וויכוחי עדות זה כזה פאסה... 

זה נכון שיש סנוביזם בעולם, אבל לא כל האשכנזים הם עם רע ושחצן.

איזה מין טענה מגוחכת.

ממש כמו לטעון שכל המזרחיים הם עם פרימיטבי וחסר השכלה.

אהבת ישראל חוגגת אצלך.

יש אדם שנכון ומדויק לו ואתה מדויק לאותו אדם, ולפעמים הסיבה החיצונית היא שולית, כי בעומק גם אם נדמה שכן יש חיבור, כנראה שזה לא החיבור הנכון לשניכם באותה מידה. ולמדתי שלפעמים צריך להודות על זה. 

ולגבי המקרים שציינת - נשמע שיש לך ערכים שחשובים לך ומשמעותיים יותר מאחרים (מסגרת תורנית על פני רמה, יגידו בקיאים ממני שאולי זה לא מחייב ויש מכללות ברמה לא פחות טובה מאוניברסיטה), ואני מאמינה שזו שתעריך את הבחירה הזו שלך, ותהיה עם סדר עדיפויות זהה לשלך תתאים לך יותר (וזה נכון לכל תחום לא רק לימודים).

ומי שמוכנה לוותר על קשר בגלל דעת המשפחה, כנראה גם לא תתאים לך, ולו רק מהסיבה הכי פשוטה שברגע שאתם הופכים לזוג אתם חוזרים למציאות שקדמה בארבעים יום למציאות שנוצרתם והתחלתם להיות חלק מהמשפחה שלכם, אם עד רגע הנישואים ההורים והמשפחה היו במקום הראשון, מרגע שנישאתם מי שעובר למקום הראשון הוא בן הזוג. 

מה שברור הוא שיש לך סדר עדיפויות מסוים, ורצון ושאיפה לחיות חיים מסוימים. תעריך את עצמך ותתמקד בלחפש את זו שתעריך, כמוך את השאיפות האלו, ויהיו לה סדרי עדיפויות קרובים לשלך, ותהיה מוכנה לעמוד לצידך ותהיו חטיבה אחת שלמה ומאוחדת.

שהקב"ה יצליח דרכך ותמצאו זה את זו בקלות, בשמחה ובבהירות הדעת.

והיא זרקה אותך רק בגלל זה, תחשוב טוב אם אתה היית רוצה מישהי שאין לה דיעה דומה לשלך בנושא.

זה מאד חשוב להקמת בית יציב ודתי.

דבר שני, (אם הבנתי נכון, אתה מעדי לא לספר על הציונים שלך) אל תתבייש בהישגים שלך. אתה יכול לומר לה בצורה עדינה, שכן היית יכול ללכת לאוניברסיטה אבל בחרת שלא ללכת לשם מטעמים אידיאולוגיים עקרוניים. 

נראה לי שהיא תכבד טענה כזו, הרבה יותר מאשר סתם הצהרה של "אני הולך למכללה כי ככה."

הפרימיטיביות לא מתה אבל היא גוססת, בואי נתנחם בזה.

אבל תשמח שיצאת מהקשרים האלה---

 לגבי הראשון- אין טעם לצאת עם מישהי שלא מעריכה אותך. שלא מעריכה את הבחירות שלך. גם אם היית בוחר ללמוד במכללה מסיבות אחרות. לפסול על דבר כזה זה שטות שאין דברים כאלה. 

לגבי השניה- גם. סיבה בהחלט טיפשית. ואם היא כל כך מושפעת מהמשפחה שלה בקטעים כאלה 'קלים' אז לך תדע עוד איפה הדעה שלה לא עצמאית. 

וכן, ברור שזה מבאס כי וואלה היה לך טוב והרגשת שזה זה. אל תדאג. בעז"ה תמצא אותה

אח יקר.

אתה צריך להיות גאה בעצמך ,גאה על כך שאתה לא מתפשר ורוצה ללמוד במקום מופרד.

מעבר לכך , השם יסדר לך מישהי עם הסתכלות נכונה שעיקרה זה רצון השם והתכלית.

ולא הבל ורעות רוח.

איך אמר לי הרב גנץ,"לימודים זה לא לשמה", נכון שמחפשים משהו שמתאים וכו' אבל זה בסה"כ אמצעי למטרה.

אני מאמין ששנינו מבינים שאם האמצעי הפך למטרה יש פה כשל חינוכי.

ובקשר לעניין העדות אם לא אהבו אותך כי אתה ספרדי,אז ב"ה חסכת לעצמך צרות אופקים ואת כל הדברים הנגזרים מכך.תהיה שמח (:

כל טוב.

כשחותכים, אומרים סיבות שלא נשמעות כ"כ הגיוניות, וזה כדי לחפות על סיבות אחרות.

כי לא רוצים לפגוע, אז לפעמים ממציאים איזה סיבה...

וגם אם זה סיבות נכונות- תשמח שלא התחתנת עם הבחורות הרדודות האלה, ותתפלל שה' ימצא לך את האישה הרצינית והנורמלית שתמצא בך את כל הדברים הטובים.

בכוונה לא נכנסתי לדיון על האשכנזיות, נורא ואיום 

זה לא באמת משנה למה הן חתכו. הן לא קשורות אליך יותר.

אם יש לאיזה בת סדרי עדיפויות משונים שבגללם היא חתכה, כנראה היא לא מתאימה לך.

תתמקד בחיים שלך ובעתיד שלך.

זה סתם תירוץ לאמת בגללה הפסיקה

היה לה נחמד אבל לא התאים לה

נוח להפיל על דברים שלא יידרשו ממנה להגיד דברים מהלב שלא נעים להגיד.

חפש ליצור מערכת יחסים כנה מההתחלה בהצלחה.

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה

זה באמת מקום לרחף בו.

מה שבטוח.

ושאף אחד לא שם לב אלייך, ולכן את חותכת מעוד אחד ועוד אחד למרות שהייתם יכולים להיות מאוד מתאימים.

תאמיני לי תלמדי הרבה יותר על הבחור אם תחליטי להגיד שקר לך ולבחון את התגובה שלו, מאשר להחליט לבחון אם הוא שם לב שקר לך בכלל מלחתכילה.

בכלל הגישה הזאת היא פוטינציאל להיות כדור שלג מתגלגל לחיי זוגיות מתסכלים.

הוא נדרש לעבוד על עצמו לשים לב יותר לדברים שמפריעים לה בדיוק באותה מידה שהיא נדרשת לעבוד על עצמה להרחיב את תחומי הביטוי וההבעה שלה מולו.

אבל אם היא לא יודעת לומר שקר לה זה גם בעיה.

ולגבי עצם המקרה, אולי גם לה היה מעניין ממש שהיא לא שמה לב לקור.

אני צוחקת כי עכשיו שעה אני אומרת לחברה די קר לי בואי לאוטוו כבר

פתאום דוכן של תכשיטים סייל כל הדוכן

מה לא ניקח????

והיא כולה עלק קר לך

הורידה לי את החשק לא לקחתי .

סתם פשוט היה יש ים אנשים

קיצר יש משהו שמעניין לך פחות קר

אבל בדייטים לי ספציפית קפוא

ואני חופרת לבחור שקר לי!

הוא לא יכול לפספס את זה

שהתסכול הכי גדול שלי בדייט היה שנכנסו למסעדה ואז גילנו שאנחנו בטעות בחלק החיצוני שלה אומנם מקורה אבל חיצוני היה שם קור בלתי נסבל.

שזה קטע זה יחסי  כי עם גברים קפוא לי רצח

ועם חברות שלי חם לי כל הזמן המזגן על חום דולק 

זו לא בושה לומר לבחור שקר לך ותשמחי לעבור.

בסוף המטרה שלו שיהיה לך הכי נוח בעולם כדי שתוכלי להביא את כל כולך לפגישה( וגם להיפך כמובן).

אני אישית הייתי שמח אם מישהו תאמר לי מה יגרום לה להרגיש טוב יותר. 

יש כאלו שמתפדחות לומר וסתם סובלות. 

והיא עדיין התפדחה להגיד

אני מקווה שבהמשך היא תגיד שקר לה

זה נושא מספיק חשוב כדי שלפחות תהיה לכם ראיה משותפת לגבי איך נכון להשקיע.

המצב שבו צד אחד משקיע כראות עיניו בכל מיני השקעות וצד שני כלל לא מעורב זה המצב הנפוץ אבל הוא מאוד לא בריא בעיקר בעיתות משבר שבו צד אחד יקבל תרעומת על ההשקעות הגרועות שלו.

וגם איך בן אדם משקיע אומר הרבה מאוד על הנפש של בן האדם ועל איך הוא רואה את העתיד שלו ושל משפחתו.

אם מישהו אחד אחראי על שטיפת כלים, זריקת זבל או ספונג'ה זה לא נורא כל כך אם הפרטנר לא יהיה לו מושג בנושא.

אבל בנושאים כמו ניהול ההון המשפחתי וחינוך הילדים זה מאוד קריטי ששני ההורים יהיו אחראים ביחד.

וזאת כי שני בני הזוג מוציאים ומכניסים (בדרך כלל) ואם לשניהם יש מטרה לחסוך להון עצמי לבית או לחתונות ובר מצוות לצורך העניין לא הגיוני שאחד מבני הזוג על דעת עצמו יחליט להוציא יום אחד הכל על ביטקוין כי הוא ראה טיקטוק ששכנע אותו זה הדבר הנכון.

השקיעו שם בכל מיני שטויות כל מיני אנשים שעבדו בגזברות. חלק קטן הצליח והתעשר (ואז הקיבוץ לא התלונן...) וחלק גדול פשטו את הרגל.

רואים עין בעין ביחס להוצאות וחסכונות, גם אם אחד הצדדים לא מתעסק באופן ההשקעה?

מה דעתך על זה?

בשאלות הגדולות של החיים, עם מי להתחתן, כמה ילדים להביא, איפה לגור, איך לחנך את הילדים, במה לעסוק, צריכה להיות החלטה משותפת או לפחות מעורבות אחראית לדרך, גם בבניית ההון המשפחתי זו החלטה מספיק קריטית בחיים כדי לפנות לזה זמן איכות לדבר על העתיד הפיננסי שלכם.

תוכל להשוות את זה לזוג שצד אחד מעורב בחינוך ילדים עד לשד עצמותיו והצד השני לא יודע איפה הילדים לומדים, לא מה הם לומדים, לא איזה כיתה, לא אם מישהו מציק להם בהית הספר, הוא בקושי יודע כמה ילדים יש לו ואם בכלל ומה השמות שלהם, מתי בר מצווה, לא מעניין אותו כלום בחינוך ילדים.

אז בפיננסים זה המצב הנפוץ.

אבל זו התבוננות חיצונית  צריך לשבור את הסטיגמות

גם בהתחלה זה עלה לי, אבל אולי זה רק עניין של ניסוח.

אם מדברים על שורש העניין אפשר למצוא בדילמה הזו עקרון שהוא אמיתי ולא חיצוני.

למה שיהיה הבדל אם לשניהם המסקנה השווה היא- "אני מיואש/ת וכבר בקושי מנסה" ?

הוא מגדיר את עצמו כנורמלי חוץ מהעובדה שהוא לא מצליח במערכות יחסים, לכן הוא יכול לבודד את חוסר ההצלחה בתחום הזוגי ולהבין שזה לא צובע את כל האישיות שלו. ככה הבטחון העצמי עולה וכך גם המסוגלות שלו לפתור את הבעיה עולה.

בסוג השני יש בעיה בהגדרת הזהות האישית והערך העצמי. הטיפול הוא בהכרח שורשי. 

לבין כמה שהוא באמת

לפעמים רק צריך להחליף כמה אותיות בראש, כמו הדוגמה המפורסמת 'מחשבה-בשמחה'.

בעז"ה בקרוב ממש!

אפשר עדיין להתפלל ולבקש ליד החנוכיה אפילו שהיא כבויה

בע"ה

לשנה הבאה נר איש וביתו

מתוך בריאות ושמחה#

שהתפללתי עליך לישועה שלמה ב"ה.

ניכר שאתה עובר קושי מאוד גדול, תקופה ממושכת

מקווה שאתה מוצא גם בחיים האמיתיים כתובת מיטיבה שתעזור לך ותלווה אותך דרך קושי זה

חזק ואמץ

ב"ה שתראה אור גדול במהרה ממש

"קווה אל ה'

חזק ויאמץ ליבך

וקווה אל ה'"

ענית תשובה מאוד מרגיעה בסיפא, פשוט תצא עם בנות שלא נדחקו לפני בשלות לדייטים.

אם זה גורף אז או שמאגר ההצעות שלך מזעזע או שיש סיבה אחקת וזה היה רק התירוץ. זה לא נורמטיבי סטטיסטית שעם כל הבנות לא עוברים מאותה הסיבה את הדייט השני.

נוטה לחשוב שזו לא רק "חוסר בשלות" מצידן, ושאם תהיה איתך אווירה נעימה וכיפית הן ימשיכו

אני לומד מטעויות ומשתפר ומבין איך לעשות דברים פעם אחת התעלמנו מהטריגרים ובפעם אחרת זה צץ משום מקום

קשה הזיווג כקריעת ים סוף

ההשתדלות היא לא רק לוגיסטית אלא גם להשתפר בתדר, ללמוד מטעויות וצעירויות, לקרוא את הבחורה, לרצות להיות נעים...

בהצלחה

ואם ההצעות ברובם הגיעו מאותו מקום/שדכן/שדכנית כדאי לשתף אותם ולהבין מהם איך להתמודד עם זה.

בהצלחה

לצאת עם בשלות יותר.

כדאי רק לוודא עם עצמך \שיחה עם חבר שבאמת זו הסיבה וזו לא גרסה מנומסת שלהן ל"זה לא אתה, זו אני". 

אתה מדבר עם החברה שלה ושואל אם יוצא לה לדבר על הרצון לבנות בית וזה משהו שמעסיק אותה.. תוהה לעצמי איך לשאול את זה בדיוק. נשמע לי לגיטימי לשאול.

אולי לא נכון להפנות את האצבע כלפי חוסר הבשלות שלהן, אלא כלפי הגורם האחר בעסק?

אולי כדאי לברר עם מי ששידך, שינסה לברר אם יש משהו ספציפי וקיצוני בהתנהגות שלך שמרתיע.