בדיוק חשבתי שצריך שיהיה פה משהו כזה כבר.

אבל יש גם תרבות דתית שהיא כן לפי ההלכה 

השאלה היא במה את רוצה להדבק? אם תנסי להדבק כל הזמן בתרבות החילונית (לשמוע שירים של זמרים חילוניים, שירת נשים, רומנטיות וכל היצא ממנה להרע) יהיה לך תמיד סתירות כאלה

אבל אם תדבקי בדברים שהם מותרים לפי ההלכה תגלי שהם מצוינים ולא באמת מחסירים משהו, צריך רק לנסות

כי התורה היא תורת חיים, ורק הבעיה היא שהגלות נמצאת עדיין באנשים....

ויש כל כך הרבה רבנים שחולקים עליו נחרצות

שגם אם ארצה ממש לא אצליח להביא את כולם.

זהו,

אמרתי אתזה.

(זאת הייתה ההתבטאות הכי עדינה שלי כלפיו)

ואיך בדיוק הדברים משכנעים? הלכתית? דהיינו שבקת והם לא סורים את המקורות אלא מתיישבים איתם היטב?

אם מבחינת השכל אז זה לא תורה , כי שכנוע על פי תורה צריך לשכנע הלכתית ולא רעיונית או מחשבתית לפי תנודות נימי לב האדם הספציפי באותו רגע, בלי להעליב כמובן

מצטער, לא זו הייתה כוונתי, רק אם מישהו דן איתי על רגשותיו גרידא בענייני הלכה אז לי אישית אין מה לדון איתו כי זה לא הקריטריון לדיון הלכתי, שהקריטריון זה מקורות הלכתיות מהש"ס ומהראשונים ואחרונים, כי על רגשות אי אפשר לסמוך

אבל מה שאמרת שהטענות ההלכתיות שאת שמעת משכנעות, זה חייב להיות שכנוע הלכתי ולא רגשי, לזה התכוונתי, כי לא הרגש קובע עם הלכה או פסיקה מסויימת טובה או לא, אלא כשבוחנים אותה כנגד המקורות

אלו פרטים, שודאי בפני עצמם נראים מטומטמים, כי צריכים לחבר אותם לכלל שמהם הם יונקים ובכך תוכלי להבין איך כל פרט ופרט משלים את התמונה השלמה של הטוב

הרצונות שלך אולי נוטים לכיוון מסויים שלפי התורה הוא איננו מוגדר כחיים, דהיינו איננו טוב, לכן אם תרצי לעשות טוב, למה שלא תראי איך התורה מגדירה טוב ואיך כל ה"מחסומים" האלה טובים כשם שילד שלא מבין למה לא נותנים לו ו"חוסמים" אותו מלהכניס את היד לאש ילך וילמד למה לא טוב לו להכניס את היד לאש

כי צריך גם להתעניין קודם כל להבין מה היא אומרת על הדבר הזה שנקרא "חיים" ולהבין מה היא חושבת והכל בשביל בכלל להתחיל לחשוב אם לבחור, כי בחירה מתוך בורות ובסתם לא שמיה בחירה

זה די קל היום כשיש אינטרנט.

אבל זה נושא לשרשור חדש

(תפתחי אם את רוצה.)

בכל חברה תקינה מוכרחת להיות סייגים ואיסורים בשביל להתקיים, גם האדם עצמו בלי מעצורים או מעצורים הוא יהרוג את עצמו, זה מוכרח, רק השאלה מה נכון

אני מרגיש מצוין בחברה ובחיים שלי ואין לי שום עניין לחפש משהו בחוץ 

אבל הרגשות יכולות להטעות, גם מי שחי לפני מאתיים שנה לא הרגיש חסר בלי פלאפון, אבל כמה אנשים כיום יכולים ללכת שבוע בלי פלפאון?

מה אני מפספסת?

אני רואה הכל ומכירה הכל. לא חושבת שזה שאני דתייה סותר את זה

מאוד לא צנועים.

קראת אשמת הכוכבים? יש שם קטע שהוא...בעייתי?

אז את אשמת הכוכבים אני סתם שונאת בלי קשר לזה, אבל יצא לקרוא ספרים עם קטעים דומים-ואפילו טיפה יותר בעיתיים משם, או ספרים עם הרבה אמירות שנוגדות לגמרי את היהדות. תתפלאי, אבל ההורים שלי בעד.

מבחינתם זה אפילו טוב שאני קוראת דברים כאלו- למה? כי זה קיים בעולם, ובמוקדם או במאוחר אני אצטרך להתמודד עם אנשים ששואלים את השאלות האלו ועושים דברים כאלו כחלק מהחיים, זה לא פשע לדעת שזה קיים. וזה לא רע אם יצירה כלשהי מתעסקת בשאלות או משלבת אמירות בעייתיות על יהדות, זה פשוט דברים שצריך להבין שהם קיימים. לעצום עיניים ולאסור על ספרים\שירים\תוכניות כאלו.

ראיתי שכתבת על שירים של קרן פלס (בתגובה למטה)-אז כן, היא עם קול מדהים, ולפי אורח החיים שלה לא בעייתי לשיר על דברים כאלו, ואני לא חושבת שיש בעיה לשמוע אותה. בלי קשר לאם אני לא אצא ואעשה כאלו דברים או אפילו אדבר על זה.

פשוט מבחינת רוב החברות שלי בגלל הקטע הזה הוא מאוד לא נקי.

אני סתם שונאת אותו כי הוא ספר גרוע.

וכן. אשמת הכוכבים זה היה רק לדוג'. אני קוראת ורואה דברים הרבה יותר גרועים.

ומבינה את האנשים שיעדיפו לא לקרוא דברים שכאלה.

אבל אני גם לא חושבת שזה סותר

אבל למה לא ללכת לקנות בחנות ששם יותר קל?

או לשמוע תעמולה נאצית וכן על זה הדרך...

איך זה בדיוק מסתדר אם לפי התורה אי אפשר לראות את הכל ולהכיר את הכל? סתם שאלה למחשבה...

אין להם שום תרבות ! שמעת שירים של חילונים ? כל שיר נוראי !! שירים כאלה לא הייתי רוצה להשמיע לילדים שלי ... שמעתי מחברה חילונית שלקחו אותם להצגה "חינוכית "והיו שם דברים ממש לא צנועים וכמובן שלא חינוכיים . 

אני לא רואה שום תרבות שם .  

אני באה מהעולם החילוני ואני לא ראיתי שום טוב באומנות שלהם .. 

כמה בוטות!

כמה אמת!

זה ממש לא נראה ככה

אני (משתדל להיות) עבד ה' (מי זה?)....

משפטים כאלה זה כמו הפורום-
לתייג זה מסוכן!
|פגוע|

חו"מ זה בכוונה לא מובן- זה הכי כיף ככה.
מלבנים לאט לאט....

(זה כינוי לדתי)

או שבאמת לא משנה לך?

(שוב, זאת לא תשובה לשאלה. סתם הבהרה בלי קשר.)

|מתלבט מה מסמל הסמיילי|

או צחוק של 'מה הקשר? זה כל כך לא אני'

אבל זה המחיר שצריך לשלם תמורת האמת.

אף אחד לא אמר שדת זה קל.

אם זה היה קל זה לא היה דת. (ע"ע נצרות שאתה בעצם עושה בה כל מה שבא לך אבל אתה עדיין דתי אם אתה הולך לכנסייה ביום א'.)

הדת היא קשה, ומקשה, ומסבכת את החיים.

אבל אם היא האמת, אז צריך לכופף את הראש ופשוט לעשות את זה.

כי אנחנו בני אדם והראייה שלנו מוגבלת, ואלוקים שברא אותנו ואת התרבות ואת הלכלוך והזבל, החליט שאנחנו לא אמורים לראות את זה.

זה קשה, אבל עושים את זה.

(אגב, אחרי שנגמלים מזה תקופה כבר לא מרגישים צורך. זה כמו התמכרות. אני יכולה להגיד על עצמי שהייתי רואה סרטים מכל הסוגים - שירים פחות עניינו אותי בזמנו - ואפילו לא הייתי שמה לב ללכלוך. אחרי שלא ראיתי תקופה מכובדת הלכלוך הרבה יותר מציק לי בעין כשאני רואה אותו, ואני גם לא מרגישה צורך לראות את הסרטים האלו, כשבזמנו היה לי דחף די חזק.)

מקווה שעזרתי

אבא שלי - נסיונות פעילים

זה מוכיח את עצמו.

פחות הגיוני שמליוני אנשים יעבירו את אותה הגרסה. אבל זה מה שקרה.

שדי קל לענות עליו.

יש כל כך הרבה הוכחות, שהסבירות שאלוקים לא קיים היא נמוכה עד בלתי אפשרית.

הייתי שולחת לך סרטון מסויים שמישהו קישר בפורום אחר, אבל אני על רימון כרגע וזה מסובך

(אגב, בהארץ עשו לאחרונה משאל בקרב חברי הכנסת, והשאלה הייתה 'האם אתם מאמינים באלוהים'. תתפלאי, אבל רוב מוחלט אמרו שהם מאמינים, כולל חילונים אקדמאיים צפוניים גמורים  מישהי, שלי יחימוביץ' אולי , אמרה שבשעות מצוקה היא פונה אליו, ואז בכפיות טובה חוזרת לחילוניותה ) 

מי אמר שהוא נתן את התורה?

שוב, זה שרשור בפני עצמו. השאלות האלה לא חדשות. צריך רק לשאול ולמצוא את האנשים שיידעו לענות, ויש פה המון כאלה. (למרות שאולי לא בפורום הזה כי הוא מורכב מצעירים יותר)

אגב, הסרטון שרציתי לשלוח לך עונה על שתי השאלות.

האר"י מוסבר גם איזה אורות ותיקונים כל מצווה עושה בכל העולמות הרוחניים.  הוא גם כותב שכל הטוב שמגיע לעולם זה רק ע"י מצוות ומעשים טובים של ישראל. 

גם בפן הפשוט התורה מיישרת אותנו. דוגמא, כתבת שאת רוצה להתחתן.  אחותי התחתנה עם מישהו לא דתי. היום אחרי כמה שנים הם כבר לא יחד. התברר שהוא בגד בה. כי בלי תורה הרבה גברים בוגדים. יש אצל החילונים עשרות אחוזי גרושין. נראה לי שאחותי קצת למדה את הלקח בדרך הקשה. הקב"ה בתורה מנתב אותנו לדרך הנכונה שטובה לנו לעולם הבא (שעיקרו תחיית המתים( ומסתבר שגם בעולם הזה. תשאלי את אחותי..

אני לא מנסה להעליב, אבל האר"י איננו מקור, דהיינו שרק בגלל שהאר"י אמר שהמצווה וכו' עושים יקונים בעולמות העליונים, מי אמר שהם קיימים? גם אם כן, למה אכפת לי תוכיחי. מי זה האר"י? למה שאאמין מה שהוא אומר?

ויש מספיק "דתיים" שבוגדים וחילונים נאמנים, ורק דוגמא זה לא אומר יותר מדי, ורק בשביל שלא לבגוד אז ראוי להיות דתי?

אני רק מעלה את הנקודות כי סוף כל סוף זה דיון ואף שהדברים נכונים ויפים זה לא היה משכנע אותי להיות דתי

משפיעה ובעל חשיבות. מי שלמד את הכתבים שהזכרתי מבין שזה לא מעשה "אנושי" רגיל אלא רוח הקודש. 

לגבי בגידות, יש הרבה בציבור הלא דתי, וגם אחוזי גרושין גבוהים. יש מדינות שיש יותר מחמישים אחוז גרושין. אין תא משפחתי נורמאלי, כי אין אלוקים שמצווה, על כך. 

אין גם את הסעודות והאוירה המשפחתית של שבת.  לבנות העניין הזה מאד משמעותי, וכן משכנע להיות בתוך "עולם" של תורה לפעמים יותר מהוכחות שכליות ( שגם הן קיימות).

אבל גם אם כן, מי אמר שהא"י הזה (עם כל הכבוד ואיני מזלזל בו ח"ו) צודק במה שאומר ו שאולי סתם אומר דברים? זה לא האלוהים שאמר אלא האר"י והוא בן אדם...

ולגבי התא המשפחתי, אז מה ההבדל בין להיות יהודי שומר תו"מ באמת (לא אלה שמחפפים לחלוטין ואז גם אצלם הכל על הפנים) לבין קתולי אדוק או מוסלמי אורתודוכסי?

בס"ד

שהמין האנושי יצר במשך שנות קיומו? אפילו נעשה לך הנחה ורק את מה ששרד.

בס"ד

ותחשבי שכל התרבות והאמנות שהמין האנושי יצר היא רק גרגר קטנטן, בגלל שעל כל ציור לדוגמה שצוייר, יש עוד מאות ואלפים שהיו יכולים להיות מצויירים ולא צויירו.

לאן אתה חותר?

בס"ד

ואי אפשר לחוות את שתיהן (או שלושתן. או כולן) במקביל. או אפילו זו אחר זו.

מה שבתרבות אחת יהיה יצירת אמנות נפלאה ועמוקה יהיה בתרבות אחרת שעמום חסר תוחלת וייחוד, או אולי עלבון וגסות רוח, או סתם נונסנס תמהוני.

כך שגם מבחינה מהותית אי אפשר להקיף הכל בנושאי אמנות ותרבות.

--------------------------

הכוונה שלי היא לא סתם לבאס ולומר ש'הנה, בכל מקרה את לא תספיקי הכל אז מה את רוצה', למרות שיש "מחזירים בתשובה" שזו הגישה שלהם (ולא בא לי לפתוח עליהם את הפה שבוע אחרי יום כיפור).

אני מתכוון למשהו הרבה יותר מהותי. גם השאלה מה אני לא לוקח איתי, איזו תרבות אני לא צורך, היא החלטה מהותית והכרחית כמו ההחלטה מה כן לקחת. התרבות שלי מוגדרת גם על פי מה שבתוכה וגם על פי מה שמחוץ לה. והתרבות שלי היא הקו המנחה איזו יצירות אמנות אני צורך.

לכן, כשאני מחליט לנהל את חיי על פי התורה, זו (בין השאר) החלטה תרבותית. זה המגדיר הראשון של התרבות שלי, ועל פיו אני מוצא את התרבות והאמנות שלי. מה שלא מתאים- לא כואב לי, כמו שלא מצער אף אחד שהוא לא ראה סרט שלא צולם, או לא שמע את הסימפוניה ה800 של מוצרט, כי הם לא קיימים, הם לא 'אמנות שהוא הפסיד'.

בס"ד

כשתהיה לנו תרבות תורנית שלמה. כן.

בס"ד

שמנוגדים במובהק פחות ופחות ייראו לך וכן ירגישו לך מיותרים וטפשיים. לעומת זאת תכנים ששייכים ומתאימים- ימצאו חן בעינייך באופן מספק.

בס"ד

ככל שאנחנו מטהרים את האווירה, זה נהיה יותר קל לכולנו.

בסופו של דבר אנחנו בדרך לגאולה

כשאתה אומר אומנות אתה מתכוון לציור או גם למוזיקה ולפיסול ולסרטים וכו'?

וכשאתה אומר תרבות, הרי יש הקמון תרבות בכל האוצר היהודי העניפה, מהשפקות ותאיאולוגיה ופיסוכלוגיה וחבריות עד לאומנויות של שירה וכן חקלאות וצורות קרב וחוויות וחכמות, אז אני ממש לא הבנתי בקטנותי את כוונתך אם יתאפשר הרחבת ההגדרות העמומות הללו.

שיש לי מוכנות גמורה לפספס תרבויות ואמנויות כאלו שראוי לפספס.

למדתי להעריך את מקומה של האמנות ולהתפעל ממנה, אבל אני רחוק מלראות אותה כדבר העליון והאקוטי ביותר.

הממ, יש תרבות שלא מתאימה, ציורים שאני לא ארצה לראות,

שירים, או כל דבר אחר שלא ארצה לראות.

וגם יש כל כך הרבה תרבויות, כך שכנראה לדוסים יש תרבות משלהם.

אחד השירים הכי גדולים וחזקים שאני מכיר

הוא שיר שמתבצע על ידי מירי מסיקה

אבל הוא שיר כל כך חזק ועוצמתי שאפילו בתקופות

הכי טובות שלי לא הצלחתי למנוע את עצמי לשמוע אותו

בגלל שבת שרה אותו.

ולא מזמן התברר לי שמי שכתב אותו ועוד שירים רבים ומדהימים

הוא הומו מוצהר שגם מנהל מערכות זוגיות.

וזה היה קונפליקט לא קטן

התורה קוראת לזה תועבה

ו"מצעד התאווה" הוא אחד הדברים המגעילים, בזויים ומזעזעים

שיש עלי אדמות.

ועדיין...

הרעידה הכי חזקה לשנת 2016. כבוד!

2026 Mindanao earthquake - Wikipedia

למה אני קוראת הודעות מפעם

למה כבר בשני ספרים גדליה הוא גבר חסון גבוה ומושך שכל קוראת רוצה כמוהו ואז באמצע הספר הוא מאכזב למה

למה אני מרגישה שהכל עליי 

למה קשה להיות עצמאית (לא בעסק)

למה אני לא הולכת לישון בכאלה שעות

איך החיים הולכים להשתנות מסוף השבוע הזה ואני מקווה ממש שישתנו לטובה

למה תמיד אבא עוזר ועוזר ועוזר ואז בסוף אני כועסת עליו

למה הוא כאילו עוזר לי אבל באמת נראה לי שהוא עושה את זה בשבילו

למה כל התהיות שהיו לי בראש שבשבילם נכנסתי, כדי להוציא ותם, נעלמו פתאום וחוץ מגדליה אני לא זוכרת מה עוד הפריע לי

למה החיים כאלה עליות וירידות

ולמה גם דברים פשוטים מסתבכים לפעמים

לא תמיד, אבל לפעמים כן

למה אי אפשר להרוויח 20 אלף שח לגדל ילדים בנחת לאפשר לבעלך לגדול בתורה להיות רגועה עם בית מסודר בגדים מקופלים בארונות כיורים ריקים בלי שימוש בחדפ ארוחצ מוכנה חמה כל יום למה

איך יכול להיות שכל כך הרבה הודעת ורק אחת שלי

אני זוכרת שהיו הרבה יותר

ללכת ביישוב בלילות מזכיר לי את פעם

מעניין

אולי בקיץ יהיה מעניין יותר? אולי לא

למה הפסיקו לייצר נוקיה208

למה לא המציאו עוד טלפון חדש בדיור כמו נוקיה 208

למה אני בטלפון הרביעי או החמישי ב7 שנים האחרונות זה לא תקיןןןןן

ואין לי מספרים של אנשים מפעם ואין איך לשחזר

אפילו בנות מפה שפעם היו לי

מה שלומך?

ואת עדיין כותבת באותו סגנון שהיית לפני מאה שנה.

ללכת עם אילה בלילה ולדבר על חשופיות ישר הזכיר לי את האולפנא

למה אני האישה היחידה בגילי שעדיין מתגעגעת לאולפנא

למה אני אומרת בגילי וזה נשמע שאני זקנה אני לא זקנה

אני רוצה להיות קשורה לבנות המתוקות הצדיקות קדושות צנועות האלה

אני רוצה לחזור לאולפנא ואני מוכנה להתפקשר גם אם זאת לא ה- אולפנא

אני רוצה להיות עצמאית

אני רוצה שירים זמינים בלי לפתוח מחשב

מספיק לי די והותר מה שעובר עליי

והעומס הזה שמגיע

מכל מיני סיפורים שקורים מסביב

עושה לי אדרנלין לתקופה ואז בבת אחת ריסוק עז מלווה בדכאון לא ברור

עד שהבנתי שהוא ברור

אסור לי להיות שם יותר מידי

ואני מוגבלת

אני יכולה להיות נחמדה

להתעניין בשלום

להביא משהו נחמד אם מסתדר לי

אני לא יכולה לתת את הבית שלי

או את האוכל שלי

או את הלב שלי

וזה גם לא יעזור

עכשיו צריך להתפלל

ואיפה אני ואיפה להתפלל

ויערה עושה לי פה 3 תפילות ביום מעמידה אותי במצב שאני מרגישה הכי לייטית בעולם

אבל יש לי תפקיד

כרגע במסגרת התפקיד אני נותנת תנאי חיים לאלה שבאחריותי

הלוואי שאצליח גם לתת להם תנאים רוחניים מיטביים

הוי טאטע רחמים עלינו

אנחנו רוצים להתפלל

חסרים לי כמה ימים בשבוע להספיק כל מה שצריך גם ככה אני בעומס לא יאומן

מתלבטת אם לישון או לאכול או ללכת לשיעור

בקיצור גאולה עכשיו

זה בוודאי יפתור את כל בעיותינו

ובלי הנחת של אביגייל

אנחנו רוצים בית דוד

מהר עכשיו אין זמן לחכות

חיכינו מספיק אביגייל

טאטעעעעעע רחמיםםםם עלינו

ותן לנו שמחה!

קוראים לזה מובחנות

אולי יום אחד אהיה פסיכאטרית

אולי בגלגול אחר כשיהיה לי יותר הבנה בשפה האנגלית

צריך פשוט להכיר את הנפש לחיות איתה בשלום ולא לתת לה לנהל אותנו למקומות אסוניים.

מובחנות היא היכולת של אדם לזהות ולהחזיק בזהות, במחשבות, ברגשות וברצונות שלו, מבלי להיות תלוי באישור, בלחץ או בציפיות של אחרים.

אדם בעל מובחנות מסוגל לשמור על עמדתו ועל גבולותיו האישיים, ובמקביל לקיים קשרים קרובים ומשמעותיים עם הסובבים אותו.

אגב, רגישים לפעמים מתקשים בזה. הם ממש מרגישים פיזית את הסביבה שלהם.

לא שאני תלויה באישור ובציפיות. פשוט לוקחת ללב כאבים של אחרים וחושבת שראוי שאעזור להם כמה שאני יכולה.

כאילו אם זאת היתה אחותי, לא הייתי מארחת אותה?

אבל כאן בדיוק הנקודה, היא לא אחותי ואני באמת לא יכולה ארח אותה.

ואז לשחרר את זה והלבין שלמרות שזה נשמע אגואיסטי וגם בתיה אמרה לי מה פתאום מה פתאום ולאה אמרה זה לא שייך איפה תשימי אותה

אז למרות שבהתחלה חשבתי איזה אנוכיות זו לדבר ככה

להבין שזה המצב ואין לי ברירה אלא לשחרר

כי לחשוב עליה בלי  יכולת לעזור זה קשה

ולעזור זה לא אפשרי

אז מה נותר?

להתפלל

והוא זה שמוביל אותי לרצות לעזור ולהיות קשורה ולהתעניין

ההיא התגרשה, בא נהיה איתה בקשר אולי ככה נדע מה הסיפור שהיה שם

ההיא בודדה, נהיה איתה בקשר אולי נבין משהו על הנפש. אולי נקבל כבוד כי היינו שם בשבילה.

ההיא בעלה עובר מה שעובר, בא נעזור לה, ואז תכנס בפנים והיא תפתח את הלב.

אולי, אני לא יודעת.

בינתיים לא קיבלתי שום מידע על שום דבר וזה גם לא ייתן לי שום דבר, וגם כבוד לא קיבלתי חחח

איזה יצר הרע יש בעולם הזה! לרצות לעזור כדי לקבל כבוד. אז זאת האנוכיות האמיתית בעצם. עכשיו הבנתי.

זה סקרנות בלבוש אחר. ואולי את בסוף באמת נותנת את הלב שלך (ואז נשארת מרוקנת). ולגבי כבוד - אולי. אבל לא מקבלים ככה כבוד. גם הצד השני מרגיש אותך כמו שאת מרגישה אותו ולפעמים הוא נרתע בלי לדעת למה.

(אגב, נשים, ובמיוחד דתיות, הרבה פעמים אומרות "הוא הטריד אותי" על כל שיחה שהיה שם אנרגיה לא ברורה שהייתה לא נעימה להן ולא היה להן טוב שם, כלומר - הוא פעל בסדר לפי הכללים אבל האנרגיה שלו הייתה מרוקנת ולא נעימה והן מרגישות את זה, רק שבהעדר מילים לתאר את זה הן אומרות "מטריד")

לא חושבת שהן הרגישו אותי ככה, כי באמת עשיתי את מה שעשיתי לא בשביל הכבוד, באמת באמת באכפתיות.

בסדר 

אנחנו גם וגם וגם וגם. גם רוצים (כבוד, סקרנות,...) וגם רוצים להביא טוב לעולם. שני הגורמים האלה חיים בתוך הגוף ביחד. לא תמיד הם סותרים אחד את השני.

אנחנו צריכים להציב גבול רגשי.

הדבר הכי חשוב.

אם אני יכול לעזור או לעשות משהו. בשמחה. אבל סתם לכאוב אותם ולסבול יחד איתם? למה? למה זה מועיל?. אותו כנ"ל אגב חדשות ואקטואליה שהייתי מכור כבד וקצת נגמלתי במידה ואני רואה מהצד מכורים אחרים. זה נוראי.

צריך לדעת חדשות. צריך להתעדכן. צריך לפתח דעה. אבל לא צריך להתכווץ בגוף על כל דבר שקורה בעולם.

 כבר שנתיים ושלושה חודשים שרוב החדשות שאני שומעת מגיעים מהמשפחה בשיחות טלפון (ואז מן הסתם זה הדברים היותר עיקריים שקרו השבוע)

ומידי פעם כשאני ממש מרגישה מנותקת אני פותחת ערוץ 7 ועוברת על הכותרות.

ואז אני מגלה כמה לא קרה שום דבר משמעותי בזמן שעבר.

כלומר, ייתכן והיו דברים משמעותיים שקרו, אבל מה יעזור לי לדעת בזמן אמת ומה יעזור להם שאני אדע?

אין לי דרך ממשית להשפיע על מה שקורה.

אני יכולה להתעצבן אם מחוקקים חוקים גרועים או אם היועמשית עושה מה שבא לה או הפצרית בכללל......

אבל כל העצבים שלי לא מועילים כלום! מתסכל אבל זה ככה.

פעם ב לשמוע על חייל שנפל... אבל גם כאן אני לא באמת משפיעה. 

בעלי אמר: כמה פעמים קראת תהילים עליהם? אז מה זה עוזר לראות חדשות לראות שמישהו נפל?

בשבילי זה כן חשוב כי ככה אני מרגישה מחוברת לעמ"י אבל בתכלס...לא באמת עשיתי כלום. אפילו תהילים בקושי קראתי.

אז לונורא לא להיות מחוברים לחדשות.

ולגבי הלפתח דעה- אותה דבר. לא באמת משנה מה הדעה שלי. היא לא תשנה משהו.

אתם יודעים מה? אולי היא רק תגרום יותר פירוד ומחלוקות.

ובכלללללל

אם ניזכר לרגע בשיחת נשים ביום שישי, לצרוך חדשות ו"אקטואליה" דרך התקשורת בישראל, זה ממש לא רק להיות מעודכן, אלא זה משנה לך את הדעות ואת המחשבה. אתה כבר לא עצמאי כמעט בכלל. אתה מסכים עם ההוא או עם ההיא, אבל מה אתה חושב לך לעצמך?

אבל אם אתם בכל זאת רוצים לדעת מה דעתי אני אולי אפתח את זה בתגובה אחרת פה בשרשור.

((ודעתי, אגב, פותחה לבד באופן עצמאי. כלומר, זה היה רעיון שלי בלבד בלי ששמעתי עליו מאף אחד אחר.

ואז כעבור שנה פתאום מוריה (שגם היא לא צורכת חדשות) אמרה אותו ביום שישי.

והרגשתי ממש, אמממ לא יודעת איך קוראים להרגשה, כשאמרתי לה- נכון! גם אני אמרתי את זה! ממש!

ההרגשה כנראה היתה, מה זה עוזר שאמרתי. מי בכלל מקשיב את מי זה מעניין))

לכן עברתי לצרוך חדשות בקריאה ולא בצפיה.

צריך את המינימום כדי לדעת מה קורה בעולם ואיך אנחנו חיים ומה המשמעות של זה. אפילו קצת יותר (נגיד קצת תקשורת כלכלית). אבל לא להתחרפן ולפרק את הלב בשביל ארועי דרמה חדשותית חולפים.

שלא לדבר על זה שכמו שאת יודעת אני עובד בחדשות. 90% זה הזיות שצריך להמציא כדי למלא נפח. ברוך השם רוב הזמן לא קורה כלום וצריך להמציא כל מיני שטויות כדי שיהיה על מה לכתוב.

(לפעמים אני כותב בעצמי, אבל זה תוכן מעניין בנושאים אחרים שלא קשורים לחדשות).

אגב,

אני כן פיתחתי דעות עצמאיות וכאלה. היו לזה כמה סיבות ואחת מהן היא חשיפה להרבה סוגים של תוכן מגוון. מקצועי. ופחות מפעיל רגשית.

איזה דעות עצמאיות את מרגישה שפיתחת ששונים מהסביבה שלך?

לא חדש, כבר חודש. אבל חדש. אולי אפשר לומר: הבחור החדש.

והוא אמר לי תודה רבה.

יותר מששמחתי על התודה שמחתי על עצם זה שהוא אמר לי משהו.

כאילו, חמודים, אני אוהבתתכם והכל אתם ב"ה טפו טפו יחידי סגולה בדור הזה

ואשריכם לגמרי כמו שנאמר

אבל

לומר תודה למי שהכין לך אוכל וטרח בשביל שיהיה לך נעים ונחמד זה דבר בסיסי

ואם האדם הזה הוא אישה אז כן

צריך לומר תודה גם אם זו אישה

עכשיו אני דנה לכף זכות וברור לי שהם בסדר ואף פעם לא הקפדתי עליהם בעניין הזה

(למעט שבועות? אולי)

אבל פתאום כשמישהו פונה אליך ומכיר בעצם קיומך ובעצם זה שנתת מעצמך בשבילו

וואו

אשריך לגמרי

והוא הזכיר לי את יהודה פתאום זה היה לי כזה אווץ

אבל יהודה אומר שהוא לא אותה בחינה אז כנראה שלא

להבדיל בין החיים, כן.

(יהודה זה מי שאני חושב שזה?)

הבחור שאמר תודה הזכיר את יהודה שכנראה אולי אתה חושב. לא שהכרתי אותו מידי בחייו אבל נדמה לי שהוא היה מהסוג של האנשים שיגידו תודה לאישה למרות שהיא אישה והוא בחור. נכון?

אחרי שהוא נרצח, פתאום התחילו לחפש שיחות איתו. גם נשים וגם גברים.

כי מחר שום יום שלישי והפעם לא אוכל להבריז כמה אפשר להיות בת 16 בגיל שאני עכשיו

אז דיברנו

ושאלתי

והוא שאל אם אני רוצה לשמוע מה שאני רוצה לשמוע או מה שהוא חושב

ואמרתי שיענה מה שהוא חושב

והוא הסביר

והוא אמר שבחור בגיל הזה זה כך וכך

וניסיתי להבין ככל יכולתי

בכל זאת, אני לא בחור בגיל הזה, אז יכולת ההבנה שלי מוגבלת

ושאלתי למה ההוא כשהיה מאורס כן דיבר איתי יפה

ומה, האם כשמתארסים פתאום מבינים שכן אפשר לדבר

אז הוא אמר שכנראה בגלל שזאת היתה שיחה עניינית

ואולי זה גם האופי

ושוב הקשתי

ושוב ניסה לתרץ

אז בסדר נו הבנתי

אבל לא יודעת למה זה עשה לי הרגשה לא טובה

אח"כ אם זוכרים אותך