עזרהאנונימי (פותח)
אשמח לעזרה מנשים שעברו או מבינות !!
הנושא הוא שלום בית. בעלי אדם רגזן ורתחן מטבעו.
נשואים כמה שנים,והשנה הזאת הייתה השנה הכי קשה בזוגיות כמובן עם תקופות טובות אך עם התפרצויות זעם שלו והתקפים שלא תמיד באו לידי ביטוי אלא "רק" בהאשמות כלפיי.
אציין שאני משתדלת למלא את רצונו בדיוק כפי שאוהב ובכל זאת יש דברים שהוא ממש מזלזל ברצונותיי ובצרכיי.
לדוגמה השבת ישב עם חלונות פתוחים וכשביקשתי לסגור כי היה לי קר כעס עליי ואמר שאתלבש במעיל אף שהיה יכול להוריד מעט שכבות. כשסגרתי מעט הוא מאוד התעצבן עליי ואמר לי משפטים בסגנון שאינו רוצה שאשב לידו בשולחן ואינו רוצה ליסוע איתי לצימר (דבר שדיברנו עליו לפני) .
הדבר שבעצם חזר על עצמו שוב ושוב בווריאציות שונות גורם לי להרגיש שהוא מזלזל בי ואינו מכבד אותי ואף פוגע בי ומאשים שאני היא זו שפגעה בו.

נהיה לי פשוט רתיעה מהאיש הזה ורצון עז ללכת לרבנות ולסיים את הסיפור אך אני מפחדת. מפחדת להיות בודדה.

האם יש פה באמת נשים שעוברות אושר אמיתי עם הבעל שלהן? אני שואלת על משהו נצחי לא אושר רגעי כי כזה אני חווה די הרבה.
רק שלצערי התחושה הזו של הפגיעה הולכת ונצרבת בתודעתי ומכלה כל חלקה טובה.

כרגע איני יכולה לפרט עוד. אם יתאפשר לי אוסיף פרטים
השאלה בסוף לא קשורה למה שהעליתמעין אהבה
בוודאי שיש נשים שמאושרות עם הבעל.
זה מה שאמור להיות.

אבל אם זה לא קורה ויש התמודדות כואבת כמו שתיארת.שנשמעת ממש לא קלה...
אז השאלה היא- איך את עוזרת לחיים שלכם להיות אחרת?
לא אם יש נשים שחוות אושר...זה סתם לזרות מלח על הפצעים.

לכו לטיפול זוגי. שינסו לעזור לבעלך להבין מה הרקע לכעס מה המנגנון הפנימי שמפעיל אותו ויעזרו לו לבנות כלים להתמודדות עם הכעס..
אפילו אם בהתחלה תלכי לבד זה גם טוב.כדי שתקבלי תמיכה וייעוץ.

בהצלחה.ממש לא קל.
תודה מעין אהבהאנונימי (פותח)
עוד שאלה שרציתי לשאול

המלצה על מטפלים או מטפלות זוגיות שמתמחים במקרים כאלה שהצד הפוגע והאלים מילולית רגשית הוא הבעל.

ותודה על ההבנה. מדברייך אני מבינה שיש לי אכן סיבה לבכות לכן בבקשה בנות אל תגיבו על השאלה האחרונה
דווקא אני חושבת שזה שאלה טובהאנונימי (3)

אם כולם מתמודדות ככה ולא חוות אושר אמיתי אז זה החיים ודי

אם לא אז יש כאן בעיה מעבר לנורמה..

וזה אחד הדברים שאוכלים אותיאנונימי (פותח)
שאני מבזבזת את מיטב שנותיי עם אדם שבזמנים מסויימים מתייחס אליי יפה ובזמנים אחרים פוגע.
כמובן שאינו שש ללכת לטיפול אך כבר הבהרתי לו שזה או ישר לרבנות או שמנסים טיפול.
נראה מה יחליט אני כבר מרגישה גמורה וחסרת כוחות.
נדמה לי שגם ברבנותאמא ל6 מקסימים
דבר ראשון יפנו אותכם לטיפול, או שלפחות יציעו.
ככה שמעתי פעם
נשמע שיש כאן הרבה על מה לעבוד..רק אמונה


בעיקרון כולם יכחישו אבל מציאות זה מציאות והחיים לא דבשיראת שמים

כולן עוברות משברים לכל בעל יש את החסרונות שלו ואף זוג לא באמת כמו שהוא ניראה בבית הכל שונה השאלה אם יש לך ילדים ואם זה יחמיר מצידו וכמה את מסוגלת להכיל אני עברתי שנים קשות מאוד שפגעו בי נפשית תישמרי על עצמך

זה שיש משברים זה לא אומר שלא חיים באושרמטילדה
וודאי שישנה מציאות שבעל ואשה חיים באושר אמיתי וטוב.
אני ובעלי למשל
אנחנו אומנם נשןאים רק שמונה חודשים אבל זה לא נראה לי קשור.
אנחנו עובדים על הזוגיות שלנו מהרגע הראשון. וכן, אנחנו מאושרים!
לפעמים אנחנו גם פוגעים אחד בשני אבל יש לנו תקשורת טובה ברוך ה'.ואנחנו תמיד מדברים על זה.
לפותחת- לא יודעת איך לעזור לך אבל שולחת חיבוק גדול ומתפללת שבסופו של דבר תהיה מאושרת.
בקשר לכמה זמן שנשואים-אנונימי (3)

זה נראה לי מאוד קשור לכמה זמן נשואים

 כי אח"כ זה יותר קשה לשמור על התקשורת...

יש ילדים וההתלהבות הראשונית יורדת.

 

וכל הכבוד לכם על המאמצים והתקשורת

אכן התחלתם ברגל ימין!

 

וההמשך חשוב עוד יותר.כל הזמן לעבוד!

 

אנחנו נשואים 8 שנים ומאושרים עד העננים!אנונימי (5)

וזה דורש עבודה והשקעה,

אבל זה משמח, משמח להשקיע במישהו שאתה אוהב ועושה לך טוב!

 

הפותחת- משמח לשמוע!אנונימי (פותח)
ומעורר מחשבה.
גם לנו יש זמנים טובים אבל ההתפרצויות שיכולות להיות פעם ב- ממש שוברות אצלי את ההערכה כלפיו.
כמו ששכתבתי זה היה בעיקר השנה.

השרשור הזה עושה לי המון. אמנם לא התכוונתי להשוות ואני גם לא עושה זאת רק רציתי לבדוק עד כמה נורמלי המצב שלנו וכעת מתחוור לי שהוא לא רגיל.
אני מרגישה שניתנו לי הכוחות והסייעתא דשמייא לעבור את זה ,רק שבינתיים אין לי אומץ לטלפן לעזרה.
טוב שהתחלתי כאן. פה אני מרגישה בנוח.
תודה בנות ! אשמח לעידודים ועצות אם בא לכן זה ממש משרה בי כח ומחשבה חיובית..
ו..אני לא רוצה לוותר עליו בקלות. נשואים יותר מחמש שנים ומרגישה שזה ממש יהיה שבר לפרק. רוצה לבנות איתו רק יודעת שצריך הרבה תבונה כדי לשכנעו לטפל וגם רוצה למצוא את הטיפול הנכון עבורו מלכתחילה.
לייעוץ זוגי הוא מוכן ללכת (כדי שאשתנה ..מבחינתי סבבה להשתנות רק שאני מקווה שהוא גם בראש..)
אולי תגיע לי מפה איזו פנינה ותבונה, חכמת נשים..
אנחנו נשואים עשור ועברנו דברים דומים ואפילו קשים מכךאנונימי (9)
העניין הוא שבעלי אוהב אותי מאוד והיה מוכן לבוא איתי לכל טיפול שביקשתי ועשה שינויים רבים בעצמו, כולל סדנאות לשליטה בכעסים שמאוד הועילו.
אז יש סיכוי.
עברתי שנה שכולה היתה גיהינום ומאז רק משתפר.
ואף אחד ממכרינו לא היה מדמיין.
אז תדעי שעוד יכול להיות טוב ותשקיעי ככל יכולתך, יכולתכם...
ולקוות.
לקוות ולהרים עיניים ולדעת שיום אחד אחרי כל ההשקעה יהיה טוב
מנחםאנונימי (פותח)
העניין שהוא מוכן שניפרד ובלבד שלא ילך לטיפול. ייעוץ זוגי הוא מוכן. אני כבר מבולבלת. לא יודעת אם ייעוץ זוגי מספיק מתאים בשביל המקרה שלנו.
מטילדה לא כתבתי על שמונה חודשים ובכלל את אומרתיראת שמים

שאתם פוגעים אחד בשניה זה מראה על משהו . אין מה לעשות המציאות היא שרוב בזוגות נילקח ים על הנישואים למרות כל הבעיות והוויכוחים וכשיש ילדים הלחץ אדיר עם הפרנסה והחינוך וזה לא מה שדימיינת כשחיפשת חתן החיים לא דבש ויש הרבה מצבים של לחץ וצריך להתמודד האהבה לא כמו בהתחלה הכל הופך לתלות ולדאגה אחד לשני יש אהבה אבל היא שונה היא לא עצומה כמו בהתחלה זה הופך לשיתוף 

נכון מאוד.אנונימי (3)


לענ"ד יש הבדל בין משברים לבין אלימותחןחן
בוודאי שכל זוג חווה משברים כאלו ואחרים וכמובן שיוצא שפוגעים זה בזה, אבל יש קוים אדומים וכשזה מגיע לאלימות (גם נפשית ורגשית) צריך לעצור ולעשות חושבים... לפותחת- נראה שזה בדיוק מה שאת עושה ישר כח! תנסו טיפול זוגי והלוואי שיעזור!
תודהאנונימי (פותח)
הבנת נכון..

מחפשת שוב המלצות למטפלים /מטפלות שמתמחים בנושא הזה .

תודה !
אולי שווה לברר דרך ינרחןחן
איגוד המטפלים המשפחתיים והזוגיים
ממליצה על זה גם..אנונימי (3)


תודה! אם למישהי יש נסיון או המלצה נוספתאנונימי (פותח)
על מטפל/ת בעל נסיון בתחום יעזור מאוד.

תבורכו.

אגב מטילדה גם אנחנו היינו בהתחלה באורות לבבות והכל.
עדיין יש לנו זמנים טובים רק שהפגיעות האלה מכבות את האהבה מה לעשות.
זה נשמע כמו אלימותאנונימי (4)
ובאלימות צריך לטפל.
מצליצה לך להיות בקשר עם מרכז מקצועי לטיפול ומניעת אלימות במשפחה.
הם יוכלו לכוון אותך הכי נכון מה נכון לעשות במצבך.
את יכולה למצוא מספרים בגוגל לפי אזור מגורייך.
כל הכבוד על המודעות והרצון לשינוי!! בהצלחה רבה!!
חשבתי על כך.אנונימי (פותח)
תודה על הכיוון.
הוא מודע לבעייתיות שבהתנהגות הזו זה כנראה דפוס מחשבתי מעוות בפירוש המציאות.

נראה לי שאעזר בהם כי זה קשה להתמודד לבד.
הבעייה שאנשים כאלה כמעט ולא מסכימים ללכת לטפל בבעיה כך שצריך להיות חכמים ולראות מה אפשר לעשות.
( בשרשור הבאתי דוגמה עדינה )

בינתיים אני מסרבת לומר סליחה על דברים שלא עשיתי כך שאני מחזיקה מעמד אבל הפגיעות שוברות אותי. תודה על העידודים כאן ,את ההודעה הראשונה כתבתי מתוך מצוקה ולא חשבתי שזה יעודד אותי ככ.
כל הכבוד לךקייט מידלטון

(שאת מסרבת לומר סליחה על מה שלא עשית)

והכי הגיוני בעולם שאת נשברת , אין קשה מזה. את לא תוכלי לעולם להשאר ככה חזקה מול מציאות כזו לבד.

 

בעלך נשמע עם הפרעת אישיות , שזה דבר שלא מתבטא בחוץ הרבה פעמים, אבל בבית -בדיוק כמו שכתבת,

פירוש מעוות של המציאות.

 

מסיפורים שאני מכירה יש תקווה, ונכון שהם לא מסכימים ללכת לבעיה, עד לרגע שבו יש להם מה להפסיד,

ולוחצים אותם לקיר, ואת צריכה הרבה הכוונה וכוחות בשביל זה.

תהיי חזקה ותפני לקבל עזרה. זה החוזק שלך כרגע.

המון כוחות, וכל הכבוד לך על האומץ , תחזקי אותו , כי מגיע לך יחס נכון, וכבוד, והערכה.

תעשי בשביל זה משהו.

אני פניתי לרב שלו וסיפרתי הכל ובשיעורים שהוא מעביר הואיראת שמים

דבר על זוגיות ואיך להתנהג לאשה וכמה היא חשובה

כמובן בלי ידיעתויראת שמים


לו היה לו רב חח שיעורים הוא שומע מהאינטרנטאנונימי (פותח)
פניתי בעבר לחבר שלו. שוקלת אם לפנות לעוד חבר.
וזה עזר שפנית לחבר?אנונימי (6)


לא ממש חוץ מזה שכבר לא הייתי לבדאנונימי (פותח)
וגם הוא קצת התפדח שהתגלה סודו ומצד שני הרגיש טוב לפרוק ולדבר איתו.
בפועל לא יצא מזה משהו ממשי חוץ מזה שהוא שכנע אותו שנלך לייעוץ. דבר שאמנם לא התרחש עדיין אך לפחות אין לו אנטי כלפי זה כמו בעבר.
סהכ אני שמחה ששיתפתי. החבר היה בשוק ואני בטוחה שהתפלל עלינו המון כי המצב מאז נהיה הרבה יותר טוב.(אם לפני היה ממש בלתי נסבל אז נהפך לטוב. לא גן עדן אבל טוב)
לפעמים טוב לספרקייט מידלטון

רק בשביל שלא תהיו שניכם לבד, עם הידיעה.

ויתכן שזה גם גרם לבעלך להשתפר.

ודמות אחרת שהוא מתייעץ איתה ושומע לה- אין?מנסה לעזוראחרונה

או רב או חבר טוב או אח גדול/ הורה וכד'?

 

לפעמים זה יכול לעזור בהחלט כשזה עובר דרך צד שלישי שמשפיע עליו!

פונה לכולן ולפותחת- אל תמהרו להציג א הבעל באור שליליציירת עננים

לומר דברים נחרצים- יש לו הפרעה כזו או אחרת... הוא אלים...

הפותחת בעצמך- כתבת שאת רוצה בזוגיות איתו (קראתי נכון?) ושזה קורה לעיתים רחוקות. מן הסתם יש סיבות לאהבה אותו 

השאלה היא מה גובר:

האם הזלזול וחוסר הכבוד הם מתמשכים ומושרשים, או רגעיים?

האם הוא אוהב אותך מכבד אותך בשורה תחתונה, וכל הרתיחות והכעס זה מחוסר הבנה אותך וחוסר תשומת לב?

האם הוא מודע לפגיעות בך? האם הוא מתחרט? רוצה תקן?

ידוע לכולם שזוגיות תלויה בעבודה על המידות, בהליכה לקראת- ובפשרות, וכמובן בנכונות להשתנות.

 

כתבתי את כל זה משום שבעלי העיד על עצמו קצת אחרי שנפגשנו שהוא כעסן מטבעו. וזה נכון. אבל-

אף אחת מחברותיי או ממשפחתי לא הייתה מעולם מנחשים את זה עליו- כי הוא עובד על עצמו קשה מאוד ביום יום כדי לא להתפרץ. בפעמים הספורות שהוא מתחרפן- למשל כשהילדים בוכים ולא נרדמים- הוא מוציא את הכעס על הקיר (דופק את היד בקיר נגיד)

אבל זה ממש ממש נדיר. ועדיין זו התמודדות בשבילו.

גם כשהוא לא מבין אותי/ כועס עליי- זה לא ייצא בצורות אלימות, אבל גם לזוגות נורמליים יכולות להיות מריבות עם עלבונות הדדיים וביטויי זלזול. השאלה היא כמה מהר משלימים, כמה מוכנים להתנצל ולהתפשר

(אנחנו לא מושלמים... רק שואפים לשלמות)

 

אני מקווה בשבילך שאת- ובעלך - תחשבו על הנקודות הללו.

אם נראה לך שהוא לא מכיר בטעויותיו ולא מבין את הצורך להשתנות- שלחי מישהו לדבר איתו, רב, יועץ, מטפל.

ותכתבי מאיזה אזור שאנשים יציעו רעיונות. 

שכחתי לכתוב- אל תכנו את הבעל בכינויים שליליים כיציירת עננים

-כמו שכתבתי בהודעה מעל, יכול להיות שהבעיה נקודתית, והקושי הוא להתנצל ולהשתנות,

אך עדיין הכותבת אוהבת אותו והוא אותה, ויש כבוד מלבד מעידות שניתן לטפל בהן,

ואילו כינויים שלילייים והאשמות יובילו לריחוק רגשי ועלולים לפגוע בתהליך ההתקרבות...

 

שוב, הכל תלוי במה באמת קורה שם...

 

תודה ציירתאנונימי (פותח)
הסתכלתי אתמול על האבחנות וזה לא נראה כך. אולי דומה לאיזו אבחנה. מצד שני יש בוודאות אלימות מילולית ורגשית שמופעלת כלפיי.

הוא אדם טוב ויש לנו רגעים טובים אחרת לא הייתי נשארת לרגע.
הוא רומם אותי והשקיע ומשקיע המון וכנראה צובר הרבה בבטן .
אני מדברת איתו לפעמים על המצב והוא מבין. באמת מבין. רק שבינתיים הוא לא הביע הסכמה לשינוי.
הבהרתי לו שאני אוהבת אותו ודואגת לו ורוצה את המשך חיי איתו אך הפגיעות לא מאפשרות לי.

אני יודעת שאם הוא יצליח להתגבר על הקושי וללכת לטיפול הסיכוי שזה יהיה כנראה רק למטפל אחד כך שאני רוצה למצוא מישהו שמתמחה ויכול באמת לעזור. הוא יעריך יותר אדם דתי וירא שמיים בסגנון חסידי.
כנראה שהסיכוי לכך יהיה דרך טיפול משותף ששנינו נלך ומשם המטפל/ת (מקווה) ישכנעו אותו שזה הפתרון.



בגלל שחשוב לי האיכות של הטיפול ומצד שני הממון לא מרובה ,המיקום פחות חשוב מהאיכות.
מקומות מתאימים זה מרכז,שומרון,ירושלים,בנימין.. גם מקומות אחרים בארץ בתוספת המלצה.

אגב כל עצה תועיל גם אם זה אפילו הומאופטיה או משהו אחר זמני עד שיסכים להגיע לטיפול אם בכלל.
אני מציעה כיוון קצת שונהאנונימי (6)

 

מהמשפטים האלה:

 

הוא רומם אותי והשקיע ומשקיע המון וכנראה צובר הרבה בבטן .
אני מדברת איתו לפעמים על המצב והוא מבין. באמת מבין. רק שבינתיים הוא לא הביע הסכמה לשינוי.

 

נשמע שיש לכם בסיס. לפי מה שאת מתארת, נכון שיש פגיעות אבל זה לא נשמע כמו אלימות. וזה הבדל גדול!

 

אני מאד בעד טיפול אישי ולא טיפול זוגי ואני אסביר לך למה -

 

 

כשאישה לומדת איך להציב גבולות בצורה נכונה, איך למצוא את האיזון בין לכבד את הבעל ובין לא לתת לו לרמוס אותה, לפגוע בה ולהשפיל אותה. אז כל הדינמיקה בבית משתנה. וזה יכול להשפיע עליו מאד לטובה. 

את גם תלמדי איך לנהל תקשורת טובה ונכונה.

 

ולדעתי את מסוגלת לזה - במיוחד בגלל שאמרת בינתיים אני מסרבת לומר סליחה על דברים שלא עשיתי כך שאני מחזיקה מעמד - יש לך כוחות, יש לך יכולות, עם כלים, הכוונה ותמיכה שתקבל בטיפול אישי תוכלי לשנות את כל המערכת הזוגית שלך לטובה.

 

יש לי המלצה על שני ספרים מאד טובים שבנויים על הגישה הזאת

(אצלי בזוגיות הם חוללו פלאות, אני נשואה מעל עשור ויש לנו זוגיות מאושרת, בונה ומלאת אהבה והערכה הדדית. כמובן שיש עליות ומורדות, יש תקופות ויש תקופות, אבל גם כשיש ירידות קטנות עדיין הגרף הכללי הוא כל הזמן בעליה, דמייני גרף עולה אבל לא בקו ישר אלא בקו שמזגזג)

 

בגלל שאמרת שהממון לא מרובה את יכולה להתחיל עם הספרים האלה ולראות איך זה מקדם אותך.

 

 

תראי,אנונימי (פותח)
יש לנו בסיס איתן בס"ד. רק שגם צלחת חרס יפהפיה בעבודת אומן יכולה להישבר אם הולמים בה בפטיש. מבינה ? הזוגיות אינה תלוייה רק בי והשאלה האם עליי להשקיע ככ הרבה כשבעצם מה שאמור לקרות זה שבני הזוג מעניקים זה לזו כוחות וצמיחה.
הוא מעניק לי כוחות אבל הזמנים האלה שוברים אותי וממלאים אותי בדיכאון גם כשיש לכאורה זמן טוב.
אני אשתו. אם הוא היה בני הייתי שוברת את השיניים להיות חזקה כי אני אמו והוא צריך אותי בתור אמו.
אך הוא בעלי. ואני אישה.
אשמח מאוד לשמוע על אילו ספרים את ממליצה .

זה באמת רעיון עם הטיפול בי . השאלה כמה זה נכון,ואם זה לא דחייה . כי ברגע שאפסיק לקבל תמיכה כמה כח יישאר לי ?
תתחילי עם טיפול לךקייט מידלטון

לדעתי גם, 

זו לא דחיה, כי התמיכה לא תעזור לך רק להתמודד, אלא גם לשנות את המצב. (כן , למרות שזה מצידו יש לך אפשרות להשפיע)

תודה קייט והאנונימית עם הספרים. חיזקתןאנונימי (פותח)
אמונות שמגבילות אותנואנונימי (6)

המשפט הזה - 

הזוגיות אינה תלוייה רק בי והשאלה האם עליי להשקיע ככ הרבה כשבעצם מה שאמור לקרות זה שבני הזוג מעניקים זה לזו כוחות וצמיחה

 

אני רואה בזה אמונה מגבילה. כי אם ההצלחה בזוגיות תלויה בזה ששנינו נשקיע אחד בשני ואין לי שליטה על איך כמה ואם בכלל בעלי ישקיע אז בעצם אין לי שליטה על הזוגיות. ואין לי איך לשפר אותה.

 

אני לא אומרת את זה בשיפוטיות חלילה, זו אמונה קלאסית שהרבה אנשים מאמינים בה. ממרומי שנות נישואי (שהם יותר מכפול ממך) ואחרי המון עבודה על הזוגיות הגעתי למסקנה שהאמונה הזאת היא פשוט לא נכונה.

הרבה יותר נכון להאמין שדינמיקה זוגית לא נובעת מזה שצד אחד בסדר והשני לא אלא שמשהו בדינמיקה לא תקין, מספיק שצד אחד משתנה בשביל שהדינמיקה כולה תשתנה. זה בסדר שאני אהיה הצד שמשתנה גם אם נראה לי שבעלי הוא הצד שלא בסדר. איך להשתנות? (עצות מפורטות בספר "כיצד אחד מכם יכול לקרב את שניכם זה לזה" http://www.booknet.co.il/prodtxt.asp?id=20689#.V9_EJfl96Uk)

 

 

כשחושבים ומרגישים ככה יש הרבה מה לעשות בשביל שהקשר כולו ישתפר ויתקדם

 

טיפול אישי לא נותן רק תמיכה, הוא נותן לך כלים, את משנה דפוסי חשיבה ודפוסי תגובה. וזה בעצמו משנה אותך ואת המערכת הזוגית. את לומדת למצוא את מקורות הכח שלך באופן שרק תמשיכי להתעצם.

איזה דחיה יש כאן?

ואני אגב מאמינה שכל זה יכול לקרות לך גם אם תטפלי בעצמך עם הספרים המומלצים, לא בהכרח שאת חייבת ללכת למטפלת בשביל זה.

 

והספר השני המומלץ - "לדעת להכנע" - מדריך שימושי לזוגיות מוצלחת - מאת לורה דויל.

אני מאוד מודה לך ! תבורכי.אנונימי (פותח)
נסכת בי כח ותקווה. מאחלת לכולנו שנה טובה ומתוקה
בשמחה! מאחלת לך הרבה הצלחהאנונימי (6)

עבודה קשה, אך מאד מתגמלת. בעז"ה שתראי הרבה סייעתא דשמיא, הצלחה, אור ושמחה.

ושנה טובה ומתוקה

אמן !אנונימי (פותח)
לא כתבת את שמות הספריםאנונימי (7)
(מאנונימית אחרת )
שמות הספרים בהודעה למעלה - אמונות שמגבילות אותנואנונימי (6)


פספסתי את ההודעה השניהאנונימי (7)
תודה
הארה מסויימתאנונימי (4)
את צודקת שלא צריך למהר לאבחן, בוודאי לא הפרעות שרק לפסיכיאטר הסמכות לאבחן כמו הפרעות אישיות!
א-ב-ל
אלימות זה משהו אחר לגמרי!!!
והרבה פעמים הבעיה היא בדיוק בקושי של הסובל בעצמו להבין שיש פה אלימות!
דווקא הפותחת היקרה שאני מאחלת לה הרבה כוחות וסיעתא דשמיא להחלטות נכונות, מעידה על עצמה שיש כאן אלימות!!
ובאלימות היחס צריך להיות יותר אסרטיבי.
בעיני לא נכון כל הייעוצים פה תנסי, תביני, כמה זה קורה, זה נורמלי במידה מסויימת- אלימות זה לא נורמלי, לא תקין ולא קביל!!
יש הבדל בין ויכוח נורמלי בין בני זוג שמבוצע מתוך נקודת מוצא שורשית של אהבה וכבוד הדדי לבין זלזול ופגיעה חוזרת בצורה לא פרופורציונית כמו חוסר יכולת להתפשר על מידת הפתיחה של החלון....
הרצון לעבוד על הזוגיות הוא נפלא!!!!!!!!
אבל לדעתי צריך להיות מלווה בייעוץ מקצועי מאנשים שמבינים באלימות.
בהצלחה רבה פותחת יקרה! הרבה כוחות!
את גורמת לי שובאנונימי (פותח)
להזכר בכל מה שקורה איתי ולהתלבט שוב אם לטלפן. חשבתי לטלפן לויצו. יש להם ארגון של גברים שעוזרים לאלימות במשפחה.רק שמשהו עוצר בעדי. אולי פחד שיעצרו אותו.
אוף. הכל נהיה לי יותר מסובך ונראה לי הרבה יותר קל לא לעשות כלום.

עכשיו אני שמה לב שהוא מנסה לפצות אותי על מה שהיה ומדבר איתי על בית מלון.
ברור שזה לא מה שיהפוך אותי למאושרת אלא היחס שלו.
לקוראות מהצד זה נראה אולי נורא מה שכתבתי וגם אני קצת נחרדת אבל זה הבעל שלי ויש לו הרבה צדדים מתוקים ויפים וצד אחד קצת מאיים שנמצא שם כמו צל.
נראלי שזה אפילו לא הצל שלו רק שהוא צמוד אליו.

תודה רבה לך על הברכות.


זה גם אחד הדברים שניסיתי להבין. זה ממש לא תקין מה שאני חווה? אין אף אחת שחווה איזשהו איום מבעלה ? (ברמה הרגשית )

אוי טאטע אנה אני הולכת.
לא כל כך מהר עוצרים מישהו..אנונימי (4)
ובשביל נניח שזה יקרה זה רק על ידי תלונה במשטרה וגם אז לא תמיד המענה הוא מעצר! לא מבינה בזה אבל לא זה מה שצריך למנוע ממך לפנות לייעוץ מקצועי. לצערי איני מכירה להמליץ למי לפנות אבל כן נדמה לי שמענה מקצועי יוכל בדיוק לעזור לך להבין את הגבולות מה כן ומה לא תקין, וכן יוכלו לייעץ לך באיזה מסלול להתנהל על מנת שתהיי מאושרת ולא מאויימת!
לעניות דעתי, אל תמהרי להתלונן עליו, מכמה סיבות-חדשה ישנה

א. אנחנו רק קוראות בפורום את מה שכתבת, אי אפשר לדעת באמת מה המצב אצלכם, את צריכה להפעיל שיקול דעת שלך ולא לסמוך על מה שמייעצים לך.

 

ב. לא נראה לי שזה יעזור, רק אם תחליטי סופית להתגרש אז כדאי לך לפנות לגורם כזה, בשלב זה רב הסיכויים שזה לא ישנה אותו, וזה עלול לפגוע באמון ביניכם וחבל.

 

ובוודאי שיש המון נשים שחוות אלימות רגשית, רב הנשים לא ירוצו להתלונן, כשאת קוראת לפגיעה בשם 'אלימות' זה נשמע הרבה יותר נורא ובגלל זה את נבהלת מכך..

 

הרבה הרבה סיעתא דישמיא ושלום בית!

עם כל העליות והמורדות שחווינו בקשראנונימי (6)

(אני האנונימית שהמליצה על 2 הספרים הטובים למעלה)

מעולם מעולם לא חויתי איזה שהוא איום מבעלי - לא ברמה הרגשית וודאי ודאי שלא ברמה הפיזית.

 

את מתארת מצב קצת בעייתי - מצד אחד יש  צדדים טובים שצריך לתת גם להם משקל

ומצד שני - אם את חווה איום מבעלך אז המצב לדעתי הוא כן מעבר לנורמה.

 

אגב, לא כתבת אם יש לכם ילדים וכמה. יש גם לזה משמעות.

 

לדעתי בנוסף למה שהמלצתי לך למעלה, כן חשוב שתיפגשי עם אשת מקצוע כדי ללבן את המצב ולהגדיר אותו לאשורו.

תביני שבייעוץ על גבי הפורום אי אפשר באמת להתרשם מה המצב אצלכם.

 

נתת רק דוגמא אחת (החלון בשבת) וכתבת שזו רק דוגמא. זה לא מספיק בשביל לייעץ. חשוב מאד פה הייעוץ המקצועי.

 

את יכולה לפנות אפילו לקו סיוע - http://self-help.sheatufim.org.il/detail-org.php?id=19

בשביל הייעוץ הראשוני ומשם להחליט איך להתקדם.

אצלי יש אושר טבעי ומתמשךאנונימי (8)
זה מה ששאלת.. נכון?

אז כן. טוב לנו ביחד בבסיס, ולא בבסיס- מאוד טוב לנו יחד
ברור שלפעמים יש מריבות קטנות אבל אף פעם לא משהו ענק.
חיים באושר ב"ה..

אז זה אפשרי. ואני מאחלת לך את זה ויותר!
אלימותדרומית
ראשית, בעניין תלונה ומעצר- על אלימות רגשית לא עוצרים. המדינה והמשטרה נלחמות ונזעקות כשיש תלונה על אלימות פיזית.
ב. אם את לא מתלוננת ורק מתייעצת במקום מקצועי בתחום, אף אחד לא יעצור אותו.
יש הבדל בהתייחסות של החוק לקטינ/ה ולאדם בוגר. אישה היא אדם בוגר שיכול לקבל החלטות כלפי עצמה, ולכן אם אינה מתלוננת היא יכולה להמשיך ולחיות גם עם אדם שמסכן אותה. ואילו לגבי קטינים החוק חייב חובת דיווח שכן הנם חסרי ישע ושליטה בחייהם ביחס לאדם מבוגר. כלומר אף אחד לא יוכל להחליט עבורך שאת מתלוננת אם לא תרצי בכך.
ג. מבחינת המלצה לטיפול- כמי שעוסקת בתחום- לא הייתי ממליצה על טיפול זוגי בהכרח, שבעצם אומר הבעיה היא משותפת ושנינו אחראים לפתרונה, אלא על טיפול פרטני עבורו והכרה בבעייתיות שבתגובותיו, הפרשנויות שהוא מעניק למציאות ודפוסי ההתנהגות והרגש שלו.
ההפך מאלימות הוא נטילת אחריות ובעלות על הבעיות, וזה צעד מאוד חשוב בדרך לפתרון.
לא הייתי ממליצה להיסגר על מטפלים דתיים, אלא על מטפלים מקצועיים.
מטפל מקצועי עם ותק וניסיון מוכח, מצופה שיעשה עבודה טובה ויצליח לגשר על הפערים התרבותיים או הדתיים ולתת תחושה נוחה ולא של זרות.
(זה עניין מאוד בסיסי שהוא חלק מהלימודים שלנו כמטפלים-
האם מכור לסמים חייב מטפל שהיה מכור בעצמו, ואם לא- לא יובן?
האם גבר אלים לא יכול לקבל טיפול ע"י מי שנשוי באושר/ אדם גרוש..? וכו').
ד. אכן הבלבול במקרים שמעורבת ביחסים אלימות הוא גדול, כיוון שהיד המכה היא גם היד המלטפת והמנחמת. וזה צפוי וזה קורה וזה חלק מהעניין.
לכן מצד אחד חשוב להכיר בחלקים הטובים שעוד שמורים בזוגיות ולתת להם מקום פנימה ובשיח המשותף,
ומצד שני להיזהר מלתת להם את הכוח לטשטש את הפחד, הקושי והבעייתיות.
בית מלון לא ימחק פחד כעס או רתיעה.
זהו דפוס מסוכן לשתף עם זה פעולה.
כי זה לקנות אותך כביכול ולהשתיק את הבעיה עד לפעם הבאה (ח"ו ) ומפעם לפעם אנו יודעים שהדברים נעשים חמורים יוצר ומסלימים.
ולכן המלצתי היא לא לקפוא על השמרים.
אפשר להסכים לצאת יחד לבית מלון אך לומר בצורה ברורה שאת מבקשת ממנו בכל תוקף ללכת לטיפול כי במצב הזה הזוגיות שלכם לא נכונה ואת סובלת.
לא הייתי מאיימץ בגירושין אך כן מציבה זאת כברירה יחידה.
בהצלחה גדולה!!
מסכימה עם כל מילההודיה60


רוב תודותאנונימי (פותח)
על תגובתך המושקעת

מה את כן ממליצה לי לעשות במקרה שהוא מסרב ומאיים שאם לא מתאים לי נתגרש ?

לטיפול זוגי שבו הוא יוכל להתלונן עליי הוא מוכן. לטיפול אישי הוא נהיה אדום רק כשמדברים על זה,לא משנה כמה יפה אני מדברת על זה.
לא אינני קונה את הבית מלון אבל ככ קשה לי כבר שזה כן מעלה לי קצת חיוך.

מובן לחלוטין לכןדרומית
כדאי ללכת למטפל/ת שמצוי בתחום האלימות. ולא לכל מטפל זוגי.
הגישה והידע בתחום חשובים מאוד.
מקווה שהוא יידע להוביל למקום הנכון עם הזמן, גם אם תתחילו כזוג.
שנית להקפיד על בחירת מטפל בעל תארים ותעודות מקצועיות ממקום מקצועי ולא מתוכניות של טיפול זוגי ללא תואר טיפולי בבסיס.
וכן- תיהני מבית המלון ואל תתנצלי על כך. זה כיף וזה יכול להיות יעיל כהרגעה זמנית ופינוק לשניכם
אנונימי (פותח)
תודה לך ! איפה אני יכולה למצוא המלצות על מטפל כזה ? זה בדיוק מה שאני מחפשת כי נראה שזה בדיוק הפתרון המושלם...
יש מישהי נהדרת בשם אריאלה מלצר ברחובותדרומית
אוקיאנונימי (פותח)
יש מצב למעט פרטים עליה ? גיל ,דתיה ? צנועה ? מישהי שיהיה לנו נוח ולא יצטרך להוריד את העיניים..
עדיף בפרטידרומית
ישר כוח! כתיבה מקצועית ומדוייקת!אנונימי (4)
מהאנונימית שכתבה פה שלדעתי זו אלימות, אבל לא היה לי מספיק הידע לכתוב מדוייק כמוך!
מקוה שזה יועיל לפותחת!
אני רוצה לפרוקשושנושי

סיפרנו לגדול (3.3) לפני יומיים שסבתא מגיעה לערב לביבות,

שעתיים אחרי מתחיל להתלונן על כאבי בטן ממש מתכווץ מכאב

אחרי כמה התקפי צרחות עם תלונה על כאבים הולכים למוקד לילה

מחכים שעות עד שיואיל בטובו בכלל לשתות קצת מים כדי לעשות בדיקת שתן.

דם צילום הכל תקין.

חוזרים לבית עם המלצה לבדיקה בקופה

אני לוקחת יום חופש ונשארת בבית וכל שעה שעה וחצי שוב התקף צרחות

רצה לקופת חולים הרופא אומר שבסהכ אם אין חום שלשלוים הקאות - להמשיך לעקוב.

בבית הוא כל היום על יוטיוב ורק זה מצליח קצת להסיח את דעתו מהכאבים (למרות שעדיין מידי פעם מתכווץ מחדש).

לאורך כל הזמן הזה התלבטתי אם יש קשר לרגשי כי באופן כללי קשה לו עם יציאה מהשגרה.

וגם אני לפני אירועים מתהפכת לי הבטן מהלחץ וההתרגשות (לא אוהבת בכלל בכלל אירועים)

בקיצור סבא סבתא וכל הדודים הגיעו, היה ב"ה מדהים וטעים (לראשונה חמותי מתארחת אצלי מאז החתונה , ולא התחתנתי לפני שנתיים..)

אני ובעלי היינו ממש בטוב. הזמנו אותם מתוך מקום שלם שזה הבית וזה האוכל - זה לא שנכנסנו לאיזה טירוף סביב ההכנות.

אחרי שהם הולכים הילד אוכל לראשונה מזה יום וחצי שלא אכל כלום לא בבית ולא בגן - 2 לחמניות ועוד מלא תוספות.

5 דקות לאחר מכן אומר לי זהו כבר לא כואבת לי הבטן.

היום בבוקר מתעורר שואל על הרגע הראשון סבא וסבתא מגיעים היום? 

לא. 

אז לא כואבת לי הבטן.

 

אין לי כח לאתגרים.

מיציתי.

 

וואייי חיבוק💙ואז את תראי

איזה ילד רגיש ומהמם.

יצא לך לשאול אותו אם הוא רוצה שהם יגיעו? אולי להכין להם ציור או שיר? לדבר על זה ולהבין אם הוא חושש ממשהו או פשוט מתרגש?


יוצא לכם לראות אותם הרבה?

שאלתי אותו אם רוצה שלא יגיעושושנושי

אמר שדווקא כן רוצה. אבל ביקש שסבתא לא תחייך אליו.

ביקשנו מכולם מראש לא להתייחס אליו על ההתחלה כדי שיהיה לו רגע זמן להפשיר.

הילד ישב רוב הזמן על הספה והסתכל, רק לקראת הסוף (אחרי שעה וחצי בערך הוא התקרב לשולחן (כמובן שכל הזמן הצענו לו לבוא וחלק מהזמן גם ישבנו איתו על הספה))

מהשיח איתו הבנו שהוא לא מפחד כמו שהוא ממש ממש מתרגש.

הוא פוגש אותם בערך פעם בחודש +- לסעודת ליל שבת. בכל מפגש כזה הוא אומר לנו שלא רוצה שיחייכו אליו אבל זה אף פעם לא הגיע לרמה של כאב וכו

 

וזה קורה רק עם סבא וסבתא האלו? איזה חמודיPandi99
מעולם לא נתקלתי בתופעה כזאת, ככה שכן - רק איתם.שושנושי
הייתי כן מעוררת אותו לשיח מותאם לגיל בנושאPandi99
האם יש משהו בסבתא הזו שמאיים או מפחיד?
הסבתא הזו שהיא חמותי ברור שבעיניי היא בלתי חחחשושנושי

לנכדים היא ממש אחלה, קונה מתנות מביאה ממתקים

לא מצליחה לחשוב על משהו

היה שיח כזה גם אתמול וגם היום ולא נשמע שהוא מאיימת או מפחידה אותו

היא כן אישה נורא מתלהבת ורועשת - בגלל זה גן ביקש שלא תחייך - תתייחס

מכאן ועד התקפי צרחות למשך 30 שעות נשמע לי הזוי.

יש זמנים שהיא עם הילדים לבד?כורסא ירוקה

אני פתאום שמתי לב שכשאנחנו עם הילדים אז חמותי ממש סבבה, מתנהגת בצורה שעוברת לנו, אבל כשהיא איתם לבד היא אומרת להם כל מיני דברים שממש מלחיצים אותם. לא מרוע חס וחלילה, אבל נגיד הם משתמשים באיזו מילה סתם ככה, נגיד אומרים כל הזמן את המילה שולחן (זה לא המילה באמת, אבל נגיד "אתה שולחן" לאנשים) סתם כי זה מצחיק אותם, ואז היא אמרה להם שאסור להגיד את זה. ויש לי בן כזה צייתן שהוא כל הזמן דואג להיות בסדר ולא לעשות דברים שאסור וכו, והוא ממש נלחץ מזה, עד שקלטנו ואמרנו לו שהכל טוב ושלא יגיד לה אבל בכללי הוא יכול. עכשיו אם היינו שם באותה שניה היינו אומרים לו שזה לא מילה רעה ושמותר להגיד רק לא לסבתא. אבל לא היינו ומבחינתו היא דמות סמכות אז הוא נלחץ.

או שהיא היתה עם הילדים כמה זמן והלכנו לנוח והבת ממש בכתה שרוצה לבוא אליי (הם רגילים שבאים גם אם אני נחה) וחמותי ממש צעקה עליה שאסור לבוא אלינו בשום אופן וכעסה והבת שלי נורא נורא נבהלה ולא רצתה להתקרב אליה לשארית הביקור. וברור שהיא רק רצתה שננוח ולעזור, אבל זה עבר ממש גרוע.

אז לפעמים סבא וסבתא עושים או אומרים דברים שלא נעימים לילד והוא לא יודע שאתם הייתם מוצאים פתרון אחר, או שמבחינתכם הדבר הזה לא סבבה, כי אתם השארתם אותו איתם, אז כביכול הכל לגיטימי. ויכול להיות שקרו דברים כאלה בעבר וזה פשוט השאיר לו חוויה קשה ממנה. במיוחד אם את אומרת שלוקח לו זמן להפשיר והיא טיפוס סוער.


ואם אני זוכרת נכון הבן שלך קטן אז לא הייתי מנסה לדובב אותו בנושא, כי יש מצב שהוא נשאר רק עם התחושה אבל לא זוכר את הסיטואציה בדיוק ו/או לא ידע להסביר.

פשוט כל פעם שהיא באה הייתי כן מבהירה שאתם איתו כל הביקור ואם משהו לא נעים שיבוא ללחוש לכם באוזן או משהו כזה. ולהיות יותר בפוקוס עליו כשנמצאים בסביבה  שלה

אני לא מצליחה לחשוב על סיטואציה כזאתשושנושי

למרות שכן, ליד הסבתא הזאת צריך להלך על ביצים.

היא מקסימה ועדיין, תחושת תכנון מילים ומעשים. לא חשבתי על זה. עכשיו אני נזכרת

הרבה פעמים היא מעירה לו אם זה על הפעלתנות שלו - כי הוא באמת שובב

או על הסדר כי היא חולת ניקיון ברמת האובססיה (מסדרת את החליפה שלו, ניקוי פנים וכאלה - למרות שהוא לא מלוכלך. זה הבנאדם) 

 

לאחרונה, אני לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה זה קרה ככה שזה היה ממש מזמן. בטח לפני חצי שנה ויותר.

 

היא לא נמצאת עם הילד לבד מאז גיל שנה וחצי בערך שהייתה שומרת עליו אצלה בבית.

כשאנחנו מתארחים שם הילד איתנו דבוק אלינו רוב הזמן.

 

הפתרון הוא לא להפגיש בינה לבין הילד? נשמע לי הזוי.

 

מנסה לחשוב על דרך להתמודד עם זה.

 

 

 

זה לא פתרון לא להפגישתודה לה''

פשוט להיות מודעים ולהיות בפוקוס עליו

להתמקד רק בו

זה כם יתן לך כוחות למפגש איתה כי תהיי אקטיבית להרים לו ולא פסיבית של לחטוף

הוא במפגשים גם ככה איתנו כל הזמןשושנושי

אי אפשר לא להיות בפוקוס כי הוא פשוט איתנו, יושב עליי או על בעלי. עד שמפשיר והולך לשחק עם איזה משחק אנחנו כבר מתארגנים ליציאה.

איך אפשר ליצור יותר פוקוס מזה?

 

במיוחד שלאחרונה אני ממש לא מצליחה להיזכר בסיטואציה שבה היא העירה לו. 

יש לילד זיכרון מדהים אבל לא היה משהו שקרה בחצי שנה האחרונה.

סורי שאני אולי נשמעת תוקפניתשושנושי

אני פשוט באמת אובדת עיצות. קשה לי בקיצור

את לא נשמעת תוקפניתתודה לה''

אבל אולי לנסות לא רק לספוג את הקושי שלו

אלא לעשות דברים אקטיביים שיקלו עליו

לחשוב מה יעזור לו להיפתח

אם מגיעים בני דודים להביא משחקים שהוא יוכל לשחק איתם

דברים כאלה...

זה לא הכיווןשושנושי

יש משחקים, ממתק שהוא מביא כדי לחלק ומלא תיווך

קשה לו להפשיר יש מקומות שזה בא לו יותר בקלות ויש מקומות שפחות.

אתם נשמעים אלופים!!!תודה לה''
לא אמרתי לא להפגישכורסא ירוקה
אנחנו מפגישים ודואגים שלא ישארו איתה לבד, ככה שזה גם מפחית סיטואציות בעייתיות, וגם במידה ומשהו נאמר אנחנו יכולים לשים גבול במיידי. כבר יצא לי להעיר לה מול הילד כי היא העירה לו משהו שמבחינתה היה בדיחה אבל הוא לא הבין ונעלב עד עמקי נשמתו כי אם זה היה משפט מאיתנו זה היה נזיפה קשה והוא באמת לא עשה שום דבר. 
וכן יכול להיות שזה משהו שקרה מזמןכורסא ירוקה
אין מה לעשות. פשוט לתת לו את הזמן ולהתעקש שגם היא תיתן לו. וגם אם יקח עוד הרבה פעמים לתקן את הקשר ביניהם, בסוף זה יקרה
איזה חמודיאורוש3
צריך לאט ללמד אותו שיח רגשי. הוא עוד קטן,אבל מלא דוגמא אישית. אני ממש מתרגשת לחזור היום לעבודה אחרי חופש, זה קצת מפחיד אותי כי התרגלתי לחופש. אני קצת עצובה היום כי..., היום ממש שמחתי בעבודה כי... לחשוף לחשוף לחשוף. לדעת שהוא ''מועד'' להתרגשויות משינויים ולדבר את זה. אני רואה שאתה קצת לא מרגיש טוב, אתה יודע שלפעמים כואבת לי הבטן כשאני מתרגשת? זה בסדר, בא נכין תה חם. זה לא שזה קסם. זה תהליך. היו לנו כמה חתונות קרובות בטווח של כמה שנים קרובות. אחד הילדים שלי היה פשוט מעלה חום. לפני החתונה האחרונה דברנו מלא על כמה זה מרגש ומה הולך להיות, המחזנו בבית את החופה. וואלה היה שמח והרגיש מעולה... 
יש בבית מלא שיח רגשישושנושי

יש לנו את הספרים של מקשיבים ללב ובאופן כללי הילד מבטא את עצמו מצוין.

הייתה גם הכנה, דיברנו על מה שיהיה, הכנו איתו את השולחן והסברנו מה יהיה מי יישב איפה וכו

אולי הייתה יותר מידי הכנה חח לא מצליחה לחשוב על בעיה אחרת.

וואו, איזה ילד רגיש!מתואמת

זו רגישות גבוהה מאוד, שאמנם לא קלה, אבל בהחלט יכולה להיות מתנה.

מציעה לך לקרוא קצת על "ילד רגיש מאוד" ועל "אדם רגיש מאוד". יכול להיות שתמצאי שם לא רק אותו אלא גם את עצמך... ויש דרכים להתמודד עם זה, אבל ההיכרות עם העניין היא צעד ראשון🙂

קראתי על זה קצת - בדיוק מה שקורה אצלנושושנושי

וואו, גדול עליי.

מרגישה מוצפת מכל כיוון.

רק התחלנו קלת, מחכים לתור לרבע

רק קצת קשיי קשב ובעיות התנהגות

ילד בן שנתיים עם קשיים כאלה, זה נורא מתוק

בגיל 4 קצת פחות.

אני רוצה להיות בת יענה.

אויש, חיבוקמתואמת

רציתי לכתוב לך את זה מהפן החיובי... רגישות גבוהה זו מתנה! נכון, היא באה עם קשיים בצידה, אבל מדובר באנשים ובילדים בעלי מודעות גבוהה לסביבה, שיכולה להביא אותם גם להיות אנשי חסד, אנשים קשובים בצורה לא רגילה, אנשים אהובים על הסביבה...

אני כותבת לך את זה בתור רגישה בעצמי (גיליתי את ההגדרה רק בשנים האחרונות) ובתור אמא לילדה רגישה אחת לפחות. ברור שיש בזה גם קשיים, גם בתור בוגרת אני מתמודדת עם זה, אבל עדיין לא הייתי מוותרת על הרגישות באופן כללי, לא שלי ולא של הבת שלי, ועל האיכויות והכישרונות שבאים עם זה...

(ואחרי שאני מכירה רגישות מסוג אחר, שנקראת בשם אוטיזם, אני לגמרי מודה על כך שהבת האחרת שלי היא אדם רגיש מאוד ושמשם נובעים הקשיים שלה... כי עם רגישות גבוהה אפשר לעבוד, עם אוטיזם זה קשה יותר...)


בכל אופן, אני לגמרי מבינה אותך❤️

גם קשיים חיוביים הם קשיים, וקשה כשהכול נופל בבת אחת...

אבל אתם בתהליך של טיפול כבר, וזיהיתם את זה בגיל צעיר, ובע"ה הוא ילמד כלים שיעזרו לו להתמודד עם הקשיים ולנצל את כל האיכויות שברגישות!

מהההשירה_11

וואוו

לא ציפיתי


יש לך מושג למה זה כל כך מלחיץ אותו? איך הוא איתם?

מדהים איך הוא מרגיש כמוך מסתבר

ומדהים איך לפעמים אפשר לפתור בעיות רק על ידי דיבור


חיבוק ענק בטח את בשוק

נשמע לי שזה ההמון, לא הסבתארקלתשוהנ

יש לי ילדה שממש מתכווצ'צ'ת מהמון אנשים, גם אם כולם מוכרים. נכנסת לעגלה של אחותה וסוגרת על עצמה את הגגון. 

מכירה גם ילדון שהיה סובל מכאבי בטן קבוע כשהיו מגיעים אנשים.

 

מעודד לשמוע על הילדון שהיו כאבי בטן רק כשהיו אורחישושנושיאחרונה

נפהלתי לרגע שככה יהיה לו בכל אירוע..

למרות שאני מבינה אותו כי גם אני לא מבינה טוב לפני אירועים.

דווקא בגלל שאני מבינה אותו, תמיד הייתה לי תקווה קטנה בלב שהילד לא יירש את החסרונות שלי  

אני מטאטאת ערימה ענקית של בלגן לכיוון הכניסה לביתתודה לה''
מכל הסלון והחדרים,


בעלי פותח את הדלת ומסמן לי להמשיך עם הטאטוא- קדימה, החוצה לחדר מדרגות🤣🤣🤣


מי זורמת על שרשור יציאות של הבעל (על משקל פניני ילדים)?

חחחח יואו איך צחקתישושנושי
גם אני🤣🤣🤣תודה לה''
הוא גאון! אולי לשכנים יהיה חשק לסדר לנו😂😂יעל מהדרום
כן אה.. אני אמרתי לו שנגיד לכולם שהשהשכנים הוציאותודה לה''
ואיזה לא יפה זה😅😅🤣😂🤭🤭
😅😅מתואמת

אבל אני נתפסתי על משהו אחר -

את לא שנייה אחרי לידה? מה את מטאטאת בכלל?🤭


בכל אופן, בעלי אומר לי כל מיני דברים מצחיקים בסגנון, אבל לא זוכרת כרגע משהו ספציפי... (ואולי זה גם אישי מכדי לשתף🙈)

צודקת אבל די אין איפה לדרוך זה חונק אותי...תודה לה''

ובעלי לא יודע לטאטא..

כאילו יודע לטאטא אבל רק את המטר במעגל מסביבו...

מבחינתו זה המרחק מטאטא מגיע אליו...חחחחחח


אבל תודה על התזכורת!!

מבינה אותך... אבל לפחות באמת תני לו לאסוף🤭מתואמת
לפני עשור בערך בית מלא צפופים ב"ה ורצפה שחורהאנונימית בהו"ל
ברגע של שקט אמרתי יאללה  נרים כיסאות ונשטוף קצת, בסוף אחד הקטנים התעורר והורדתי את הכיסאות בלי לשטוף ובלי כלום והרצפה חיכתה שחורה בסבלנות.  


יום למחרת ניסיתי שוב,  הרמצי כיסאות והוא בדיוק חזר הביתה, לרצפה שחורה כן? וישר אומר מה קרה את שוב שוטפת??


מבחינתו כיסאות למעלה זה אומרים שטפתי את הרצפה, לא משנה שהרצפה מחכה עוד מאתמול 

אוי קורעעעעע😂😂😂😂תודה לה''
האמת שגם בעלי לא היה מבדיל אם כבר שטפתייעל מהדרוםאחרונה
לק"י


או רק סידרתי לקראת שטיפה.....

חחחחחחחחשירה_11

יש יציאות שהם רק של גברים נקודה!!!

נכוןןןןן בחיים לא היה עולה על דעתי..תודה לה''
אירוע ברית במשפחה ממש קטנהאנונימית בהו"ל

יש לנו משהו כמו 15-20 מוזמנים

מצד אחד ממש הייתי רוצה לחגוג, לשמוח על הנס המדהים הזה

ומצד שני חושבת איפה לעשות וכמה להשקיע כי קייטרינג לא יעשה מספר כל כך מצומצם של מנות וגם לשכור אולם זה לא זול.


לצערי אין לנו עזרה של משפחה. אני ובעלי והקב"ה, אז צריכים לחשוב קצת מראש מה עושים ואיך.

לעשות ברית בבית זה פחות אופציה כי אחר כך נשאר לנו כל הבאלגן לסדר וגם אין לנו חצר וכאלה.


כל כך הייתי רוצה גם להביא צלם ולעשות קיר בלונים וכו אבל מרגישה שזה יהיה בזבוז...


אשמח לכל דעה או רעיון

קלאסי למסעדה. וזה גם הכי כיףירושלמית במקור
ובחדר פרטי שם תוכלו לקשט קיר כרצונכםירושלמית במקור
מה עם לסגור מקום בבית קפה או מסעדה?ואני שר

מניחה שהם לא יגבילו למינימום אנשים גדול מדי...

וצלם וקיר בלונים וכו'- לדעתי זאת החלטה שלכם אם ההוצאה שווה את זה. אחרים לא יכולים להגיד לך מה בזבוז כי זה שאלה של מה חשוב לך ומה ישמח אותך...

אנחנו עשינו במסעדה לכמות של 20 איששושנושי

יצא לנו יותר זול מלקחת אולם וקייטרינג (מינימום הזמנה של 60 מנות שחלקם הלכו לפח)

צילומים - אם יש לאחד המשתתפים אייפון התמונות ממש איכותיות, לנו זה הספיק.

אפשר לשאול איזו מסעדה?אנונימית בהו"ל

לא מוצאת מקום באיזור...

ובאיזו שעה עשיתם? ערב/בוקר?

רודריגז בהר חוצבים ירושליםשושנושי

אנחנו עשינו אירוע צהריים

כזה משעה 14 עד 16-17 בערך

יותר זול לעשות בצהריים מבערב

כמה עולה דבר כזה? סתם מעניין אותיתודה לה''
ברית שהיתה לנו בגודל כזה בערך הזמנו מהולי ביייגל כמה מגשי אירוח עלה 2000 בערך לדעתי 
יצא לנו באזור ה 4שושנושי

לא זוכרת כמה בדיוק

עלה לנו 150 למנה אם לא טועה + טיפ + בקבוק יין שווה..

הייתה ארוחה בשרית עם מנה ראשונה עיקרית והרבה מאוד תוספות וקינוח. חלק מהדברים ארזו לנו הביתה.

היינו 25 איש, בפועל הגיעו קרוב ל 30 ובעל המקום אמר שאכלנו ממש קצת ולכן לא מחייב על התוספת

 

אחות של בעלי רצתה לעשות שם כמה חודשים אחרינו והמחיר היה קצת גבוה יותר,

בגלל ענייני כשרות עשתה בסוף באנטריקוט (אנטירוקט עדהח רודריגז רובין)

 

 

אה לא זול...תודה לה''
יותר זול מלקחת אולם קייטרינגשושנושי

וחצי מהמנות הלכו לפח כי אין לנו צורך בכמות כזאת..

ילדת כבר או שאת במחשבות מראש?איכה
אם עוד לא ילדת, אפשר להזמין עיצובי בלונים וכל מיני דברים כאלו משיין ואליאקספרס.


זה זול ומרשים.


ואז לשלם קצת כסף למישהי שתנפח את על הבלונים ותתלה.

למשל -איכה

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

סט 109 יחידות שרשרת בלוני קונפטי כחול וזהב ו-2 יחידות אביזרי בלונים, ערכת קשת בלונים דקורטיבית מושלמת ליום הולדת, חתונה, מסיבת מקלחת תינוק, קיר רקע, ציוד לקישוט מסיבת חג משפחתית.

איך אני אוהבת את הדברים האלו 😍איכה

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות

!בוא לבדוק אותם  SHEIN.com, - גיליתי מוצרים מדהימים ב

1 סט, מכתבים לתינוק קופסת נייר שקופה, קופסת בלונים לקישוט יום הולדת שמח, קישוט מקלחת לתינוק שנה אחת מסיבת יום הולדת 1 מסיבת יום הולדת (לא כולל בלונים) מתנות קישוטי מקלחת לתינוקות


אם רלוונטי תגידי לי ואחפש לך עוד

אפשר גם להזמין טייק אווי ממסעדה לאולםאחת כמוניאחרונה
רק לקחת בחשבון כלים, עריכה ומילצור
איפה ממליצות לקנות מתנות לילדים דרך ביימי אול?תודה לה''

מצאתי רק את טויסאראס והם יקרים פחד...


יודעת שיש את צומת ספרים...

אשמח לעוד רעיונות..

סטימצקי אם מקבליםכורסא ירוקה

ושילב נראה לי גם מקבלים.

לנשים בהריון נותנים מועדון מתנה בשילב לכמה שנים, הגענו בשבוע של מבצעים וקיבלנו מועדון מתנה, וקנינו דברים שווים בממוצע של 35-40 לאחד.

גם לגולף יש לפעמים ספרים ואולי משחקים.

אפשר לשמור לפורים ולקנות תחפושות בפוקס.. 

אגב לסטימצקי וצומת יש גם משחקיםכורסא ירוקה
מהמון סוגים - בובןת, משחקי קופסה הרכבה וכו 
רעיון מעוללההתודה לה''
תודה רבה!! רוצה לקנות להם דמי חנוכה..תודה לה''
אולי yolo,ביגודחילזון 123
אגב את יכולה אולי להתקשר אליהם ולבקש להמיר את זה לשובר שלהם מסוג אחר
מה התכוונת שובר אחר? ותודה!תודה לה''
יש לביימי כמה סוגי שוברים תראי באתר שלהםחילזון 123
כאילו ביימי אול וביימי בייבי וכזה?תודה לה''אחרונה
פחות יש שם חנויות צעצועיםהשם שלי

חוץ מטויסאראס.

יש יותר חנויות של בגדי ילדים.


אפשר להשתמש בזה לאטרקציות, אם רלוונטי מבחינתך.

את יכולה לעבור על הרשימה של בתי עסק מכבדים, ואולי יהיה לך רעיון למשהו מתאים.


או בכל זאת להשתמש לחנות יותר יקרה, אם אין לך משהו אחר לעשות עם השובר.


יש לי הרבה שוברים של ביימי, שלא תמיד יש לי איך לנצל.

משתמשת בהם בעיקר בחנויות בגדים, שלרוב אני פחות קונה בהם, כמו פוקס וגולף. 

ממש תודה על הפירוט!תודה לה''
ואני צריכה לקנות סידורים ולהבדיל תחבושות רב פעמיותתודה לה''

חח סליחה על החוסר קשר...

יש חנויות ביימי שאפשר למצוא בהם?


סליחה שאני חופרת 🤭

הסרת משקפיים- שואלת בשביל אחותיהשם גדולל

עם משקפים מהיסודי

מעוניינת לעשות לייזר להסרת משקפיים לאחר מספר לידות ומעוניינת גם בהמשך להביא עוד, אך מתלבטת אם לעשות בקרוב לייזר

רוצה לשמוע מחוות דעת של נשים בתקופת לידות שעשו לייזראיך הייתה להם החוויה? והאם המספר חזר?

תשמח לשמוע מקרים עדכניים, כרגע קיבלה המלצה לעשות אצל דוקטור לוינגר

עשיתי לפני ההריונותאחת כמוני

ילדתי שניים בינתיים ב"ה

הכל בסדר והמספר לא חזר ב"ה 

איזה סוג עשית?השם גדולל
איך הייתה ההחלמה שלו?השם גדוללאחרונה
היא ממש חוששת לעשות אותו עם מספר ילדים בבית
אני עשיתימחכה להריון
היו לי שני ילדים שעשיתי.. היום אני עם ארבעה ולא חזר רואה מצוין ברוך השם
איזה סוג עשית?השם גדולל
מכירה מישהיניגון של הלב

שעשתה קצת אחרי לידה שלישית.

בערך שנתיים אחרי הלידה השישית (יותר משבע שנים אחרי הניתוח) חזר לה מספר של חצי בשתי העיניים, שלםני זה היה לה יותר מ4

עשיתי בתור רווקהשומשומ

אחרי 3 לידות ב"ה כל פיקס

רואה 6/6

למה לא לחשוף ילדים למסכים?אנונימית בהו"ל

אשמח ממש לתובנות..

למאמרים, להכל.

אני שמעתי שזה גורם לקשב וריכוזכבתחילה
אלימות, שיעמום מדברים אחרים/מיצוי מהר של דברים אחרים. 
ממש לא בריא למוחDoughnut
זה גירוי חזק מדי למוח וגורם לנזקים מגוונים. יש הרבה מידע ברשת אם מעניין אותך.
ציפייה לא ריאלית למענה שיתן לך כאן רשימות וקישוריםאלישבע999

לים המידע שקיים בנושא, מאמרים ומחקרים.

זו באמת ובתמים שאלה קלאסית למנועי החיפוש באינטרנט, ולא לפורום בו התשובות לשאלות הן קצרות ותמציתיות.  


בגדול - מאוד תלוי גיל.  

0-2, 2-5, 6 ומעלה.  

כל טווח גילאים עם המלצות רלוונטיות גיל.  


בנוסף, לכל הגילאים:

1.ללא מסכים לפני השינה: יש להימנע ממסכים 60 דקות לפני השינה ולהרחיק אותם מחדר השינה.

2. ללא מסכים בארוחות: המסך לא צריך להיות מופעל בזמן ארוחות משפחתיות או אינטראקציות חברתיות.

3. תיווך ובחירת תוכן: כאשר צופים, ההורה צריך להיות מעורב, לבחור תוכן מתאים ולשוחח עליו עם הילד.

4. דוגמה אישית: ההורים צריכים לשמש דוגמה אישית טובה בהתנהלותם עם המסכים.

אני רק אגיד שאני ממש רואהואילו פינו

שהילדים שלי אחרי שרואים סרט הם לא רגועים.. זה מוציא אותם מאיזון ממש..

הם רואים פעם בשבוע לפני שבת. ולפעמים בעוד סיטואציות קצה שלי שזה עוזר לי שהם עסוקים בלי שאני צריכה להיות צמודה ותמיד מתחרטת על זה כי אחרי זה הם מחורפנים.. 

בול!שושנושי

גם אצלי ככה

אחרי צפייה הילד מאבד את זה לגמרי.

מצרפת קישורoo

של משרד הבריאות שמתכלל את הנושא


 

לא שאני מסכימה עם כל מה שכתוב שם

אני כן נתתי מסך מגיל צעיר ולא מגבילה זמנים ומסננת תוכן בצורה אחרת


 

אבל עדין המידע שם יותר טוב מסתם הפחדות


 

חשיפה למסכים ובריאות הילדים

 

מצרפת מצגת שהכנתי באיזה קורסתודה לה''
ואפשר גם להקשיב לפודקאסט של לוקחים אחריות בספוטיפיתודה לה''
זה הנושא שהם עוסקים בו- מסכים
אני לא רוצה שיהיה לי טריגר לעימותים מולםדיאן ד.

רואה בסביבתי שילדים שיושבים מול מסך ממש קשה לנתק אותם

בעיניי זה ממכר ולכן לילדים קשה להתנתק מהמסך

אז אצלנו זה פשוט לא וזהו.

 

לא רואה שום יתרון למסך לילד

זה רק להורים שיהיה להם יותר קל (שזה לגיטימי)

אבל אני בשיקולי עלות מול תועלת מעדיפה שלא יהיה וזהו.

אני רוצה להגידתקומה

באופן כללי

שכן, מסכים זה ממכר.

ובאמת בגילאים צעירים, אני רואה שהרבה פעמים לילדים מאוד קשה להתנתק ואחרי צפייה במסך הם הפוכים.

אבל,

העולם שלנו הוא עולם עם מסכים.

ויש גם הרבה דברים טובים שאפשר ללמוד ממסכים

וההנחה שלי אומרת, שבמוקדם או במאוחר הילדים שלי ייחשפו למסכים, אז אני רוצה גם להכין אותם וללמד אותם לשלוט בזה ולהשתמש במסך בצורה נכונה.

ולכן, אנחנו כן נותנים ובכיף, עם גבולות ברורים. וראיתי שדווקא שמקפידים על גבולות, בסוף הילדים מפנימים יודעים גם לעזוב את המסך בנחת כשנגמר הזמן.

אז אני לא בעד כפלסטר, ואני דווקא מעדיפה יזום כפעילות נחמדה ולא ברגעי משבר, כי דווקא אז זה מאפשר ללמד להשתמש בצורה נכונה.


נגיד איך כן?

אצלנו מותר רק ביום שישי, אחרי הכנות ועזרה לשבת

הם יכולים או לראות סרט או לשחק. משחקים אנחנו משלמים לאפליקציה, כי מעדיפים תוכן איכותי.

הם לומדים ככה חשבון, אנגלית ועוד כל מיני דברים.

אגב, משחק עדיף בהרבה על צפייה, כי הם אקטיבים ולא מתנוונים מול המסך.

מאוד ברור אצלנו כמה זמן מותר לראות, ברור שיש תורות בין הילדים, ברור שכשאנחנו אומרים אז צריך לעצור.

בקיצור, בעיניי דווקא נכון לאפשר חשיפה מגיל כלשהו, ואפילו יחד איתנו ההורים.

מעניין ממש. תודה!תודה לה''אחרונה
הערות על המשקלאין לי הסבר

"וואי, איך את כל כך שמנה?"

"ממש רואים שהיית בהריון"

"את נהיית הר''

.

.

.

הערות צובטות, נכון?

לכל אישה שעיניה בראשה ברור שהיא לא תעיר למישהי על כך ששמנה לאחרונה, או שהיא נראית אחרי לידה.

אז למה כשזה לצד השני זה מותר?

למה זה לגיטימי בעיני מרבית הנשים להגיד לי ''איך את כל כך רזה?'', ''לא רואים שילדת!''.

.

.

.

זה לא לגיטימי, בדיוק כמו שלא לגיטימי להעיר על הצד השני.

לתת הערות על משקל, כל משקל שהוא, זה בעייתי.

זה נושא רגיש.

גם אצל מישהי ששוקלת מעט.

.

.

.

אתן לא יודעות מה ההתמודדות של אותה אחת.

אולי יש לה הפרעות אכילה? אולי היא בדיכאון?

אולי היא בטיפולים רפואיים שגורמים לכך?

.

.

.

משערת שאצל הרוב יש ''כוונה טובה'' ומבחינתן זו ''מחמאה''.

אז שתדעו- לפעמים זה לא.

לפעמים זה יושב על פצע פתוח, ולפעמים זה פצע שכבר הגליד.

אבל ''משקל'' זה עקב אכילס גם אם את שמנה וגם אם את רזה.

.

.

.

והלוואי שהצלחתי להאיר עיניים.

והלוואי שאפסיק לקבל 5 הערות כל יום בעבודה על כך שאני רזה.

כי מבחינתי

זו לא

מחמאה.


 

 

חג שמח🌟

אין פה העלבותoo

זה מטרד


אני מלאת בטחון עצמי ושמה פס על החברה בצורה די יוצאת דופן

ועדיין

כשכמה נשים בעבודה כל יום היו מדברות על המשקל/ האוכל/ המראה שלי

זה היה מטרד גדול


הן בטח התכוונו לטובה

אז מה

זה ממש מטריד לשמוע את האמירות והשאלות הללו שוב ושוב


אני חושבת שאם כל אחד היה מסוגל לפתח מחשבה שהיא קצת מעבר למה שהוא חושב

לנסות להסתכל מנקודת המבט של האחר

וגם אם לא להצליח

לפחות להבין שאפשר לראות/ לרצות/ להרגיש דברים אחרים

היה הרבה יותר טוב לכולנו 

בדיקת NIPT- כן או לא?בידיים פתוחות

מתלבטת אם לעשות..

אשמח לשמוע את דעתכן על הבדיקה הזו

שיקולים בעד- לא מעוניינת לעשות מי שפיר/ סיסי שליה אבל בכל זאת רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר

שיקולים נגד- יקר, לא אבחנתי, אני פחות אוהבת לבדוק אקסטרה כשאין צורך ספציפי, כי גם זה מכניס אותי ללחץ.. 

בעיני תוסיפי שיקול של גיל + הסטוריית הפלות אם ישירושלמית במקור

למשל אני הייתי עושה אם לא הייתי חוששת כי זה בשבוע מוקדם מדי כשעדיין יש חשש להפלה, ואז הכסף ירד לטמיון. היו לי 2 הפלות.

אבל אני ממילא רוצה לעשות מי שפיר, ולא רק בגלל הגיל היחסית מבוגר שלי.

אז זה משתנה בין נשים...

רוגע עם ניפט זה אינדיבידואליכורסא ירוקה

הרי זה סטטיסטי ולא אבחנתי אז תמיד יכול להיות סיכוי קטן.

זה גם בודק פחות דברים ממי שפיר לפי הבנתי. לא שמי שפיר יכול לחזות כל דבר אבל זה כן יותר רחב.


בעיני השאלה היא תמיד מה יקרה אם התשובה שיש בעיה, אם התכנון במצב כזה להפסיק את ההריון אז ברור שלעשות אפילו אם זה לא מי שפיר, אבל שתהיה לך אינדיקציה. אם בכל מקרה להשאיר אז נראה לי פחות קריטי, יותר מה שמרגיש לך

כותבת נקודה למחשבהאנונימית בהו"ל

לגבי המשפט שכתבת על זה שאת 'רוצה רוגע נפשי שבע"ה הכל בסדר".


שום דבר לא יכול להבטיח לנו שהכל יהיה בסדר.

גם אם כל הבדיקות תקינות.


אצלנו בהריון האחרון עשינו מי שפיר (בדיקת שבב) ויצא תקין (בעקבות שקיפות עורפית מוגברת).

בסוף יש לנו מורכבויות רפואיות שלא ראו בהריון (ולא יכלו לראות).

אם היינו משלמים הרבה יותר על בדיקת אקסום כבר במהלך ההריון, היינו מגלים את המוטציה שגילו לנו אחרי הלידה (בבירור הגנטי שעשינו בעקבות המורכבויות הרפואיות).

ועדיין זה מן הסתם היה רק מבלבל, כי המשמעות הקלינית של המוטציה הזו מאוד משתנה (יש כאלו שזה בקושי משפיע, יש כאלו שיותר. אבל סה"כ לרוב אפשר לחיות איתה חיים טובים).


לא רוצה לכתוב את זה כדי להלחיץ.

רוב התינוקות הם בריאים ומתפתחים מצוין והכל בסדר איתם.

ואני כן בעד לעשות את ההשתדלות שלנו בבדיקות בהריון כדי לעלות על דברים שחשוב לעלות עליהם בזמן (אם זה בשביל לדעת להפיל במקרים חמורים, או לדעת לטפל במקרים שאפשר, או רק לעשות הכנה נפשית במקרים רלוונטיים).

אבל אני באופן אישי לא מאמינה בלהשקיע המון כסף בבדיקות שלא בסל, רק בשביל 'לדעת שהכל יהיה בסדר', כי את זה אף אחד לא יכול להבטיח לנו. עדיף בעיני להשקיע בתפילות... 

תודה על התגובה 🙏בידיים פתוחותאחרונה
לגבי הפיסקה האחרונה, זה לגמרי אחת הסיבות שאני פחות רוצה לעשות..

אולי יעניין אותך