במקומכם, כאילו.
וללכת איתו גם לטיול השנתי. ולמוכנות לכיתה א'. ולמסיבות שלו.
פשוט לא להגיע לשום דבר שקשור אליו.
(לא הזנחה, הילד מקבל המון תשומת לב בבית מההורים. פשוט ההורים עובדים ואין להם זמן ללכת לדברים האלו, שבמחילה- רובם בזבוז זמן מוחלט.)
במקומכם, כאילו.
וללכת איתו גם לטיול השנתי. ולמוכנות לכיתה א'. ולמסיבות שלו.
פשוט לא להגיע לשום דבר שקשור אליו.
(לא הזנחה, הילד מקבל המון תשומת לב בבית מההורים. פשוט ההורים עובדים ואין להם זמן ללכת לדברים האלו, שבמחילה- רובם בזבוז זמן מוחלט.)
הם לא מזלזלים או משהו ח"ו, פשוט זה מבזבז המון זמן, ושיחות חשובות הם עושים עם המורה בטלפון.
(שהלכה עם האחים הקטנים.)
היום הם כבר גדולים 
חושבת שזה עניין תלוי גיל. אם הילד האחראי צעיר אולי פחות כדאי.
הייתי ילדה כזו, שהורי לא השתתפו במסיבות שלי.
לאסיפת הורים הלכו. למסיבות וארועים - פשוט התחמקו.
עד היום אני זוכרת שהיתה לנו מסיבה גדולה בכיתה ה', קראו לזה אפילו ערב אמהות. ואמא שלי לא באה. היה לה משהו באותו יום, אבל משהו שבקלות רבה הייתה יכולה להזיז אותו. היינו 3 כיתות במחזור, והאמא היחידה שלא הגיעה, הייתה אמא שלי. עד היום כשאני נזכרת בזה, חוזרת לי התחושה הנוראית שהייתה לי במסיבה הזו. הופעתי בלי חשק ובלי מרץ ופשוט התביישתי. עברו מאז כמעט 30 שנה....
קונצרט שהיה לי - גם דודה שלי נשלחה במקום אמא שלי. זה היה פחות נורא.
איזו תחושה ניתנת למורה שהורים לא באים לאסיפת הורים? כמורה (ואני מורה) הייתי מרגישה שאלו הורים שהילדים שלהם לא מספיק חשובים להם, עד כדי בדיקה מה קורה אתם במשך מחצית מהיום שלהם ממבט המורה.
האם אח של הילד הוא תחליף להורה??? תמהני!! ממש.
אני גם מתפלאה לראות כאן כאלו שכותבים שזה נהוג גם אצלם וזה בסדר.
יתכן שבבית ספר שיש כמה ילדים כאלו, זה באמת לא נורא ואין תחושת חריגות גדולה מצד ילד שהוריו אינם משתתפים. לי זה זכור כדבר נורא.
יש לי תלמיד שהוריו לא הגיעו בשנה שעברה לאף אסיפת הורים. אני לא מכירה אותם. היו שיחות בטלפון, אבל לא התאמצו להגיע לאסיפה אני ממש רואה בזה טעם לפגם.
חשוב ביותר זה שהילד ירגיש שהוא חשוב להוריו והארוע שלו חשוב להם!
בהצלחה
ילד לא יכול לשמש בתפקיד הורה.
אבל אני מתקשה להבין כיצד המשפט הזה שלך מתיישב עם הגישה שהילד יסתדר בעצמו ושאין לכם כהורים עניין ללוות אותו במוסד בו הוא מתחנך.
אני מאמין שאתם הורים נורמאליים ואוהבים ואצלך זה כן מסתדר,
אשמח לפירוט
פסידוניתככה שאין סיבה שתשרשרי אליי 
פסידוניתאני עובדת משרה מלאה ובעלי לומד עד שעה מאוחרת ומלמד ועסוק מאוד-
אבל ב"ה אנחנו נוכחים בכל האסיפות הורים/ מסיבות/ טיולים וכו' של הילדים שלנו!
כשהייתי רווקה, דודה שלי ביקשה ממני שאלך למסיבה של הבת שלה בגן, במקומה.
כי היא עבדה!
כבר אז זה היה נשמע לי נורא!!
והבטחתי לעצמי שאצלי בעז"ה זה לא יקרה!
ואנחנו הורים מאוד עסוקים כאמור וב"ה יש לי יותר מילד אחד!
וכל סופשנה זה כמה מסיבות סיום...
ובתחילת שנה יש כמה אסיפות הורים... (כבר עברתי 2 מתחילת שנה הזאת!! ואמורים היות עוד אוטוטו)
ושנה שעברה הייתי אחרי לידה ממש אבל הלכתי עם כל הילדים שלי וליותי אותם ביום הראשון ללימודים...
ילד צריך להרגיש שהוא חשוב להוריו ושהוא העיקר בחיים שלו!
ולא משו אחר כמו עבודה או עיסוקים אחרים!
(שנה שעברה, מסיבת סופשנה של אחת הבנות שלי נקבעה לתאריך שבשום פנים ואופן לא יכולתי לקחת חופשה מהעבודה.
התקשרתי לגננת והסברתי את מצבי וביקשתי אם אפשר להזיז את התאריך של המסיבה.
והיא הזיזה והלכתי!)
לפעמים יש שלוש אספות הורים באותו זמן. לפרטנית הורים צריכים להגיע בעצמם. בקשר למסיבות- אם יש ילד חולה בבית או דברים כאלה לא יקרה כלום אם אחים גדולים יבואו
אני חושבת ששיחה ויחס יותר חשובים מהליכה למסיבה. אם לבחור בין הורה עסוק שבא רק למסיבות לבין הורה עסוק שמעדיף להיות עם ילד עדיף אפשרות שנייה
נקודה...
גם אם לא מדובר בהזנחה זה מתפרש כהזנחה.
בכלל, למה להיות חריגים? גם אם יש לכם את כל הטיעונים הכי טובים בעולם, אני מציע להשתדל בחינוך הילדים להיות כאן בשביל הילדים לפחות כמו מה שמקובל בחברה. גם אם אתם שונים, הילדים שלכם גדלים בתוך החברה ומסתכלים סביבם. ילד שרואה שהורים שלא לא מגיעים וכל ההורים האחרים כן, יפגע מזה...
בגן של הבן שלי היתה מסיבת סיום עם אמהות והילדים עשו מקהלה מרגשת ויפה במיוחד!
היה שם ילד אחד שעמד לי הבן שלי שבכלל לא הסתכל לכיוון המאמנת ובקושי שר ובקושי שיתף פעולה במקהלה...
העיניים שלו הסתכלו כל הזמן לכיוון הפתח באכזבה.
התברר שאמא שלו לא טרחה להגיע למסיבה.
היא שלחה איזה דודה שתהיה במקומה אבל את הילד זה לא סיפק!!
הוא רצה אמא נוכחת!!
והוא צודק!
אבל באופן חד פעמי, וגם אז ליבי היה מצטער ומנסה לפצות , אבל לא בתור מגמה !!!
גם לקשקושים שילד מצייר שהוא קטן ניתן לקרוא סוג של בזבוז במן...
איני מצליחה להבין איך אמא שנותנת מלא אהבה ויחס בבית וטוענת שהילד לא מוזנח חושבת שמסיבות ואסיפות הורים של הילד הם בזבוז זמן, כל אמא טובה מבינה שצריך להסתכל על עולמו של הילד לפי עיניו בדברים מסוימים ושיש לאספת הורים ובמיוחד למסיבה מימד אחר לחלוטין בעיניו!
אם ממש אין זמן - שה צריך להיות משהוא חריג לחלוטין אז לפחות להתעקש ללכת למסיבות ששם הילד נוכח ולוותר על אסיפת ההורים אבל זה בדיעבד שבדיעבד,
וגם צריך קשר עם המורה כדי לעקוב אחר הילד,
איפה הלב האימהי מונח באמת???!!!
לא יודעת כואב לי אפילו לחשוב על זה !
זה חלק מהת"ש.
ב. לשלוח אח אי אפשר. זה דברים אישיים שמיועדים להורים.
אנחנו הורים ל 7 ילדים גרים היום בשכירות ברמלה, בגרעין התורני ומחפשים להשתקע במקום עם קהילה תורנית אבל לא לוחצת. בגלל שאני עובד בבני ברק, מחפשים מקום שמצד אחד המחירים עדיין שפויים ומצד שני לא רחוק מידי מהעבודה. חשוב לנו קהילה תורנית שמשקיעה בילדים ונוער.
נשמח מאד להמלצות ☺️
לא מצאתי פורום מתאים מקווה שפה אפשרי
שלום בעלי נפטר יש לו ילדים קודמים
לנו משותפים
הכל היה בסדר לא ראיתי את זה בא
סעדתי את בעלי בזמן שילדיו קודמו בעבודות
אימא שלהם הילה חכמה הגיע חטפח בו בבית חוליל לגבות טת הילדים מול המשפחה שלא תראה שלא באים
ואני לא יכלתי לעבוד
כי גם לא רציתי בעלי קודם להכל
מבעל חזק שלא היה חולה אף פעם לא ראיתי אותו שוכב עם חום או משהו דומה לא כדורים כלום
עובד פיזית קשה כל חייו
לא יכולה לפרט הכל
שמר הכל בפנים עד שהגיע למחלה ומהר הלך
ילדיו רצו מידע על כל דבר
על עורך דין שמטפל אפלו אני ובעלי לא התענינו
לא הבנתי מה ילד שבקושי רואה את אבא שלו מתענין בקצבה
מאשים אותי שאני יודעל אל כל המידע
אין לי תו ירודה לא נותנים מידע גם לאישה
אבל הם בשלהם
עכשיו הכל מובן הכינו את הקרקע
ילד שכל חייו לא הספיק לו מה שנתן רצה עוד
עגשיו מרגיש שיכול להכניס לי
אני לא בתחרות
הם יושבים מולי ומחלקים את הבית
החלק שהם לא הבינו שאטאמטית הבית נאשם על שמםץ מי שמדריך אותם מהמשפחה לא מבין ולא אמר להם
הם אמרו לא נוציא אותך מהבית
לא בטוב לב,בהתנשאות
פה שתקתי
שאני רצתי עליו בעלי עבד ואני נלחמתי לקנות אותו כן מפרנבס עיקרי
כי לא היה שעות בבית וכל עול הבית היה עלי עד שהתמוטטתי בעבודה
ועבדתי פחות
לא היה לו עזרה משום צד
המשפחה שלו ידעה על מצבו הקשה
ולא באו לבקר פעם אחת
לא יצאו לקפה או שהבאו אליהם
רק רצו שנפכש במסעדה פעם בחודשים
אבל הוא לא יכח רצו לעשות וי
התנהגו אלי לא מכבד בבית חולים
קראו לי בשמה של,גרושתו
ולא אמרתי כלום
בעלי גוסס והם אבים איתי מולו
שתקתי
אבל הילדים שלו איתם יד ביד
אז גם אני שינתי את גישתי ואהיה בקשר עם משםלתן גם לי יש,ילדים
אימא שלהם השחקנית הראשית פה
הראתה לי שהיא איתי
ותקעה לי סכין בגב חיממה את הילדים שלא מבינים הרבה
על התערבות בכל נישא
לקחה את הפיקוד על משפחת בעלי לא ידעתי שהיא כל יום מדווחת עלי היתה מגיעה כאלו לעזור
ומדווחת הכל לא הבנתי למה המשפחה שלו לא מתיחסת
אלי
אני איתו בכל הטיפול והם לא מתיחסים אלי רק לגרושתן אפלו קוראים לי בשם שלה
בשבעה היא לא יכלה לראות שברים חברים של בעלי הכל רצתה לדעץ להתערב
היום הילגים שלו מתנהגים אלי כאלו זהו
הוא מת את כלום
רוצים את חלקם לא מוותרים על כלום
אני לא גרה בבית ויש להם פה זכות
הכי כאב לי שהם התנתקו מאחים שלהם
ובקשר טוב עם המחה שלא ביקרה את האבא כי הם בדיור כמוהם
לא הבנתי איך אני הרעה פה
מה עושים אין לי עורך דין כל מי שהגעתי אליו לא היה בטוח במצב
חיבת עורך דין שיתן לי בטחון
אין פה מיילוינים אבל יש לי ילדים קטנים ואני לא בריאה מצבי לא ממד טוב נםשי פיזי
תפני לעורך דין.
לחוק לא אכפת מרגשות ומי מסכסך.
אם מגיע להם, מגיע להם, מה ששלך יהיה שלך בעזרת עורך דין טוב שישיג לך אותם.
שלום וברכה,
חשוב לי מאוד לשתף בנס עצום שנעשה לנו.
לביתי הקטנה חולשת שריר בעין הגורמת לפזילה, לאחרונה הפזילה החמירה ונוירולוג מומחה הפנה אותנו לבדיקת הדמיה של המוח בהרדמה.
הילדים הם האוצר הגדול ביותר שלי והתפללתי לבורא עולם שיעזור לי לחזק את הביטחון והאמונה ולהילחם בפחד ובחששות שהרי הכל מאיתו יתברך מאבא מלך העולם.
ב"ה הבדיקה חזרה תקינה וקיבלנו את התוצאות מבלי להמתין את כל זמן ההמתנה המקובל.
"הודו לה'כי טוב כי לעולם חסדו" תודה רבה ריבונו של עולם,
כמה חשובה ויקרה הבריאות , כלום לא מובן מאליו .
בתפילה לבשורות טובות ישועות וחיזוק הביטחון והאמונה והקשר התמידי לריבונו של עולם והבנה והכרה בכל הטוב שבורא עולם עושה איתנו.
שלום רב,
שמי חוה.
אני בהחלט מבינה שהפורום הזה לא בנוי לשליחה של שאלוני מחקר, אך אני לא יודעת לאן עוד אפשר לפנות.
אני והשותף שלי לכתיבת עבודה סמינריונית מפצים את השאלון מחקר שלנו כדי לסיים בהצלחה את לימודי התואר הראשון באוניברסיטה הפתוחה.
אנחנו מחפשים אנשים עם ליקויי למידה אשר מתבטאים בדיסלקציה או בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה, אשר מילאו להם 18.
אנחנו צריכים עוד 21 תשובות של אנשים עם ליקויי למידה לשאלון שלנו, אשר בוחן את ההשפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית.
האם יש בקרבתכם אנשים שיש להם ליקויי למידה ומעוניינים להשתתף במחקר או שאתם עצמכם עם ליקויי למידה שפירטתי בשורה למעלה?
אולי אתם מכירים מקומות לאן אפשר להפיץ את השאלון שלנו?
אם כן, אנחנו נשמח לכל עזרה אפשרית.
השאלון אנונימי וקל. אנחנו נתנו זמן מענה עליו עד 30 דקות, כך שלא צריך למהר לשום מקום ולהילחץ מהגבלת זמן.
קישור לשאלון: השפעה של לקות למידה על תפיסת מערכות יחסים מקוונות (משפחתיים / חברתיים / תעסוקתיים) שנוצרו ברשתות חברתיות ובדידות חברתית
תודה רבה לכם בכל מקרה.
יום טוב ונעים לכולם.
אנחנו צריכים עוד 20 תשובות מאנשים שיש להם לקויות למידה המתבטאות בדיסלקציה, בדיסגרפיה או בדיסקלקוליה!
תעזרו לנו לסיים בהצלחה את תואר ראשון.
תודה רבה. יום טוב.
מי שיש לו רעיון למי הכלבים שייכים שיפנה אלי בבקשה באישי
עד היום לבש ארוך בקיץ,
מסכן שכל החברים בגן עם קצר מרענן - הוא חם לו עם ארוך.
אבל כשהוא עם קצר בשרוול/במכנס הוא מתחיל לגרד כי זה נגיש…
עם השנים למדנו יותר להתנהל עם האטופיק ועכשיו ההתפרצות במצב סבבה
מפחדת לקנות לו מלאי של קצר ולהתבאס (מה שקרה קיץ אחד שפשוט מלא כסף הלך לחולצות שלא השתמש…)
לא יודעת להגיד כי כל החורף סתיו לבש ארוך
בקיצור, באיזה גיל כבר יכלתם לשים להם קצר בקיץ? אם בכלל…
לילדים שלי היה, אבל לא זוכרת שגירדו הרבה.
ומציעה לך לשאול בפורום הו"ל, שהרבה יותר פעיל.
אם העור בסדר והוא לא מגרד, לקנות לו גם קצר.