לאחרונה קורים הרבה מצבים שצריך להתארגן למשהו (לצאת לגן, ללכת לישון, להתקלח וכו') והבת שלי (בת כמעט 3) נורא רוצה לספר לי כל מיני דברים.
אז בהתחלה אני מקשיבה, לפעמים אני מנסה להגיד לה- בואי תספרי לי תוך כדי שאת מתארגנת, או בואי נארגן ואז נספר בדרך, אבל היא לא מגיבה וממשיכה עוד ועוד (בתמימות, לא בשביל לעצבן, אבל זה יכול לקחת גם 10 דקות ויותר אם אני לא אקטע אותה).
בדרך כלל בסוף זה נגמר בזה שאני כועסת שהיא לא מקשיבה למה שאני אומרת, ואז היא נעלבת... אני מרגישה רע עם זה כי מרגיש לי לא נכון לכעוס כשהיא לא מנסה להרגיז או לעשות משהו רע, אבל זה באמת מתסכל אותי כל פעם מחדש שהיא לא מתייחסת בכלל למה שאני אומרת.
(כשאנחנו לא בלחץ של זמן אני משתדלת לתת לה את הזמן ולהקשיב לה, זה קורה בעיקר כשבאמת אי אפשר לחכות עד שהיא תסיים, אבל היא בכלל לא קולטת את הלחץ)
מה עושים?
אז בהתחלה אני מקשיבה, לפעמים אני מנסה להגיד לה- בואי תספרי לי תוך כדי שאת מתארגנת, או בואי נארגן ואז נספר בדרך, אבל היא לא מגיבה וממשיכה עוד ועוד (בתמימות, לא בשביל לעצבן, אבל זה יכול לקחת גם 10 דקות ויותר אם אני לא אקטע אותה).
בדרך כלל בסוף זה נגמר בזה שאני כועסת שהיא לא מקשיבה למה שאני אומרת, ואז היא נעלבת... אני מרגישה רע עם זה כי מרגיש לי לא נכון לכעוס כשהיא לא מנסה להרגיז או לעשות משהו רע, אבל זה באמת מתסכל אותי כל פעם מחדש שהיא לא מתייחסת בכלל למה שאני אומרת.
(כשאנחנו לא בלחץ של זמן אני משתדלת לתת לה את הזמן ולהקשיב לה, זה קורה בעיקר כשבאמת אי אפשר לחכות עד שהיא תסיים, אבל היא בכלל לא קולטת את הלחץ)
מה עושים?
