ב"ה שזו הסיבה ועדיין, הלוואי שהיתה אפשרות להרוויח גם גם!

השאלה אם זה לא היה ליל טבילה היית מצליחה להשתתף בכל האירועים או שהיית הולכת רק לאחד מהם?

אבל אולי שייך להשיג וידאו מהאירוע או לפחות הקלטה זה לא כמו להיות אבל קצת מנחם

ולהשכיב את הילדים וכו'

אבל נראה לי שיהיה לה קשה להיות עם בעלה בצורה רגועה כשהבית מבולגן ובקשר לילדים לא משנה מי יעשה זאת אבל זה עוד מטלה למוצאי שבת

לא כולם מסוגלים להתנתק ועוד כשמוסיפים לזה את התסכול מהאירועים שמפסידים

הכל לפח וזהו.

מה עוד?

צעצועים וזה? הבעל יכול לסדר בזמן שהיא הלכה... או להתחיל לסדר מיד כשיוצאת שבת לפני שהולכים.

השכבה של הילדים- הבעל.

 (יש לו הרבה תפקידים לבעל... ;))

אולי לנסות להקפיד שלא יהיה הרבה בלאגן , אם זה בכלל אפשרי ...

לצאת עם הילדים לגינה רוב הזמן אולי... ואז בבית ישאר מסודר..

מקווה שאני לא כותבת דברים שהם בגדר חלום.

בהצלחה!

לדוגמא אצלנו זה ישוב ואין הרבה נשים אז מלכתחילה המקוה נפתח רק בתיאום מראש לדעתי תשיגי רשימה של מקואות באיזורך ותבררי 

שם אם אין לחץ ביום שישי אולי יתנו לך ואפילו אם הבלנית לא יכולה לבוא אולי היא תסכים לתת מפתח

יש לי אמבטיה בבית אבל אני לא יושבת בה.

אני פושעת??

אני יוצאת יותר נקיה ככה, ממילא יש עלי מים כל הזמן.

ממש שונאת לשבת, לא נוח וגם חטפתי כוויה פעם מהיציאה של המים החמים.

יש רבנים שמחייבים אמבטיה, יש שלא מחייבים, יש שמגדירים זאת כהידור בלבד.

כל אחת תשאל את הרב שלה.

בגדול, המטרה של אמבטיה זה לרכך את כל החציצות שלא ניתן להסיר אותן (כמו גלד של פצע) או כמו חציצות שלא שמת לב אליהן (כמו אף לא מקונח) ואז גם אם טבלת איתן, ניתן להתיר את הטבילה ולא להחזיר אותך לטבול.

כוויה אפשר לחטוף גם בלי אמבטיה.

זה רק אולי המלצה כדי לרכך...אבל לא הלכה.

את יודעת שיש רבנים שמחייבים לעשות קרחת ואומרים שאי אפשר לטבול בלי זה (ובקריית צאנז יש אפילו חדר התארגנות מיוחד במקווה לאותן נשים "דקדקניות" עם בור טבילה נפרד משלהן).

הרב שלי למשל אוסר לעשות קרחת כי לפי הקבלה האשה נראית כמו שדה. 

כל אחת והפסיקה שלה. כל אחת והספרים שלה.

רב שמחייב.

זו יותר הנהגה.

אני גם תמיד חשבתי שאמבטיה היא חיוב הלכתי, ואני זוכרת שבעקבות אחד השירשורים עיינתי בדרכי טהרה וראיתי שלא כך הוא.

בנושאים האלו זה לא משנה מה הלכה פסוקה ומה לא. מה שמשנה זה מה הרב שלך אומר לך וזו ההלכה הפסוקה שלך.

אם יש פה אשה (לצורך העניין) שהרב שלה מחייב אמבטיה, היא לא יכולה להקל בזה על סמך הדרכי טהרה גם אם הדרכי טהרה (כלומר הגר"מ אליהו) גורס שזו חומרה.

ולהיפך, אם יש פה אשה שהרב שלה פוסק שאמבטיה זה לא חובה ואמבטיה גם ככה מקשה עליה ומסרבלת אותה וגורמת לה להסתבך עם המצווה אז אין צורך שהיא תעשה אמבטיה.

בהלכה יש המון גוונים ופסיקות ושיטות וזרמים. אדם לא יכול הקפיד על כל החומרות וגם לא יכול להזניח את כולן ("הרב נוח") כי זו לא דרך התורה ולא מה שה' ציווה.

מה שעוזר לאדם להחליט על מה הוא מקפיד ועל מה לא - זה הרב שהוא בחר לפעול לפי פסיקותיו, ולא הפורום.

אפשר לומר שיש עוד פסיקות וכדאי לשאול רב. אי אפשר לומר בהחלטיות "זה חומרה ובכלל לא חובה"

אף אחת פה לא יודעת מי הרב של חברתה ומה הוא פוסק לה, וכמובן שהיא גם לא יודעת מה שיקוליו ההלכתיים.

לפי כל הדעות, לבין הנהגות שרב מחייב.

הנהגה שרב מחייב יכולה להיות מעכבת טבילה במידה והרב מחייב. 

בפורום יכולים לפזר המלצות ובסופו של דבר הרב יכול לפסוק לאשה לחזור לטבול בגלל שלא עשתה אמבטיה. 

חבל לגרום לזוג עגמת נפש בגלל חוסר אחריות בפורום.

זה ממש לא משנה אם הפסק זה "אסור לאכול חזיר" או "חובה לעשות אמבטיה", בסוף כל אחת צריכה להיצמד להנחיות של הרב שלה.

מחזירים לטבול כשמוצאים חציצה. יש רבנים שהאמבטיה לא קריטית להם ולכן אם לא עשו ומצאו חציצה, הם יתירו על סמך מקלחת ארוכה או משהו כזה. יש רבנים שאצלם אמבטיה זה ממש קריטי. אם אשה תתקשר אחרי טבילה ותגיד שמצאה חציצה (לדוגמא גלד של פצע) הרב יגיד לה שאם עשתה אמבטיה לא צריך לטבול ואם לא אז כן צריך.

אני גם לא נצמדת לנושא האמבטיה, אלא לכל חומרא או קולא שרב מנחה אשה לנהוג בה.

לא פוסקים הלכה בפורום, במיוחד לא מאחורי ניקים אנונימים...

זה גם לא חייב להיות בדיני טבילה, זה יכול להיות ממש בהכל. 

וברור שכל אחת תעשה כפי שמורה לה הרב שלה.

איך את מחליטה מה לבחור? לפי מה שמתחשק לך?

לרבנים מרדכי אליהו ועובדיה יוסף זצוק"ל שניהם, זה נקרא לפי מה שמתחשק לי?

אבל בעיון גם בתורת הטהרה וגם בדרכי טהרה, לא כתוב שאמבטיה היא חובה הלכתית.

אבל את צודקת שצריך לשאול רב.

דיברתי באופן עקרוני על הביטוי "רב מחייב" כשדעת ההלכה אינה כן.

כי אסור לאכול חזיר זה דאורייתא.זה לא פסק של רב אחד.

וחובה לעשות אמבטיה זה לא.

אם אשה תמצא על עצמה חציצה, תצלצל לרב שלה והוא יגיד לה לחזור לטבול כי לא עשתה אמבטיה, המלצות הפורום יעזרו לה?

ואם הרב פוסק שצריך להגעיל איזה סיר ובפורום אמרו שלא חובה, יעזור לך מה שאומרים בפורום?

ואם הרב שלך אמר לך שאסור למנוע הריון עם דיאפרגמה, יעזור לך שבפורום אומרים ש"הרבה רבנים מתירים את זה"?

אם מישהי פוסקת הלכה לעצמה לפי פורומים ושמועות וניקים אנונימים, זה לא ענייני. עפ"י מה שידוע לי, רוב בנות ישראל ששומרות תו"מ לא נוהגות כן. לרוב הזוגות יש כתובת אחת לפיה פוסקים.

לרוב הנשים פה יש גם בן זוג שמרגיש מחוייב לדמות הלכתית מסויימת ולא לכל הרבנים של כל נשות הפורום. לכן גם כשמציגים בפורום דעה בהלכה צריך להציג אותה בצורה מסתייגת "יש רבנים שפוסקים שאמבטיה זה לא חובה, תשאלי את הרב שלך מה הוא פוסק" ולא "אמבטיה זה לא חובה"

ציינתי את שמות הרבנים (פוסקי הדור עבור רבים) וספרי ההלכה שפירסמו, שלא מחייבים אמבטיה.

עיקר התגובה שלי היא לגבי נושא כמו חיוב גילוח שהזכרת, שלא מוזכר בהלכה כלל, ונושאים נוספים שאינם על פי ההלכה, אלא במילים שלך "חיוב של הרב".

"את לא פושעת. לנו אין אמבטיה והרב אמר לי שמספיק מקלחת יסודית במים חמים." מאת: אנונימי

"לא צריך לעשות אמבטיה דווקא...יש מקוואות רק עם מקלחון..." מאת: בתאל1

"^^^אצלנו במקוה חדר אחד עם אמבטיה והשני רק עם מקלחון." מאת: אנונימי

אין לי מושג איזו אנונימית את ואם את מאלו שהגיבו בתגובות למעלה.

כשאומרים "חיוב של הרב" בוודאי שמתכוונים להלכה. ברור שהרב לא ממציא חיובים מהשרוול אלא מתוך ספרי פסיקה למיניהם. יכול להיות שהרב עובדיה/הרב אליהו בחרו שלא להביא את הדעה הזו בספרים שלהם. זה לא אומר שהיא לא קיימת. גם אם היא פחות נפוצה.

עד שמגיעים לפסיקת הלכה יש דיונים שלמים לפני כן שלא נכנסים אליהם בספרי פסיקה המיועדים "להמון העם". לכן מבחינתי זו לא ראיה. 

ודרך אגב, הרב שפסק לי את החיוב לאמבטיה הולך דוך אחרי הרב עובדיה...

וכבר קרה לי בשני נושאים שונים שהם לא אמבטיה,  שבלניות מעדות אחרות הודיעו לי בפסקנות ש"רב הישוב אומר שהפסיקה שלך פשוט לא נכונה ואסור לנהוג כך" בעוד שבספר הפסיקה שלנו כתוב שחור על גבי לבן שזה חובה!

אין דבר כזה "נושא שאינו עפ"י ההלכה". אנחנו לא רפורמים. כל הנהגה היא עפ"י ההלכה. 

אם יש אשכנזיות במאה שערים שמגלחות את ראשן אני מאמינה שקיימים "ספרי הלכה" (בעברית וביידיש) של "פוסקי הדור עבור רבים" שמחייבים את העניין הזה בחוגים שלהם. אי אפשר לומר להן שזו לא הלכה. זו ההלכה שלהן, שפוסקים להן ושהן הולכות על פיה.

לא כל הנהגה היא הלכה פסוקה שנתקבעה מדורי דורות של פוסקים.

ההנהגה א ולי כתובה בספר הלכות מסויים בעברית או ביידיש, אבל יש זרם עיקרי ומוסכם של פסיקת הלכה, והנהגות כאלו ואחרות לא נכללות בו, וגם לא נחשבות הלכה.

אני האנונימית שהביאה סימוכין מספרי הלכה .

הלכה זה עולם מ-א-ו-ד רחב.

יש קהלים גדולים מאוד בעמ"י שמבחינתם הרב אליהו והרב עובדיה לא רלוונטים (לא מביעה על זה דעה, רק מציינת עובדה). 

והציבורים האלו הרבה יותר גדולים מבחינה מספרית מהציבור הדתי לאומי או מהציבור הספרדי. גם הציבורים האלו מדקדקים מאוד בשמירת הלכה. 

ספרי הפסיקה שלהם זה לא איזה "הנהגות שכתובות בספר הלכות מסויים". גם הם נמצאים פה דורות על גבי דורות, גם להם יש פוסקים עם כתפיים רחבות, גם הם מחשיבים את עצמם "זרם עיקרי ומוסכם של פסיקת הלכה" ומבחינתם הרב עובדיה והרב אליהו הם לא הרב אליושיב/ הרב שטיינמן/ר' חיים קנייבסקי (/עוד מליון רבנים שאני לא מכירה).

כלומר שיש ציבורים ענקיים בעמ"י שאין להם בארון הספרים בבית את דרכי טהרה או את הילקוט יוסף. גם הם לא מחשיבים את הספרים שאת קוראת בהם בתור "הלכה". אולי מקסימום חיבור הלכתי נחמד.

כשבאה שאלה לפתחם הם פותחים ספרי הלכה שכתבו אותם גדולי דור אחרים לחלוטין, עם פסיקות שונות לחלוטין בהרבה מאוד מקרים.

לכן כששומעים על הנחיה שרב נותן, אין לנו יכולת לאמוד האם זו הלכה פסוקה מדורי דורות או חומרא בעלמא. בשביל זה צריך לשבת המון המון שנים בישיבה ולעבור הרבה מאוד מבחנים.

כמובן שאני מעריכה מאוד את כל הציבורים בעמ"י ואת כל גדולי הדור ופוסקי ההלכה שהיו ויהיו בעמ"י. לכן אני גם לא באה להביע דעה על אף הלכה/הנהגה/חומרא/קולא שאני שומעת עליה. רק מדגישה שאין דבר כזה "זרם עיקרי ומוסכם של פסיקת הלכה". כל אחד חושב שהוא המרכז.

כשגיליתי זאת בעצמי ממש לא האמנתי. 

(בעלי הסביר לי את זה בעדינות לגבי איזה קרוב משפחה שלנו, שלא כדאי להזכיר את הרב עובדיה בתור "פוסק" בבית שלהם. פשוט לא רציתי להאמין... כאילו איך אפשר? הרב עובדיה! בעלי הסביר שזה לא שנאה. זה פשוט ככה. הוא נחשב בעיניהם ת"ח גדול אבל בהחלט לא פוסק)

אני מכירה את המציאות הזאת של זילזול בתלמידי חכמים עצומים, מצערת ולחלוטין לא במקום, אבל בכל ספרי ההלכה שנכתבו, בכל ציבור שהוא, בין אם מחמירים או מקילים, עיקר הדין ומסורת פסיקת ההלכה הם בוודאי זהים.

ומה שיש ניואנסים לכאן ולכאן לא משנה הרבה.

אם כל ציבור היה כותב את ספרי ההלכה שלו כפי ראות עיניו, לא היה עם ישראל חלילה.

ותוספות כאלה ואחרות, שאינן מעיקר הדין וממסורת הפסיקה, הן הנהגות ולא הלכה.

מה שכן, מבחינת אישה במאה שערים, שעל פי מה שהורו לה רבותיה מגלחת תמיד את שיער ראשה, אז כמובן ששיער הראש מהווה חציצה בטבילה. זה לא סותר בכהוא זה את העקרונות ההלכתיים בטהרה שנפסקו מדורי דורות, להיפך, זה מתיישב איתם לגמרי.

ספר הלכה לציבור כזה או אחר שנכתב בו ככה, אין בו שום דבר ששונה במהותו מספר הלכה שכתב פוסק אחר לציבור שלו.

לגבי ישיבה באמבטיה, כנראה שיש כאן ענין. ובדיעבד, מי שישבה באמבטיה, קל יותר להתיר חשש חציצה אחרי טבילה. גם הרב שלנו פוסק ככה.

לעניות דעתי, זה לא "חיוב" הלכתי מעיקר הדין, אלא הנהגה טובה שמועילה בדיעבד, ןעובדה היא שרובינו נוהגות כך.

אני אשתדל לשאול בלנ"ד את הרב על כך, (גם הרב שלנו רב ישוב, ואשתו בלנית זה שנים ).

(האנונימית שהביאה מקור מדרכי טהרה ותורת הטהרה).

אם יש מישהי שעושה משהו שהרב שלה אמר וזה לא כתוב בהלכה ואין לזה שום סימוך בשום מקום . אז זה בעייתי מאד!

מה תגידי על המקרה של "הרב מהצפון"? הרי הרב אמר! 

מה שכן- כל דבר שהרב אומר צריך לבדוק אם יש לזה מקור ומאיפה זה בא.

ואם אין שום מקור בהלכה לעשות קרחת או לא יודעת מה - לא עושים! הולכים לרב אחר ושואלים, מבררים ובודקים- האם זו המצאה? האם יש לזה מקור? האם זה סתם רב מתחזה?

או אולי טעות כלשהי?

בקיצור- ללמוד..

מסכימה איתך שלא צריך לעשות בעיניים עצומות מה שמציעים בפורום. אבל הפורום נועד כדי לשתף ולהחליף דעות וכו' אז זה מה שאנשים עושים... אם זה מה שמפריע לה ומישהי כותבת שהיא חושבת שזה לא נכון- אז יופי, היא תלך לבדוק אולי יש לה אפשרות להתיר את זה ולא להיות בלחץ. אולי היא טעתה. (או לפי איך שכתבת- אולי גם הרב שלי חושב ככה)

זה רב ישוב, שעבר גם מבחנים של רב עיר. הוא כבר שנים על גבי שנים פוסק בדיני טהרת המשפחה/מראות הדמים/חציצות/עוד הרבה תחומים לא קשורים לנושא הנ"ל.

אשתו בלנית כבר שנים רבות. הוא ראה ופסק כבר לגבי הרבה מקרים.

זכותו לפסוק לחומרא. גם אם לרוב הדעות זה לא חובה.

לא כל דבר כתוב בספרי הלכה רגילים. יכול מאוד להיות שהוא קובע על סמך שו"תים/ראשונים/אחרונים שלמד. 

בנושא הספציפי של חציצות כמעט ואי אפשר שלא להתייעץ עם ת"ח. לוקח זמן עד שלומדים להתארגן לטבילה ביעילות, בינתיים הגיוני שיהיו כמה חודשי "פנצ'ר" בהם אשה תטבול עם חציצות וצריך לשאול אם זה מעכב או לא.

הנושאים האלו כמעט ולא כתובים בספרי הלכה. מה עושים אם לא ניקיתי את הטבור? אם אני מצוננת ושכחתי לנקות את האף? אם יש לי גלד של פצע ושכחתי מממנו לגמרי? אם יש לי גבס? אם מצאתי על עצמי שערה? אם הציפורן היתה רק חצי קצוצה? ועוד ועוד שאלות למיניהן...

דווקא תשובות בספרים... לפחות באלה שאני קראתי...

על גלד פצע, על גבס, על שערה וכו' וכו'

לא דיברתי על הרב שלך ספציפית כי זה לא הזוי שצריך אמבטיה (השאלה כאן היתה אם חייב או לא, או לצורך העניין-אם זה מעכב או לא) אבל יש דברים שצריך לבחון גם בעצמנו-לא ללכת בעיניים עצומות בכל דבר.

יהיו שיסתייגו ויגידו- מה, אמונת חכמים וכו', אבל לדעתי זה לא סותר.

ציטוט שלך : בנושאים האלו זה לא משנה מה הלכה פסוקה ומה לא. מה שמשנה זה מה הרב שלך אומר לך וזו ההלכה הפסוקה שלך.

בוודאי שזה משנה.

אני לא אלך לשאול רב אם קראתי על משהו שצריך/ לא צריך בספר הלכה.

כי אין עניין לשאול אם התשובה כבר כתובה.

על כל דבר הולכים לרב?

אני לא חושבת כך...

(אני לפחות לא עושה ככה, לא כל שאלה שיש לי אני רצה לרב, אלא מחפשת בספר ואם אני לא מוצאת או לא מבינה אני שואלת את בעלי ואם גם הוא לא מבין הוא שואל את הרב).

אבל את תסתכלי בספר שמתאים לפסקים של הרב שלכם או לפחות של החוג שאליו אתם משתייכים

כי אם את יודעת שהרב שלכם פוסק אחרת ממה שכתוב בספר(כי הוא פוסק לפי פוסקים אחרים) אז לא תעשי מה שכתוב בספר

בהלכות טהרה גם ככה זה מצומצם. אם את הולכת לפי רב מסוים בהלכה, מן הסתם יש לך מאיפה ללמוד את זה ולא כל שאלה שתעלה תשאלי אותו... (למשל אם את הולכת לפי הרב עובדיה, יש ספרי הלכה של הרב עובדיה, לפי הרב אליהו- של הרב אליהו וכו' וכו')

אז כנראה שזה מוגזם....(?)

אני יכולה לנחש כמעט בוודאות שמי שחושבת כאן שצריך לעשות אמבטיה לא ראתה את זה כתוב כהלכה פסוקה...

אבל זה רק ניחוש.  אפילו שכמעט וודאי.

וכל אחת תעשה לפי מה שהרב שלה פוסק (חוץ מקרחת!!! ה' ישמור!)

מאה שערים זה אולי חוד החנית של הציבור הזה. בכל מקום בו יש ריכוזים חרדים אשכנזים אדוקים יש ציבורים שמקפידים על קרחת .

וגם בהם אני לא מזלזלת ולא קוראת להנהגות שלהם "לא הלכה". מבחינתם זה הלכה גמורה, בדיוק כמו שמבחינתך האיסור לעשות קרחת הוא הלכה גמורה.

ומכאן מגיע ההבדל.

יש גם מקוואות רק עם מקלחון...

ובמוצש רק מתקלחים, מסתרקים, מצחצחים שיניים....

ועיון.

ולמקווה.

זה בטח יכול לקחת הכי הכי הרבה 40 דקות.

ובמוצש המקווה פתוח נראה לי ממש קצת זמן אחרי שבת, אז אולי תספיקי איזה משהו?

שנה אחת לא תלכי ואת יכולה למחרת לשמוע במלא ערוצי אינטרנט אלפי שיעורי תורה בנושא תשובה רק תבחרי איזה.

או שמלכתחילה באים לחצי יום, זה גם משהו.

מפסידים קצת (שיעורים וכסף), אבל לא את הכול...

לי זה היה עוזר לפעמים. 

ואולי להזמין מישהו מהאחים אליכם יעזור להעסיק את הילדים?

נשמע שאת רוצה להיות בבית...

הסעודות ארוכות לי

אין לי מה לעשות שם

בעלי עסוק עם אחים שלו..

לבעלך?

נראה לי זו השאלה הראשונה

אם זה מסתדר לו להיות בבית, אז נראה לי אין בכלל התלבטות.

אם הוא רוצה להקל עלייך וישמח להישאר בבית אבל חושש מהארגונים, תנסו לחשוב יחד על פתרונות שיקבלו על התארגנות - שבת מצומצמת, אוכל קנוי וכו'.

אם זה לא מתאים לו וזה יהיה לו יותר מידי, אז כן הייתי שוקלת לנסוע.

אבל תראי קודם מה הוא רוצה 

אבל לא יודעים איך לעשות את זה

וברור שמקל עליו להיות אצל ההורים

אבל הוא גם רוצה להקל עלי 

שה' יתן לי כוח

אם כן אז תפרשי באמצע הסעודות ותלכי לנוח....

אם לא אולי שווה לשתף לפחות את חמותך.

צבעוני יש להם יפה ממש!

נדמה לי שגם לבן.

ונעימות מאד.

אגב לא יודעת גיל אבל גם בפוקס יצא לי לקנות מכופרתות יפות במחירים טובים יותר.

חולצה משבצות צבעונית,

יודעת שיש כמה סוגי ייצור - בערים חרדיות בטוח תמצאי סניפים שמוכרים

איזה סוג חומר את צריכה?

לא נראה לי שיש חולצות כאלה מכותנה...

יש חולצות טריקו עם צווארון ושלושה כפתורים שהבד שלהן נעים יותר, אבל גם לא יודעת אם מכותנה. אני מכירה בלידר.

בהדס מינילאב יש בטוח

לדעתי גם בתמנון

גם חולצות פולו

אולי אפילו באורבניקה

יכול להיות שאת חושבת על בד סריג שעשוי מכותנה? כמו גופיות או חולצות טריקו? ג'רסי למשל זה סוג סריג שיכול להיות עשוי מכותנה.

זה באמת סוג בד שונה, אבל גם סריג וגם אריג יכולים להיות עשויים מכותנה בלבד או מתערובת כותנה. 

יש גם כותנה שהיא בד אריג. כלומר בד לא נמתח.

היית מרגישה יותר טוב,

הררים מבהילים של כביסות ובין לבין סלסאות אקראיות של כביסה נקייה לקיפול, ארונות מטבח שהכל בהם זז בגלל פסח ועדיין לא חזרו למקום וכן הלאה.

ואני לא נסעתי לחג ואין לי תינוקת ויש לי ממ"ד אז הייתה לנו מלחמה רגועה, ולילדים היו היום מסגרות.

אז במקום התמונה שולחת חיבוק גדול!

ויהיה בסדר גם יהיו ערמות כביסה והרצפה לי תהיה הכי נקייה.

וחוץ מזה, בדיוק היום קראתי כתבה איך ההסתגרות בבתים בגלל המלחמה עושה לא טוב, בפן הפיזי ממש וגם הרגשי. והדגישו את חשיבות החשיפה לאור כדי לשפר מצב פיזי ורגשי. ממש, אפילו לשבת ליד חלון פתוח.

אז מחר, רצוי איפשהו בשעות הבוקר או לפני הצהריים, צאי לך עם התינוקת לסיבוב רבע שעה באוויר ובשמש.

זה אולי לא יפתור את כל הבעיות אבל זה בהחלט יכול לשפר מצב רוח, לשפר את כמות ואיכות השינה בלילה, לתרום לבריאות מערכת החיסון ועוד ועוד. 

עולם השקר הזה האינסטגרם, מצלמים ובוכים. השעבוד לתוכן מרוקן לא פחות שלא תחשבי

ואם ינחם אותך - הבית שלי במצב זוועה כנל

לא הספתי לכבס, כלום לא מוכן לשבת וגם הילדים עוד ערים

לא שטיפה, לא קניות, לא כלום

הדבר היחיד שהספקתי זה להכין צהריים נורמלי לילדים חמצי ולהשאיר את הבלאגן מאחוריי אחרי יום עבודה נוסף מתיש מהבית עם הילדים ולצאת איתם לחוף כדי שלא נשתגע

אז הבית לא יהיה מסודר🤷

יצאנו ממלחמה אחות

ממלחמה

טילים עם ראש חצי טון חומר נפץ מתפצלים ומתעופפים מעל הראש

ילדים חודש בבית כולל פסח

מזמור לתודה שיצאנו ללא יודעת כמה זמן של שפיות, הבית שלם, לא נפגענו, ב"ה תסדרי מחר

לכי תנוחי, חוסר שינה יכול לדכא ממש (מנסיון) ותקופת מלחמה ארוכה בלי אופק כנל

ולדעתי תתנתקי מהזבל הזה

♥️

אין מישהי כזאת

ואם יש

אז יש לה מינוסים אחרים שלא הייתי רוצה לדעת

זה הצורך לפרסם את הדבר הכי פרטי שלך, הבית , הכביסה, הניקיון, המשפחה ....

טרנד הזיה

זו תלות

חיים בשביל לצלם

היו לי חברות שהיו יוצאות כדי שיהיה מה להעלות

אובססיה

שסיימתי לסדר בחזרה את הכלים

ועכשיו מסיימת עם הכביסות 

(אנחנו רק זוג עם תינוקת, אז אין ערימות הזויות)

ובכל זאת כל היום הזה הייתי עצבנית ובדיכאון ובלי מצב רוח

ומרגישה שלא בא לי בכלל לחזור לשגרה

ולא יודעת איך עושים את זה 

ויש לידה באופק שמלחיצה אותי

וכולי איכסה בפנים

בקיצור גם אם מהצד נראה שורוד לי

כי סיימתי לסדר את הבלגן

זה בכלל לא אומר שבאמת ורוד...

והכי נורמלי בעולם שיום אחרי החג מרגישים ככה

במיוחד חג שהגיע אחרי חופש ארוך ומתיש

זה קצת כמו נפילת סוכר

בבת אחת ליפול לשגרה ולהתאפס על החיים

עושה סחרחורת

זה עניין של כמה ימים או משהו מתמשך?

כי אם זה משהו שהוא עכשיו זה בסדר גמור, לוקח זמן לחזור לשגרה והכל בסדר

אבל אם זה משהו מתמשך שכבר תקופה לא עובר, ואת לא מרגישה שזאת תקופה שתעבור ואת בדרך החוצה משם- לגמרי הייתי בודקת דיכאון. כדאי להתחיל מרופא משפחה.

רלוונטי, וחשוב מאוד, למי שלא - כנראה שהתלוש מספיק

אם זה סעיף חובה זה מה שהייתי עושה 

בס"ד

לא פירטת אבל נשמע כואב מאד ❤️‍🩹

בגלל שביקשת עצות: שקלת טיפול כדי לעבד את מה שהיה? מהמעט שכתבת מזכיר קצת תגובות פוסט טראומטיות. המוח והגוף זוכרים את הטראומה ושולפים אותה בכל מיני הזדמנויות וכשזה קורה, זה גורם לכאב ולשיבושים של כל מיני הסיטואציות.

מצד אחד חצי שנה זה עדיין די טרי לחוויה קשה.

מצד שני נשמע שאת סובלת ושזה פוגע בך ביום יום 💔 וטיפול טוב יכול לעזור עם זה.

חיבוק גדול שוב!

בע"ה שמכאן תראי רק אור ומתוק תמיד!!!

לידה שקטה.

בעקבות הפסקת הריון.

ועכשיו צריכים טיפולים.

והמלחמה הזאת דחתה את כל התורים...

זה נחשב טראומה? לא יודעת

בעקרון קיבלתי 12 פגישות עם עו"סית. הרחיבו לי כי עברנו לטיפולים, אבל אין כמעט תורים.

אמן!!!

לגמרי טראומתי

וקשה גם לחשוב על העתיד ומה שתצטרכו לעבור

שולחת מלא כוחות

חיבוק על זה🩷

אולי אם את לא מקבלת מענה מספיק דרך הקופה, שווה לשקול ללכת לטיפול באופן פרטי כדי לעבד את זה.

ומצד שני כמובן שזה הגיוני לגמרי להמשיך להתאבל על זה. זה גם יכול להמשיך לכאוב עוד שנים, וזה בסדר שכואב🩷