או לימודים, או עיסוק כלשהו?

זאת נשמעת בעיה שיש לאנשים שמתחרפנים מחוסר תעסוקה.

להתעסק כל היום עם הבית לא מביא סיפוק ולכן היא תלויה כל כך בהערכה שלך.

אני מכביד לה על הלב, כי אני גורם לה להתייאש מהחיים. כי היא לא מצליחה לפנות זמן לחשוב על לימודים/ עיסוק כלשהו- בגללי.

היתה תקופה שהיא עבדה- אבל זה היה X חודשים וזהו (מעדיף לחסוך בפרטים כדי לא להיחשף)

היתה גם תקופה שהיא למדה אבל זה לא הלך.

אין לי בעיה שהיא תהיה תלויה בהערכה שלי, אני פשוט לא מבין למה אני לא רואה שום דבר, למה זה לא בא לי טבעי?

אולי יש אנשים שיותר מתעניינים באיך הבית שלהם נראה,

אבל לרוב האנשים זה נושא טריוויאלי יומיומי שעושים אותו בלי לתת עליו את הדעת יותר מדי.

היא חייבת לעשות עם עצמה משהו.

אז "מה נסגר? למה אני כל היום משקיעה בבית והוא לא רואה אפילו סנטימטר?"

מהעיניים שלי זו תלונה מוצדקת :[

ואם באת עם שאלה כזו זה בגלל הרצון שלך להתאמץ יותר ולמצוא על מה להחמיא לה.

אין ספק שזה יפה מצידך,

אבל אתה חושב שאם תשים לב לכל פרט זה מה שיעשה אותה מאושרת?

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

תדבר איתה פתוח. שאתה גבר שלא שם לב לדברים גם אם הם גדולים,

חוצמזה שנשמע שתמיד הבית טיפטופ אז אתה רגיל.

ושפשוט היא תגיד לך מה היא עשתה ואתה תתחיל להעריך לחזור עם משו מפנק מדי פעם..

אבל אחרי התגובה הזאת שלך אני אוסיף עוד משהו..

יש פה בעיה עמוקה יותר.

או שהיא אין לה ביטחון והיא  לא מאמינה בעצמה והיא משליכה את זה עליך, ומה שיעזור לה זה טיפול רגשי להעצים אותה (אני הייתי נגד טיפולים כאלה, לא האמנתי בהם! עד שעשיתי את זה..)

או שאצלך הבעיה שאתה באמת גורם לה להרגיש את מה שהיא מרגישה.. (מה שפחות נראה לי במקרה הזה)

ועוד משו.. אם אתה באמת אוהב אותה.. צריכה להיות לך בעיה שהיא תהיה תלויה בהערכה שלך כל הזמן!!
אישה צריכה להיות עצמיאת גם ובעיקר מבחינה רגשית!!

אני גבר וככה זה גברים..

אני לא עושה את זה בכוונה - אני פשוט לא רואה

זה לא עוזר- זה כל פעם אותו דבר, אני לא שם לב ונוצר ריב, לפעמים עד השעות הקטנות של הלילה..

אין סיכוי שהיא תגיד לי מה היא עשתה - מתוך עקרון, "אתה אמור לראות לבד".

לגבי מה שכתבת בהמשך-

אני יכול להבין את הגישה הזו, שהבעיה היא בה ולא בי, ואני מדי פעם חושב גם בכיוון הזה, אבל אני מנסה להתמקד דווקא באיך לשפר את עצמי ולא אותה.

היא מתנגדת לטפל בעצמה כי הטענה המרכזית היא שאני הבעיה (ואני כבר הייתי במס' טיפולים וכרגע אני גם בטיפול).

זה מוכר לי כל כך הקטע הזה.. מהמקום שלה

עד שבעלי פשוט הציב לי אולטימטום.. כעסתי ממש. אבל היום אני מבינה שנהגתי כל כך מתוך כל מיני מקומות מהעבר וזה היה כל כך טעות!

ולא שבעלי מושלם אנחנו הולכים לטיפול זוגי (שמטפל בעיקר בו עכשיו ;) )

תנסה קודם לבוא אליה בגישה שאתה רואה שהטיפולים כל כך עוזרים לך בחיים בכללי.. לא בנקודה ספציפית..

ואתה יכול להפנות אותה אלי ;) 

תוכלי להרחיב על האולטימטום?

מכביד לה על הלב ולכן היא לא מצליחה ללמוד?

לפני הנישואים היא כן עבדה סדיר?

האם אתה בעל מתעלל?

משהו נשמע לי פה מוזר.

לא נשמע שאת מתעלל בכלל..

רק העובדה שהיא לא עובדת מעידה על מצב רגשי כמו שכתבו אחרי, וזה שהיא משליכה עליך זה מוזר.

א. ציטוט-

'אני מכביד לה על הלב, כי אני גורם לה להתייאש מהחיים. כי היא לא מצליחה לפנות זמן לחשוב על לימודים/ עיסוק כלשהו- בגללי.'

האם אלו דברים שהיא מקפידה להגיד לך כל הזמן?

יש מצב שהיא בבעיה רגשית/נפשית כל שהיא והיא פשוט משליכה עליך את האשמות

ב. זה שהיא לא החזיקה מעמד בעבודה ולימדים -גם לא סימן טוב ליציבות...

בתור אדם בוגר היא אמורה לקחת אחריות על חייה ללא תלות בשום גורם אפילו לא אתה.

ג. זה גורר ריב עד השעות הקטנות של הלילה זאת תגובה לא פרופורציונלית לחלוטין וגם מעיד על משהו לא תקין.

אתה דווקא נשמע אדם טוב ורגיש עם כוונות טובות

כולנו בני אדם ולכולנו קורה שאנחנו מפספסים דברים..

"אני מכביד לה על הלב, כי אני גורם לה להתייאש מהחיים. כי היא לא מצליחה לפנות זמן לחשוב על לימודים/ עיסוק כלשהו- בגללי.

היתה תקופה שהיא עבדה- אבל זה היה X חודשים וזהו (מעדיף לחסוך בפרטים כדי לא להיחשף)

היתה גם תקופה שהיא למדה אבל זה לא הלך. " 

נשמע לא תקין ביותר . מי לא עובדת , לא לומדת ונמצאת כל הזמן בבית כשאין לה ילדים שהיא מטפלת בהם ? אמא לילדים שלא עובדת זה משהו אחר לגמרי .. אבל מישהי שהיא עוד לא אמא ורק יושבת בבית כל היום זה מתכון ברור לרדת מהפסים.

 נשמע או שהיא בעצמה לא במצב בריא נפשית בלי קשר אלייך , או שהיא סובלת מהתעללות בזוגיות.  

די ברור שהבעיה היא אצלה.

אני מבינה את אשתך.

כי אם היא טורחת על משהו כל היום זה ממש נורמלי שהיא מצפה להערכה.

קצת מעצבן שהיא לא מוכנה להגיד לך מה היא עשתה...

ואולי פשוט תגיד לה "אני כ"כ מעריך את כל מה שעשית היום..."

כאילו משהו כללי שיביע הערכה...

עצם זה שאתה רוצה "לשים לב" - כבר מראה על תשומת לב מיוחדת שאתה מעניק לאשתך!

בדרך כלל תלונות מהסוג שתיארת באות מהכיוון ההפוך, של האישה: "אני כל היום עובדת ומסדרת, והוא פשוט לא שם לב ולא מעריך..."

כשתיאור המצב הזה בא מהבעל - זה רק מראה על רצון כן ואמתי להעריך ולהודות. (ולדעתי - רק בזכות הדבר הזה אשתך צריכה להכיר לך תודה ולשמוח בך!)

עצות מעשיות:

לפני שאתה נכנס הביתה, תשנה את כיוון החשיבה שלך מ"עבודה" ל"בית". תתכונן לזה שעכשיו אתה בבית, ועכשיו הוא ואשתך בראש מעייניך.

כשאתה נכנס הביתה - לדעתי קודם לומר שלום לאשתך ואולי להחמיא על משהו אצלה (בלבוש, למשל).

אח"כ לעשות סיבוב קצר בבית (אפילו רק בעיניים), ולהשתדל בכל הכוח לשים לב לשינוי אחד לפחות שנעשה במהלך היום - ואז להחמיא עליו.

ואח"כ, כך לעניות דעתי, כשאתם - לדוגמה - יושבים לארוחת ערב, לומר לה במעין חצי הומור - "ראית ששמתי לב הפעם למה שעשית ושהחמאתי לך?" אפשר להמשיך בדברי הערכה כלליים לפועלה של אשתך.

ובשולי הדברים:

מסכימה עם אלה שאמרו פה שנשמע שאשתך תלויה יותר מדי בהערכה שלך. אם בכל זאת יש אפשרות לשכנע אותה לטפל בזה, אולי אפילו בטיפול משותף של שניכם - נראה לי שזה יהיה לה טוב...

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

אפשר גם לשאול איך הלך היום ולנסות לדמיין מה התוצאות.

לדוגמא, אם הכינה לילדים צהריים, סביר להניח שהיה בלאגן וכדו'

באופן טבעי, מצפים ש"לא רואה כלום", כי היא....

ואתה מלא תשבחות עליה - וכן רואה, את הבעיה בך...

לגבי הדבר הספציפי - האמת, שאם כ"כ ניסית, לא היה מזיק שהיא קצת תעזור בכך. כלומר, שתאמר לה שאחרי שתפנה את שימת ליבך, אתה באמת תשים לב ותחשוב על ההשקעה..

אבל בהיות שאתם לא שם, ואתה אומר שבעבודה אתה כן רואה מה משתנה, אז צריך לחשוב על "פטנט" בענין. יתכן שהיא מרגישה חוסר הערכה רציני. תנסה בבקר, לראות מה צריך סידור בבית, מה אפשר לשכלל.. אחרי שאתה יוצא - תרשום לעצמך... 

לפני שאתה חוזר, עיין ברשימה, תכניס אותה - וכשאתה נכנס הביתה, שים לב... רואה משהו, תאמר: וואי... איזה יופי. ותפרט מה בדיוק קרה... גמילות חסד אמיתית, והכרת טובה אמיתי ובצדק.

לגבי מה שהיא לא עובדת כי "אתה מכביד לה על הלב, גורם לה להתייאש מהחיים, לא מצליחה לפנות זמן לחשוב על לימודים/עבודה - בגללך"....  ידידי היקר והחמוד - אם זה באמת היה כך, אז היית צריך לעשות עם זה משהו. לדאוג לא להכביד לה על הלב.

אבל מה אומר לך... בדרך כלל, אנשים כאלה, שמכבידים על הלב וגורמים להתייאש.. זה לא בדיוק מי שיכתבו כאלה שבחים על האשה, ויתלו בעצמם את הבעיה שלא מבחינים ואת בעיותיה של האשה שבגללן אינה עובדת....  אתה נראה טיפה טוב מידי בשביל להיות כזה.... (כמובן, אם עיינת ויש משהו אמיתי בדבריה, תעבוד על זה..)

אז אולי, אולי, זה משהו לא רק "בך"...  דומני שממש טוב שתלכו ביחד להתייעץ, לא רק אתה. ומכיוון שהיא חושבת שהבעיה רק אצלך (וכנראה גם די הצליחה לשכנע אותך בזה. מכאן אי אפשר לדעת הרבה), תאמר לה, בואי נלךיחד - כך יוכלו לעזור גם לי לכווין יותר, יכירו אותך. ותבטיח לה מראש, שגם אם תימצא בעיה כלשהי "מצידה", אתה לא תנצל את זה. תעבדו ביחד.

סה"כ נשמעים אנשים טובים, עם רצון טוב.
 

עיסוק נותן סיפוק בחיים, כמה אפשר להישאר בתוך ארבע קירות. בטח כשאין בנתיים ילדים (אם הבנתי נכון)

שאלה אחרת- כשאתה נכנס הבייתה אתה פנוי אליה רגשית? או עסוק בנייד? האם היא נותנת לך זמן להסתכל או מיד פונה אליך בכל מיני עניינים?

אם בעבודה אתה רואה כל דבר קטן אין שום סיבה שלא תראה גם בבית...

ולגבי עיסוק בחיים- אישה משועממת מוציאה את התסכולים על בעלה

אולי כדאי שתשאיר רמזים למה שעשתה בבית...כמו מגב בחוץ

זה מלחיץ אותך כשאתה נכנס ויודע שאתה תחת מבחן..?

לא שמים לב לכלום

תסביר לה את זה בצורה נעימה...

קודם כל, תודה רבה לכל המגיבים. עצם המחשבה שכל אחד ממכם הקדיש לפחות דקה כדי לנסות לעזור לי- מרומם את הלב!!! הרבה מעל הציפיות.

קשה להתייחס בתגובה אחת לכולם אבל אני אנסה בכל זאת...

קייט מידלטון -

מכביד לה על הלב, מבחינתה היא כל היום עסוקה באיך לא להיפגע ממני. לאו דווקא על הנושא הזה שאני לא רואה את השינויים בבית. כמו שכתבתי יש עוד הרבה דברים בנינו שלא הולכים, פשוט בחרתי להתמקד בבעיה הספציפית הזאת כי אי אפשר לנסות לשפר את הכל ביחד (ניסיתי גם את השיטה הזאת ולא הלך כל כך)..

לפני הנישואים היא לא עבדה.

בעל מתעלל? אם את שואלת אותה אז זו ההגדרה שלה אליי, אם את שואלת אותי- אני לא חושב שאני בעל מתעלל, בהחלט יש לי את היציאות שלי ואת הרגעים של הכעס והמרמור אבל מכאן ועד להגדרה של "בעל מתעלל" הדרך רחוקה.

אוהבת ילדים -

א. בהחלט! המון פעמים. כמעט בכל ריב.

ב. אין לי אלא להסכים איתך אבל שוב, אני מנסה להתמקד בבעיה שלי. כבר הפנמתי שאני צריך לשנות רק את עצמי.

ג. גם כאן אני מסכים..

תודה על המחמאות

כבשה מתולתלת-

ברור לך שלא סיפרתי את כל מסכת הזוגיות שלי בפוסט קטן... מיקדתי את העניין לאחת הבעיות שיש בנינו. 

תגדירי בבקשה "לרדת מהפסים" ו"סובלת מהתעללות בזוגיות"? מה הכוונה?

tagel-

כתבת "ברגע שאשה לא מחפשת את ההערכה של בעלה היא לא ממש סופרת אותו", המצב אצלי הוא שאשתי כן מחפשת את ההערכה שלי אבל היא לא ממש סופרת אותי... ליתר דיוק היא ממש לא סופרת אותי. לא מסתדר לי עם מה שכתבת.

טוב בסדר-

חס וחלילה... יגיע שאלון. "מה עשיתי?" "מה ראית"? "כן ברור.. שקרן", או פשוט "אבל לא עשיתי כלום היום" (יש גם ימים כאלה.

מתואמת-

העצה הראשונה מעולה בתאוריה אבל קשה ליישום. אני מנסה את זה ולא הולך לי כל כך...

העצה השניה לא עובדת, היא מרגישה שאני מנסה "להרוויח זמן" כדי לסרוק טוב יותר מה השתנה בבית ואז אני רואה "רגע מאוחר מדי" את מה שהיא עשתה וגם זה חלקי. רגע מאוחר מדי קרי כשהריב כבר התחיל...

הצעתי מספר פעמים שנלך לטיפול זוגי ביחד אבל אני לא מצליח לשכנע אותה.

כרגע אני מטפל בזוגיות כשאני הולך לבד למטפלת...

ש.א-

תודה רבה!!

הערה קטנה, זה לא שאני לא שם לב לפרטים ואני לא חושב שיש לי בעיה חזותית, להפך. עסקתי בעיצוב גרפי מס' שנים ובסביבת העבודה והחברה אני נחשב לפדנט. רק בבית זה מתהפך.

mp3-

הסברתי ואני מסביר כל פעם אבל זה נופל לאוזניים ערלות.. "אז איך בעבודה אתה רואה?"

מסכת יומה-

נגעת בנקודות נכונות!

יש לי הרבה פעמים תחושה של "מה היא כבר עשתה היום". לפעמים קשה לי לראות ולהבין איך זה שהיא אומרת שהיא עבדה כל היום ובפועל (אחרי שלא ראיתי ואחרי הריב) אני מבין שהיא לא הספיקה הרבה. פשוט האיכות היא אחרת. הרבה מעל הממוצע בהקשרים של פרפקציוניזם ופדנטיות. לכן כדי לעשות מכונה או כדי לנקות ארון ייקח הרבה יותר זמן מהזמן הרגיל שלכולם לוקח.

בהקשר הזה, אני חשבתי שאולי זה שאני לא עוזר בבית משפיע על זה שאני לא רואה שינויים בבית.. הבעיה היא שאני לא יכול לעזור כי אני לא עומד בסטנדרטים שעליהם כתבתי קודם... ואז היא מרגישה "שפחה" ו"משרתת" כי בעצם רק היא עושה דברים בבית (חוץ מהדברים הטכניים כמובן- שיפוצים, פתיחת סתימות, צבע וכו').

לגבי "אולי חסרות לה מחמאות" - יכול מאוד להיות. לא יוצא לי להחמיא הרבה כי אנחנו עסוקים בעיקר בלריב אבל זה לא תירוץ.

לדבר איתה קצת על היום שלה - היא לא נוהגת לשתף אותי גם כשאני שואל.

פנסאי-

תודה, בהחלט אנסה

אמא ל6 מקסימים (שיהיו בריאים!)-

בהחלט אנסה להתעניין יותר במהלך היום, למרות שכמו שציינתי היא די "מתקמצנת" במילים ודי משתדלת להמעיט בפירוט של מה היא עשתה היום כשאני שואל אותה..

ד.-

תודה רבה על הטיפ, אני אנסה אותו.

כתבת "ידידי היקר והחמוד - אם זה באמת היה כך, אז היית צריך לעשות עם זה משהו. לדאוג לא להכביד לה על הלב."

אם זה באמת היה כך, לא הייתי יקר וחמוד..

גם אם אני מכביד לה על הלב, זה לא משהו שאני עושה בכוונה תחילה. זה משהו שנובע מזה שאני לא רואה אותה, מזה שאני לא מתעניין מספיק, מאלף ואחת סיבות שונות. אבל לעולם אני לא אכביד לה על הלב בכוונה.. זו תוצאה של כל ההתנהגות שלי והתנהגות קשה לשנות.. כמו כל אדם.

לגבי ייעוץ- התייחסתי לתגובות קודמות.

אדם נוף מורשתו-

ציינתי שגם היא קוראת כאן.. לא כתבתי את הדברים בצורה כזו שהיא לא תדע שאני זה "בפני עיוור", ולכן ברור לי שהניסוח שלי מושפע מהידיעה שהיא תקרא כאן וברור לי שהצורה שבה בחרתי להציג את הבעיה הייתה נראית כנראה אחרת אם לא הייתי יודע שהיא תקרא כאן.  

בכל מקרה, אם תעקוב תראה שאני מנסה בכל התגובות שלי למשוך את ה"אש" דווקא אליי. אני רוצה לשנות את עצמי ואין לי שום אינטרס להראות לה "הנה תראי גם הם חושבים שאת הבעיה".

איך אתה קובע שאני מתייחס לאשתי כאל פחות חשובה מאחרים? בזה שאני לא רואה את מה שהיא עושה בבית?

מתגברת-

לא כתבתי שאני לא רוצה שהיא תעבוד.. דווקא הייתי שמח אם היא היתה עובדת.

הבנת נכון, אין עדיין ילדים.

זה סופר מלחיץ אותי להיכנס בידיעה שעכשיו זמן מבחן... אמרתי לה את זה אבל זה לא שינה את הציפיה שלה לקבל פידבק ותשומת לב.

מלכישוע-

הסברתי כבר בכמה צורות... לא הולך

תודה רבה שוב לכולם על התגובות וסליחה אם פספסתי להגיב למישהו... השעה כבר מאוחרת

כבשה מתולתלת-

ברור לך שלא סיפרתי את כל מסכת הזוגיות שלי בפוסט קטן... מיקדתי את העניין לאחת הבעיות שיש בנינו. 

תגדירי בבקשה "לרדת מהפסים" ו"סובלת מהתעללות בזוגיות"? מה הכוונה? 

אני לא מכירה, ולא יכולה לשפוט על סמך הודעה בפורום מי כן בסדר ומי לא בסדר, אז אני מסייגת,

לרדת מהפסים אומר, לאבד שפיות , לא עובדת, לא לומדת , יושבת כל היום בבית, אני הייתי נטרפת.

אני עצמי סובלת מתקופות פחות מוצלחות מבחינה רגשית יש לי OCD קל, נטייה לדיכאונות, תסמונת טורט, הפרעת שינה וחרדות ואני לא הבן אדם הכי רגוע תמיד ונוח לבריות בעולם. אז אני עובדת על זה , עובדת על עצמי שאני לא ארד מהפסים ואהפוך להיות טיפוס מדוכא, חסר תועלת ובלתי נסבל כמו שאתה מתאר את אישתך, אני דואגת כן לעבוד, כמה שאני יכולה , כרגע אמא בפול טיים כמעט , עם עזרה מהסבתות, לפעוטה מתוקה ובובה לא במסגרת שאיתי כמעט כל הזמן בבקרים, ועובדת בשליש משרה בשעות גמישות, עשיתי תואר ראשון עם ילדה. לפעמים זה מעייף, לפעמים אני על בקריסה ובא לי רק לישון ולהימרח ולבכות "תעזבו אותי כולכם נשבר לי" ולאכול בן&ג'רי בגביע , לפעמים אני מפרגנת לעצמי את זה גם.. אבל בצדק.. אני עושה עם עצמי הרבה יחסית למה שאני מסוגלת , אז לפעמים מותר לי קצת להישפך.. , מזלי שבעלי תומך ושיש לי עזרה. 

אם אני עם כל הצרות שלי מצליחה להזיז את עצמי וללמוד ולעבוד, יש מצב,לא מכירה, אז מסייגת,יכול להיות שמצבה יותר גרוע, יש מצב שהיא גם יכולה לנסות להזיז את עצמה ולעשות משהו. אפילו שתתנדב , העיקר שלא תשב בין 4 קירות כל היום . יש לי חברה טובה שהיא קצת סובלת מדכאונות, היום היא נשואה ואמא וסה"כ במצב טוב ב"ה, אבל שנתיים היא התנדבה ולא עבדה בשכר , והיה לה טוב , לא היה לה קטע של בוסים וצורך להביא תוצאות ולהיות מתוקתקת ויעילה וכד', מצד שני, היא נתנה מעצמה, הרגישה סיפוק וגם כשיושבים בבית לא מקבלים כסף... 

אם אתה מכיל כמו שאתה מתאר את המצב, את זה שהיא מפילה הכל עלייך ואתה "אשם בהכל " ולא היא צריכה ללכת לטיפול, מגיע לך יישר כח גדול. ואני מסייגת, כי אני לא מכירה את המצב ביניכם, אולי אתה גם לא בסדר, לא מכירה . איך שאתה מתאר את זה לפי ההודעות, יש לך גדלות נפש עצומה , בעלי הוא נשמה טובה ומכיל אותי כמו שאני, גם אני מכילה את השריטות שלו, והוא לא יותר נורמלי ממני, ועדיין, שנינו יודעים להגיד "טעיתי" כשמשהו לא בסדר נעשה, וכשהלכנו בעבר לטיפול הלכנו ביחד וראינו ביחד ששנינו טועים בדברים מסויימים, זה שהיא מפילה את הכל עלייך ואתה מכיל, מגיע לך צל"ש. ושוב, אני מסייגת כי אני לא יכולה לדעת לפי הודעה בפורום מה הולך בבית באמת. 

ההמלצה שלי אליה זה אם היא לא יכולה להחזיק במקום עבודה עם בוס/ית ומסגרת (גם לי זה לא פשוט... ) , שתתנדב , שתצא מהבית להועיל לסביבה ולעצמה. 

פתאום קפץ לי: "המצב אצלי הוא שאשתי כן מחפשת את ההערכה שלי אבל היא לא ממש סופרת אותי... ליתר דיוק היא ממש לא סופרת אותי".

זה משפט בלתי אפשרי!

אי אפשר לחפש הערכה ממישהו ש"לא סופרים" אותו.

בדרך הפשוטה: אם לא סופרים מישהו -לא מעניין אותנו מה הוא חושב עלינו -לא רוצים ממנו שום יחס...

ובהקשרנו: מי עוד יש לה חוץ ממך?

על מי היא חושבת כשהיא מסדרת את הבית? לכבוד מי היא משקיעה?

ממי היא מצפה לקבל מחמאות?

למי היא מתלוננת? על מי היא מתעצבנת?

למה? כי אתה לא חשוב לה???

אז היא לא יודעת להעריך /לא יודעת להביע את זה.

אתה לא מבין איך היא מביעה הערכה.

או -היא לא יודעת איך אתה מקבל הערכה/ לאיזו הערכה אתה מצפה.

היא לא מבינה איך אתה רואה דברים, אתה לא יודע איזה דברים היא רואה...

בקיצור- חוסר תקשורת מעצבן...

גיליתי שרשור חדש..

ניסיתי לעיין בהלך העניין והנה הערותיי-

קודם כל- יפה תשומת הלב שלך..

א. נראה שיש אמת בכל התגובות, הן הרוב "שאיתך" והן המיעוט "שנגדך"

ב. אתם נשואים קצת זמן- אך לא טריים-

מה שאומר שאפשר לעבוד ולתקן. ושאין את "הפאדיחה" להיות פתוחים בשביל זה- אתם "כבר מכירים" ולא טריים. וגם כבר "רבים על אמת"

ג. האם קיים רצון הדדי- רק רצון וללא מחשבה איך כמה מתי- רצון של שניכם לעבוד על הזוגיות?

ד. האם אמרת לאשתך, שעם כל זה שאתה XY ולכן היא בדיכאון ולא יכולה וכו וכו'-

שאתה רוצה לעבוד על עצמך ולהשתפר- למענה- (גם אם נראה לך שאין לך בעיה)

אם כן האם היא הגיבה- ואיך? ("כן בטח, סיפורים"/ "וואו יפה מצדך"/ "מרוב תסכול כבר לא יעזור דבר")

ה. נקודתית- פשוט אתה צריך לשים אפליקציה בGPS- שלפני הדלת תקבל סמס- "אשתי! איך אני שמח שהגעתי. ממש נחמד ואני רואה שסידרת .."

(גילוי נאות- הלוואי שהיתה לי כזו אפליקציה. זה היה עוזר לי ללא ספק..)

ו.עם כל הנ"ל, נראה שיש קרקע יציבה לעבודה. וסה"כ אתם עדיין זוג צעיר-

כך שעוד 10 שנים אפשר שתהיו בעננים.

ז. גם אם אשתך לא בסדר- כלפיך, או אפי' כלפי עצמה-

אל תיכנס לזה. זה עניין שלה עם עצמה (וכך נראה שאתה נוהג. בגבורה צריך לציין)

כדכתיב : "ד' אמר לו קלל"

ח. על אף ז', אל תאשים את עצמך בגלל עניינים שלה. אם ספק לך, "קנה לך חבר"

שידון אובייקטיבי האם אתה נוהג בסדר.

ט. ובכ"ז- על אף ח'- בנק' שנוגע לאשתך- אתה מחוייב לה. 

י. שהיא תעבוד!!

משרה כלשהי. גם לקלף תפו"א. סגולה בדוקה.

היא בבעסה מהחיים- 20 אחוז משרה גם מספיק לשפיות בסיסית.

דרך אגב- אולי אפשר למצוא לה משהו שקשור ל"לסדר"- שיעצים את החוויה שלה 

יא. כאמור, שניכם סה"כ "בסדר" ונראה שקצת הכוונה- חיצונית או אפי' ביניכם לבין עצמכם. יחולל פלאים

יב. האם אתם יושבים ושותים קפה יחד?/ באולינג/ הליכה/ (קראטה..?)-

זו גם סגולה לזוגיות

יג. להתפלל.. (גם אני הקל והצעיר מתפלל עליכם כעת)

אני בעד. ממש ממש

מחר?

(אני פשוט באמצע לבלוע מצב רוח נוראי עכשיו)

שלום לך,

קודם כל, יישר כוח על לקיחת האחריות.

באמת נשמע מלחיץ ולא מזמין להיכנס  הביתה ולדעת שנכנסים לחקירה...

חשבתי על כמה דברים-

א. האם יש מקומות בהם אתה יכול להיות ביקורתי כלפיה? אני מתכוונת לביקורתיות כזו שמתייחסת לפרטים (כי אמרת שבאופן כללי אתה דווקא כן שם לב לפרטים), ולא רואה טוב. אז אולי היא מחכה לראיית הטוב בפרטים הקטנים, כמשקל לכך שאתה רואה את השלילי בפרטים הקטנים. במקרה כזה חשוב להרבות בראיית הטוב ובמתן מחמאות כמה שיותר.

ב. אתה יכול להסביר לה (אבל רק אם אתה מאמין בכך ולא מן השפה ולחוץ!) שטיפול שבו רק אתה נוכח הוא טיפול חסר. והשירשור הזה יכול להוכיח זאת. כי כששומעים רק צד אחד (כמו כאן) אז נשמע שאתה מלאך משמים ואשתך מפלצת ובעייתית, כשבפועל כולנו בני אדם ואני בטוחה שאם היינו שומעים אותה, הדברים היו נשמעים מורכבים יותר.

כך גם בטיפול. אם הקול שלה לא יישמע בטיפול, לא תדע וגם המטפל לא ידע מהי התמונה השלמה ואיך לתקן (גם אם נדמה לך שאתה מבין מצויין...).

המון הצלחה.

שתזכו לזוגיות טובה ומאושרת.

נשמע שהיא מאד תלותית בך

אפשר גם עוף או הודו טחון, הודו לדעתי הכי טעים והכי בריא.

מטחון אפשר להכין אין סוף אפשרויות.

אפשר להכין עיסה אחת גדולה, להקפיא במנות קטנות, וכל פעם להכין מזה משהו אחר. או להקפיא מוכן, זה בד"כ מעולה.

אפשר מאותה עיסה להכין עראיס, קציצות מטוגנות, שיפודונים, קציצות ברוטב, מוסקה, לזניה בשרית, פיצה בשרית, לחמעג'ון / פוקאצ'ה בשרית, ובטח עוד כמה אפשרויות ששכחתי.

לעיסה אפשר להוסיף ירקות או לחם שיגדילו את הכמות (בעיקר משיקול כלכלי. למרות שלדעתי פרגיות הרבה יותר יקר).

אפשר להכין קציצות, ולמחרת לבשל את אותן קציצות בתוך רוטב. עונה לדרישות שלך?

המעולות -ממש טעימות וללא חומרים משמרים של קטניות שנקראות "שטראוס בקופסה" -זה לא קפוא אלא בא מוכן לאכילה בטמפרטורת החדר, כך שאפשר להוסיף לאורז (לדוגמא -עדשים ואורז כמו במג'דרה), לקוסקוס (לדוגמא- חומוס במרק של קוסקוס) ואז זה גם חלבון מלא ,מכיוון שקטניות+דגן =חלבון מלא.

אני הרבה פעמים פשוט מערבבת את הקטניות עם סלט וטחינה וזה מעולה.

פרגית במחבת

חזה עוף במחבת

שניצל

קציצות בקר

קציצות הודו

לכל אחד המקציצות אפשר לעשות כמה סוגי רטבים ואז יש ממש גיוון

נקניקיות ביתיות (אשתי מכינה ויוצא מדהים)

המבורגר מבשר טחון

קבב מבשר טחון

צלי בשר

זה בגזרת הבשרי

אפשר גם דגים

דג מטוגן

דג ברוטב

דג בתנור

סלמון

קציצות דג

טונה

קציצות טונה

ואפשר לקבל חלבון גם מקטניות

מגדרה

חומוס ביתי

קוסקוס עם חומוס

מרק אפונה

מרק שעועית

גם במוצרי חלב יש חלבון.

זה מה שעלה לי לראש כרגע.

מניח שיש עוד הרבה מאוד דברים

ככה שיש מבחר

רוב הדברים שרשמתי בבשר עוברים הקפאה בסדר גמור (גם שניצל. לא חוזר להיות קריספי אבל בסדר גמור)

השאר זה דברים שאפשר להכין יום-יומיים לפני וישמרו במקרר

מאד קל לבשל ומאד טעים.

פשוט מניחים שם חזה עוף/פרגית/ סטייק/דג עם קצת תבלינים וזה מוכן די מהר.

לא מדדתי בדיוק כמה זמן אבל נניח תגריל על עצמה גבוהה אולי עשר דק? בערך? זה עד שהוא מתחמם ואתה יכול לשים אוכל בפנים.

כשאתה מכניס, לוקח כמה דק' עד שמוכן תלוי מה הכנסת:

נניח פילה חזה עוף, 6 דק', אם היה קפוא אז אולי 8 דק', המבורגר קפוא קבבים קפואים עשר דק', כנפיים קפואות שכבר תיבלנו מראש אני אוהבת לשים לאיזה רבע שעה ויותר אבל מוכן כבר אחרי 13 דק' בערך.

דג מושט קפוא עם תבלינים, ברוקולי ושעועית, סביב 12-13 דק' למיטב זיכרוני

תודה

הרבה יותר טוב מהנינגה לדעתי ( יש לי את שניהם)

להכין לבישול או טיגון, ולהקפיא, כשמכינים זה בדיוק כמו טרי.

(קציצות/שניצלים/פרגיות מתובלות/כדורי פלאפל/ דגים וכו')

חזה עוף בסוגים שונים של רטבים (אם תרצי אפרט) ולהקפיא בצורה שטוחה בשקיות זיפלוק

בלילה של בשר או עוף טחון- כשמוסיפים לחמניה סחוטה תפוא, בצל, קישוא הביצים זה יכול כמעט להכפיל את נפח מוזיל משמעותית את המסה. ואפשר להכין מזה המון דברים.

פרגיות- לתבל ולהקפיא עם תיבול ואז רק להפשיר ולטגן או בנינג'ה/תנור.

מגוון סוגי קטניות ברורות מושרות

אפשר גם פשטידות שזה אחלה.

הטיפ הכי חשוב שלי- אם הוא ה"בעייתי" ושאר המשפחה אוכלת מגוון יותר - לקנות טרי ולהקפיא במנות קטנות (נגיד כל שקית זיפלוק עם 2 פרגיות)

פרגיות אפשר לתבל לפני ההקפאה (ואז זה להוציא שיפשיר ו2 דק מכל צד על המחבת וביי)

דגים- מפשירים יחסית מהר, תיבול בקטנה ולתנור (גם קצר). נגיד סלמון, פילה מושט/דג לבן אחר וכו.

קטניות- אפשר להקפיא מבושלות או מונבטות.

חזה עוף- כמו פרגיות. בנוסף אפשר לתבל ולעטוף בפירורי לחם, ובמקום לטגן - לעטוף אחד אחד ולהקפיא. יש מקומות שמוכרים ככה מראש (יקר)

אם זה רק הוא אוכל את החלבונים היקרים יותר, ואתם אורזים בנפרד להקפאה, זה הרבה פחות מורגש כלכלית.

וכן כמובן חיפוש ממוקד באלי אקספרס

אם תכתוב לי את מה שאתה מחפש. אנסה לחפש גם כן.

מה החלק המקורי? ננסה לעזור לך למצוא.

חפש בגוגל. חלקם גם עובדים עם יצרנים ויכולים לייצר לך בהתאמה אישית.

אם זה ברגי גלגלים. אין יותר מדי מה להתבלבל. בכל חנות חלפים לרכב יש. עולים כ10-20 שח לאחד

אם זה מכסה. תזמין מחו"ל. יש יותר מבחר ולא צריך לכתת רגליים בין חנויות כדי למצוא משהו שאתה אוהב

גם לנקיון באופן כללי.

לשמוע פרטים נוספים. תודה!

ספות, מזרונים, בגדים שצריכים ניקוי יבש ושלל שימושים שאיני זוכר כרגע.

אחלה מכשיר. מרוצה.

אגב לרובה יש תכשיר של חברת sag. לא זול אבל זה פשוט לשפוך ולשפשף עם מטאטא. קניתי וטרם ניסיתי אבל ההמלצות טובות

ניסיתי את סאג . לא עובד כמו בפרסומת אולי אנסה שוב יש לי בבית. תודה

ותספרי איך הוא עובד ומה התוצאה.

האם שווה את המחיר

שלוריא הציע, מציע ומן הסתם יוסיף להציע - אבל מהיציע... - במערכת, ללא שינוי באספקטים נוספים. אינך יכול לעשות את התקציב הישראלי למכונת "ביטחון" אינסופי במאות ביליונים, ולייצר בד בבד גם מערכת חינוך מושקעת ומתוקנת ושיוויונית לעילא. אינך יכול לשנות את סדרי התעסוקה של מורים ומורות ("עובדי ההוראה" כלשון המסגרת המארגנת הייצוגית שמונחתת עליהם), למשל חוזים אישיים בקנה מידה נרחב, בלי להציג תוכנית לשינויים כאלו לעיון ולאישור כלשהוא של הציבור, ממשאל עם ועד בחירות כלליות. וקצרה כאן היריעה מלפרט את כל היקף השינוי הדרוש ותשומת הלב הפוליטית והמנהיגותית לנושא. זה דורש שינויים ברמת לוח השנה הציבורי והתעסוקתי הישראלי, במגזר הציבורי ובמגזר הפרטי והעיסקי. זה דורש משהו בסדר הגודל של קומיסר בברית המועצות או מזכיר בסגל הבית הלבן באמריקה. אולי משהו בסגנון טריבון רומי, משהו שיש בידו את מלוא הסמכות, מלוא האחריות ומלוא המשאבים לחולל פעם אחת ולתמיד כזה שינוי. בלי זה אין טעם אפילו לעשות צעד ראשון.

הייתי מעדיף יותר שקיפות בנושא.

מציין איזו מפלגה פרסמה בכלל מצע.

מה הניקוד ולמה.

הכל מפורט לפרטי פרטים.

מה לעשות שמפלגות הקואליציה טרם פרסמו מצע בנושא חינוך, אף אחת מהן ומפלגת אל הדגל היא המפלגה היחידה שדיברה על ארגוני המורים במצע החינוכי שלהם שזה בעיני טל לוריא עיקר הבעיה.

‏‏1.5K‏‏ צפיות‏ · ‏‏11‏ רגשות‏ | מפלגת זהות עדכנה את מצע החינוך שלה, ועכשיו היא מקבלת ציון גבוה ב"מדד לוריא לחינוך" | טל לוריא

אבל פייגלין כמו פייגלין יתקשה מאוד לחבר בין החלומות שלו לבין המציאות הישראלית.