בס"ד

השולחן ארוך, קשיח וחום

החיים ארוכים, משעממים וטובים.

אז למה קשה לך לקבל את זה שהחיים טובים יותר מזה שקשה לך לקבל את זה שהשולחן חום?

אבל את לא הסכמת. לכן אני מנסה להבין במה שונה בעינייך הטוב מהצבע, ובעצם, מה זה טוב, ואיך מזהים משהו טוב.

בס"ד

אם ככה, מה כן שייך לטעון ביחס לטוב?

אני יכול לומר שטוב לשדוד זקנות ולשרוף חתולים חיים.

ולמה בכלל שאלת מראש שאלה על עניין שקשור בטוב, אם זה דבר שמשתנה על פי דעתו של האדם?

בס"ד

הרי אם אני לא מסכים להן הן לא מוסכמות

בס"ד

למה אמור להיות אכפת לי מדעתם של הרבה אנשים יותר מאשר מדעתו של אדם יחיד?

בס"ד

אם טוב זה עניין שבדעה, מה אכפת לי ממוסכמות בנושאי טוב?

בס"ד

צבע- עובדה.

טוב- דעה.

אני שאלתי:

אז לדעתי טוב לשדוד זקנות..

את אמרת:

יש מוסכמה שלא.

אני שאלתי:

למי אכפת ממוסכמות?

את ענית:

דוגמה לכוחן של מוסכמות- כמה שאתה תרצה להיות ראש ממשלה, כל עוד הרוב יעדיפו את שמוליק זוכמיר זה הוא שיהיה ראש ממשלה.

אני שואל:

אבל שוב, לפי ההגדרות הראשוניות שלך-

מי ראש ממשלה- עובדה.

האם טוב לשדוד זקנות- דעה.

אז אני מסכים שמוסכמה מועילה לבירור עובדות, אבל איך היא משפיעה על נכונותן של דעות?

בס"ד

הרי הכל דעה...

(ובעצם, לא נראה לך לא הגיוני כל העסק, וכדאי לחשוב מחדש על הגדרת הטוב?)

בס"ד

זה יכול להשפיע קצת על החשיבה, אבל לא באופן מוחלט, ובכ"א מה שאני חושב הוא הדעה שלי בלבד ללא כל קשר לשאלה מהם מקורות ההשפעה שלי, מה שמרוקן לחלוטין, כאמור, את המשמעות של שאלות בעניין (מה פתאום שתשאלי אותי שאלות על הדעה שלך).

לכן נראה לי פשוט שהשאלה האם וכמה דבר מסויים הוא טוב היא שאלה עובדתית. ואז מה שצריך לשאול זה רק, "אם כדי לברר מה הצבע של חפץ מסויים אני משתמש בעיניים, איך אני יכול לדעת שמשהו הוא טוב?"

בס"ד

@פוסעת, @מדענית

התשובה היא פשוטה- אני מרגיש. דברים שאני רוצה, שכולם רוצים, הם טובים.

דברים שלא, הם רעים.

תשאלי, אבל אנשים עושים דברים רעים. איך זה יכול להיות, אם הם רוצים רק טוב? התשובה היא, שאל הטוב הזה שאותו הם רוצים אפשר להגיע או בדרך קשה וארוכה, או בדרך קלה ונוחה, ובהעדפה של הקלות הם בוחרים ברע.

לשון אחר - בניסוח של אבא שלי שליט"א - כדי לבדוק מה ההכרעה הטובה, אל תחשוב מה יגרום לך לתחושה טובה יותר עכשיו, אלא מה יגרום לך לתחושה יותר טובה אחרי זמן מה.

על פי מה שאמרנו הסיבה הפשוטה היא כדי לנטרל את החיפוש אחר הנוחות והקלות.

בס"ד

מה זה דרך חיים?

אם על תחושת הוודאות הפנימיות שלי אני לא יכול לסמוך אז על מה כן?

בס"ד

בעזרת איזה כלים אני אמור לחקור?

ולמה שאני אנחה את החיים שלי על פי הנחה שרירותית?

חוץ מזה שלא הגדרת לי רגש ונראה לי שההבנה שלנו את העניין שונה.

בס"ד

מה זה "תחושה מופשטת שמפעילה את האדם"? איך אומרים? דברי איתי בשקלים.

בס"ד

אחת- ב'חקירה' הזו מאיפה אני מקבל תשובות, ולמה הן יותר אמינות?

ושתיים- זה לא הוגן להגדיר במילים יותר מסובכות ופחות ברורות.

תני לי דוגמאות למה זה כן רגש ומה זה לא רגש, איך נכון להשתמש בו ומה לא נכון לעשות בו.

בס"ד

עובדה שאם תשאלי אותי מאיפה אני יודע שלשלמה רבאני יש אוזן אחת ואני אגיד לך שראיתי זה ישכנע אותך. למה החוש הזה יותר אמין בעינייך מהחוש הזה?

ב. כשאני חוקר למה א' ועונים לי שבגלל שב', זה לא עוזר לי בנעל, בגלל שבעצם למה ב'? ואם תגידי לי שב' בגלל ג'וכן הלאה, בסופו של דבר תצטרכי למצוא סיבה מסוג אחר.

והעניין השני מאוד פשוט- אני שאלתי מה זה 'רגש', ואת ענית לי שזה 'תחושה' 'מופשטת' ש'מפעילה את האדם'. אז אני אומר שלא הסברת לי כלום ורק סיבכת אותי עם יותר מושגים לא מובנים (3), ולכן חושב שאולי עדיף להבהיר בעזרת דוגמאות לכל מיני דברים שהם רגש ודברים אחרים שהם לא רגש.

ועל הדרך אולי גם להסביר לי באותן הדוגמאות עצמן מה הם השימושים הנכונים של הרגש ומה הם השימושים הלא נכונים.

בס"ד

בסופו של דבר את צריכה מקור כלשהו לידיעות האלו.

על פי ההגדרה הזו אפשר לדבר.

נכון שרגש לא יכול לקבוע את התנהלותו של האדם, אבל הוא פרמטר שאמור להילקח בחשבון. לדוגמה- אני מניח (ומקווה) שכשבע"ה תתחתני האהבה תהיה שיקול שיילקח בחשבון בהחלטה (השכלית!) להתחתן עם האיש הזה שעומד שם לידך עם חליפה.

גם כאן בדוגמה שהבאת, אמנם אני לא אבכה למרות שתחושת הפגיעה יכולה להוביל אותי לכך, אבל וודאי שהיא יכולה להיות דבר ליוביל אותי להחלטה להתרחק מהאיש הזה.

מה שאני רוצה להגיד- הוא שהשכל הוא דבר חשוב, אבל חשוב להבין מה המקום והתפקיד שלו. וזה- לקבל נתונים ולהכריע על-פיהם הכרעות בשאלות מעשיות ועובדתיות (לדוג': נתונים: את אוהבת את ההוא, אבל הוא רחפן מדי. הכרעה לשיפוט השכל: האם להתחתן? או: נתונים: הדלת הזו נראית כמו עץ, אבל נשמעת כמו מתכת. הכרעה לשכל: ממה היא עשויה?).

כלומר- אין 'עובדות שכליות' .

מעבר לכך, אני מדבר פה על דבר אחר. לא על רגש כמו שהגדרת, מהסוג של נפגעתי, התאהבתי וכדו' אלא על תחושה/הכרה וודאית ביחס למשהו חיצוני לי. בדיוק כמו ראיה, שמיעה ושאר חמשת החושים, שמספרים לי על משהו אחר שנמצא בחוץ. ואנא אל תספרי לי שאת לא סומכת על מה שאומרים לך החושים שלך, כי אני לא אאמין לך (כשיש סתירה בין שני חושים, או בין דבר שבחוש לבין ההגיון ונסיון העבר (שבעצמו נרכש על ידי החושים!) זה עניין אחר, ובמצב כזה אני גם לא דורש ממך לסמוך על התחושה הפנימית הזו).

העניין הוא שכל חמשת החושים מגלים לי נתונים רק על העולם החומרי, ובגלל שקיים גם עולם רוחני, והוא אפילו יותר קיים כפי שהאריכו להוכיח הפילוסופי האומות, וודאי שיש לאדם גם חוש מסויים להכיר עובדות רוחניות, ועל החוש הזה אני מדבר. אלא שאף אחד לא נתן לו שם, לכן אנו נאלצים לקרוא לו 'תחושה' סתם, שם שמתאים גם לשאר החושים, וזה מקור הבלבול עם הרגשות. אבל אין קשר.

בס"ד

אם את לא מסוגלת לנסח את מה שאת חושבת בכתב זה סימן שאת לא באמת מבינה את זה.

מעניין אם זה יעבוד

שלום בנצי 👋)