במשך שנים למדתי להכיר את גופי, שאני חייבת לשתות הרבה. אם אינני שותה מספיק תוך זמן קצר אני מקבלת דלקת בדרכי השתן, שזה מאוד מאוד לא נעים.
לפני כשנה נטלתי פרוביוטיקה במשך כחודש וחצי ונהיה שיפור,
בכל אופן, בצומות שאינם כיפור או תשעה באב אינני צמה לגמרי אלא שותה.
בסוף כיפור הרגשתי (כרגיל,זה כל שנה!) שהנה שוב שורף לי ,ומרוב כאבים לא יכולתי להיות בתפילת נעילה וחזרתי הבייתה מסוייטת,מחכה בקוצר רוח לרגע הגואל.
בקושי יכולתי להתרכז במה שסביבי וממש הרגשתי חולה כןלל כאבי בטן.
כידוע דלקות בדרכי השטן עלולות להגיע לכליות ולכן זה ממש סכנה.
השנה הרגשתי שלא עוד !!
שנה שעברה ביקשנו היתר מרב לשתות שיעורים והוא לא התיר לי מכיוון שזאת "רק" התחלה של דלקת אבל יעץ לי לקחת חמוציות מה שלא באמת עוזר לי.
זאת הסיבה שהשנה לא שאלתי אותו שוב. אבל להגיד את האמת אני מרגישה שיש פה עוול,
שזה לא נכון!
במיוחד שאני רואה שכל פעם שזה קורה הגוף שלי מגיב יותר קשה. ולא עלינו יש אנשים שיושבים בבתי חולים ומחכים לטיפולי /השתלות כליה.
אני עוד צעירה אך לא מוכנה לחשוב שהגוף שלי ימשיך להפגע.
אציין שחוץ מזה הרגשתי חזקה אבל ממש בצמרמורות ובכאבים.
מה אתן מציעות לי לעשות ? (שנה שעברה התקשרתי למוקד של רופאים לפני כיפור והרופא שם אמר לי שאם זה כך אסור לי לצום. הרב פסק אחרת)
חשבתי ללכת לאוראולוג מומחה שמבין את החשיבות של כיפור. יש למישהי המלצה בשבילי או רעיון אחר ?
מה לעשות? להתייעץ עם אחות לגבי אינפוזיה? זה מותר הלכתית?
בנוסף אני חשה תסכול על האופן שפסקו לי. קשה לי לקבל את הפסיקה הזו כשאני כ"כ סובלת. האם השם רוצה שאסבול ? ברור לי שלא !!
לפני כשנה נטלתי פרוביוטיקה במשך כחודש וחצי ונהיה שיפור,
בכל אופן, בצומות שאינם כיפור או תשעה באב אינני צמה לגמרי אלא שותה.
בסוף כיפור הרגשתי (כרגיל,זה כל שנה!) שהנה שוב שורף לי ,ומרוב כאבים לא יכולתי להיות בתפילת נעילה וחזרתי הבייתה מסוייטת,מחכה בקוצר רוח לרגע הגואל.
בקושי יכולתי להתרכז במה שסביבי וממש הרגשתי חולה כןלל כאבי בטן.
כידוע דלקות בדרכי השטן עלולות להגיע לכליות ולכן זה ממש סכנה.
השנה הרגשתי שלא עוד !!
שנה שעברה ביקשנו היתר מרב לשתות שיעורים והוא לא התיר לי מכיוון שזאת "רק" התחלה של דלקת אבל יעץ לי לקחת חמוציות מה שלא באמת עוזר לי.
זאת הסיבה שהשנה לא שאלתי אותו שוב. אבל להגיד את האמת אני מרגישה שיש פה עוול,
שזה לא נכון!
במיוחד שאני רואה שכל פעם שזה קורה הגוף שלי מגיב יותר קשה. ולא עלינו יש אנשים שיושבים בבתי חולים ומחכים לטיפולי /השתלות כליה.
אני עוד צעירה אך לא מוכנה לחשוב שהגוף שלי ימשיך להפגע.
אציין שחוץ מזה הרגשתי חזקה אבל ממש בצמרמורות ובכאבים.
מה אתן מציעות לי לעשות ? (שנה שעברה התקשרתי למוקד של רופאים לפני כיפור והרופא שם אמר לי שאם זה כך אסור לי לצום. הרב פסק אחרת)
חשבתי ללכת לאוראולוג מומחה שמבין את החשיבות של כיפור. יש למישהי המלצה בשבילי או רעיון אחר ?
מה לעשות? להתייעץ עם אחות לגבי אינפוזיה? זה מותר הלכתית?
בנוסף אני חשה תסכול על האופן שפסקו לי. קשה לי לקבל את הפסיקה הזו כשאני כ"כ סובלת. האם השם רוצה שאסבול ? ברור לי שלא !!
