או לימודים, או עיסוק כלשהו?

זאת נשמעת בעיה שיש לאנשים שמתחרפנים מחוסר תעסוקה.

להתעסק כל היום עם הבית לא מביא סיפוק ולכן היא תלויה כל כך בהערכה שלך.

אני מכביד לה על הלב, כי אני גורם לה להתייאש מהחיים. כי היא לא מצליחה לפנות זמן לחשוב על לימודים/ עיסוק כלשהו- בגללי.

היתה תקופה שהיא עבדה- אבל זה היה X חודשים וזהו (מעדיף לחסוך בפרטים כדי לא להיחשף)

היתה גם תקופה שהיא למדה אבל זה לא הלך.

אין לי בעיה שהיא תהיה תלויה בהערכה שלי, אני פשוט לא מבין למה אני לא רואה שום דבר, למה זה לא בא לי טבעי?

אולי יש אנשים שיותר מתעניינים באיך הבית שלהם נראה,

אבל לרוב האנשים זה נושא טריוויאלי יומיומי שעושים אותו בלי לתת עליו את הדעת יותר מדי.

היא חייבת לעשות עם עצמה משהו.

אז "מה נסגר? למה אני כל היום משקיעה בבית והוא לא רואה אפילו סנטימטר?"

מהעיניים שלי זו תלונה מוצדקת :[

ואם באת עם שאלה כזו זה בגלל הרצון שלך להתאמץ יותר ולמצוא על מה להחמיא לה.

אין ספק שזה יפה מצידך,

אבל אתה חושב שאם תשים לב לכל פרט זה מה שיעשה אותה מאושרת?

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

תדבר איתה פתוח. שאתה גבר שלא שם לב לדברים גם אם הם גדולים,

חוצמזה שנשמע שתמיד הבית טיפטופ אז אתה רגיל.

ושפשוט היא תגיד לך מה היא עשתה ואתה תתחיל להעריך לחזור עם משו מפנק מדי פעם..

אבל אחרי התגובה הזאת שלך אני אוסיף עוד משהו..

יש פה בעיה עמוקה יותר.

או שהיא אין לה ביטחון והיא  לא מאמינה בעצמה והיא משליכה את זה עליך, ומה שיעזור לה זה טיפול רגשי להעצים אותה (אני הייתי נגד טיפולים כאלה, לא האמנתי בהם! עד שעשיתי את זה..)

או שאצלך הבעיה שאתה באמת גורם לה להרגיש את מה שהיא מרגישה.. (מה שפחות נראה לי במקרה הזה)

ועוד משו.. אם אתה באמת אוהב אותה.. צריכה להיות לך בעיה שהיא תהיה תלויה בהערכה שלך כל הזמן!!
אישה צריכה להיות עצמיאת גם ובעיקר מבחינה רגשית!!

אני גבר וככה זה גברים..

אני לא עושה את זה בכוונה - אני פשוט לא רואה

זה לא עוזר- זה כל פעם אותו דבר, אני לא שם לב ונוצר ריב, לפעמים עד השעות הקטנות של הלילה..

אין סיכוי שהיא תגיד לי מה היא עשתה - מתוך עקרון, "אתה אמור לראות לבד".

לגבי מה שכתבת בהמשך-

אני יכול להבין את הגישה הזו, שהבעיה היא בה ולא בי, ואני מדי פעם חושב גם בכיוון הזה, אבל אני מנסה להתמקד דווקא באיך לשפר את עצמי ולא אותה.

היא מתנגדת לטפל בעצמה כי הטענה המרכזית היא שאני הבעיה (ואני כבר הייתי במס' טיפולים וכרגע אני גם בטיפול).

זה מוכר לי כל כך הקטע הזה.. מהמקום שלה

עד שבעלי פשוט הציב לי אולטימטום.. כעסתי ממש. אבל היום אני מבינה שנהגתי כל כך מתוך כל מיני מקומות מהעבר וזה היה כל כך טעות!

ולא שבעלי מושלם אנחנו הולכים לטיפול זוגי (שמטפל בעיקר בו עכשיו ;) )

תנסה קודם לבוא אליה בגישה שאתה רואה שהטיפולים כל כך עוזרים לך בחיים בכללי.. לא בנקודה ספציפית..

ואתה יכול להפנות אותה אלי ;) 

תוכלי להרחיב על האולטימטום?

מכביד לה על הלב ולכן היא לא מצליחה ללמוד?

לפני הנישואים היא כן עבדה סדיר?

האם אתה בעל מתעלל?

משהו נשמע לי פה מוזר.

לא נשמע שאת מתעלל בכלל..

רק העובדה שהיא לא עובדת מעידה על מצב רגשי כמו שכתבו אחרי, וזה שהיא משליכה עליך זה מוזר.

א. ציטוט-

'אני מכביד לה על הלב, כי אני גורם לה להתייאש מהחיים. כי היא לא מצליחה לפנות זמן לחשוב על לימודים/ עיסוק כלשהו- בגללי.'

האם אלו דברים שהיא מקפידה להגיד לך כל הזמן?

יש מצב שהיא בבעיה רגשית/נפשית כל שהיא והיא פשוט משליכה עליך את האשמות

ב. זה שהיא לא החזיקה מעמד בעבודה ולימדים -גם לא סימן טוב ליציבות...

בתור אדם בוגר היא אמורה לקחת אחריות על חייה ללא תלות בשום גורם אפילו לא אתה.

ג. זה גורר ריב עד השעות הקטנות של הלילה זאת תגובה לא פרופורציונלית לחלוטין וגם מעיד על משהו לא תקין.

אתה דווקא נשמע אדם טוב ורגיש עם כוונות טובות

כולנו בני אדם ולכולנו קורה שאנחנו מפספסים דברים..

"אני מכביד לה על הלב, כי אני גורם לה להתייאש מהחיים. כי היא לא מצליחה לפנות זמן לחשוב על לימודים/ עיסוק כלשהו- בגללי.

היתה תקופה שהיא עבדה- אבל זה היה X חודשים וזהו (מעדיף לחסוך בפרטים כדי לא להיחשף)

היתה גם תקופה שהיא למדה אבל זה לא הלך. " 

נשמע לא תקין ביותר . מי לא עובדת , לא לומדת ונמצאת כל הזמן בבית כשאין לה ילדים שהיא מטפלת בהם ? אמא לילדים שלא עובדת זה משהו אחר לגמרי .. אבל מישהי שהיא עוד לא אמא ורק יושבת בבית כל היום זה מתכון ברור לרדת מהפסים.

 נשמע או שהיא בעצמה לא במצב בריא נפשית בלי קשר אלייך , או שהיא סובלת מהתעללות בזוגיות.  

די ברור שהבעיה היא אצלה.

אני מבינה את אשתך.

כי אם היא טורחת על משהו כל היום זה ממש נורמלי שהיא מצפה להערכה.

קצת מעצבן שהיא לא מוכנה להגיד לך מה היא עשתה...

ואולי פשוט תגיד לה "אני כ"כ מעריך את כל מה שעשית היום..."

כאילו משהו כללי שיביע הערכה...

עצם זה שאתה רוצה "לשים לב" - כבר מראה על תשומת לב מיוחדת שאתה מעניק לאשתך!

בדרך כלל תלונות מהסוג שתיארת באות מהכיוון ההפוך, של האישה: "אני כל היום עובדת ומסדרת, והוא פשוט לא שם לב ולא מעריך..."

כשתיאור המצב הזה בא מהבעל - זה רק מראה על רצון כן ואמתי להעריך ולהודות. (ולדעתי - רק בזכות הדבר הזה אשתך צריכה להכיר לך תודה ולשמוח בך!)

עצות מעשיות:

לפני שאתה נכנס הביתה, תשנה את כיוון החשיבה שלך מ"עבודה" ל"בית". תתכונן לזה שעכשיו אתה בבית, ועכשיו הוא ואשתך בראש מעייניך.

כשאתה נכנס הביתה - לדעתי קודם לומר שלום לאשתך ואולי להחמיא על משהו אצלה (בלבוש, למשל).

אח"כ לעשות סיבוב קצר בבית (אפילו רק בעיניים), ולהשתדל בכל הכוח לשים לב לשינוי אחד לפחות שנעשה במהלך היום - ואז להחמיא עליו.

ואח"כ, כך לעניות דעתי, כשאתם - לדוגמה - יושבים לארוחת ערב, לומר לה במעין חצי הומור - "ראית ששמתי לב הפעם למה שעשית ושהחמאתי לך?" אפשר להמשיך בדברי הערכה כלליים לפועלה של אשתך.

ובשולי הדברים:

מסכימה עם אלה שאמרו פה שנשמע שאשתך תלויה יותר מדי בהערכה שלך. אם בכל זאת יש אפשרות לשכנע אותה לטפל בזה, אולי אפילו בטיפול משותף של שניכם - נראה לי שזה יהיה לה טוב...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אפשר גם לשאול איך הלך היום ולנסות לדמיין מה התוצאות.

לדוגמא, אם הכינה לילדים צהריים, סביר להניח שהיה בלאגן וכדו'

באופן טבעי, מצפים ש"לא רואה כלום", כי היא....

ואתה מלא תשבחות עליה - וכן רואה, את הבעיה בך...

לגבי הדבר הספציפי - האמת, שאם כ"כ ניסית, לא היה מזיק שהיא קצת תעזור בכך. כלומר, שתאמר לה שאחרי שתפנה את שימת ליבך, אתה באמת תשים לב ותחשוב על ההשקעה..

אבל בהיות שאתם לא שם, ואתה אומר שבעבודה אתה כן רואה מה משתנה, אז צריך לחשוב על "פטנט" בענין. יתכן שהיא מרגישה חוסר הערכה רציני. תנסה בבקר, לראות מה צריך סידור בבית, מה אפשר לשכלל.. אחרי שאתה יוצא - תרשום לעצמך... 

לפני שאתה חוזר, עיין ברשימה, תכניס אותה - וכשאתה נכנס הביתה, שים לב... רואה משהו, תאמר: וואי... איזה יופי. ותפרט מה בדיוק קרה... גמילות חסד אמיתית, והכרת טובה אמיתי ובצדק.

לגבי מה שהיא לא עובדת כי "אתה מכביד לה על הלב, גורם לה להתייאש מהחיים, לא מצליחה לפנות זמן לחשוב על לימודים/עבודה - בגללך"....  ידידי היקר והחמוד - אם זה באמת היה כך, אז היית צריך לעשות עם זה משהו. לדאוג לא להכביד לה על הלב.

אבל מה אומר לך... בדרך כלל, אנשים כאלה, שמכבידים על הלב וגורמים להתייאש.. זה לא בדיוק מי שיכתבו כאלה שבחים על האשה, ויתלו בעצמם את הבעיה שלא מבחינים ואת בעיותיה של האשה שבגללן אינה עובדת....  אתה נראה טיפה טוב מידי בשביל להיות כזה.... (כמובן, אם עיינת ויש משהו אמיתי בדבריה, תעבוד על זה..)

אז אולי, אולי, זה משהו לא רק "בך"...  דומני שממש טוב שתלכו ביחד להתייעץ, לא רק אתה. ומכיוון שהיא חושבת שהבעיה רק אצלך (וכנראה גם די הצליחה לשכנע אותך בזה. מכאן אי אפשר לדעת הרבה), תאמר לה, בואי נלךיחד - כך יוכלו לעזור גם לי לכווין יותר, יכירו אותך. ותבטיח לה מראש, שגם אם תימצא בעיה כלשהי "מצידה", אתה לא תנצל את זה. תעבדו ביחד.

סה"כ נשמעים אנשים טובים, עם רצון טוב.
 

עיסוק נותן סיפוק בחיים, כמה אפשר להישאר בתוך ארבע קירות. בטח כשאין בנתיים ילדים (אם הבנתי נכון)

שאלה אחרת- כשאתה נכנס הבייתה אתה פנוי אליה רגשית? או עסוק בנייד? האם היא נותנת לך זמן להסתכל או מיד פונה אליך בכל מיני עניינים?

אם בעבודה אתה רואה כל דבר קטן אין שום סיבה שלא תראה גם בבית...

ולגבי עיסוק בחיים- אישה משועממת מוציאה את התסכולים על בעלה

אולי כדאי שתשאיר רמזים למה שעשתה בבית...כמו מגב בחוץ

זה מלחיץ אותך כשאתה נכנס ויודע שאתה תחת מבחן..?

לא שמים לב לכלום

תסביר לה את זה בצורה נעימה...

קודם כל, תודה רבה לכל המגיבים. עצם המחשבה שכל אחד ממכם הקדיש לפחות דקה כדי לנסות לעזור לי- מרומם את הלב!!! הרבה מעל הציפיות.

קשה להתייחס בתגובה אחת לכולם אבל אני אנסה בכל זאת...

קייט מידלטון -

מכביד לה על הלב, מבחינתה היא כל היום עסוקה באיך לא להיפגע ממני. לאו דווקא על הנושא הזה שאני לא רואה את השינויים בבית. כמו שכתבתי יש עוד הרבה דברים בנינו שלא הולכים, פשוט בחרתי להתמקד בבעיה הספציפית הזאת כי אי אפשר לנסות לשפר את הכל ביחד (ניסיתי גם את השיטה הזאת ולא הלך כל כך)..

לפני הנישואים היא לא עבדה.

בעל מתעלל? אם את שואלת אותה אז זו ההגדרה שלה אליי, אם את שואלת אותי- אני לא חושב שאני בעל מתעלל, בהחלט יש לי את היציאות שלי ואת הרגעים של הכעס והמרמור אבל מכאן ועד להגדרה של "בעל מתעלל" הדרך רחוקה.

אוהבת ילדים -

א. בהחלט! המון פעמים. כמעט בכל ריב.

ב. אין לי אלא להסכים איתך אבל שוב, אני מנסה להתמקד בבעיה שלי. כבר הפנמתי שאני צריך לשנות רק את עצמי.

ג. גם כאן אני מסכים..

תודה על המחמאות

כבשה מתולתלת-

ברור לך שלא סיפרתי את כל מסכת הזוגיות שלי בפוסט קטן... מיקדתי את העניין לאחת הבעיות שיש בנינו. 

תגדירי בבקשה "לרדת מהפסים" ו"סובלת מהתעללות בזוגיות"? מה הכוונה?

tagel-

כתבת "ברגע שאשה לא מחפשת את ההערכה של בעלה היא לא ממש סופרת אותו", המצב אצלי הוא שאשתי כן מחפשת את ההערכה שלי אבל היא לא ממש סופרת אותי... ליתר דיוק היא ממש לא סופרת אותי. לא מסתדר לי עם מה שכתבת.

טוב בסדר-

חס וחלילה... יגיע שאלון. "מה עשיתי?" "מה ראית"? "כן ברור.. שקרן", או פשוט "אבל לא עשיתי כלום היום" (יש גם ימים כאלה.

מתואמת-

העצה הראשונה מעולה בתאוריה אבל קשה ליישום. אני מנסה את זה ולא הולך לי כל כך...

העצה השניה לא עובדת, היא מרגישה שאני מנסה "להרוויח זמן" כדי לסרוק טוב יותר מה השתנה בבית ואז אני רואה "רגע מאוחר מדי" את מה שהיא עשתה וגם זה חלקי. רגע מאוחר מדי קרי כשהריב כבר התחיל...

הצעתי מספר פעמים שנלך לטיפול זוגי ביחד אבל אני לא מצליח לשכנע אותה.

כרגע אני מטפל בזוגיות כשאני הולך לבד למטפלת...

ש.א-

תודה רבה!!

הערה קטנה, זה לא שאני לא שם לב לפרטים ואני לא חושב שיש לי בעיה חזותית, להפך. עסקתי בעיצוב גרפי מס' שנים ובסביבת העבודה והחברה אני נחשב לפדנט. רק בבית זה מתהפך.

mp3-

הסברתי ואני מסביר כל פעם אבל זה נופל לאוזניים ערלות.. "אז איך בעבודה אתה רואה?"

מסכת יומה-

נגעת בנקודות נכונות!

יש לי הרבה פעמים תחושה של "מה היא כבר עשתה היום". לפעמים קשה לי לראות ולהבין איך זה שהיא אומרת שהיא עבדה כל היום ובפועל (אחרי שלא ראיתי ואחרי הריב) אני מבין שהיא לא הספיקה הרבה. פשוט האיכות היא אחרת. הרבה מעל הממוצע בהקשרים של פרפקציוניזם ופדנטיות. לכן כדי לעשות מכונה או כדי לנקות ארון ייקח הרבה יותר זמן מהזמן הרגיל שלכולם לוקח.

בהקשר הזה, אני חשבתי שאולי זה שאני לא עוזר בבית משפיע על זה שאני לא רואה שינויים בבית.. הבעיה היא שאני לא יכול לעזור כי אני לא עומד בסטנדרטים שעליהם כתבתי קודם... ואז היא מרגישה "שפחה" ו"משרתת" כי בעצם רק היא עושה דברים בבית (חוץ מהדברים הטכניים כמובן- שיפוצים, פתיחת סתימות, צבע וכו').

לגבי "אולי חסרות לה מחמאות" - יכול מאוד להיות. לא יוצא לי להחמיא הרבה כי אנחנו עסוקים בעיקר בלריב אבל זה לא תירוץ.

לדבר איתה קצת על היום שלה - היא לא נוהגת לשתף אותי גם כשאני שואל.

פנסאי-

תודה, בהחלט אנסה

אמא ל6 מקסימים (שיהיו בריאים!)-

בהחלט אנסה להתעניין יותר במהלך היום, למרות שכמו שציינתי היא די "מתקמצנת" במילים ודי משתדלת להמעיט בפירוט של מה היא עשתה היום כשאני שואל אותה..

ד.-

תודה רבה על הטיפ, אני אנסה אותו.

כתבת "ידידי היקר והחמוד - אם זה באמת היה כך, אז היית צריך לעשות עם זה משהו. לדאוג לא להכביד לה על הלב."

אם זה באמת היה כך, לא הייתי יקר וחמוד..

גם אם אני מכביד לה על הלב, זה לא משהו שאני עושה בכוונה תחילה. זה משהו שנובע מזה שאני לא רואה אותה, מזה שאני לא מתעניין מספיק, מאלף ואחת סיבות שונות. אבל לעולם אני לא אכביד לה על הלב בכוונה.. זו תוצאה של כל ההתנהגות שלי והתנהגות קשה לשנות.. כמו כל אדם.

לגבי ייעוץ- התייחסתי לתגובות קודמות.

אדם נוף מורשתו-

ציינתי שגם היא קוראת כאן.. לא כתבתי את הדברים בצורה כזו שהיא לא תדע שאני זה "בפני עיוור", ולכן ברור לי שהניסוח שלי מושפע מהידיעה שהיא תקרא כאן וברור לי שהצורה שבה בחרתי להציג את הבעיה הייתה נראית כנראה אחרת אם לא הייתי יודע שהיא תקרא כאן.  

בכל מקרה, אם תעקוב תראה שאני מנסה בכל התגובות שלי למשוך את ה"אש" דווקא אליי. אני רוצה לשנות את עצמי ואין לי שום אינטרס להראות לה "הנה תראי גם הם חושבים שאת הבעיה".

איך אתה קובע שאני מתייחס לאשתי כאל פחות חשובה מאחרים? בזה שאני לא רואה את מה שהיא עושה בבית?

מתגברת-

לא כתבתי שאני לא רוצה שהיא תעבוד.. דווקא הייתי שמח אם היא היתה עובדת.

הבנת נכון, אין עדיין ילדים.

זה סופר מלחיץ אותי להיכנס בידיעה שעכשיו זמן מבחן... אמרתי לה את זה אבל זה לא שינה את הציפיה שלה לקבל פידבק ותשומת לב.

מלכישוע-

הסברתי כבר בכמה צורות... לא הולך

תודה רבה שוב לכולם על התגובות וסליחה אם פספסתי להגיב למישהו... השעה כבר מאוחרת

כבשה מתולתלת-

ברור לך שלא סיפרתי את כל מסכת הזוגיות שלי בפוסט קטן... מיקדתי את העניין לאחת הבעיות שיש בנינו. 

תגדירי בבקשה "לרדת מהפסים" ו"סובלת מהתעללות בזוגיות"? מה הכוונה? 

אני לא מכירה, ולא יכולה לשפוט על סמך הודעה בפורום מי כן בסדר ומי לא בסדר, אז אני מסייגת,

לרדת מהפסים אומר, לאבד שפיות , לא עובדת, לא לומדת , יושבת כל היום בבית, אני הייתי נטרפת.

אני עצמי סובלת מתקופות פחות מוצלחות מבחינה רגשית יש לי OCD קל, נטייה לדיכאונות, תסמונת טורט, הפרעת שינה וחרדות ואני לא הבן אדם הכי רגוע תמיד ונוח לבריות בעולם. אז אני עובדת על זה , עובדת על עצמי שאני לא ארד מהפסים ואהפוך להיות טיפוס מדוכא, חסר תועלת ובלתי נסבל כמו שאתה מתאר את אישתך, אני דואגת כן לעבוד, כמה שאני יכולה , כרגע אמא בפול טיים כמעט , עם עזרה מהסבתות, לפעוטה מתוקה ובובה לא במסגרת שאיתי כמעט כל הזמן בבקרים, ועובדת בשליש משרה בשעות גמישות, עשיתי תואר ראשון עם ילדה. לפעמים זה מעייף, לפעמים אני על בקריסה ובא לי רק לישון ולהימרח ולבכות "תעזבו אותי כולכם נשבר לי" ולאכול בן&ג'רי בגביע , לפעמים אני מפרגנת לעצמי את זה גם.. אבל בצדק.. אני עושה עם עצמי הרבה יחסית למה שאני מסוגלת , אז לפעמים מותר לי קצת להישפך.. , מזלי שבעלי תומך ושיש לי עזרה. 

אם אני עם כל הצרות שלי מצליחה להזיז את עצמי וללמוד ולעבוד, יש מצב,לא מכירה, אז מסייגת,יכול להיות שמצבה יותר גרוע, יש מצב שהיא גם יכולה לנסות להזיז את עצמה ולעשות משהו. אפילו שתתנדב , העיקר שלא תשב בין 4 קירות כל היום . יש לי חברה טובה שהיא קצת סובלת מדכאונות, היום היא נשואה ואמא וסה"כ במצב טוב ב"ה, אבל שנתיים היא התנדבה ולא עבדה בשכר , והיה לה טוב , לא היה לה קטע של בוסים וצורך להביא תוצאות ולהיות מתוקתקת ויעילה וכד', מצד שני, היא נתנה מעצמה, הרגישה סיפוק וגם כשיושבים בבית לא מקבלים כסף... 

אם אתה מכיל כמו שאתה מתאר את המצב, את זה שהיא מפילה הכל עלייך ואתה "אשם בהכל " ולא היא צריכה ללכת לטיפול, מגיע לך יישר כח גדול. ואני מסייגת, כי אני לא מכירה את המצב ביניכם, אולי אתה גם לא בסדר, לא מכירה . איך שאתה מתאר את זה לפי ההודעות, יש לך גדלות נפש עצומה , בעלי הוא נשמה טובה ומכיל אותי כמו שאני, גם אני מכילה את השריטות שלו, והוא לא יותר נורמלי ממני, ועדיין, שנינו יודעים להגיד "טעיתי" כשמשהו לא בסדר נעשה, וכשהלכנו בעבר לטיפול הלכנו ביחד וראינו ביחד ששנינו טועים בדברים מסויימים, זה שהיא מפילה את הכל עלייך ואתה מכיל, מגיע לך צל"ש. ושוב, אני מסייגת כי אני לא יכולה לדעת לפי הודעה בפורום מה הולך בבית באמת. 

ההמלצה שלי אליה זה אם היא לא יכולה להחזיק במקום עבודה עם בוס/ית ומסגרת (גם לי זה לא פשוט... ) , שתתנדב , שתצא מהבית להועיל לסביבה ולעצמה. 

פתאום קפץ לי: "המצב אצלי הוא שאשתי כן מחפשת את ההערכה שלי אבל היא לא ממש סופרת אותי... ליתר דיוק היא ממש לא סופרת אותי".

זה משפט בלתי אפשרי!

אי אפשר לחפש הערכה ממישהו ש"לא סופרים" אותו.

בדרך הפשוטה: אם לא סופרים מישהו -לא מעניין אותנו מה הוא חושב עלינו -לא רוצים ממנו שום יחס...

ובהקשרנו: מי עוד יש לה חוץ ממך?

על מי היא חושבת כשהיא מסדרת את הבית? לכבוד מי היא משקיעה?

ממי היא מצפה לקבל מחמאות?

למי היא מתלוננת? על מי היא מתעצבנת?

למה? כי אתה לא חשוב לה???

אז היא לא יודעת להעריך /לא יודעת להביע את זה.

אתה לא מבין איך היא מביעה הערכה.

או -היא לא יודעת איך אתה מקבל הערכה/ לאיזו הערכה אתה מצפה.

היא לא מבינה איך אתה רואה דברים, אתה לא יודע איזה דברים היא רואה...

בקיצור- חוסר תקשורת מעצבן...

גיליתי שרשור חדש..

ניסיתי לעיין בהלך העניין והנה הערותיי-

קודם כל- יפה תשומת הלב שלך..

א. נראה שיש אמת בכל התגובות, הן הרוב "שאיתך" והן המיעוט "שנגדך"

ב. אתם נשואים קצת זמן- אך לא טריים-

מה שאומר שאפשר לעבוד ולתקן. ושאין את "הפאדיחה" להיות פתוחים בשביל זה- אתם "כבר מכירים" ולא טריים. וגם כבר "רבים על אמת"

ג. האם קיים רצון הדדי- רק רצון וללא מחשבה איך כמה מתי- רצון של שניכם לעבוד על הזוגיות?

ד. האם אמרת לאשתך, שעם כל זה שאתה XY ולכן היא בדיכאון ולא יכולה וכו וכו'-

שאתה רוצה לעבוד על עצמך ולהשתפר- למענה- (גם אם נראה לך שאין לך בעיה)

אם כן האם היא הגיבה- ואיך? ("כן בטח, סיפורים"/ "וואו יפה מצדך"/ "מרוב תסכול כבר לא יעזור דבר")

ה. נקודתית- פשוט אתה צריך לשים אפליקציה בGPS- שלפני הדלת תקבל סמס- "אשתי! איך אני שמח שהגעתי. ממש נחמד ואני רואה שסידרת .."

(גילוי נאות- הלוואי שהיתה לי כזו אפליקציה. זה היה עוזר לי ללא ספק..)

ו.עם כל הנ"ל, נראה שיש קרקע יציבה לעבודה. וסה"כ אתם עדיין זוג צעיר-

כך שעוד 10 שנים אפשר שתהיו בעננים.

ז. גם אם אשתך לא בסדר- כלפיך, או אפי' כלפי עצמה-

אל תיכנס לזה. זה עניין שלה עם עצמה (וכך נראה שאתה נוהג. בגבורה צריך לציין)

כדכתיב : "ד' אמר לו קלל"

ח. על אף ז', אל תאשים את עצמך בגלל עניינים שלה. אם ספק לך, "קנה לך חבר"

שידון אובייקטיבי האם אתה נוהג בסדר.

ט. ובכ"ז- על אף ח'- בנק' שנוגע לאשתך- אתה מחוייב לה. 

י. שהיא תעבוד!!

משרה כלשהי. גם לקלף תפו"א. סגולה בדוקה.

היא בבעסה מהחיים- 20 אחוז משרה גם מספיק לשפיות בסיסית.

דרך אגב- אולי אפשר למצוא לה משהו שקשור ל"לסדר"- שיעצים את החוויה שלה 

יא. כאמור, שניכם סה"כ "בסדר" ונראה שקצת הכוונה- חיצונית או אפי' ביניכם לבין עצמכם. יחולל פלאים

יב. האם אתם יושבים ושותים קפה יחד?/ באולינג/ הליכה/ (קראטה..?)-

זו גם סגולה לזוגיות

יג. להתפלל.. (גם אני הקל והצעיר מתפלל עליכם כעת)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

שלום לך,

קודם כל, יישר כוח על לקיחת האחריות.

באמת נשמע מלחיץ ולא מזמין להיכנס  הביתה ולדעת שנכנסים לחקירה...

חשבתי על כמה דברים-

א. האם יש מקומות בהם אתה יכול להיות ביקורתי כלפיה? אני מתכוונת לביקורתיות כזו שמתייחסת לפרטים (כי אמרת שבאופן כללי אתה דווקא כן שם לב לפרטים), ולא רואה טוב. אז אולי היא מחכה לראיית הטוב בפרטים הקטנים, כמשקל לכך שאתה רואה את השלילי בפרטים הקטנים. במקרה כזה חשוב להרבות בראיית הטוב ובמתן מחמאות כמה שיותר.

ב. אתה יכול להסביר לה (אבל רק אם אתה מאמין בכך ולא מן השפה ולחוץ!) שטיפול שבו רק אתה נוכח הוא טיפול חסר. והשירשור הזה יכול להוכיח זאת. כי כששומעים רק צד אחד (כמו כאן) אז נשמע שאתה מלאך משמים ואשתך מפלצת ובעייתית, כשבפועל כולנו בני אדם ואני בטוחה שאם היינו שומעים אותה, הדברים היו נשמעים מורכבים יותר.

כך גם בטיפול. אם הקול שלה לא יישמע בטיפול, לא תדע וגם המטפל לא ידע מהי התמונה השלמה ואיך לתקן (גם אם נדמה לך שאתה מבין מצויין...).

המון הצלחה.

שתזכו לזוגיות טובה ומאושרת.

נשמע שהיא מאד תלותית בך

ואם לא נעים לדבר איתו,

אז פשוט תתרגלי לרעש...

אז מן הסתם הוא עושה את זה לגמרי בחוסר מודעות, והוא ישמח שיאמרו לו אם מפריע.

פשוט לגשת אליו, לומר לו בחיוך שאתם נהנים לשמוע לפעמים את מה שהוא שומע, אבל לפעמים העוצמה קצת מפריעה לכם, ואוחי אם אפשר לשמוע באוזניות - זה יהיה מבורך.

קצת לא נעים ברגע הראשון, אבל הבעיה תיפתר בסוף.

וכמובן, תמשיכו לשמור איתו על יחסי שכנות חביבים ופתוחים גם אחר כך, כדי להראותלו שאין לכם בעיה איתו, אלא שמדובר רק במשהו נקודתי שרציתם לפתור.

אולי יש לו ירידה השמיעה ולכן לא שם לב שזה כ''כ חזק

😅 50/60 או יותר 80/90?

אם הוא מאד מבוגר אז לא הייתי פותחת את זה מולו גם אם הוא מאד סימפטי..

לנו יש רעש של סקסופון מהשכן..רוצה להתחלף?😜

בתחלה חשבנו שהיא שמה שירים, אבל הכל אותו קול. יש פלייליסט קבוע שכולל שירי ארץ ישראל הישנה והטובה, let it go, רק תפילה אשא, הלוליה hello silence my old friend, ועוד כמה קלאסיקות מלפני 15 שנה מינימום.

בעיקר בימי שישי או בערבים. אנחנו לא יכולים לצפות את זה. אם אלו היו שירי מסיבות אולי היה לנו יותר אומץ, אבל כרגע אנחנו לגמרי מתפדחים לדבר איתה על זה.

גם מה נעשה? בזמן שהיא שרה היא בטח לא תשמע דפיקות בדלת, ובזמן אחר זה לא קשור.

מצטרפת לשאלה.

אני משערת שיש לו ירידה בשמיעה ולכן הוא לא שם לב אפילו שזה כל כך גבוה. אם זה מאד מציק שווה לדפוק להתעניין בשלומו ליצור קשר נעים ואז בעדינות לעלות מודעות שלו לעניין. אולי יש לו מכשירי שמיעה ואיתם הוא יכול לשמוע בפחות ווליום? אולי לשמוע באוזניות? אולי בשעות שיותר נוחות?

זה שיח שצריך קודם להגיע ממקום חברי ומתעניין וממקום מכבד לנסות למצוא פתרון

תודה על התזכורת החשובה. במרחב הווירטואלי לא תמיד אפשר לדעת מי עומד מאחורי הניק ומהן כוונותיו, ולכן חשוב לשמור על גבולות ולא לשתף פרטים אישיים, תמונות או מידע רגיש עם אנשים שלא מכירים באמת. אם מישהו מטריד או גורם לאי־נוחות, כדאי לתעד, לחסום ולדווח למנהלי הפורום. אפשר להיות פתוחים ולעזור לאחרים, ובו בזמן לשמור על עצמנו. 🙏

אז הוא ממש גרוע בזה.

וגם במקרים הרבה יותר מורכבים / מבלבלים / לא ברורים / שכוללים בתוכם ניסיונות יותר עדינים או הדרגתיים במסווה כזה או אחר של עזרה / רצון טוב / הבעת מצוקה / שיתוף / התייעצות / פנייה כאישה ובאמת עוד אינסוף אפשרויות. הכל מהכל ובכל דרך שהיא.

אז המעט שנוכל לעשות זה לשמור על עצמינו, לנקוט משנה זהירות מול כולם, ולהזכיר ולרענן לעצמנו את החשיבות.

הקב"ה נתן לבני האדם כ"כ הרבה כוח ויכולת וזה באמת כ"כ מצער שיש שבוחרים להשתמש בזה לרע. הלוואי שכל אדם יתחבר לטוב שבו, לחלק אלו-ה ממעל שבו, וישתמש בכל כוחותיו אך ורק לטוב.

ב"ה שנזכה כולנו להשתמש רק לטוב בפלטפורמה הזו ובכלל 🙏

ובכלל יש שלל ניקים.

יש כאלה שזה ממש שיטה אצלם - כל גולשת באשר היא לשלוח לה הודעה ולנסות את "מזלם".

וכאמור זה יכול להיות כל אחד/ת. על שלל הניקים השונים.

לפחות שיהיה מקורי

אם הוא הצליח להתחיל עם מישהי

לפעמים יש אנשים בעולם (מסתפק?) שכנראה מאחסנים את המוח שלהם בצנצנת ועובדים בלעדיו.

לק"י

אבל באמת שחשוב להיות עירניים.

ובכללי מי שפונה באישי לאשה נשואה, לגבי דברים שהיא כתבה בפורום, זה לא לעניין.

(לא מדברת על אלה שפותחים בשיחה חברית, כאילו שהם חברים... שזה ברור שזה חשוד).

הייתי נרשם פה עם ניק של אישה, מגיב קצת בפורום, מחכה להם שיבואו ומגיב להם עם פרסומת.

ומזה אפשר להסיק את היקף התופעה הנוראית והמצערת.

שהרבה מהגברים (מבין אלה שבאמת לא רוצים את הטינופת הזו, אך מתפתים בכל זאת, כלומר רובם הגדול של הדוסים, ולא רק), היו מעדיפים יותר מעורבות, שותפות ותמיכה מצד האשה שלהם עם היא מגיעה עם הרבה מאד הבנה, הכלה, אמפתיה, אמון, סבלנות, רצון אמיתי לעזור, ואהבה בלתי מעורערת.

אך בפועל הרבה מהנשים לא מסוגלות לכך או לא מעוניינות בכך. בהחלט אפשר להבין זאת, לדעתי זה חבל, אבל מה לעשות.

זה כואב, מאד. גם לאיש, גם לאשה - השאלה מה עושים אחרי שנותנים זמן לכאוב את הכאב, ומתפנים לחשוב מה הלאה?

"אש בבית עמרם", ולא לחינם אמרו שאין אפוטרופוס לעריות. זה לא אומר עלייך שום דבר, זה הדבר הראשון הכי חשוב בסיטואציה הזו.

עכשיו צריך למצוא תהליך שדרכו עובדים על פיתוח הרגלים חדשים וחיזוק האיפוק והשליטה העצמית. יש מי שזה אצלו עם אוכל, יש מי שזה אצלה עם שופינג, ויש מי שזה קורה להם בנושאים הרגישים האלה.

הכאב מובן, והכאב גם מותר. את זה בכל מקרה אין טעם להכחיש.

איך אפשר לתת כותרת לנושא כל כך עמוק, כואב ומורכב??

אי אפשר.

למעשה:

-אין דבר יותר כואב בעולם מאשר שתי השורות שכתבת. אפשר לבכות על זה שנים. זה הדבר הכי עצוב וקשה שיכול לקרא לך..

-תדעי לך שלעולם נשים לא יבינו את תפיסת העולם של גברים באמת על הנושא הזה. וגם אם יבינו לעולם לא יכילו.. אולי רק אם תלמדי פסיכולוגיה מינית...

הגבר שלך לא ממש בוגד בך. הוא אוהב אותך הכי בעולם.. הוא רק מתמודד עם גירויים שחזקים יותר מכל הרגשות שלו ועובדים רק על הביולוגיה שלו. תקראי שוב את המשפט האחרון. הכוונה היא שאת לא -לא מספיקה לו. הוא לא חושב שאת לא יפה או לא חלילה לא -לא אוהב אתך מספיק. כשגבר צופה בדברים מיניים זה הרבה פעמים מנגן לו רק על הביולוגיה, על התאווה והגוף. זה נטול כל רגש. זה מלא ומוצף תאווה, אבל לא רגש. הרגש שלו תמיד יהיה שמור רק לך. כשהוא נפל הביולוגיה שלו גברה. זה הסיפור.. (מקווה שאני מספיק ברור)

חשוב שתביני אותו! -עד כמה שאת מסוגלת... העולם פיתויים וגירויים שמציבה המדיה היום בפני גברים היא לא נתפסת בעוצמתה. ותדעי לך שאם הוא -כמו שכתבת, נופל רק פעם בהרבה זמן (בתקווה שזה אכן כך ולא בעוד מקומות) זה אומר שהוא ממש עובד על עצמו ומשתדל שזה לא יקרה וכנראה שברגע חולשה נפשית או פיזית, עייפות, הוא לא מצליח ונופל.

אני חושב שזו תעודת גיבור במובן מסויים.. אם הוא נופל רק פעם מכמה חודשים הוא גיבור! שלא תחשבי. אני כלל לא מנרמל את המעשים שלו. זה בעייתי ונוראי לחלוטין. ממש! אבל אם את עושה זום אאוט רגע; תביני, בעלך לא הכי צדיק כמו שרצית או דימיינת. יש לו יצרים והוא נופל. אבל שימי לב! הוא לא "שה תמים", ודווקא בגלל זה: עם זאת שהוא חשוף לעולם הגירויים והתאוות שמציעה המדיה, הוא משתדל וכל כך נלחם לא ליפול, ורק פעם ב.. נכשל. דעי לך שאנשים שחשופים לעולם הזה שמציעה המדיה בדרך כלל מכורים ונמצאים עמוק עמוק בלופ בתוך התוכן הזה. שוב, אני לא מצדיק אותו כלל. אבל רק חשוב שתביני שהוא בתוך מלחמה. הוא לא אוהב את המקום בו הוא נמצא.

דעי לך שזו התמודדות קשה ביותר. "ה"התמודדות של הדור שלנו!!

-אם זה ממש ממש מפריע לך, ונשמע שזה כן, תתייעצי עם רב או יועץ זוגי העוסקים בתחום. חשוב שזה יהיה מישהו עם הבנה עמוקה בנפש האדם ובעל רחבות אופקים. ולאחר מכן אני חושב שאת צריכה לפתוח את הנושא אתו. כן, עם בעלך. אבל לבוא עם מאסה פסיכית של הכלה, הבנה, קבלה. אפס שיפוטיות!!! אפס!!!

אני חושב שרק אם תיגשי איליו ככה, את תצליחי בעז"ה, ואת הולכת לתת לו את המתנה הכי גדולה שנתת לו בחיים.

תגידי לו שאת מבינה אותו ואת ההתמודדות שלו. יודעת שזה קשה. יודעת שזה לא אתה ולא קשור לכל הטוב שביניכם.. אבל את רוצה שביחד הוא ייצא מהג'ורא הזו...

-הכול בהשגחה פרטית! לא סתם את נשואה לגבר הזה, עם ההתמודדות הזו. ולא סתם גילית את זה; כנראה שיש לך שליחות מטורפת שרק את יכולה לעשות. ואת בעז"ה תעשי את זה, ובגדול!

אני לא מכיר את המכלול והמבנה, לכן אני שוב מדגיש: חייבים להתייעץ לפני עם רב וכדומה. מה שכתבתי זו דעתי הענייה. אני לא יועץ ולא רב, ולא עם ניסיון בתחום. רק אדם שחושב קצת ושעבר הרבה. כך שייתכן ואני טועה לגמרי...

אבל מה שבטוח את חייבת לשים בצד את כל החששות, הפחדים הבושה. להיות לביאה. לקחת את החיים שלך והזוגיות והבית שלך בשני הידיים, ולהגיד לעצמך ולאלוקים: "אני מנקה לך ומטהרת לך את המשכן לשכינה שבביתי". "אנא ה' עזור לי!"

מאחל לכם את כל ההצלחה שרק אפשר.

זכרי: ירידה צורך עלייה!

הייתי חוזרת מטבילה והיה נוגע פעם אחת ואז לא מתקרב אליי שבועיים. זאת אומרת שהיה השלכות למעשים שלוִ . ולא הייתי מבינה למה לא מתקרב אליי.

את באמת חייבת להתייעץ עם מישהו..

היום אפשר למצוא -ובוודאי שמגזר שלנו, רבנים כל כך אנושיים. כל כך חדי מחשבה ויחד עם זאת בעלי רגישות.. אני בטוח שאם תרצי תמצאי מישהו כזה.

את חייבת. כמה שזה יהיה לא נעים והכל...

והעיקר להיות חזקה. לקחת נשימה לפני כל צעד ולדעת שה' שם אותך בתוך הסיטואציה ויש לך את הכוחות לעמוד בזה.

את רוצה טוב, אז זה מה שיהיה בסוף.

בטוח!!!

לא לדאוג, לא לדאוג...

בשורות טובות והצלחה רבה..

מה הוא אמר לגבי זה?

ולא מבין ממה אני כל כך פגועה. ולמה לא ממשיכה הלאה ושוכחת מזה כי מבחינתו הוא השתנה ולא יעשה את זה שוב. חייבת לציין שלפני 3 חודשים נפל. הבטיח שלא יקרה שוב. ושבועיים אחרי שוב נפל. ועדיין לא מבין למה אני פגועה .

אני מנסה להבין האם כל אחת הייתה מרגישה פגועה ונבגדת או שאני דרמטית ?

ואני מתעלמת מההשלכות ושמה אותן בצד ושואלת רק לעניין עצם המעשה. שלמרות שנשוי מחפש יזום תמונות. זה מרגיש לי זלזול וחוסר כבוד אליי.

ניסה לעצור ולא הצליח, הבטיח ושוב נפל - קוראים לזה התמכרות. הדרך החוצה מצריכה עזרה מקצועית.

אם כלל החיים שלכם הם טובים, אז זה לא שהוא מחפש אישה אחרת אלא הוא מחפש את ה"סם" שלו. אם הקשר ביניכם הוא תקין מצד עצמו אז באטתה מידה הוא יכל להתחיל לעשן. זה לא בגללך וזה ממש לא שייך לחוסר כבוד כלפייך. כשאדם מכור אז זה פשוט לא בשליטתו גם אם הוא חושב שזה תועבה.

אדם שמבטיח לעצמו שלא יאכל עוד מתוקים ואז אוכל עוגייה אחרי שבועיים שלא אכל, מכור למתוק? או פשוט יש פה פיתוי שלא הצליח לעמוד בו?

בעיניי הנקודה הבעייתית פה היא שלא נוגע בה אחר כך.

כלומר אם נשים לרגע בצד את מה הוא עושה, ונתמקד במה זה משפיע עליה, שם יש עבודה וזה בעיניי הפן החשוב, הפגיעה בזוגיות.

כי עצם המעשה הוא התמודדות שלו מול עצמו. ואם פותחת השרשור הייתה אומרת שזה לא משפיע עליה בשום צורה אבל היא נגעלת או מרגישה נבגדת וכו' הייתי אומרת לה לעשות עבודה פנימית מול עצמה, לעשות הפרדה בין המעשים שלו אל היחס שלו אליה.

אבל ההשלכה המיידית היא פגיעה בזוגיות ולכן זה בעייתי.

זו שאלה מה קרה לפני שקיבל על עצמו לא לאכול יותר מתוקים. ואנחנו יודעים שמיניות היא כוח קצת אחר מתשוקה למתוק.

אבל אני מקבל את הזהירות שלך.

לא כל מי שלא מצליח לעמוד במילה שלו, הוא מכור.

במיוחד אם הוא הבטיח רק בגלל הכעס שלה בלי רצון אמיתי ויצא מנק הנחה שהיא לא תגלה.

ואפשר לבדוק אותם בשאלון די פשוט של 12 צעדים.

למשל בהתמכרות תמיד תהיה הידרדרות מדברים קלים לדברים חמורים יותר.

למשל כפייתיות, למשל שלא בהכרח יש לה קשר לסיפוק המיני בזוגיות (כלומר יכול להיות מצב שהיחסים מעולים ועדיין יש התמכרות)

שלמשל תסמיני גמילה מסוימים למי שמנסה להתנקות.

היד באמת קלה על המילה, מצד שני יש הרבה מכורים שלא מודעים לעצמם.

תרגישי בנוח עם הרגשת הנבגדות.

זה אמנם לא בגידה. ובאמת כמו שכבר כתבו זה נפוץ מאד.

אבל זה לא מצדיק או מכשיר או אומר שזה פחות פוגע ומשפעל.

מבינה אותך ממש.

וכמו אלה שהגיעו - ממליצה ממש להתייעץ. ובאמת נשמע שהוא מכור ולא מצליח להפסיק ואז כדאי לבדוק תהליכי גמילה.

בהצלחה ממש!!

עד כמה זה פוגע באשה

קודם כל זה שאת מרגישה שזה כמו בגידה עבורך, זה בסדר, ככה את רואה את הדברים ואת יודעת מה את רוצה בזוגיות שלך.

זה משהו שגילית רק עכשיו ויכול להיות שהוא לא רואה את זה בתור משהו גדול במימדים שאת רואה את זה, אז פשוט תדבררי את עצמך מולו ותגידי לו בלי לתקוף(כי הוא לא מודע לרמת התסכול והאכזבה שאת חווה כרגע), שגילית את זה לאחרונה, שזה מאוד מפריע לך, תסבירי לו גם למה זה מפריע לך ותשאלי מה גרם לו לעשות את זה?

תפתחי איתו את השיחה בצורה כזו שתיתן לו את האפשרות להגיב לך כדי שתייצרו שיח אמיתי ולא שיח עמדות, כי יכול מאוד להיות שיש בעיה יותר עמוקה שמפריעה לו(לא שזה מצדיק את המעשה) והיא זו שגרמה לו לעשות את זה. - ככה גם תעמדי על מה שמפריע לך וגם תשתמשי בזה בשביל לשפר את הזוגיות שלך.

לפני זמן מה נתן מאיר פרסם כתבה במקור ראשון על כך שהיה מכור לתכניים מיניים והיום הוא מטפל בתחום. ממליץ לפנות אליו או לכל מישהו שהוא בר סמכא בתחום.

קודם כל חיבוק.

כתבת מדהים.

אתה כותב עם המון מודעות.

היית בטיפול?

אתה יודע מה עומד מאחורי זה?

לדברר את זה, את הכאב

לשומן ופחמימות,

להימורים,

לצפייה בתכנים מיניים...

לאו דווקא מניסיון אישי או מקצועי אלא מקריאה על חוויות של אנשים אחרים...

התחושה שבזמן אמת אתה לא יכול לעצור את עצמך, ורגע אחר כך מגיע הכעס ו''למה עשיתי את זה'' והייאוש, וההבנה שלא באמת קיבלת את מה שרצית...

כתבת בעבר שגם אשתך לא יודעת. אולי כדאי לספר לה? אולי כאשר מגיע הייצר, אם תשתך תדע על כך אז היא תוכל לעזור לך לנתב את זה למקום חיובי במקום למקום שפוגע בך?

נשמע קשה.

חיבוק.

זה דיי סיוט. מה זה נותן?

ובכלל צריך הפניה למיון, לא?

הוא כתב על זה בעבר, אפשר לראות בכרטיס שלו.

ומה הבעיה לקבל הפניה למיון אם מתלוננים על כאב בטן חזק?

תקרקע את עצמך מחדש, ותמשיך קדימה.

שנים שלמות לא נעלמות רק בגלל פעם אחת. שנים של מוח לומד, שנים של חיזוק עצמי, שנים של הצלחה - זה מדהים!

של 12 צעדים, היא נחשבת עם יעילות גבוהה.

תקבלי שם גם הזדהות וגם עזרה.

להתחיל מזה שלגלוש ולצפות

זה לא דבר נורא

ובכלל ספק אם זה כזה גרוע

ואז חמלה וקבלה עצמית

כבר משפר את איכות החיים

וזה בסדר שיש סודות

לא על כל דבר שעושים

מישהו צריך לדעת

ואז להמשיך עם הבנה איזה שינוי רוצים לעשות

ולחפש דרך עם יעדים ראליים

מישהי יודעת איך אני מגיעה למשתמשת פה?

איך מתייגים?

למשל "@ סיר לחץ" אבל בלי רווח בין השטרודל לשם המשתמש שאת מקלידה, ואז בוחרת מתוך הרשימה הנפתחת.

@סיר לחץ

לאתר של מאור קפלן. מניחה תמצאי מענה, כי עוסקת גם בנושא הזה.

מאור קפלן – עמוד 2 – להאיר מיניות בריאה

לחפש איזה חלל היא באה למלא.

ומתי את נתפסת לזה. כלומר, מתי יש לך צורך לברוח.

והכי חשוב אהבה וקבלה עצמית. גם במצב הקיים.

הרבה מאד מאד גברים

והרבה נשים

גם הם בצרה הזו.

אך הידיעה הזו טובה רק אם היא מחזקת, ולא להיפך חלילה.

ממליץ לך לא להתפתות מדברי מי שמטילה ספק עד כמה זה נורא. זה בפירוש נורא. אך יש תקווה, ומנסיון אישי - החיים הרבה יותר יפים אחרי שנגמלים.

מצויין שאת רוצה עזרה.

יהי ה' בעזרך.

אל נא תשנאי את עצמך, אך בהחלט כן תשתדלי לשנוא כמה שיותר את הטינופת. השנאה הזאת היא חשובה, ונובעת מאהבה גדולה לטוב.

בהצלחה אחות יקרה.

את שופטת את עצמך מאד לחומרה.

אמא לא טוב. אישה שהוא לא רצה.

זה לא.

זה נושא כאוב ועצוב ואת בעז''ה תצאי מיזה, אבל זה לא את. את אישה טובה.

בעיני לכל התמכרות יש גמילה. אומנם זה קשה להגיד ולעשות אבל נותן תקווה שזה אפשרי.

אנשים נגמרו מסמים קשים מאד, ממצבים חמורים מאד מאד.

בטוחה שאת גם יכולה. ואם היה לך מספיק כח לכתוב פה, תוכלי לאגור עוד כח ולטפל ולהיגמל ולסיים.

מאחלת לך טוב בעז''ה ♥️

קודם כל חיבוק ענק ענק.

ההתמודדות קשה מאוד ולא פשוטה

היא שקופה כי את מסתירה- אבל היא שם.

וכשאת מסתירה משהו- הקושי הוא גם על ההתמודדות וגם על ההסתרה, מנסיון...(רצית הזדהות 😉)

אני לא מחלקת ציונים כמה זה נורא וכמה לא. זה גם לא משנה

את עושה את מישהי אחרת עושה ב'.

זה לא בית משפט.

זה מספיק שזה משהו שלילי ואת מרגישה את ההשלכות ורוצה להיגמל.

כמה דברים

1. הכותרת. תחזקי את עצמך. תמצאי נקודות אור ויש המון. זה דבר אחד שלילי, משמעותי אבל אחד. אני בטוחה שיש המון, ועצם הרצון שלך מוכיח את זה. ממש תרשמי רשימה מפורטת של דברים שאובים בך.

2.חמלה. גם שעושים דבר שהוא נורא מותר לחנות ולחבק ולהכיל את עצמנו. הלקאה עצמית לא מקדמת אלא רק מובילה למעגל קסמים שבסופו נופלים שוב.

3.לזהות דפוס- את שמה לב אם הנפילה קוראים בזמן מסויים? לחץ, חרדה? או חשק מיני לא מסופק? את רוצה את מה ששם טכנית או מה שזה מספק לך?

לכל מה שתעשי פה יש התקדמות בנתיב שונה.

אם זה לחץ וחרדה- לטפל במקור.

אם זה חשק מיני טכני אמיתית רוב הבעלים רק מחכים שהאשה תרצה לשדרג את החיים הסודיים באספקט הזה, לאפשר בעדינות וחכמה להביא לידי כך.

חשוב לי לומר שאם אכן מתגלה דפוס התמכרותי שהוא התמכרות ממש, כדאי לחשוב על עזרה מקצועית.

דבר נוסף שחשוב לי לומר- זה לא צובע את כולך. למה את פוסלת את כולם- זו לא האשה שבעלי רצה זו לא האמא שמגיעה לילדים שלי. אם את נופלת בזה, אז את גם לא מקשיבה להם, מגדלת, מאכילה, מכבסת וכו'? את חברת יכולות הכישורים של אמא כי נפלת? זו עצת היצר הרע שרוצה לדרדר אותנו לתהום נצחית ולא מאפשר לנו לקום ולהמשיך. וזה בטוח לא נכון, טכנית.

העולם שלנו לא שחור ולבן. הטוב והרע משמשים בערבוביא.

ברכת ה' עלייך ומליון חיבוקים!

הוא צריך לדייק את עצמו באופן כללי מול אנשים ולהציב גבולות. ספויילר: לא תמיד זה יהיה נחמד לך.

שכן יעזור הכוונה של איש מקצוע. להרגיש שיש גב של איש מקצוע מול מניפולציות וסחיטות רגשיות חוזרות ונשנות, אל מול הצרכים הזוגיים והמשפחתיים שלנו.

פשוט, הוא לבד. לא מצב שבו הוא מנהל קונפליקט לחץ משני כיוונים.

אם תגיעו להסכמה ביניכם. תוכלו להציב את הגבול. ומותר עד ניתוק מוחלט.

על יעל זק''ש, מנהלת הפורום @נגמרו לי השמות

ממש לא מובן מאליו, משמח ומחמם את הלב, תודה רבה 🙏

אולי כדאי לבדוק גם את כרמי צור, נגוהות, מעלה מכמש ויישובים באזור בנימין. שווה לברר בכל מקום על חיי הקהילה, האופי התורני ורמת הביטחון בפועל. מאחלת לכם למצוא מקום שתרגישו בו באמת בבית ❤️

מכיר כמה מהם

ואני בטוח שיש רמות שונות של דוסיות וכיפיות

יש התיישבות צעירה, זה יותר סגנון צעיר ואחיד, קראוונים הרבה פעמים...

ויש יישובים 'ותיקים' יותר...

זה בא על חשבון נוחות וקרבה לערים, באיזורים 'מסוכנים' אם זה משהו שמטריד אתכם...

ממליצה לבדוק גם את כרמי צור וגוש עציון, יש שם יישובים עם קהילה תורנית ואווירה משפחתית ❤️

זהו יישוב "תורני פתוח" - חם ומשפחתי, עם גבעה סמוכה ובה 14 משפחות של חלוצים.

גיאוגרפית הוא "חור במרכז הארץ" - 40 דקות מירושלים, אריאל, פתח תקווה ולוד. 30 דקות ממודיעין. 15 דקות מעפרה.

המצב הבטחוני די רגוע בשלוש השנים האחרונות מאז פרוץ המלחמה. אין הרבה אירועים באזור. [מה שקרה בעין רייא, ליד נווה צוף, בערב יום הכיפורים הוא היוצא מן הכלל המעיד על הכלל, והמטיילים חזרו למעיינות בהמוניהם].

מוזמנים להתייעץ בפרטי. אני כמעט לא כאן.

אם ככה כל הישובים ביו"ש נחשבים בסדר.