אוקי אז ככה.
היום עשיתי בייביסיטר על שני ילדים בני שלוש וארבע.
הלכתי איתם לגינה כדי להעביר את הזמן..
(ליד הגינה יש דיי הרבה מגרשי חניה.. רלוונטי כי דיי מסוכן להסתובב שם ללא השגחה...)
כשביינו בגינה בשניה אחת שלא כל כך שמתי לב הם נעלמו לי מהעין ומצאתי אותם באחד המגרשים עם ילד שהחזיק מזמרה ביד והחליט שהוא עושה תספורת לעצים שמסביב..
הילדים כמובן היו מרותקים ואני דיי נלחצתי ונסיתי לגרום להם לחזור איתי לגינה.. הם כמובן לא רצו והחליטו שהם רוצים לשבת לצפות..
מפה לשם החלטתי שאם אשב איתם רחוק יותר אין בעיה שהם יצפו.
אבל הייתי צריכה גם ללכת לקחת את הדברים שלהם מהגינה וכמובן שלא יכולתי להשאיר אותם שם לבד בחניה.
כשאמרתי להם שאם ילכו איתי לגינה לקחת את הדברים הם יוכלו לחזור להסתכל הגדול יותר (4) החליט שלא. הוא לא מוכן בשום פנים ואופן ללכת איתי והוא נשאר להסתכל.
(הסברתי להם שמזמרה מסוכנת..במיוחד שילד בן 5 מחזיק אותה..)
ניסיתי לשכנע ולא ממש הצלחתי. אז אמרתי לו שאם הוא לא בא איתי לקחת את הדברים אנחנו נחזור הביתה.. הוא לא ממש התרגש ונשאר לשבת להסתכל.
לכן לקחתי את הקטן והלכנו להביא את הדברים..
כשחזרנו לקחת את הגדול הביתה הוא לא היה מוכן בכלל להקשיב לי אז ניסיתי להחזיק לו ביד ולקחת אותו בכח ולא הצלחתי.
גם אחרי שהצלחתי לגרום לילד עם המזמרה ללכת הביתה הוא עדיין לא הסכים לבא איתי. הוא התנהג כאילו אני אויר...
אז פשוט ישבנו בחניה וחיכינו שההורים שלהם יגיעו..
עכשיו. רציתי לשאול אתכם בתור הורים מה אתם חושבים על הסיטואציה. איך הייתם רוצים שאנהג עם הילד שלכם במצב כזה? מה הייתם מייעצים לי לעשות אם דבר דומה יקרה שוב?