לא אכפת לבנות מהמראה החיצוני שלך,או כמה כסף יש לך.
העניין הזה של לקחת בחורה למסעדה ולהוציא עליה כסף לרוב היא רואה אותך בתור פראייר ולא באמת אכפת לה ממך...היא באה במטרה לאכול וללכת הביתה.כשאתה לוקח בחורה למסעדה ומוציא עליה כסף ומנסה להרשים אותה ''אני לא כמו הגברים האחרים'' זה גם לא עוזר.המסר ברור מאוד.אתה לא יכול לגרום להן להתאהב בך בזה שתיגע להן ברגשות אז אתה מנסה לעשות את זה דרך כסף''.
אותה אחת שדחתה אותך לא אמרה לך ''לא'' בגלל שאתה לא שם ציצית,אלא בגלל שאתה מנסה להרשים אותה.
אתה צריך לגעת בנקודות רגישות שלה ולא לפגוע בנקודות הרגישות שלהן חלילה...אלא לחזק אותן...ואל תתן לה לחשוב שהיא יותר טובה ממך.
ובלי קשר לנושא-אתה לא רוצה לשים ציצית באמת.אתה רק ''בערך'' רוצה את זה.
טענות סופר-פוגעניות כלפי המין היפה לגבי המטרות שלהן "לאכול וללכת הביתה". והמשפט האחרון שלך גם די פוגע לדעתי. פה זה פורום לנ"ו ולא חינוך...
אתה לא צריך לגרום לבחורה להתאהב בך. אתם אמורים למצוא חן זה בעיניי זו באופן הדדי.
(לתשומת לבך, רוב ההיערות והתגובות שלך בפורם כתובות בצורה חדה ובוטה מאוד שעלולה מאוד לפגוע. אולי זה סגנון הכתיבה שלך ואתה לא מתכוון לפגוע, אבל רק תשים לב...)
ולפותח- חוץ מזה שאתה מפסיד מצווה וזה עבודה שלך מול הקב"ה ולא צריך לעניין אף אחד, יש דרכים ללבוש ציצית ככה שהכל יהיה מסודר, לתחוב קצת פה ושם ונגמר הסיפור. ויש גם סוגים שונים של צציות, אולי משהו אחר יהיה נוח יותר. אם הבחורה לא הצליחה להבין מה אתה מרגיש כנראה היא לא בשבילך, אז ברוך ה' עברת בהצלחה עוד מחסום שעמד בדרכך לחופה.
אני כן חושב שמראה חיצוני מהווה שיקול אצל בנות (לעיתים גם כסף=פרנסה=להעמיד בית). ובנוסף אני לא מנסה להרשים אף אחת, להיראות טוב ומטופח זה פלוס מעולה לדעתי
הדבר היחיד שאליו הוא נחשפת ממך הוא המראה החיצוני שלך,על מה אתה מצפה שהיא תסתמך במקרה כזה?ברגע שאתה נכנס איתה לקשר עמוק יותר שניכם מבין שהמראה החיצוני לא אכפת לשניכם,שניכם נראים יפים אחד לשנייה..
וזאת השריטה שלך שאתה חושב שמראה חיצוני הוא חשוב אחי,לא שלי.
אני מרשה לעצמי לערוך כי דווקא כתבת דברים ממש נכונים !!! שתכלס נכונים בן צריך לדעת לכבד זה הכי חשוב!! לא בכסף לא בשטויות (אומנם גם) אבל הכי חשוב קיצר בידיוק מה שכתבת אשרייך אל תקשיב לתגובות השליליותת וואלה שבדרכ אני לא הכי מסכימה עם התגובות שלך .. לא יודעת למה(: אבל עכשיוו כתבת מדוייק!!
ואתה לא תשים ציצית, אז אין מה לעשות. מה שכן אולי אל תפתח את זה על ההתחלה, זה יכול לתת רושם שאתה קצת מחפף (?), ואם היא כבר מכירה אותך יותר ויודעת שאתה תורני כנראה פחות יפריע לה כי היא תבין שזה לא מראה על רמה דתית נמוכה.
ולבנים יש את המצוות שלהם " החיצוניות " של ציצית וכיפה. ומבחינתי אם אין ציצית זה כמו שאין כיפה .אבל בכל מקרה, במקרה הזה גם אני הייתי חותכת כי מבחינתי ההלכה חשובה לי יותר מהכל ויותר מהמראה החיצוני ( המראה החיצוני כן חשוב לי ).
ולמה כשזה נוגע לנושאים אחרים אני מוכן לעשות שמיניות באוויר ופה אני מתפשר.מה הסיבה?
במדרגה הגבוהה מצופה מיהודי התבטלות כלפי רצון השם ,ולמעשה זה דבר שנובע מהאדם עצמו הרצון להתקרב לבורא עולם שעושה איתנו כל יום ויום אינספור חסדים שפשוט התרגלנו אליהם,וזאת האמת לאמיתה.
לא מן הראוי שנעשה קצת לכבודו?
וברמה אחרת.
ציצית זה מצווה שאתה כל רגע ורגע מקבל עליה שכר.וכל רגע שאתה בלעדיה אתה פשוט מפסיד (להבדיל) מליונים בעולם הבא.
הציצית ידוע שיש לה כוח להכריע את הכף במצבים בהם יש דין על האדם.
וכתוב שבזמן שיש ריתחא בעולם נפרעים קודם מהאנשים שמבטלים מצווה אעפ"י שלא היו מחויבים בה.
אז כרגע באמת חשובה לך החיצוניות אבל מתישהו מבינים שבכל מקרה תהיה לנו כרס.
ואם אני מדמיין שנוסף לי עוד 2 ס"מ של כרס.אז לא נורא.
תחשוב כמה נחת רוח זה עושה לבורא עולם שאדם מתייגע במצווה ודווקא למי שיותר קשה יש גם יותר שכר.
אני לא איזה צדיק ,אבל כדאי לעבוד על הנקודה הזאת. כי אדם שמחובר לחיצוניות שלו מידיי זה לא דבר טוב וכדאי למתן את זה.
הכל באהבה כמובן,ובעז"ה מצפים לעדכון שקנית.אבל בדווקא צמר כמובן.
א. זה לא ככ טוב שלבן מפריע עד כדי כך המראה החיצוני.צריך להיראות מכובד כי אתה בן של מלך.וזה חשוב אבללל יש גבול!! וכשבן הולך קילומטר לפני ברחוב ואני עדיין מריחה את הבושם שלו(-סתם דוגמה) טני יודעת שהוא עבר את גבול הטעם הטוב בהתעסקות שלו עם חיצוניות וכו.. אבל בחיית אוף בסוף נגלה שגם זה שירשור ציני אני כבר לא יודעת איך להגיב
ב.אני באמת אוהבת מראה של בן עם ציצית! סתכל סתם על ציורים בשיעור קישקוש של בנות שמציירות בחור. אין כמעט מצב לפספס את הציצית.קיצר אם אתה חושב לעצמך איך אתה נראה עם ציצית בעייני אחרים-מקסים מהמם צדיק! בנים הולכים עם ציצית ולכן זה ממש לא מפריע בעין הקטע הזה כי ככה כולם .ואם לך כן, אז אולי באמת כדאי שתקנה חולצות יותר גדולות
ג.זה מראה חשוב לי מצוות אני בן תורה אני בן שלמלך גאה בזה ושמח בזה אוף, אבל......מה נסגר?? זה ציצית!!!!!!
טיפ-תלמד על מצות ציצית... תבין על מה אתה מוותר ולמען מה אתה מוותר ותלמד על חשיבות המראה החיצוני של בחור..מה הגבול וכו.. הרבה הצלחה צדיק!
גמר חתימה טובה ושנזכה כל עם ישראל לחזור בתשובה שלימה ואמיתית
בכיף,מקווה שהועלתי.בכל מקרה אנחנו עכשיו בשיא הזמן של חשבונות נפש שב תחשוב על העניין ברצינות עם עצמך למה מפריע וכו..אולי תגלה תשובות שלא חשבת עליהן קודם
גם לי היה את הקטע הזה שהציצית עושה לי כרס בקטנה , פשוט שמתי גופיה ציצית , וזה נראה הרבה יותר טוב כי זה מסתיר את הקרסונת 😅
מה שאני רוצה לומר לך אחי , שמעתה ואילך מה שנשאר לך לעשות רק עבודה עם עצמך , אני חושב שהחבר'ה פה נתנו לך מספיק חומר למחשבה , ומה שנותר לך זה רק להפנים את הדברים ולהשיבם אל הלב .
אבל לדעת רוב הפוסקים צריך שתהיה חלוקה, שתי כנפות מקדימה ושתיים מאחורה. (הרב טל פוסק שלא צריך חלוקה, הוא תופר את החלק התחתון של החולצה כדי לא להתחייב ולהראות משונה)
ואנחנו עושים בכל זאת כי זה מצווה/ כדי לשמח את ה'/ כדי להדר ולהראות שאנחנו שמחים לעשות מצוות/ ולדעתי יש גם עניין שזה הפך לנורמה של דוסים
דג-כשרויות מהדרין למינהן, ותיקין, צניעות אצל נשים שמחמירות נשים לא חייבות בשמיעת שופר אבל כמה הן מתאמצות בשביל לקיים!! לא חסרים דברים שאנחנו לא חייבים ועושים בכל זאת. כי אנחנו הבנים של ה'
שהם ממש גופיה..ואז מילא צריך אותם.. רק שיש להם חוטים..יש כאלו גם מחוררות ובכלל לא מרגישים אותם.. אני בת אבל ככה נראה לי.. חוצמיזה שלדעתי ציצית זה ממש דבר יפה בעיניי, ממש
נראה לי שיש דיון על ציצית רשת, לא זוכר בדיוקצריך עיון
מוזר מעט, מההודעה שלך נראה כאילו כל אחד מתאים לכל אחת. אם הוא לא התאים לך, ודאי שיכול להתאים לבחורה אחרת, בין אם הוא מציאה שגדולה עלייך, בין אם הוא מציאה קטנה.
לבנות: אתן חייבות להפנים כל הזמן בתודעה שגבר מרגיש משיכה הכי גדולה כשמתאפשר לו לתת לך ואת מקבלת. וזה בהכל. יכול להיות דבר הכי בנאלי שיש. לרמה של לפתוח לך את התפוז או למלאות לך את הקפה. בייחוד אבל כשהוא מזמין או מכין לך משהו לאכול (כמו כן בנים בדיוק מאותה סיבה אין מצב בעולם שאתה מתחלק איתה בהוצאות על הארוחה) אז חזרה אליכן, כל פעם שהוא שואל ממך משהו
תתרגמי את זה בראש שלך ל"אני רוצה להתחבר אליך יותר תני לי את האפשרות לתת לך ותקבלי" להוציא מהראש את ה "לא לא תודה זה בסדר יש לי כבר או אני לא רעבה אכלתי" תסכימי לקבל!
מעשה שהיה כך היה (אתמול) בזולה של הרב יעקב כשנכנסתי מישהי נתנה לי חיוך חמוד אז התלבטתי לרגע ואז החלטתי לשבת לידה. היה החלפת מבטים וחיוכים ושנינו הסמקנו וכל הבררר ואזזז שלפתי את הנשק הסודי (חטיף אנרג'י) ובאלגנטיות חמודה קירבתי אותו אליה בלי לומר מילה (עם חיוך שובה נפש) והיא הסמיקה אבל סירבה!! בדיוק באותו רגע משו באנרגיה שהייתה בינינו נפל ובייחוד לי. החטיף היה סתם מבחן בישביל הכימיה קיצר הבנתן
לבנים: כשאתם בקשר ראשוני מול מישהי אתם חייבים לשדר ביטחון. ולגרום לה להרגיש שאתה הפרס ולא הפוך.
כי בוא, תכלס מכל האפשרויות שיש לך כרגע מצאת לנכון לתת לה את הצ'אנס, אתה זה שבוחר עם מי להיות. לא בקטע מתנשא של אגו או גאווה. פשוט כי ככה זה. גם אם לך באמת הרבה קשרים עם בנות תשדר את ההרגשה שאתה יכול להיות כזה אם אתה רק מחליט. בחורה אוטומטית מרגישה אם אתה חושב שהיא מעליך ואז זה מוריד לה מאד, או אם אתה מעליה. שוב, לא בקטע שוביניסטי עפעלעצמו אנאערף. פשוט גבר צריך להיות המוביל,זה שקובע זה שמחליט ובחורה חייבת להרגיש את זה.
דבר שני כשאתה מדבר איתה אל תחשוב על מה אם ייגמרו הנושאים לשיחה וכל הפחדים האלה. אם ייגמרו אז שייגמרו . לא סוף העולם אם תהיו בשקט גם. הנקודה שלי היא שאתה לא צריך לדאוג לגבי מה תאמר בדיוק כמו שאין לך את הדאגה הזאת עם חבר טובשך. תגיד את מה שעולה לך לראש (בגבול הטעם הטוב כן? ) ומשם דברים זורמים או שלא וגם זה בסדר
כי זה לא התאים לי מבחינת התזונה שלי. (כמובן שזה יכול להיות בגלל צורך רפואי\דיאטה\כשרות ועוד).
היו פעמים שהסכמתי.
גם לגבי התשלום, במיוחד כשיש קטע כזה שיש מישהי שמתפרנסת מיגיע כפיה, ויוצאת עם ביניש שלא מתפרנס, לי זה הרגיש סוג של כבשת הרש לצפות שהוא ישלם. כמובן שזה פתח לדיון הרבה יותר רחב, מה ראוי ונכון לעשות.
ממני -
שהתחתנתי עם מישהו שסירבתי לכיבוד שהוא הביא שוב ושוב (עד שהוא שאל מה הסיבה, והבין, ולמד מה אפשר לעשות עם זה), וגם שילמה על דברים.
אף בחורה לא חייבת לקבל שום דבר מאף בחור (ולהפך)חושבת בקופסא
ביטחון עצמי זה נפלא, אבל אם הוא עובד לך בתנאי שהבחורה פועלת בדיוק לפי התסריט המדומיין שלך ושניכם משחקים את עצמכם לפי תפקידי ה"משפיע- מקבלת" בלי להיות עצמכם, אין פה באמת קשר, וזה לא באמת ביטחון עצמי.
ויש הבדל בין בחור ובחורה שהסכימו להיות בדייט ושניהם רוצים לבנות קשר, לבין בחורה רנדומלית שפגשת באיזו זולה, שאולי- תקשיב רק לרגע- היא באמת הייתה לא מעוניינת בך, וזה לא שהיא נכשלה לעמוד בתסריט?
בחורה היא לא פרס שנועד להיראות יפה ולקבל בפאסיביות, וגבר הוא לא כספומט או הנדימן מהנהן.
תייחסו לצד השני כמו בן אדם, ולא כמו איזו מכונה שאפשר ללחוץ על הכפתור הנכון והיא תוציא בהכרח את התגובה הרצויה.
מעניין כיצד זיכרונות העבר מתהפכים ומשתנים כאשר נקודת המבט שלנו משתנה, בין אם בעקבות מבט מבחוץ ובין אם בעקבות שינוי פנימי.
דאגה לבן זוג יכולה להפוך בדיעבד לשתלטנות, רצון להיות שותף בחייו עלול להתפרש כתלותיות, והתעקשות שנראתה בעבר כביטוי לאכפתיות יכולה להפוך לסימן של חוסר כבוד. לפעמים מספיק שינוי אחד בנקודת המבט כדי שזיכרונות שלמים יקבלו משמעות שונה לחלוטין.
אפשר לראות זאת אצל זוגות שנפרדים עם מעט מרירות. אדם שבעבר היו יכולים להישבע שהוא קרוב למושלם הופך פתאום, בעיניהם, לאדם שתלטן, רעיל ומגעיל. כאילו כל אותן שנים נצבעו מחדש בצבע אחד.
המבט שלנו והמסקנות שאנחנו מסיקים בהווה משפיעים באופן דרמטי על האופן שבו אנחנו זוכרים את העבר.
יש לכך שני היבטים מעניינים: זיכרון סלקטיבי וריפריימינג.
זיכרון סלקטיבי הוא הנטייה שלנו לזכור פרטים מסוימים ולשכוח אחרים. אנחנו עשויים לזכור היטב את הרגעים שבהם נפגענו, אך לשכוח את הפעמים שבהן אותו אדם היה שם בשבילנו. לחלופין, אנחנו עשויים לזכור דווקא את הרגעים הטובים ולהדחיק את הקשיים.
ריפריימינג, לעומת זאת, הוא שינוי המסגרת הפרשנית שדרכה אנחנו מסתכלים על אירוע. לא בהכרח שכחנו משהו או שינינו את פרטי הזיכרון, אלא שהמשמעות שאנחנו מעניקים לו השתנתה. אותה שיחת טלפון שבעבר נתפסה כדאגה יכולה להיתפס היום כניסיון לשלוט, ואותה בקשה לקרבה יכולה להיראות כתלותיות.
במובן מסוים, בכל פעם שאנחנו נזכרים במשהו אנחנו קוראים מחדש ספר שכבר קראנו. העלילה נשארת לכאורה זהה, אבל אנחנו כבר אנשים אחרים, עם ניסיון, רגשות ותפיסות שונות. לכן גם הסיפור שאנחנו מספרים לעצמנו על העבר משתנה.
כמובן, ייתכן שנקודת המבט החדשה היא דווקא הנכונה. אולי האדם באמת היה שתלטן ורעיל, ואולי רק לאחר שהתרחקנו הצלחנו לזהות דברים שלא ראינו קודם. אבל אני חושב שלפני שמפילים על אדם, על קשר או על עצמנו פצצה, כדאי לעצור ולנסות להיזכר כיצד ראינו את הדברים בזמן אמת. לא כדי להעדיף את הפרשנות הישנה, אלא כדי לבחון אם הפרשנות החדשה שלנו אכן מוצדקת.
יכול להיות שאותו אדם באמת רק דאג, והוא כלל לא יבין מאיפה הגיעה פתאום המסקנה שהוא רעיל. כמובן, ייתכן שהוא אכן התנהג בצורה פוגענית, ואולי הפרידה הייתה הכרחית. אין כאן ניסיון להצדיק התנהגות רעה או לשמר קשרים שאינם טובים לנו, אלא ניסיון להבחין בין המציאות לבין הפרשנות שאנחנו מעניקים לה.
יש לכך גם השלכות על האדם שמקבל את ההאשמה. כאשר מאשימים אדם ברעילות, במיוחד אדם עם ביטחון עצמי נמוך או פחד מפגיעה באחרים, ההאשמה עלולה להפוך לחלק מהתפיסה העצמית שלו. הוא עלול להתחיל להאמין שהוא אכן אדם רעיל, לשחזר את הזיכרונות שלו בהתאם למסקנה הזאת ולראות גם את המעשים הטובים שלו בעבר באור שלילי.
כך הוא עלול לקחת איתו לקשרים עתידיים תחושת אשמה שאינה בהכרח מוצדקת, לחשוש מכל ביטוי של דאגה או קרבה, ואפילו לפגוע ביכולת שלו לנהל קשרים בריאים.
בסופו של דבר, אני חושב שצריך לזכור שהיכולת שלנו לפרש מחדש את העבר אינה הופכת כל פרשנות חדשה לאמת. לפעמים אנחנו מגלים דברים שלא ראינו, ולפעמים אנחנו פשוט מסתכלים על אותם דברים דרך משקפיים אחרות.
כדאי להיזהר מלהפוך את האדם שהיינו, את האדם שמולנו ואת הקשר שהיה לנו לדמויות חד-ממדיות רק מפני שכיום אנחנו רואים אותם אחרת.
יש כאן אנשים שמתמודדים עם אכילת לב? יעני יצאתם עם מישהי/ו תקופה ואחרי כמה זמן אתם אוכלים את הלב על טעויות שעשיתים דברים שלא אמרתם וכו'? איך אתם מתמודדים עם זה?
אני לדוגמא יצאתי עם מישהי ואני כל כך אוכל את הלב על זה שהיו דברים שהיה צריך להגיד שלא אמרתי לדוגמא בדייט האחרון שלנו שבאמת הייתי מאוהב בה עד השמיים שיחקנו משחק כרטיסיות והיה שאלה אם היית יכול לעשות דבר משהו ולא לדפוק חשבון (משהו בסגנון) מה היית עושה? ואני כל כך רציתי להגיד לה הייתי אומר לך שאני אוהב אותך, והיא באמת הבחורה הכי טובה שיצאתי איתה בזכותה השתניתי הפכתי להיות בחור אחר אחרי הפרידה פתאום מצאתי המון חסרונות שיש בי שקשורים בהכרח לזוגיות בטחון עצמי וכו' ובזכותה פשוט השתניתי הפכתי להיות בחור אחר לגמרי (גם יותר הרזיתי ושניתי הרבה דברים בחיצוניות שלי) האמת שניסתי להגיד לה את זה לפני כמה חודשים ולהחיות את הקשר אבל היא חשבה שזה לא מתאים ווואלה מאז אני פשוט אוכל את הלב שלי איך להתמודד עם זה?
כלומר זה שאתה השתפרת ונהיית גבר יותר טוב זה לא כדי לחזור אליה על 4 ולהיות סמרטוט שלה כדי שתרצה אותך.
(שזה בערך מה שעשית עכשיו)
אתה צריך להיות טוב ולהיות עם ביטחון עצמי ולהתמקד בטוב שבעצמך. להיות מגנט למשהו יותר טוב מאשר קשר שאתה מתגעגע אליו אבל בגדול היית שם במקום שבו אתה "צריך להוכיח את עצמך" ואתה "לא מספיק טוב" בעיניה. אתה לא שם לב לזה אבל אני כן וזה רע. רע ממש.
יש אנשים שהם מגיעים לחיים שלנו בשביל ליצור בהם מהפך- כאלה שממש ברור שזה לטובה מה שהם העבירו.
וכאלה שרק חכמת הבדיעבד מגלה את הטוב שיצא משם.
בסיטואציה כזאת אם מרגישים שיש משהו פתוח, אני חושבת שצריך לסגור את זה מול הבן אדם- במידה ויש אפשרות לחזור ובאמת יש בזה תועלת כלשהי ולא רק תחושה פנימית של הרגל ורצון לחזור לשם כי המוח מתנה את זה בתור 'הכי טוב'.
במידה וזיהית שזה המוח שחושב שרק שם נמצא טוב, הייתי ממליצה לבדוק מול עצמך איך אתה יכול להשתחרר מזה.
לי אישית הדבר שעזר זה שהבחור התחתן, ה' עשה איתי חסד.
זה הופך אותו לפחות משמעותי בסיפור שלי?
התשובה היא: לא.
אבל מה זה כן עושה?
זה לא הופך אותו לסיפור!
החיים שלנו לא מתחילים ומסתובבים סביב קשר של אדם ששינה בנו כ"כ הרבה, שוב כותבת מהמקום שלי.. אבל ככה אני הרגשתי בפרספקטיבה של כמה שנים.
שבאיזשהו מקום כל דבר טוב שיש בי תליתי בצד השני כי הוא "גילה לי".
וזה לא בריא, כי אם יש חלישות הדעת- הבריחה הראשונה של התת מודע תהיה להיזכר בו, כי רק איתו הרגשתי x,y,z
כתבת שניסית,
אז זה הזמן לשחרר ולבנות ביטחון ואהבה עצמית שלא תלויה בה (סליחה שזה חריף)- כותבת מה שראיתי בחוש על עצמי ועל הקרובים אליי.
סתם שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני ? איך אפשר להפוך את זה לזורם ? איך שהוא הייתי חושב שאקטואליה, דברים שקורים בעולם ואצלנו זו נקודת פתיחה טובה. אבל בדרך כלל הצד השני (מהנסיונות שלי) לא יודע להחזיר את הכדור כשהשיחה הולכת לשם. לשאול על תחביבים וכו' זה גם כן משהו נורא יבש בדרך כלל.. אלא אם כן יש לצד השני משהו מעניין, אבל זה לא המצב בדרך כלל
וגם כאן - לא לקבוע עובדה - ניפגש ביום X במקום Y. לקבוע מתוך דו שיח -
לשאול על ההעדפות של הצד השני.
על מה לא הייתי מדברת -
שאלות יבשות על הכרטיס של הצד השני.
אקטואליה.
דברים שקורים בעולם.
למה?
בהנחה שהצד השני קרא את הכרטיס שלי, מה הקטע לחזור על הדברים?
מה שכן אפשר לעשות, זה להתעניין בפרט מסוים -
ממש מסקרן, איך נכנסת לתחביב X?
שאלה כזו מביעה שזה לא משהו יבש, זה באמת מעניין אותך איזשהו פרט שתפס לך את העין, ונותן לה מקום לבטא את האישיות המיוחדת שלה.
אתה אומר שאין שום דבר מעניין בכרטיס??
בטוח יש שם משהו. אנשים חדשים מגיעים ממקומות שונים, עם תפיסות שונות, בחירות מעניינות שהם עשו בחיים שלהם.
אני חושבת שנכון להגיע לקשר מתוך סקרנות ורצון להכיר את מי שעומד מולך.
אתה גם יכול לעשות משהו כזה - לא יודע מה בדיוק את יודעת עליי, אבל יש אולי משהו שתרצי לדעת עליי לפני שניפגש?
אקטואליה ודברים שקורים - זה לא המקום בעיני - תחילה של קשר זוגי צריכה לעסוק בכם. לכן השאלות המתאימות יותר בסגנון של - איך עבר עלייך היום? יש משהו שאני יכול להביא לדייט כדי לשמח אותך?
משהו שמראה התעניינות ספציפית בעולם שלה, לא משהו כללי על תוצאות הבחירות או משהו כזה.
בעיני, אם שניכם ראיתם פרטים אחד של השני וגם ביררתם אחד על השני - פרטי ההיכרות של התחביבים ורקע לא כאלה משמעותיים.
הייתי בעיקר שואל שאלות שנוגעות ל"איך עבר עליך היום?" בהכי פשוט ואנושי. נגיד מספרת חוויה אז אני מקשיב שואל ומתמקד בחוויה. לא מה זה אומר בתור דייט אלא ליצור אווירה נוחה ונעימה. וכן הייתי גם משתף קצת איך עבר לי היום ולזרום בהתאם לכמה שהיא מתעניינת וכמה מתחשק לי לספר.
ועוד שאלה שאפשר לשאול זה "איפה אתה בחיים כיום?" נגיד אם היא סטודנטית, איך הולך לך בלימודים וכן על זה הדרך. הרבה פעמים השאלות הללו מתחברות.
דווקא באיזור דייט 3 ומעלה שטיפה יותר מכיר ונותנים אמון זה בזו אז יותר מרגיש לי טבעי לשאול שאלות אישיות בהדרגה.
אני יודע שיש הרבה כאלה שלא עושים כמו שכתבתי וזה בסדר גמור כל אחד מה שטוב ונעים לו
וגם לא צריך להאריך מידי, קצת לשאול שאלות בסגנון ש @advfb כתב ואז כשהאוירה קצת יותר נינוחה לעבור לתאם פגישה, אפשר גם להגיד משהו כמו "טוב... אז אני אשמח שנדבר יותר/שנכיר יותר... מתי מתאים לך..."
אם אתה מחפש משהו מסוים, הגיוני ללכת למקום שבו סביר להניח שתמצא אותו.
אתרי הכרויות, אפליקציות, מפגשי פו"פ - מיועדים לזה.
האתר הזה לא מיועד להכרויות, אבל בהחלט יש לא מעט זוגות שהכירו פה.
אבל
כמה מהם הם מסורתיים?
עדיף ללכת למקום שבו מטרת ההיכרות היא "קשרים רציניים" כפי שהיא רצתה, ומסתובבים שם יותר אנשים מהזרם שאותו היא מחפשת.
זה מגדיל את הסיכויים למצוא מישהו עם פוטנציאל התאמה גבוה יותר.
לצורך העניין,
מי שמחפש עבודה בהייטק - כנראה לא ימצא אותה באמצעות שיטוט ברחוב, ואמליץ לו להירשם ללינקדאין. מי שמחפש לעבוד כמוכר בחנות, דווקא הגיוני שימצא בדרך הזו, ולא אמליץ לא להירשם ללינקדאין למען מציאת עבודה.
השאלה היא מה אתה מחפש ואיפה סביר שקשר כזה יווצר.
א. היא מחפשת מישהו מסורתי - פחות הגיוני שיקרה כאן.
ב. זכור לי שהיו פה שרשורי הכרויות כאלה ואחרים, ואולי כדאי להזכיר שאפשר לפנות למנהלי הפורום כצד ג' - אבל כניק חדש, לא סביר שיש כאן מישהו ספציפי שמעניין אותה - כי אנשים לא מציגים את עצמם פה כמו שהם היו מציגים את עצמם באתר הכרויות.
אז לא נראה לי נכון להפיח בה תקוות שווא שפה זה מקום עם סיכויים גבוהים בשבילה.
