עם הפחד אין לי כל כך עצות לצערי רק תפילה ואמונה שיהיה בסדר. 

לגבי התחושה אני כל כך מבינה (ולצערי טיפה מזדהה, הלוואי שהיה לי הכוח לנדוד בכיפור...) ולדעתי ממש כדאי שתלכי אם את יודעת שזה מה שיחזק אותך.

ולגבי אמא- אולי להשתדל לפייס עד כמה שניתן ולחשוב איך את יכולה במקסימום לעזור לה עד שתסעי? (נניח לקום מחר ממש מוקדם ולהתחיל לתקתק דברים כמו ניקיון או בישולים)

המקום שלנו, בנות דיי בוגרות (צעירים מעל 20 ) שעדיין חלק מהבית ומקבלות ממנו לא מעט (גם אם ברמה של כביסה/אוכל/מיטה) ועל כן צריכה להיות הכרת הטוב לבין הרצונות שלנו לפתח את עצמנו ולצמוח, לעשות מה שבראש שלנו בלי יותר מידי חשבון (ואנחנו מדברות על לעשות יום כיפור בישיבה, כן? לא לטוס חצי שנה למסיבות בתאילנד ) ולנצל את תקופת חוסר המחוייבות היחסית לאחרים כדילאפשר את המחוייבות העצמית לעצמנו (יצא פילוסופי) , קיצר שווה דיון בפני עצמו

שמכיר את התופעה בערך.

תיראי, ביום כיפור בורא עולם נמצא בכל מניין ותפילה ,עיקר העבודה שלנו זה ההתבטלות ובאמת חרטה מול השם על הדברים שצריך לתקן.

זה היום הכי אהוב על השם בשנה,ויש לכך אסמכתא מפסוק.

מה שאנחנו צריכים זה רק לבוא בתחינה אמיתית ולבקש מבורא עולם כל מה שצריך לשנה הבאה ולקבל על עצמנו שיפור.

ולכן, גם במניין בבית שתהיי בו.אל תדאגי - בורא עולם שם.כתוב "דרשו השם בהמצאו קראהו בהיותו קרוב".

פירוש זה שהשם לכאורה נמצא לידך ,רק לבוא ולבקש - בלי מתווכים ובלי מלאך שיעביר לי את התפילה ואולי תגיע.

אם את חושבת שהאווירה של מקום חדש תהיה לך טובה ונעימה ותצליחי להתחבר לתפילה ולא תרגישי מוזר אז זה טוב, ואם עם זה אמא שלך לא מקפידה מידיי אז תלכי.

מצד שני,אם את יודעת שהתפילה שם תהיה לך חצי כוח מבחינת כוונה ,וגם אמא שלך מקפידה..לפי דעתי לא כדאי.

זה שאת מכבדת את אמא שלך זה רצון השם גם כן.

אמנם ידוע שילד לא צריך להישמע להוריו כשמדובר בדבר מצווה כמו ללכת ללמוד תורה.

אבל במצב הנ"ל שבורא עולם נמצא לידך ממש - באיזה מניין שתהיי אז צריך לשקול את העניין.

בהצלחה.

אמא שלי נפתחה לרעיון ומאפשרת לי לנסוע. היא הבינה שזו חוויה הכרחית עבורי שיותר מטלטלת מהתפילה שבביכ"נ..

אבל עם כל מצב הפיגועים שסוכלו היום בירושלים סף החרדה שלי עולה! וזה משהו טוב מצד אחד להבין את התלות המפחידה הזו בקב"ה ש'אם יקרה או לא יקרה- זה בידיו' אבל אני גם לא רוצה לחשוב על זה כל הזמן שם...

איך מתגברים על הפחד הנוראי הזה שהיצה"ר כ"כ נהנה להעצים???

אנשים מאמינים.

מי שצריך להילקח נלקח בין כך ובין כך.

זה לא משנה אם הוא גר בירושלים או בהרצליה ליד הים (:

וה-4 לא ברור

בפרשה הם היו בחברון.  

לא בקרית ארבע. 

קרית ארבע זה השם השני של חברוןף לפי התורה והנך

3 ילידי הענק, הם לא ראו את אבא שלהם?

חוץ מלצייר את תלמי יווני עם תלמים

יכולתי כבר לבקש? ג'לביה?

כמו שרואים מציורי יהודים בלכיש מבית ראשון, מנינוה.

כאפיה זה כנראה רק למדבר ערב שם השמש חזקה יותר ולא רוצים להשרף בעורף

@משה  אולי תרצה להשתמש בזה

לכל מיני שטויות מצחיקות

רוצה לקרוא?

זו הסקיצה השניה או השלישית (אשמח להערות והארות... לשיפור)

ילדה קטנה שבתוכי 

אל תעלבי אל תיפגעי

אני צריך אותך כמו מים 

בואי נשב בחוץ מול זריחת השמיים

אני צריך אותך אותך כמו שאת צריכה אותי

ואם בלילה תבכי תייבבי

אבוא ואתן לך חיבוק אמיתי

חיי חסרי כל אור בלעדייך

וחייך מסוכנים מאד בלעדיי

אני צריך את ליבך שתהיי מנועי

את צריכה את ראשי שאכוון את דרכך

נכתב בעת חיכוך נפש ונשמה. רוח וגשם. שכל ולב.