הוא המרחק משיגעון.
ואיה כואב לי
וזה פגע בי עד רמת בחילה ששורפת את הבטן חזק
פשוט בא לי להקיא את נשמתי
מה לעזאזל
יש זמנים כאלה שאני באמת לא מבינה מה מועיל בהם. וכילו אשכרה לקח לי איזה טונה וחצי זמן להפנים שהכל לטובה והכל טוב ואני סומכת על הקדוש ברול הוא, אבל אז באה הנפילה הזו וכל פעם היא יותר עוצמתית.
וטאטע, אני באמת לא יודעת ולא מבינה מה אתה רוצה ממני. מה הייתי אמורה לעשות אחרת?? והצילו. ולמה זה היה טוב? ואיך יוצאים מזה?
וכילו נכון שיש תזמנים שקשה אבל קשה לי להגיד שאני שונאת תחיים שלי ובאלי למות כי לא! אני אוהבת בסך הכל תחיים שלי! אני שמחה בהם! ולומר שבא לי למות מרגיש לי כפיות טובה שכילו הקדוש ברוך הוא שם אותי במקום כזה עכשיו, במקום כזה, כדי לנסות אותי, וזה שאני אגיד שבא לי למות לא יועיל ורק יעשה רע כי זה לא נכון.... הבנתם?
אבל אני באמת לא יודעת כיך לצאת מהמקום הזה, וזה בא בדיוק בזמן הכי לא נכון. אבל מצד שני הוא בא בזמן הכי נכון, ככה ה החליט.
אבל אני לא רוצה שאנשים יכעסו עליי לפני יום כיפור. אני רוצה להיכנס לחג נקייה! באמת! בהרגשה טהורה! ואני פשוט לא יכולה! ואוף למה אני צריכה לבכות בגלל שאנשים נפגעו ממני כשהייתי הכי אמיתית? או כשבאמת ניסיתי לעשות להם טוב??
אבא יום כיפור לא מכפר בין אדם לחברו, אז בבקשה, בבקשה, בבקשהההה תעזור לי. אני עוברת תהליך של סליחה לאנשים שפגעו בי ואבא, זה הכי קשה בעולם ככה למחול, ואני מנסה ומנסה ומשתדלת. ולאט לאט עוד שלב מצליח ועוד שב, ואז בא מקרה ומפיל ומערער את הכל ואבא אני כבר לא יודעת מה אני צריכה לעשות.
מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה.
אבא אני מתחננת תעזור לי. אני לא מרגישה נקיה לקראת החג הזה, פגעתי בכל כך הרבה אנשים בלי לשים לב, והם אפילו לא מוכנים לדבר איתי על זה, אז מה אני אמורה לעשות אבא?
ותעזור לי עם הרגישות יתר הזו, אני עם בחילה מכווצת תבטן לחלקיקים מזה שפגעתי במישהו כל פעם מחדש.
ואיה כואב לי
וזה פגע בי עד רמת בחילה ששורפת את הבטן חזק
פשוט בא לי להקיא את נשמתי
מה לעזאזל
יש זמנים כאלה שאני באמת לא מבינה מה מועיל בהם. וכילו אשכרה לקח לי איזה טונה וחצי זמן להפנים שהכל לטובה והכל טוב ואני סומכת על הקדוש ברול הוא, אבל אז באה הנפילה הזו וכל פעם היא יותר עוצמתית.
וטאטע, אני באמת לא יודעת ולא מבינה מה אתה רוצה ממני. מה הייתי אמורה לעשות אחרת?? והצילו. ולמה זה היה טוב? ואיך יוצאים מזה?
וכילו נכון שיש תזמנים שקשה אבל קשה לי להגיד שאני שונאת תחיים שלי ובאלי למות כי לא! אני אוהבת בסך הכל תחיים שלי! אני שמחה בהם! ולומר שבא לי למות מרגיש לי כפיות טובה שכילו הקדוש ברוך הוא שם אותי במקום כזה עכשיו, במקום כזה, כדי לנסות אותי, וזה שאני אגיד שבא לי למות לא יועיל ורק יעשה רע כי זה לא נכון.... הבנתם?
אבל אני באמת לא יודעת כיך לצאת מהמקום הזה, וזה בא בדיוק בזמן הכי לא נכון. אבל מצד שני הוא בא בזמן הכי נכון, ככה ה החליט.
אבל אני לא רוצה שאנשים יכעסו עליי לפני יום כיפור. אני רוצה להיכנס לחג נקייה! באמת! בהרגשה טהורה! ואני פשוט לא יכולה! ואוף למה אני צריכה לבכות בגלל שאנשים נפגעו ממני כשהייתי הכי אמיתית? או כשבאמת ניסיתי לעשות להם טוב??
אבא יום כיפור לא מכפר בין אדם לחברו, אז בבקשה, בבקשה, בבקשהההה תעזור לי. אני עוברת תהליך של סליחה לאנשים שפגעו בי ואבא, זה הכי קשה בעולם ככה למחול, ואני מנסה ומנסה ומשתדלת. ולאט לאט עוד שלב מצליח ועוד שב, ואז בא מקרה ומפיל ומערער את הכל ואבא אני כבר לא יודעת מה אני צריכה לעשות.
מן המצר קראתי י-ה ענני במרחב י-ה.
אבא אני מתחננת תעזור לי. אני לא מרגישה נקיה לקראת החג הזה, פגעתי בכל כך הרבה אנשים בלי לשים לב, והם אפילו לא מוכנים לדבר איתי על זה, אז מה אני אמורה לעשות אבא?
ותעזור לי עם הרגישות יתר הזו, אני עם בחילה מכווצת תבטן לחלקיקים מזה שפגעתי במישהו כל פעם מחדש.
