל בשבילי זה בלתי נסבל).
לאחר מכן אני לא מדברת איתו כל השבת מרוב כעס על זה שהוא פעם בחודש וחצי לא מסוגל להיות קצת בביטול ולתת לי להנות עם משפחתי שאני כלכל אוהבת וגרה רחוק מהם (אנחנו גרים במושב שלו...)
מה מציעים לי לעשות? לדבר על זה זה קשה כי אני כלכל טעונה בנושא שאני אומרת מילים ממש קשות...
והוא גם תמיד מתנצל ומתייסר אבל נופל שוב.
וגבר שלא מקבל בזמן את הארוחות שלו בהחלט הופך רעב ועצבני.
פתרון אפשרי זה לאכול לפני התפילה. עוגות וכדומה. כמות שתזין אותו עד 11~12. יש פוסקים שלא רק מתירים זאת, אלא אף אומרים שזה הידור מצווה (לאכול כדי להתפלל) כמובן אחרי ברכות וקריאת שמע.
אחרי טריק כזה הוא יהיה גם קשוב, וגם פנוי להשתלב בשיחות לפני האוכל, וגם לא דאגן בנוגע לשעת התפילה המדוייקת. מנסיון.
לא קשור לפורום **
מחפש אומים לג'אנטים
משהו נדיר
מתקשה למצוא במוסכים ובפנצ'ריות
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע
וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס
אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.
מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.
חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.
אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד
אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב
האם כדאי לי לקנות מכשיר כזה? המטרה היא לנקות את הפינות של הבית שכרגע מאוד מלוכלכות ואת הרובה בין המרצפות (יחסית עשו לי רובה מאוד עבה). מה דעתכם? מכירות/ים? יכולים להמליץ? תודה
גם לנקיון באופן כללי.
לשמוע פרטים נוספים. תודה!
ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.
אחלה מכשיר. מרוצה.
אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות
ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת
אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה
ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.
האם שווה את המחיר
ואיפה מפלגות גוש הקואליציה? למה אין מצע?
שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.
הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.
מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.
מה הניקוד ולמה.
הכל מפורט לפרטי פרטים.
מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.
אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.
איך החלטתם על איזה כשרות להקפיד?
אני מדברת על בני אדם פשוטים שלא בקיאים בכל פרטי ההלכה ודקדוקיה.
אחרי שהתבחבשנו שנים רבות החלטנו לאחרונה לנסות ללכת לפי כושרות, אבל מודה שלא מצליחים במאה אחוז, בעיקר שמתארחים בחוץ, וקיים גם קושי למצוא אוכל קנוי (לא קורה הרבה אבל כן לפעמים כשנוסיים מחוץ לעיר ולא מתחשק לקחת איתנו את כל הבית).
נקודה נוספת שמציקה לי, אחת המשפחות שלנו לא דתיים, רצה הקב"ה אותה משפחה אוהבת להכין אוכל ובכמויות, לא מתארחים שם המון, אבל כשכן יוצאים עם שקיות מלאות כל טוב, רק לשלוף מהמקפיא ולבשל. מדובר באמת בהשקעה גדולה של כסף וזמן.
כשהתחתנו ניסינו לעשות איפוס ולהגדיר כללים, אבל אני בתור מי שמבשלת ומתמצאת בענייני המטבח רואה שלא תמיד הכל לפי הכללים.
לא כל המוצרים תמיד הכשרות שביקשנו, לא משרים ירקות של חסלט, הם אומרים שיש הפרדה בין הסכום של בשרי וחלבי (אלה שמגיעים איתם, אלה שבשולחן זה כן סט שונה), ועוד ניואנסים קטנים הגדולים שמי שלא שומר כשרות לא יכול להכיל.
עשינו עוד כמה שיחות, וכשיש משהו ספציפי מאירים, אבל בהרגשה שלי כל כך חשוב להם האוכל שלפעמים הם מעגלים פינות.
התייעצתי בעבר עם רב שמכיר את המשפחה, והוא נתן תשובה שדי שיחררה אותי מהעול של זה, אבל עדיין מרגישה שהרבה מהאחריות עליי כי בעלי לא שם לב מטבע היותו גבר.
לא לקחת אוכל או להתארח שם יפגע בהם בצורה קשה מאוד.
מה הייתם מייעצים?