היום קניתי מזוודה, ובקופה אמרו שזה עולה 450.
התפלאתי על המחיר, אז היא אמרה שככה זה, סט של מזוודת עולה יקר, מה לעשות.
הבטתי למטה על המזוודה הבודדה שלקחתי ותהיתי, ממתי למזוודה בודדה קוראים "סט"?
ואז הסתבר, שמזוודות לא קונים בבודדים. (לא שם בכל אופן) ואת חייבת לקנות את שלושת המזוודות ולא, אין את אותו סט ביותר זול כי זה פשוט לא עובד ככה.
אז קניתי את הסט הזה, כי היה לי "תאיווה" (דודא בלע"ז) למזוודה הזו דווקא.
אחרי זה קניתי כל מיני דברים אחרים. נעליים, בגדים, ספריי מקקים ושאר מרעין בישין ולא בישין.
כל כמה זמן יצא לי לחשוב, למה אני כזאת. למה אני בררנית ובמידה כזו בבגדים ובנעליים, למה אני מפחדת ממקקים, למה ולמה ולמה.
ואז עלה לי, שתכונות ותחושות לא קונים בבודדים. (לא שם בכל אופן) ואת חייבת לקנות את עצמך כעסקת חבילה.
הטוב, הרע והמזוויע. כי ככה. ולא, אין את אותו סט ביותר מוכשר, יותר חכם ויותר יפה כי זה פשוט לא עובד ככה.
אז החלטתי להישאר אני עצמי, כי היה לי "תאיווה" (דודא בלע"ז) להיות אני, עם כל האתגרים שזה מציב.
לכבוד ראש השנה, קניתי לי את עצמי.
היה יקר, אבל אומרים שזה חוזר בכפליים.
וגם היה לי כרטיס מועדון אז עשו לי 18% אחוז הנחה לכל מי שחי.
