את נבהלת כשאת קולטת שזה אמיתי, ואשכרה זה הולך לקרות במציאות.

כל עוד זה היה בתאוריה, אז היית יכולה להיות רגועה כי עוד לא קרה כלום. אבל כשזה מתממש, פתאום צריך לקחת בחשבון את כל ההשלכות ולהתחיל לתכנן איך להתנהל עכשיו בפועל, ואת מבינה שזה שלב הרה גורל שיכול להשפיע דרמטית על עתידך וזו אחריות כבדה על הכתפיים שמצריכה רמה יותר גדולה של ודאות וביטחון שאת באמת רוצה את זה. ולכן את שוקלת עכשיו מחדש במאזניים מדוייקים יותר ובעצם צריכה להחליט מחדש החלטה שהיא יותר חד משמעית מקודם.

וזה בגלל שהוא מוזן מתחושות ולא מעובדות יבשות.

 אחותי- לכי על זה!!! זה בא ממקומות אחרים בנפש וממש לא אומר שאת לא באמת רוצה לנסות! זה תירוצים כאלו שאנחנו נותנים לעצמינו כי- הנה, זה באמת קרה. ואז עולות כל מיני מחשבות שהן שטויות!

מחשבות עליו, עלייך ועל מה זה אומר. אל תתמסרי להן! מקווה שהבנת על מה אני מדברת.. בהצלחה!! 

אם זה באמת העניין אולי כדי שתנסי להתגבר על כך.

לפחות כדי שלא תחשבי בעתיד על "מה אם...?"

לכול היותר תגלי שזה באמת לא מתאים.

אולי זה יישמע לך דוס מדי, אבל אני באמת חושבת שאם לא היה פוטנציאל לחתונה, לא נראה לי שזה טוב שאתם נפגשים כל פעם ועושים דברים יחד...

הרי למה יש את כל הלכות הצניעות?

כי חז"ל מכירים אותנו. טוב טוב. ויודעים שברגע שנתנדב יחד עם בנים, ונעשה איתם דברים, ונדבר איתם... ייווצר קשר רגשי. ככה זה בנים-בנות. ולכן יש את כל ההגבלות האלה, כדי לא להגיע למצב בעייתי, כאשר אין פוטנציאל לחתונה.

אז אני חושבת שזה שנוצר ביניכם קשר זה יפה ונחמד, אבל זה יכול להיווצר עם כל מיני בנים. ואם את באמת חושבת בשכל שהוא לא מתאים לך, אז תחכי לאחד שיתאים גם מבחינת השכל וגם מבחינת הרגש.
חבל ליצור קשר רציני עם אדם שמההתחלה זה לא נראה לך מתאים. כאב הלב יהיה אח"כ הרבה יותר גדול.

מצד שני, אני לא שוללת בכלל את האופציה שתוכלו לצאת ולהתאים אחד לשני, בע"ה. את זה את צריכה להחליט. 

בהצלחה!!

ו"לא מתלהבים משטויות"...

התחיל איזה קשר והבחורה נעלמה כאילו בלעה אותה האדמה

אחרי חודש פתאום שלחה הודעה משום מקום. הגבתי לה ביובש שתבין שלא מעוניין. 

אזי צריך להודות לה' יתברך ששמר את נפשך.

היה כנראה צריך את הבירור בשביל שני הצדדים, אך ברוב חסדיו ה' חסך לך את כל הפגישות והסבל מהבחור.

ואני לא אומר את זה רק מהצד של הכל לטובה וכו', אלא פה באמת רואים את ההצלה עצמה ישר.

לדעתי החלק שקשה זה שבסיטואציה כזו אפשר לומר לעצמך למה אני שוב פעם בסרט של להתבאס מקשר שהיה רלוונטי והתברר שלא…

נפוצה הרבה יותר משנדמה לך. ולתחושתי נשים מעיזות להתנהג ככה יותר מאשר גברים. אבל זה בסדר לטעון גם הפוך.

בעולם הקלאסי זה היה הפוך.

הפי כתבה בלשון שנוח לה לכתוב, כי בזה היא נתקלה.

וכנראה בגלל ההערות המעצבנות של כולם פה בפורום (לא דווקא אתה) היא גם כתבה בסוף במפורש שזה מיועד לשני המינים.

תפסיקו להיות מעצבנים ולצאת מנקודת הנחה שהבנות תמיד נגד הבנים. זה ילדותי ברמות. 

מי שלא מסוגל להיות רציני ולעמוד מאחורי מה שבוחר לעשות, לכאורה גם בנישואין יתנהג כך (גם בנישואין יש הרבה דרכים לעשות גוסטינג וד"ל).

איך שלא מסובבים את זה,

זה אומר שהן עושות משהו לא נכון ( שזה -שונה- ממשהו שבאשמתן).

עכשיו אם אחרי שירגעו ויתאפסו, יעשו בדק בית ויגידו "אוקי, איך נמנעים מהקרקס הזה שאני מתפרקת בגלל בחור שאני בכלל לא מכירה" ויבצעו צעדים 1,2,3 שקרקס כזה לא יקרה יותר - מעולה. זה נקרא החיים.  יש תקלות. משתפרים ומשתכללים לפעם הבאה.

אבל...אם הן יהיו עכשיו בחרדה או בהפסקה ויתנו כ"כ הרבה כח לצד השני...

אז ...אולי באמת עדיף שקודם יטפלו בעצמן יסודית כי בזוגיות אמיתית המצבים יהיו פי 8000 יותר מורכבים מזה.

תורידו את הראש בבקשה, בנות חוזרות מפורקות מעלבון אחרי דייטים

קצת יותר רגישות

אבל גם בנים רגישים אני אחרי הדייטים חזרתי  מפורק  מזה שלא התקדם

עצוב וכואב לשמוע

קצת מניסיון, יש אנשים שהעבודה הרוחנית שלהם זה להסתנכרן עם העולם וללמוד להתהלך בו. ואם זה מנחם, אחרי העבודה הזאת אתה מרגיש אחרת, טוב יותר ורגוע ושליו, ושלם עם עצמך.

שתרגיש טוב במהרה בעז"ה, ותמצא את מקומך ואת רעייתך

עוד לא הגיע זמנך להיעלם.

הלב שבע אכזבות אבל יום אחד יהיה טוב יותר ותמצא את מקומך.

הסימן הכי טוב בעיניי לטוב ולכנות - הוא אנחנו עצמנו.

האם אתה מרגיש טוב ואהבה כלפי אחרים?

אם כן, בוודאי שיש עוד כמוך שאינם רק נצלנים.

כל אחד מאיתנו מסתובב בעולם הזה עם שריטות וקשיחם משל עצמו, החיים מורכבים ללא ספק.

אבל יש ויהיו רגעי אור.

אנחנו נוטים להבליט את החושך כי הטוב הוא המובן מאליו, כי אנחנו בנויים להתגונן מהרע.

אבל מה שזה אומר בתכלס, גם אם לא תמיד מרגישים ככה, שהטוב הוא הרוב. מקיף אותנו בלי שנרגיש.

מותר ליפול לתהומות, זה בסדר להרגיש, אבל לזכור שיש אור בקצה, שהנפילה הזו לא תהיה לנצח.

אחלה כתיבה

הצורך לשים גבולות הוא צרך הכרחי.

לאחרונה באמת עלתה התובה שזה גם נותן קרקע פוריה לדברים שיצמחו ויפרחו.

יש שני צדדים יראה ואהבה.

היראה שמתבטאת בשימת גבולות והיא נותנת בסיס יציב. 

על גבי הבסיס היציב אפשר לפתח ולהצמיח כל פעם את האהבה.

אז בהחלט - די! שמים גבולות! מתוך כך בעזרת ה' הרבה שפע ברכה והצלחה!!

אז מוזמנים לפנות ואני אנסה לעזור

יש להם גם קהילה פיזית?

כמה שדכנים ומיזמים.

כדאי להסתכל לדעתי גם על האתר SAYS.

בהצלחה